ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
בהרכב של 11 שופטים דן אתמול (חמישי) בית המשפט העליון בשלוש עתירות אזרחיות נגד תיקון החקיקה בכנסת שהכשיר מינויו של אריה דרעי, שהורשע במאסר על תנאי בשתי עבירות מס. השאלות המרכזיות שעלו לדיון בבית המשפט היו: האם הכנסת עשתה מעשה פסול בכך שחוקקה חוק שנועד להכשיר את דרעי לשר? האם המינוי שלו לתפקיד ללא קשר לחוק הוא מינוי סביר? ומדוע שתק דרעי במעמד גזר הדין ונתן לשופט להניח שהוא פורש מהחיים הפוליטיים?
החוק המדובר הוא תיקון לחוק יסוד הממשלה שעבר מעט לפני השבעת הממשלה. על פי התיקון מי שנגזר עליו מאסר על תנאי יוכל לכהן כשר ללא קשר לשאלת הקלון, דבר שהחוק לא מאפשר כעת. הבעיה העיקרית, כפי שטענו העותרים, היא שהחוק לא חוקק מאחורי "מסך הבערות", כלומר נכתב לצורכי השעה ולשירותו של אדם ספציפי ולא מתוך חשיבה ערכית על עתיד המדינה. נציג המדינה בדיון, עו"ד ענר הלמן, אמר כי "מה שנראה והולך כמו ברווז הוא ברווז" – וטען כי החוק פרסונלי.
השופטים עסקו גם בניסיונו של דרעי לחמוק משאלת הקלון. ניסיון זה עומד במרכז הגשת הצעת החוק של משה ארבל מש"ס. לולא החוק החדש, דרעי היה צריך לפנות ליו"ר ועדת הבחירות על מנת שיכריע האם יש קלון במעשיו. במהלך הדיון, כשעורך הדין של דרעי, נבות תל-צור טען כי העבירות של דרעי קלות, השופטים שאלו מדוע אם כך, הוא לא הלך ליו"ר ועדת הבחירות שיכריע. "אני יכול רק להצטער שזה לא המסלול שנבחר", אמר. הוא אף טען, במפתיע, כי דרעי לא נתן את הסכמתו המפורשת לחקיקה. כעת כפי שהוא מבין, לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור.
השופטים צפויים להכריע בקרוב כיצד להתייחס להצעת החוק והאם ישנה אי סבירות במינויו של אדם שהורשע בשלישית לשר בממשלה. על רקע ההחלטה הדרמטית, ערב לפני הדיון כינס שר המשפטים החדש, יריב לוין, מסיבת עיתונאים – והצביע על כוונתיו להעביר רפורמות מרחיקות לכת ביחס לרשות השופטת. במרכזן עומדת העברת פסקת התגברות ברוב מצומצם של 61 ח"כים, שיוכלו לבטל החלטות של בג"ץ כמו זו שנדונה היום. שני האירועים עשויים להוביל בקרוב להתנגשות חזיתית בין הרשויות או לסבב בחירות נוסף.
כבר בשעה 8 בבוקר החלו להתאסף בסמוך לבית המשפט העליון המפגינים כנגד מינויו של אריה דרעי לשר, הפגנה שבשעות הבאות לתוך הדיון תתפח ותגלוש לחסימת הכביש. בפנים הרוחות היו רגועות. כתבי המשפט היו הראשונים שנכנסו לאולם כדי לתפוס מקום ביציע. רצוי בסמוך לשקע חשמלי. כשהאולם החל להתמלא נשארו שתי השורות הראשונות ריקות.
השורה הראשונה נשמרה לעו"ד הדין שלא מצאו מקום מסביב לשולחן הדיונים השניה לחברי הכנסת של ש"ס, שחיכו לרגע האחרון ונכנסו כמקשה אחת דקה לפני הדיון לאולם המשפט. האיש שעליו ידברו כל היום, אריה דרעי, לא היה ביניהם. במהלך הדיון עו"ד מיכאל ראבילו שמייצג את ראש הממשלה בנימין נתניהו הפנה את תשומת לב השופטים לשורה הזו, וציין שכל חברי הכנסת של ש"ס נמצאים פה למעט דרעי שנמצא "בישיבת קבינט". קשה היה שלא לשמוע את הגיחוך באולם בנוגע לאמירה זו.
אם יש שאלה שהתשובה אליה ניתנה כבר בשלב מוקדם בדיון היא שאלת הפרסונליות של החוק. החוק חוקק בגלל דרעי ולמען דרעי. יודו גם המשיבים לעתירה כשינסחו זאת בלשון עדינה יותר ויקראו לזה "מניע לחקיקה", כפי שהציג זאת עו"ד מיכאל ראבילו עו"ד שמייצג את רה"מ בנימין נתניהו. השופט עופר גרוסקופף אמר "בואו נתייחס רגע לפיל שבחדר. אין פה מחלוקת שהחוק שונה כדי להכשיר את דרעי לתפקיד שר". גם השופט חאלד התייחס לכך: "המחוקק לא דן באופן עקרוני, הוא דן במטרה להכשיר את הפרסונה הזו לשר". הבהיר זאת גם השופט יצחק עמית: "אין פה דיון אם יש לכנסת את הזכות להוריד את רף הכשירות לתפקיד שר. השאלה היא על המרכיב הפרסונלי בחקיקה".
אבל המרחק מכאן ועד לפסילת החוק הוא רחוק. נציגת הייעוץ המשפטי לכנסת נגה גולדשטיין אמרה שגם אם יש מניע לחקיקת החוק, זה לא מעשה חריג ובטח לא מהווה עילה לפסילתו. עו"ד ראבילו שמייצג את נתניהו הלך צעד אחד רחוק יותר ואמר ש "אם הציבור סבור שהכנסת חוקקה חוק פסול, הציבור יביע את דעתו בקלפי".
זה הרגע להזכיר את חברי הכנסת שהעבירו את החקיקה: ח"כ משה ארבל היה זה שהגיש את החוק; יו"ר הוועדה שהוקמה במטרה להעבירו – שלמה קרעי מהליכוד. חברי הוועדה שנתנו את ידם בהצבעה האחרונה לפני המליאה: טלי גוטליב, חנוך מלביצקי, בועז ביסמוט, מיכאל מלכיאלי, אוריאל בוסו, שמחה רוטמן, מאיר פרוש ואלמוג כהן.
אם יש עוד סוגיה שנוקתה מהשולחן מהר יחסית היא שדרעי לא התחייב לפרוש לצמיתות מהחיים הפוליטיים. השופט שמואל הרבסט טעה כשפירש זאת באופן מפליג למדי, ושקבע שדרעי מדיר את עצמו מהחיים הציבוריים. מילותיו היו מוכרות לכל מי שיושב באולם, והדהדו במרחק של שנה בלבד: "כל החושש מן הנאשם ומפגיעתו בקופה הציבורית […] יוכל למצוא מנוח לחשש זה ולומר בוודאות כי הנאשם לא ייגע עוד בצרכי ציבור הכורכים בתוכם עיסוק כלכלי, וזאת בשל התרחקותו מהזירה הציבורית".
אבל דרעי לא התחייב לכך – הוא רק אמר שיתפטר מהכנסת, שהתפזרה זמן קצר לאחר מכן. גם עו"ד ענר הלמן ממשרד היועמ"ש הבהיר זאת כשאמר במפורש: "דרעי לא טען בהסדר הטיעון שהוא לא יחזור לפוליטיקה".
השאלה המרכזית אם כן, הייתה: למה דרעי ועו"ד שלו נבות תל צור שתקו כששמעו את השופט? כלומר, מה המשמעות המשפטית לכך שהשניים הסכימו למה שנאמר בשתיקה? "היה קצר בבית המשפט?" שאלה השופטת דפנה ברק ארז. השופט שטיין אמר: "אתה לא יכול להגיד 'אני פורש' כדי להשיג טובת הנאה של הסדר טיעון שנוח לך, ואחרי זמן קצר להגיד 'אני רוצה לחזור לתפקיד של שר'". השופט מינץ חידד כי "בית משפט השלום ראה את הדברים כך. הבין שהיתה התחייבות לפרישה לצמיתות".
עו"ד תל צור אמר כי "זה אירוע נדיר של אי הבנה". השופטת יעל וילנר אמרה כי "נציג פרקליטות מיסוי וכלכלה אמר בנוכחותו של דרעי כי מדובר בפרישה מהחיים הפוליטייים. ודרעי לא קם ואמר אני לא מתכוון לפרוש".
עוד הוסיף תל צור, כי "לא ידענו לכמה זמן דרעי פורש. הנחנו שאם הוא יפרוש זה יהיה לשלוש שנים. נפילת ממשלת בנט-לפיד אז הייתה אירוע בלתי צפוי". בהקשר זה נזכיר כי כפי שהראינו ב"שקוף", דרעי לא התרחק מהחיים הציבוריים גם בתקופת הממשלה הקודמת.
הסוגיה השניה היא לכמה זמן התכוון דרעי להתרחק מהחיים הציבוריים. לפי נבות תל צור הכוונה הייתה רק לדחות את הדיון בסוגיית הקלון ולא לשנות את החוק. "הייתה פה דחייה של העיסוק בעניין הקלון. לא ידענו לכמה זמן", אמר תל צור. השופט שטיין בתגובה אמר ש"אם עכשיו הכל ברור ודחיתם את שאלת הקלון אז עכשיו צריך ללכת ליו"ר ועדת הבחירות". הנשיאה חיות הדגישה: "אתם אלו שהגשתם את הצעת החוק ובחרתם ללכת במסלול עוקף". על כך אמר תל צור: "לא נתנו את דעתנו המפורשת בנוגע להצעת החוק".
הסוגיה המורכבת יותר היא סוגיית הכשירות, עליה גם טוענת היועצת המשפטית לממשלה בתגובתה לבג"ץ כי זו "חריגה באופן קיצוני". אחת הטענות שעלו היא העובדה שדרעי ממשיך לשוב ולבצע עבירות גם לאחר שהורשע לראשונה ב-1999 חמורה כשלעצמה, גם אם גזר הדין האחרון שקיבל אינו חמור כמו הקודמים. "עברו הפלילי של אדם הוא שיקול מרכזי שרה"מ צריך להביא במינוי שר", אמר נציג הממשלה, עו"ד ענר בדיון. " יש שר בישראל ששב ועושה עבירות, חלקם מתוך תפקידו. אני לא חושב שמישהו מאיתנו מכיר עוד מישהו שהוגשו נגדו שלושה כתבי אישום והורשע בשלושה כתבי אישום. המינוי של דרעי לא סביר באופן קיצוני ורה"מ מסרב להעביר אותו מכהונתו".
מנגד, עורך הדין של נתניהו טען כי יש טעם לפגם בעובדה שהיועצת המשפטית לממשלה לא הרימה דגל אדום מיד עם הדיווחים על המינוי, ורק לקראת המשפט טענה כי יש בו אי סבירות קיצונית. השופטים לא קנו את הטיעון והזכירו לו שרה"מ דווקא פנה ליועמשי"ת בנושא, וזו אמרה לו שעליו לפנות ליו"ר ועדת הבחירות. השופטת ענץ ברון שאלה אם היה ספק מדוע נתניהו לא בדק, גם אחרי חקיקת החוק, אם המינוי בעייתי? בתשובה לשאלה ענה עורך הדין של בנימין נתניהו, מיכאל ראבילו: "יש מה שנקרא בעגה הצבאית 'שאלת קיטבג'".
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
2 תגובות
עורך דין יקר גם אתה יודע שיש לאריה מכלוף דרעי קלון ואתה מראש יודע שאתה כרגע בתפקיד רק לקבל את השכר על הייצוג לכן בידיעה שאכן הוא בעבר הורשע מן הראוי שתפרוש מתיק זה . ביבי צריך לדעת להתמודד עם אמיתות שצריך להבין לא מעמידים מועמד שיש לו קלון . אז עורך דין יקר תעשה לעצמך טובה חפש יעד מוצלח יותר
דרעי – להחזיר עטרה ליושנה הכוונה היא להשליט על מדינת ישראל את הנורמות הציבוריות של מדינות צפון אפריקה?