משבר אקלים בארוחת עשר: שתי שרות הצליחו לעשות שינוי בתכנית הלימודים

הורים של תלמידי כיתה א' שרק נכנסו בשערי בית הספר לא מזמן, גילו במערכת השעות שלהם שיעור חדש. בין לימודי שפה לצעדים ראשונים בעולם המספרים, הילדים שזה עתה סיימו גן, יקבלו הצצה לעולמות הסביבה בצל משבר האקלים. 

עדיין לא יספרו להם על גלי חום והצפות ולא ילמדו על הקשר לתחנות הכוח ודלקים פוסיליים, אבל יניחו את היסודות לעולם חדש של תוכן: בשלב הראשון הם יכינו מחברת מאריזת קורנפלקס ישנה או ילמדו ליצור בבקבוקים חד פעמיים מזהמים, אמנם עדיין בלי להבין את ההקשר הרחב. רפורמה חדשה של המשרד להגנת הסביבה ומשרד החינוך, תלווה אותם לשם צעד אחרי צעד.

"יש משהו לא הגיוני בכך שאני אכנס לכיתה ואלמד חבר'ה על ריאקציות כימיות, או משהו בביולוגיה, כשלא ברור מה הילדים יעשו עם זה בחייהם ובאיזה עולם הם יחיו", סיפר לנו לאחרונה מי שהיה בין המייסדים של "מורים למען אקלים", ליאל בירן. "חשוב ללמד על משבר האקלים לא כמקצוע מדעי פרופר, אלא כזה שכולל היבטים רבים נוספים כמו כלכלה וחברה, אזרחות והיסטוריה והתנהלות אנושית ב-150 שנים האחרונות. חשוב לי שהם ידעו על העולם שהם הולכים לחיות בתוכו ויספיקו להשפיע עליו".

בירן עשה זאת במשך שנים כיוזמה עצמאית – כמו גם מורות ומורים רבים ברחבי הארץ, כפי שפרסמנו בכתבה ב"שקוף". אך מאז השתנו פני הדברים – משרד החינוך יחד עם המשרד להגנת הסביבה, הצליחו להעביר תקציב לכינון תכנית לימודים בנושא משבר האקלים לכל שכבות הלימוד.

כדי להעמיק במעשים ולא בהבטחות – שאלנו לקראת הבחירות שרים ממפלגות שונות באיזה מהלך הם מתגאים יותר מכל בקדנציה הנוכחית. השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג (מרצ) בחרה בשילוב תכניות חינוך אקלימיות במערכת החינוך, שמכניסה את שינויי האקלים וסוגיות סביבתיות כחלק אינטרגלי ממערכת הלימודים בכל גיל. 

"אני גאה במיוחד ברפורמה בחינוך האקלימי, שתבטיח שכל התלמידים והתלמידות, בחינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי, ילמדו נושאי סביבה ואקלים, בהתאמה לגילם", סיפרה זנדברג ל"שקוף". "מדובר במשבר הגדול ביותר העומד בפניהם ובאחריותנו להעביר מידע מדויק, להנגיש את הנתונים לחנך להתנהגות סביבתית ומקיימת וללוות את דור העתיד בהתמודדות עם השינויים שבפתח".

לא מקצוע נפרד

מנכ"לית הרשת הירוקה, חגית גפן, ארגון העוסק בחינוך לקיימות וחינוך אקלימי, סיפרה כי כבר שנים ארוכות הם מנהלים מאבק כדי לשלב תכני סביבה בתוך מערכת החינוך. "לפני חמש שנים הגדרנו את משבר האקלים כסוגיה משמעותית והקמנו ביחד עם ארגון 'חיים וסביבה' קואליציה של ארגונים שעוסקים בחינוך", סיפרה. במסגרת הקואלציה, החלו תהליך שכלל לחץ ציבורי, מכתבים ופגישות מול שרי חינוך וסביבה קודמים. "אולם בסופו של דבר המהלך הבשיל בקדנציה של זנדברג", אמרה. "היא היתה שם כדי לתת את הדחיפה האחרונה". 

באותה העת גם במשרד החינוך החלו להבשיל התנאים. בתגובה שהעבירו בדוברות המשרד ל"שקוף" בקיץ לפני כשנה, חודשים ספורים לאחר כינון הממשלה, סיפרו כי המשרד גיבש צוות פדגוגי  שהובילה מנהלת אגף המדעים, ד"ר גילמור קשת-מאור, ובסיוע פרופ' איתי הלוי ממכון ויצמן, שימליץ על תכנים חדשים ללימוד בתכניות קיימות וכנושא נפרד. "הצוות יגיש את ממצאיו לשרת החינוך והיא תפעל בהתאם", אמרו. 

כמעט שנה מאוחר יותר, בשלהי חודש מאי האחרון, המשרד להגנת הסביבה ומשרד החינוך הודיעו על רפורמה מקיפה בתחום. התכנית מיועדת לכיתות הגן ועד לכיתות י"ב, אולם היא לא תלמד כמקצוע נפרד, אלא כחלק משיעורים אחרים, במקצועות מדע וטכנולוגיה, גאוגרפיה אדם וסביבה, ביולוגיה, חקלאות, כימיה, פילוסופיה, אזרחות, אומנות חזותית וחינוך חברתי. שני המשרדים הקצו לטובת הפרויקט קרוב ל-15 מיליון שקל להכשרת צוותי הוראה. 

בהמשך לכך, המשרד להגנת הסביבה הודיע כי הוא מוסיף עוד 38 מיליוני שקלים למשך כשנתיים, כדי לתמוך ברשויות המקומיות לקידום חינוך סביבתי במערכת החינוך ובקהילה. מדובר למעשה בקול קורא לפעילויות חינוכיות בנושא משבר האקלים במסגרת הרשות בגנים ובתי הספר, במסגרת הקהילה, או לטובת הסמכה של בתי ספר ירוקים.  

השרה זנדברג הדגישה כי "הרפורמה בחינוך האקלימי כוללת גם רכזי אקלים וקיימות בכל תנועות וארגוני הנוער, תמיכה במלגות בהשכלה הגבוהה והטמעת תכנים סביבתיים בלימודי הכלכלה. זהו שינוי דרמטי, שימשיך ויחולל שינוי גם לטווחים ארוכים יותר". 

"אי אפשר להורות את המקצוע דרך מחשב"

לצד ההישג, הארגונים הירוקים לא חוסכים בביקורת. כך למשל הילה לרנאו, שמלמדת בתיכון הדמוקרטי ברנדס שבחדרה וייסדה יחד עם בירן את תנועת "מורים למען אקלים",  חוששת שההשקעה בלומדות ממוחשבות יפספסו את הפן החוויתי של הלימוד. "אי אפשר להורות את המקצוע דרך מחשב", היא טוענת. "אם לילד יש שאלות הוא צריך אדם לפנות אליו, זה נושא קשה ורגיש". לדבריה, נוצרו סיטואציות שבהן עולות לילדים שאלות קימיות ואין להם את מי לשאול. 

לפני כשנה חשפנו ב"שקוף" כי חלק מתכניות הלימודים שנועדו להדריך תלמידים בתחומי הסביבה והאנרגיה, ממומנות על יד התעשייה ומציגות מידע מוטה: כך למשל, פרסמנו כי חברות הגז השתתפו בפיתוח לומדות, יצרו מצג שווא שמאדיר את השימוש בגז ומעלים את נזקיו. 

חברות האנרגיה משלמות לחברה שמייצרת לומדות חינוכיות עבור תלמידי משרד החינוך, והן בתורן מייצרות תוכן לימודי, שמעוצב על ידי חברות האנרגיה עצמן. הלומדות מוצגות לתלמידים בבתי הספר, והתלמידים מקבלים גם סיורים במפעלי החברות, והסברים מפורטים מראשיה. 

לאחר הפרסום משרד החינוך הקפיא את התכניות הללו והחל בבדיקה מעמיקה, במקביל לקידום תכנית הלימודים האקלימית. אולם הרפורמה החדשה לא מבטיחה שלא ישנו מקרים כאלה או דומים בעתיד. 

ביקורת נוספת מתייחסת להכשרה הקצרה שקיבלו המורים לנושא המורכב. לטענת לרנאו, בשל העובדה שהרפורמה עברה במהירות – בפועל בשטח לא כל המורים סיימו לעבור השתלמויות שמכינות אותם לנושא, "היה אפשר לנצל את השנה האחרונה כדי ללמד מורים ולייצר הכשרות מתאימות". 

 גורם המעורה בפרטים מציין כי למרות הבלבול הרב, יתכן כי מדובר היה בשעה שלא תחזור, לכן הרפורמה החלקית היא התחלה חשובה. "אם שרת הסביבה בשיתוף שרת החינוך לא היו דוחפות את זה, ספק אם אי פעם הדבר היה קורה בהמשך"

אל מול הביקורת, גפן מבקשת להנמיך את הלהבות. היא טוענת כי צריך לתת זמן לתכנים להיטמע ואנחנו רק בתחילת בדרך. "המשימה היא לאפשר למערכת החינוך למסד את התכנית ולשפר אותה", אמרה. "כרגע, צריך ליהנות מההישג, זו מערכת גדולה שנדרשת בזמן קצר להכשיר מורים ומורות".