מדוע משרד האוצר מסתיר את ניגודי העניינים של ראש רשות החברות?

משרד האוצר לא מתכוון לפרסם את העדכון להסדר למניעת ניגוד העניינים של ראש רשות החברות מיכל רוזנבוים. רוזנבוים, בהסדר חסר תקדים, מחויבת לעדכן את רשימת הלקוחות של בן זוגה – היועץ האסטרטגי (שם מכובס ללוביסט), אלי קמיר – מדי שלושה חודשים. אבל בזמן שרשימת הלקוחות של קמיר ביום כניסתה לתפקיד פורסמה, גם אם מושחרת בחלקה הגדול, במשרד האוצר החליטו כי העדכונים על רשימת הלקוחות דווקא לא יפורסמו. 

בעקבות שאילתא של שקוף, ענה משרד האוצר כי "מנהלת רשות החברות הממשלתיות מתנהלת בהתאם להסדר ניגוד העניינים, העדכונים הועברו כנדרש לגורמים המשפטיים הרלוונטיים ואינם פומביים". המשמעות בפועל היא שאף שהסדר ניגוד העניינים המקורי פורסם בחודש יוני, בהיעדר נספחים מעודכנים הוא חסר ערך, שכן אי אפשר לפקח עליו.

רשות החברות אמונה על כ-70 חברות, עסקיות ולא עסקיות, בהן חברת החשמל, נמל אשדוד והתעשייה האווירית. חברת הייעוץ של קמיר מייצגת כ-25 חברות. 15 לקוחות הושחרו בהסדר ניגוד העניינים המקורי. בין הלקוחות שכן פורסמו: מונופול המלט נשר, רשת 13, קק"ל ו"שברון" – בעלת מאגר הגז "תמר" ומאגר "לווייתן". 

רבים מהגורמים שבהם לא תוכל ראש רשות החברות רוזנבוים לעסוק במסגרת תפקידה החדש הם לקוחותיו של קמיר בעבר או בהווה. אך בהיותו של קמיר יועץ פעיל, רשימת הלקוחות הזאת מתעדכנת באופן תדיר – עובדה שהופכת את ההסדר למניעת ניגוד עניינים לחריג. 

כך למשל, פחות מחודש אחרי שנערך ההסדר המקורי, נוספה לרשימה הארוכה של מניעויות גם נמל המפרץ בחיפה וכל נמל נוסף על חוף הים התיכון, שנמצאים בבעלות ממשלתית. זאת, משום שקמיר החל לייצג את החברה הסינית "SIPG Bayport Terminal", שמחזיקה בנמל המפרץ.

הדוגמה הזאת עשויה לאותת על העתיד לבוא: נניח שמחר יוחלט על הפרטת חברה ממשלתית ואחד הלקוחות של קמיר יתמודד? רוזנבוים, שזה תפקידה, לא תוכל לעסוק בכך.

למרות שרוזנבוים מעדכנת את הרשימה, בהתאם להסדר שנחתם עם המחלקה המשפטית במשרד האוצר, העובדה שמשרד האוצר בוחר שלא להשקיפה לציבור מייתרת אותו, שכן ככל שהזמן עובר הרשימה המקורית משתנה.

בהנחיית היועמ"ש, העוסקת בפומביות ההסדרים של עובדי השירות הציבורי, נכתב כי אל מול פרטיות העובד, ישנו משקל גדול גם לשקיפות ההסדרים. "הטעם הראשון לכך הוא, שהסדרים למניעת ניגוד עניינים הנערכים לבעלי תפקידים בשירות המדינה הם, מטבעם, מידע שיש בו עניין ציבורי רב", נכתב. "נוסף על כך, מסירת ההסדרים לידי מספר מצומצם של גורמים, כפי שנעשה בעבר, עלולה, במקרים מסוימים, להכביד על אכיפתם, שכן לא תמיד יודעים גורמים אחרים בשירות הציבורי מהם העניינים בהם מנוע העובד מלטפל. מעבר לכך, גורם ההרתעה מפני התנהגות בלתי תקינה הגלום במתן פומבי להסדרים, חל במידה פחותה כלפי עובדי הציבור שיודעים שהסדר ניגוד העניינים שלהם נשאר חסוי". 

מי שנדרש לאזן בין הפרטיות של העובד הציבורי לבין הפומביות של המידע הוא היועץ המשפטי של המשרד הממשלתי. במקרה הזה מדובר ביועץ המשפטי של משרד האוצר, אסי מסינג. היעדר רשימה מתעדכנת – גם אם מושחרת – היא צעד אחורה בכל הנוגע לשקיפות הסדרי ניגוד העניינים.