גדעון סער על ההישג החשוב בקדנציה: "תיקנו עיוות של שנים"

כיצד פועלת ההוצאה לפועל נגד בעלי החוב וכיצד היא פועלת כדי להבטיח שהוא יוחזר? עד לא מזמן אחד ההוצאה לפועל עשתה שימוש באמצעי בעייתי – שלילת רישיון הנהיגה של החייבים כדי ללחוץ עליהם להחזיר את החוב. אך כתוצאה מכך נוצר מצב אבסורדי: רבים איבדו את יכולת ההשתכרות וכך גם את היכולת להחזיר את החוב. שר המשפטים גדעון סער (המחנה הממלכתי) שם סוף למצב הזה במהלך הקדנציה שלו, בחסות משבר הקורונה שסיפק לכך הזדמנות, וגם בזכות שיתוף פעולה נדיר בין ח"כים מהקואליציה והאופוזיציה, שהחלו לפעול בכיוון עוד קודם לכן. 

כדי להעמיק במעשים ולא בהבטחות – שאלנו שרים ממפלגות שונות באיזה מהלך הם מתגאים יותר מכל בקדנציה הנוכחית. סער בחר בחקיקה הזו, שמשפיעה על כ-180 אלף בני אדם. צללנו לעומק התנאים הפוליטיים שאפשרו את החקיקה וגילינו כי סער אולי הביא את החוק כהצעה ממשלתית, אבל זו עלתה וירדה כהצעת חוק פרטית לפחות מאז שנת 2015. ניצול הזדמנות בתקופת הקורונה של שני ח"כים משני קצוות פוליטיים, שלמה קרעי (הליכוד) ואוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת), אילץ את רשות האכיפה והגבייה להסיר את התנגדותה עוד בכנסת הקודמת. אבל לאחר שהוראת השעה פקעה, סער הביא חקיקה קבועה שתשפיע באופן משמעותי על הציבור. 

"זה פשוט דבר לא נכון שנשאר יותר מדי שנים", הוא אומר בריאיון ל"שקוף". "זה קשור במישרין לזכויות האזרח. למדתי את הנושא כשישבתי עם אנשי אגף הגבייה וההוצאה לפועל ועם אנשי החקיקה במשרד המשפטים. אי אפשר היה להצביע על קשר כלשהו בין שלילת רישיון הנהיגה להחזרת החוב". לדבריו, אם נשללת מאדם יכולת התנועה שלו, נפגעת היכולת שלו להתפרנס. "בדקנו גם בעולם, הדבר הזה לא קיים בשום מדינה מערבית זולת אוסטרליה", מספר סער. "הייתה תקופה שניסו לבטל את שלילת הרישיון באופן זמני בקורונה וראו שלא הייתה השפעה דרמטית".

מדוע בכלל פעלו בשיטה זו בעבר בישראל? 

"פעם היה מאסר על אי גביית חוב, וכשביטלו את המאסר אחד האמצעים החלופיים הוא שלילת הרישיון. אך הטענה שלי הייתה שיש הרבה מאוד אמצעים חלופיים כמו עיכוב יציאה מהארץ ועיקולים. גם על חלקם צריך אולי לקיים דיון בעתיד". מעבר לכך, אומר סער, השימוש בשלילת הרישיון מביא בפועל לבעיות נוספות: "נוצרת בעיית אכיפה כשאנשים נוהגים בלי רישיון ובלי ביטוח".

ומי הגורם שתקע בפועל את שינוי המצב לאורך השנים? לדברי סער וקרעי, ההוצאה לפועל היא המתנגדת העיקרית, מכיוון שהיא זאת שתצטרך לוותר על הסמכות שלה. "אבל ברגע שאני כשר הבעתי עמדה מסוימת זה עשה את רוב העבודה", מוסיף סער. 

משבר הקורונה הפך להזדמנות 

עוד קודם למהלך של סער, כבר החלה להיסדק חומת ההתנגדות. "בהוצאה לפועל התנגדו וטענו ש'זו הסנקציה המשמעותית היחידה שיש לנו", מתאר ח"כ קרעי מהליכוד, מיוזמי החקיקה המקורית. "אבל אז התחילה תקופת הקורונה וכיוון שהתחבורה הציבורית הייתה מושבתת, ניצלתי את ההזדמנות לשכנע אותם לבטל את הסנקציה. פניתי לתומר מוסקוביץ', מנהל ההוצאה לפועל, ואמרתי לו: 'תומר, אני מבין שאתה מתנגד באופן גורף אבל עכשיו אנחנו ממליצים לאנשים שלא לנסוע בתחבורה ציבורית, מה אתה מצפה שיעשו?'". תשובתו של מוסקוביץ', לדברי קרעי, הייתה: "אתה יודע מה? אנחנו מוכנים ללכת עם זה כפיילוט בתקופה של הקורונה". וכך החלה להירקם הצעת חוק שישבה שנים בבוידם.

מי שסייע לקרעי בקידום החוק הוא ח"כ אוסאמה סעדי מהרשימה המשותפת, שיתוף פעולה חריג עם הצד השני של המשכן. "הוא היה צמוד איתי בתהליך החקיקה", אומר קרעי. "הוא גם הפעיל לחצים. זה בעצם היה אוסאמה ואני שהפעלנו לחצים על רשות המיסים ורשות הרישוי. וכך בקורונה העברנו את זה בהתחלה כהוראת שעה (חוק זמני, ע.ב)".

בחלוף כמה חודשים בהוצאה לפועל גילו שמאז שנכנסה הוראת השעה לתוקף, לא רק שלא השתנה קצב הגבייה, אלא אף שחלה בו עלייה. כלומר, הסנקציה של שלילת הרישיון אינה אפקטיבית ולפיכך מיותרת. מכאן ועד לשינוי הקבע הדרך הייתה הרבה יותר פשוטה: בהוצאה לפועל את ההתנגדות ההיסטורית לחוק הקבוע. 

"מדובר בחוק חברתי חשוב מהמדרגה הראשונה", אמר סעדי, שביקש למסור כי גם יו"ר מפלגתו אחמד טיבי עומד מאחורי הדברים. "הגבלת השימוש ברישיון נהיגה לחייבים היא פגיעה בזכויות בסיסיות כמו חופש התנועה והזכות לפרנסה. זה כלי שלא צריך להיות בידי המדינה. באף מדינה אין סנקציה כזו, חוץ מאוסטרליה, והיא גם פוגעת ביכולת של החייב להחזיר את החוב". 

מלחמת הקרדיטים בין הכנסת לממשלה

ניצול הזדמנות הקורונה לא היה תחילתה של הצעת החוק. בדיקת "שקוף" מעלה כי זו עלתה שוב ושוב עוד משנת 2015. היא הוגשה על ידי קארין אלהרר (יש עתיד), איימן עודה וטלב אבו עראר (הרשימה המשותפת) איציק שמולי וחיליק בר (העבודה), שרן השכל (המחנה הממלכתי), גדי יברקן ושלמה קרעי (הליכוד) ועוד. 

קרעי שפועל מספסלי האופוזיציה לא חסך ביקורת על סער, שבחר במהלך כהישג. "אני הגשתי את ההצעה הזו וגדעון סער פשוט רכב על התהליך והגיש הצעת חוק ממשלתית", הוא אומר. "ראיתי את זה בשנה האחרונה שוב ושוב: כל הצעת חוק טובה של חבר כנסת שיש לה תמיכת ממשלה, היא לוקחת לו את התפקיד. היא כאילו אומרת: 'אתה רוצה שההצעה הזו תעבור? תצמיד את זה להצעה שלנו'. ולמה? אתם רשות מבצעת, לא רשות מחוקקת. אנחנו אלו שיושבים בוועדות ובדיונים ועושים את העבודה שלנו – אבל ככה הם התנהלו כמעט בכל דבר". אך בסופו של דבר, הוא מסכם, "לא אכפת לי. סער או לא סער, העיקר שזה באמת עבר". 

חברו למפלגה גדי יברקן, שהגיש גם הוא את אותה הצעה, ויותר מפעם אחת, דווקא מפרגן שזו הרפורמה שסער בחר. גם הוא אמנם צחק שסער בחר דווקא את המהלך הזה אבל לאחר שציינו שהבחירה ביוזמה שהגיעה מהכנסת היא יפה, הוא השיב: "אני מסכים".

סער לא רואה את הדברים כמו קרעי. "זה בדיוק הפוך, מה שהיה בקורונה לא רלוונטי כי כשאני נכנסתי לתפקידי הוראת השעה פקעה ולחברי הכנסת לא הייתה השפעה", הוא אומר. "אני הבאתי את הצעת החוק הממשלתית ונקטתי עמדה, בזמן שאגף הגבייה ממש לא רצה את זה".

"בסוף זה שייך למשרד שלי", הוא ממשיך. "אחרי זה באו ח"כים פרטיים שביקשו להצמיד את הצעת החוק הפרטית לממשלתית. לא הייתה לי התנגדות. זה שבמהלך ההיסטוריה אין ספור חברי כנסת הגישו הצעות חוק פרטיות כאלו זה נכון. וזה נכון בכל נושא. אבל זה לא קרה. זה קרה אצלי".

ובכל זאת, אתה לא חושב שמגיע להם גם קרדיט?

"למיטב זכרוני ח"כ גדי יברקן באמת דיבר איתי על זה עוד לפני שהבאתי את הצעת החוק. אבל בכל מקרה מה שעשה את השינוי הוא הצעת החוק הממשלתית. היו עוד כמה הצעות חוק שלי שהאופוזיציה לא התנגדה – זה גם היה ניתוח שלי כשהבאתי את החוק הזה – שהאופוזיציה לא תתנגד לזה, שיהיה להם מאד קשה".

"החוק שיזמנו כהוראת שעה מול השר דאז אבי ניסנקורן עבר יחד עם הצעת החוק הממשלתית שקידם השר סער, שעשה עבודה מצוינת בנידון והפך אותו מהוראת שעה לחוק", אמרו סעדי וטיבי. "שנינו גאים בחוק הזה והוא אחד ההישגים החשובים והמועילים שלנו לחברה כולה, לרבות לעשרות אלפי נהגים ערבים שהפרנסה שלהם נפגעה בגלל השלילה. זו הוכחה שגם מהאופוזיציה ח"כים יכולים להשפיע ולתרום לחברה. כך עשינו". 

"אין מספיק כלים לחייב תשלום מזונות"

אך לא כולם הביעו תמיכה גורפת בתיקון. בהצעת החוק הממשלתית שהגיש סער היה סעיף שמחריג את חייבי תשלום המזונות, כלומר גרושים שנדרשים לשלם מזונות לגרושתם ולא עושים זאת בניגוד לחוק, כך שמהם כן תתאפשר שלילת הרישיון. לבסוף, הוא מסביר, גורמי המקצוע במשרדו שכנעו אותו להשמיט את הסעיף. "לא הייתה הצדקה לזה", אומר סער. "אם אין קורלציה בין שלילת הרישיון לגביית החוב אין סיבה להחריג. לכן התנגדתי לזה והרוב בוועדה (ועדת החוקה) קיבל את זה". 

קרעי מוסיף כי "אם הגענו למסקנה ששלילת רישיון יכולה לפגוע ביכולתו של אדם להחזיר את החובות שלו, אז זה לא עניין מגזרי ולא עניין של סוג הנושה".

אך חברת הכנסת נעמה לזימי (העבודה) התעקשה בדיוני הוועדה להכניס בכל זאת את ההחרגה על חייבי המזונות. בשיחה עם "שקוף" היא מסבירה כי "אין הרבה כלים לחייב לשלם מזונות. בארה"ב לדוגמה אין שלילת רישיון אבל זו עבירה פלילית ואנחנו לא רוצים שזו תהיה עבירה פלילית". לדבריה מדובר בחוק חשוב ו"אני מאמינה שלמי שחייב כסף זה יוצר עוול כפול ומכניס אותו למלכודת עוני. זה הישג גדול ואני שמחה שהחוק הזה עבר. אבל הסיפור עם חייבי מזונות זה משהו שאני ביקשתי להתעקש עליו".

לדבריה, "עבדתי עם גלעד קריב (יו"ר הוועדה) לייצר לבקשה שלי החרגה והוא אפילו הצליח לייצר לכך קואיליציה בוועדה. וכשהגענו לדיון היה שם טירוף של תקווה חדשה שהתעקשו שלא לתמוך בהסתייגות שלי". עם זאת, לזימי מודה שגם ההצעה שלה לא אידיאלית. "תגדירו במשורה את המקרים שבהם שוללים רישיון", היא הציעה. "רק לאלו שמתחמקים. לצערי לא הסכימו אפילו לשקול".

מעבר למהלך שהשפיע על כ-180 אלף אזרחים באופן ישיר, אפשר ללמוד הרבה מהעברת הצעת החוק הזו על תהליכי עבודה מוצלחים בכנסת. הסיפור החל משמרנות של משרדי ממשלה וגופים כמו ההוצאה לפועל, שחששו לוותר על סמכויות וכוח שנמצאים ברשותם, שמרנות שאולי מונעת שיפור של חיי אזרחים גם בתחומים אחרים, נמשך במשבר עולמי שיצר הזדמנות לבחון את השפעתו של שינוי זמני – ושר שביקש לבחון באופן מעמיק את הנתונים עד ששכנע את אנשי משרדו. ולא פחות חשוב מכך – ראוי לזכור כיצד שורה של חברי כנסת התעקשו, יזמו ולבסוף זכרו שלמרות המחלוקות הפוליטיות, הם פה כדי לשפר את חיי האזרחים.