ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
האם גורמים מסחריים בעלי אינטרס נכנסים לבית הספר בשכונת המגורים שלך, ומפרסמים את עצמם בניגוד לחוק? בישראל קיים חוק שאוסר על פעילות מסחרית בשטח מוסד חינוכי, אבל מנכ"ל משרד החינוך יכול לאשר למנהל או מנהלת מוסד לחרוג מהחוק. האם ניתנו השנה אישורים וכמה? מי שאמור לפקח על כך היא ועדת החינוך של הכנסת. לפי החוק, היא צריכה לקבל דיווח פעם בשנה, עד א' בכסלו. היא יכולה לוודא, למשל, שמשרד החינוך לא מאפשר כניסת גורמים מסחריים באופן מתירני יתר על המידה.
זו רק דוגמה אחת למנגנון קריטי שמשפיע על כל אחד ואחת מאיתנו: הפיקוח בוועדות הכנסת על עבודת הממשלה. בחוקים רבים, כמו זה למעלה, חברי הכנסת דואגים להכניס סעיף חשוב שיאפשר לח"כים להיות במעקב אחר ביצועו ולקבל דיווחים תקופתיים, מדי שנה, רבעון וכן הלאה. לכנסת יש יכולת להכריח את בכירי המשרדים הממשלתיים להגיע לכנסת ולתת לציבור דין וחשבון על ביצוע החוק. חשיבות התהליך נעוצה בעובדה שחוקים רבים מדי נשארים על הנייר, ויישומם חלקי או אפילו כלל לא קיים.
עד היום המידע הזה היה מפוזר במאות חוקים שונים והיכולת לעקוב אחריהם הייתה זניחה עד לא קיימת. לאחרונה כתבנו כאן כי דרך משמעותית לחזק את הכנסת הוא להקים מאגר כזה. ובכן – מתברר שטעינו. כבר יש מאגר כזה, שהושק ממש לפני כמה חודשים. המאגר הזה ישמש את הממשלה, ועדות הכנסת, הח"כים, את התקשורת, את ארגוני החברה האזרחית ועוד. הוא כולל לא רק את כל החוקים שיש לבצע אחריהם מעקב, אלא גם בקשות ומסמכים שהונחו על שולחן הכנסת.
זו בשורה אדירה למי שמסקר את הכנסת, או מעוניין לעקוב אחרי עבודתה. המערכת הטכנולוגית נוחה ונגישה. היא מאפשרת לפלח את הדיווחים לפי הוועדה המטפלת, השר המגיש והדבר הכי חשוב אולי, לבדוק אם התקיים דיון בנוגע לחוק. אם משרד ממשלתי מגיש דוחות ואף אחד לא עוסק בהם, אז שווה לבדוק מדוע. בדוגמה שהוצגה למעלה, אפשר היה למצוא בקלות את הדוח האחרון שהוגש. הוא מצביע על כך שהיו שלוש בקשות לעירוב גורמים מסחריים בבתי ספר בשנת 2021 – כולן נדחו. אחת מעניינת במיוחד היא פניה של תלמידת תיכון מהוד השרון שביקשה לאפשר חסות של חברת קוקה קולה על פרוייקט "מסע ישראלי" בבית הספר. הוועדה שיבחה אותה על היוזמה אבל דחתה את בקשתה בנימוס.
הנה עוד דוגמה למידע נוסף שמצאנו בשיטוט ראשוני: מעקב אחר הקמת המאגר הביומטרי. לפי חוק מ-2009, ראש רשות המאגר הביומטרי נדרש לדווח לשר המשפטים, שרת הפנים ולכנסת על כמות האזרחים במאגר, לכמה אנשים יש גישה אליו ועוד. זה קריטי, כיוון שחשוב לוודא שהפרטיות שלנו נשמרת ובאילו אמצעים, והאם החוק הזה מממש את כוונתו המקורית. מסתבר שהדו"ח האחרון הוגש ממש לא מזמן: יש במאגר כ-6.5 מיליון אזרחים. ל-13 אנשים במדינה יש גישה למאגר. הנגישות הרבה של המערכת הטכנולגית והקלות שבה הצלחתי כעיתונאי למצוא המידע הזה, היא מהפכה של ממש בפיקוח על עבודת הכנסת.
מנהלת מאגר החקיקה הלאומי, גלי בן-אור, מצביעה על השקיפות והנגישות כאחת הבשורות החשובות של המהלך. "לפני הקמת המאגר, המעקב התקיים ברשימות ידניות ופנימיות של צוותי הוועדות, שלא היו מפורסמות לציבור. הרשימה הזו לא אפשרה חיפוש וסינון נוח בהתאם לגורם המדווח ולחוק, ולא אפשרה מעקב אחרי אופן הטיפול של הוועדה בדיווח", היא מסבירה. "כעת גורמי חברה אזרחית, וגורמים בציבור המתעניינים בנושאים עליהם מוגשים הדיווחים, יכולים לעיין בהם ולהיעזר המידע, לסנן אותו ולבחון אותו לעומק".
לדבריה, ההקמה לא התבססה על מודל מפרלמנט אחר בעולם – פשוט כי אין כזה בנמצא. "האתגר המשמעותי ביותר היה לתכנן ולאפיין את המערכת ואת אופן ההצגה של המידע המורכב הזה בצורה פשוטה שתהווה כלי נוח לציבור. במיוחד לנוכח העובדה שלא מצאנו מערכות מקבילות במקומות אחרים בעולם. הצלחנו לעשות זאת בזכות שיתוף פעולה מצוין בין מחלקות הכנסת – הלשכה המשפטית וצוות מאגר החקיקה הלאומי, חטיבת המידע, אגף טכנולוגיה ומחשוב וצוות האתר, מזכירות הכנסת וצוותי הוועדות. אבל האתגר עדיין נמשך – לא סיימנו למפות את הוראות כל החוקים הקיימים".
כיצד המאגר ישפר את עבודת הכנסת?
"בכל חוק מוצגות חובות הדיווח שנקבעו בו ותאריכי היעד להגשת הדיווחים. צוותי הוועדות המקבלים את הדיווחים יכולים לעדכן במערכת בקלות כל דיווח שהגיע. זה חשוב במיוחד בדיווחים מחזוריים בהם נקבע שעל הגורם המדווח להגיש דיווח כל תקופת זמן מסוימת. במקרה כזה אפשר בקלות לראות במערכת הפנימית האם הוגשו כל הדיווחים שהגורם המדווח היה צריך להגיש", הוסיפה.
מה הצעד הבא שלכם לשיפור הפיקוח?
"בימים אלה הכנסת מקדמת פרויקט לשיפור ולהרחבת המידע המוצג במאגר החקיקה הלאומי. בין יתר השכלולים המתוכננים תהיה הצגה מלאה של הליך אישור חקיקת משנה (תקנות, ע.ב), שלצורך התקנתה נדרשת מעורבות של הכנסת, וכן הצגה של כל חקיקת המשנה שהותקנה מכוח חוקי המדינה המוצגים במאגר החקיקה הלאומי".
לפי המאגר, שלא היה קיים עד היום, בכנסת הקודמת לא הוגשו כ-300 דיווחים. מדובר במספר גבוהה שידרוש את תשומת הלב של הכנסת הקרובה. כיוון שהפיקוח על הממשלה הוא נושא קריטי לחיי היומיום של האזרחים, החלטנו ב"שקוף" לבחון החל מהכנסת ה-25 את עבודות יושבי ראש הוועדות, לפי יחסם לאותם דוחות. אם ישכילו חברי הכנסת להשתמש במאגר ולעקוב אחר דיווחים – הם יוכלו לבצע את עבודתם טוב הרבה יותר.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
3 תגובות
תודה רבה על הכתבה החשובה!
יפה מאוד
האם לציבור יש נגישות למידע או לחלקו?
המאגר זמין לציבור באתר הכנסת – מאגר הדיווחים והפעולות על-פי חוק https://main.knesset.gov.il/APPS/secondaryLaw/main/potential?KNS=25&PT=0