הציבור צמא לדיון אמיתי ברפורמה המשפטית, אך הח"כים סיפקו לתקשורת קרקס צפוי מראש 

אין ספק שוועדת החוקה בראשות ח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית הייתה ההצגה הכי טובה בעיר. מיקרופונים הונמכו, הקולות הורמו (לא בהכרח כתוצאה מהנמכת עוצמת המיקרופונים), וח"כים מהאופוזיציה שהוצאו מהדיון בהמוניהם והוחזרו, בעיקר בשביל לצאת שוב. את הדיון ניהל ח"כ רוטמן ביד רמה, לדבריו, "כשהמיקרופונים מונמכים התוצאה היא שכולם נשמעים בחדר הוועדה ובבית". אנו מנגד, מקווים שמדובר בעמדה תיאורטית שלא תבחן בהמשך. ובכל זאת, קשה היה להאשים אותו, שכן לשם שינוי מספר האנשים שמילאו את חדר הוועדה היה רב על מספר הכסאות, וזאת מבלי לספור את האנשים שעמדו מחוץ לחדר והמתינו לתורם להיכנס. 

עוד באותו הנושא:
המהלך לחיסול היועצים המשפטיים: שמחה רוטמן עקף את הכנסת וקיבל נזיפה על הטעיית הציבור

הרפורמה של שר המשפטים יריב לוין נמצאת כבר לא מעט זמן בכותרות והיא מלווה בסיקור תקשורתית כבד. עובדה זאת לא נעלמה מעיני הח"כים, שמילאו את חלל החדר, והיה ניתן לחוש שהם מודעים לכך לאורך הדיון כולו. 

בהתאם לרוח החג התקשורתי שליוותה את הדיון, הזמין יו"ר הוועדה מבעוד מועד אורח מכובד, את השר לוין שבנאום חגיגי ציין: "אני נחוש לקדם את הרפורמה שהצעתי, שום איום לא ירתיע אותי". לשמע דבריו נזעקה ח"כ אורית פרקש-כהן  (המחנה הממלכתי) – "אז מה שווים הדיונים?" ולוין בתגובה השיב כי "אני בטוח שתהיינה גם הערות חשובות שתתקבלנה ותשפרנה את הדברים".

רק חבל שגורלו של הדיון הזה הוכרע מראש. בדיון אף אחד לא תכנן לערוך הידברות או לנצל את הקוורום המלא בכל טוב טוב לסיעור מוחות. לא נשלחו חומרי רקע בכתב, וגם לא הוצגה תכנית סדורה בעל פה, לא על ידי השר ולא על ידי היו"ר. גם לא הוזכרו נקודות מהותיות למחשבה על ח"כ מהאופוזיציה. הכל נועד לשם הבידור לציבור הרחב, כשכל צד מעוניין בסך הכל להראות – שהוא נלחם על הדמוקרטיה. מה זה אומר מבחינת הרפורמה של לוין? אף אחד מהנוכחים כנראה לא יודע.

בשלב מסוים ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד)  שהוצא מהדיון נתבקש על ידי סדרן הכנסת לחזור לאולם, הוא נכנס בצעד בוטח, לא לפני שציין לסדרן, "עוד 5 דקות הולכים להוציא אותי משם שוב". כמו במחזה, המהלכים הוכתבו מראש. גם הוא ידע את מה שכולם יודעים, מלבד הציבור, לא יהיה פה דיון אמיתי היום.

גם ח"כ גלעד קריב (העבודה) שיתף פעולה וכשניתנה לו זכות הדיבור ניצל אותה כדי לטעון: "צר לי שבחרתם לפתוח את סדרת הדיונים הזו בדיון של שעה אחת בנוכחות שר המשפטים כאשר ברור שבמסגרת זמן זו לא יתאפשר לחברי הכנסת להשיב לשר". לנו לא ברור מה השר אמר שיש להשיב עליו.  

ואולם, בתוך 60 דקות לדיון, אבל מי סופר? ציין סוף סוף ח"כ קריב "לא ניתן לקיים בוועדה דיונים תיאורטיים במשך שבועות שאינן על בסיס של הצעות חוק קונקרטיות" וקרא לפרסם תזכירים להערות הציבור כפי שצריך לעשות. או אז נשמעו קולות מהשולחן שנזכרו לשאול "על מה הדיון?" וקריב ענה לו "על מסיבת העיתונאים".

מה היה אח"כ? עברו לנאום של ח"כ אלהרר שחזרה על הדברים. ואח"כ? נאום של ח"כ כהנא, שחזר על הדברים. בסופן של 75 לא פרודקטיביות חתם יו"ר הוועדה את הישיבה בכך שציין שבשבוע הבא ביום שני הוועדה תתכנס להצגת תכנית העבודה ולדיונים בה.  

לאחר הדיון פרסם רוטמן את החלק הראשון ברפורמה הרחבה של השר לוין, שעוסקת בסמכויות הייעוץ והייצוג של היועץ המשפטי לממשלה. אחת מהמטרות המרכזיות של השינוי היא לבטל את הכפיפות של ראש הממשלה או מי משריו לחוות הדעת המשפטיות של היועמ"ש. 

על מנת לנהל  דיון מעמיק שלחנו לשר המשפטים הצעה לקיים ראיון ובו שאלות מהציבור – אך הוא סרב.

נמשיך לעקוב.