פרצה מסוכנת: ח"כים בדימוס שהפכו ללוביסטים נכנסים למשכן ללא תיעוד

קהל רב עובר בשערי הכנסת מדי יום ביומו. חברי כנסת, יועצים פרלמנטריים, מאבטחים, עיתונאים, לוביסטים – כולם, למעשה – מחויבים ברישום מסודר בכניסה למשכן. אך קבוצה אחת של אנשים באה והולכת באין מפריע, וללא כל רישום: חברי הכנסת לשעבר. רבים מהם עושים הסבת מקצוע לשדלנים מקצועיים. כך, בחסות מדיניות הכנסת התמוהה, חברי כנסת בדימוס ולוביסטים בהווה עוברים מתחת לרדאר.

מערכת "שקוף" הגישה בקשה במסגרת חוק חופש המידע, לקבל את רשימת חברי הכנסת בדימוס שנכנסו למשכן בכנסת ה-24. "חברי כנסת לשעבר אינם נדרשים להעביר את תעודות חבר הכנסת שברשותם בכניסות לכנסת, ולכן אין במערכות המידע של הכנסת מידע מסוג זה", נמסר לנו בתגובה. אין מדובר במדיניות של יו"ר הכנסת הנוכחי, ח"כ מיקי לוי (יש עתיד), והתשובה תקפה גם לכנסות הקודמות. 

בניגוד ללוביסטים, שכניסתם למשכן חייבת דיווח וחלות עליה הגבלות מסוימות, חברי כנסת בדימוס מקבלים אישור כניסה חופשי, ללא כל הגבלות. משמעות הדבר היא שלא ניתן להתחקות אחר פעילותם. מדובר במצב מסוכן – פרצה המאפשרת זן של שדלנים בהסוואה.

• שיא של 7 שנים: יותר מ-500 חברות הפעילו לוביסטים בכנסת ה-24

ושוב הדלת מסתובבת

לפי מחקר של בנק ישראל על תופעת "הדלת המסתובבת" – מעבר בכירים מהמגזר הציבורי לפרטי – רק בין השנים 2007-2015, יותר מ-50 חברי כנסת לשעבר קיבלו ג'ובים מפנקים בגופים מסחריים משמעותיים במשק. התופעה ממשיכה במלוא עוצמתה גם בשבע השנים האחרונות, ובין השמות הבולטים ניתן לציין את יו"ר הכנסת לשעבר, דליה איציק, שמונתה לדירקטור אצל רשת חנויות רמי לוי שיווק השיקמה, ציפי לבני שמונתה לאחרונה לדירקטור בבזק ואיילת נחמיאס- ורבין שמונתה לדירקטור במגוריט ישראל. 

גופים מסחריים מעוניינים במינוי חברי כנסת לשעבר כדירקטורים כדי לרתום את שמם ויוקרתם לשמו של הגוף, וכדי להשתמש, בעת הצורך, בקשריהם בקרב מקבלי ההחלטות. בתקופות בהן הגוף בו הם מועסקים נדרש לקדם אינטרס משמעותי מול הכנסת או הממשלה, לא מן הנמנע שאותם ח"כים לשעבר מופעלים כדי לסייע בקידום האינטרס, בין היתר באמצעות הגעה פיזית לכנסת. 

כשאלה מגיעים למשכן כדי לקדם אינטרסים של חברה ספציפית, הם מתפקדים כ"לוביסטים ביתיים" – שדלנים המועסקים באופן קבוע בחברה אחת שאותה הם מייצגים. אך ישנם גם חברי כנסת שנפלטו היישר לחיקן של חברות לובינג מסחריות, כמו ח"כ איתן ברושי המועסק בחברת "גלעד לובינג", או ח"כ יואל חסון, ששב לחברת הלובינג "הקבינט", שהקים עוד לפני שנבחר בשנית לכנסת ה-20. אלה מוגדרים כ"לוביסט צד-שלישי" ומחויבים בהגבלות הנגזרות על שדלנים מחוק הכנסת, כמו למשל ענידת סרט כתום ברחבי המשכן. 

החמקנים

בישראל רק שדלנים צד-שלישי (המכונים גם "שדלן – יועץ") מחויבים ברישום כשדלנים על פי חוק הכנסת, וכפופים למגבלות מסוימות במשכן הכנסת. זאת בניגוד ל"לוביסטים ביתיים" שאינם מחויבים ברישום במרשם הלוביסטים. 

20 מדינות בעולם חוקקו חוק לוביסטים. 18 מתוכן (82%) מחשיבות "לוביסטים ביתיים" מסוגים שונים תחת הגדרות החוק, ומחייבות אותם בהגבלות מסוימות ובשקיפות פעילותם. ישראל, לעומת זאת, משתייכת למועדון מצומצם (הכולל את אנגליה, פולין ואוסטרליה), שבו קיימת הגדרה צרה של לוביסט. 

לא רק ח"כים בדימוס משמשים "לוביסטים ביתיים", כמובן, אך הללו נהנים מחופש פעולה יוצא דופן. בעוד ש"לוביסטים צד-שלישי" מחויבים בתיעוד ורישום, חברי כנסת לשעבר שעובדים עבור חברה מסוימת, לא רק שפועלים בחופשיות רבה יותר – אלא לא מתועדים כלל. לא קשה לדמיין סיטואציה שבה אחד מהם מגיע היישר למזכירות הוועדה שניהל פעם.

אישור כניסה לכל החיים 

רוב חברי הכנסת בדימוס אינם פוקדים את המשכן למעט לצרכי הגעה לטקסים. גם אז, מדובר בפעמים בודדות בשנה, אם בכלל. חברי כנסת לשעבר המגיעים לכנסת בדחיפות גבוהה יותר, כנראה עושים זאת במסגרת עיסוקיהם החדשים. לכן עולה השאלה מדוע בכלל להעניק לחברי כנסת יוצאים כרטיס כניסה חופשי לכל חייהם? אם הללו מגיעים לטקס פעם בשנה, לא הגיוני יותר לחלק אישורי כניסה חד-פעמיים? 

אך גם אם מותירים את אישור הכניסה החופשית על כנו, בהחלט ניתן לדרוש את החזרתו במקרים בהם חבר הכנסת הופך ללוביסט. מדובר בנבחר ציבור שאישור כניסה כזה אמור לשמש אותו לעשייה לטובת הציבור ולא עבור גורם מסחרי.

מוטב אם מוסדות הכנסת יתייחסו לסוגיה בהקדם ויוציאו נוהל שיחייב תיעוד כל גורם הנכנס למשכן הכנסת, לרבות חברי כנסת לשעבר.

"הכנסת היא מרכז קבלת ההחלטות הישראלי והשקיפות בה צריכה להיות מלאה"

ח"כ לשעבר יואל חסון

"תמוה שכניסת ח"כים לא מתועדת"

ח"כ לשעבר מיקי רוזנטל התפלא לשמוע על הנוהל בכנסת ומסר שמאז שאיננו מכהן הגיע אליה פעם אחת לטקס כלשהו. רוזנטל הדגיש: "אין שום סיבה להסתיר, ומוזר בעיני שלא רושמים כניסות חברי כנסת לשעבר, מה גם שאנחנו יודעים שיש חברי כנסת לשעבר שעוסקים בימינו בלובינג מסחרי וחלקם בלובינג-ביתי".  

ח"כ לשעבר יואל חסון, מבעלי חברת הלובינג "הקבינט", הגיב גם הוא לדברים. "הופתעתי מתיאור המצב והייתי בטוח שכניסתו של כל אזרח לכנסת מתועדת – החל מבעלי אישורים רשמיים (שרים וח"כים), דרך פקידים מקצועיים ושדלנים בעלי היתר כניסה ועד אזרחים מן השורה המגיעים לביקורים חד פעמיים", אמר. 

"נראה לי תמוה שכניסתם של ח"כים לשעבר אינה מתועדת, והדבר צריך להשתנות. הכנסת היא מרכז קבלת ההחלטות הישראלי והשקיפות בה צריכה להיות מלאה. גם מבחינה טכנית, אין שום בעיה לתעד את כניסתם של מאה אחוז ממבקרי הכנסת, בייחוד כאשר כל אחד, גם ח"כ לשעבר, נדרש להציג את אישור הכניסה הקבוע בשערי הכנסת".