השרים שגררו אתכם לבית המשפט ושילמו על זה – מהכיס שלנו

רק לאחר עתירות ודיונים בבית המשפט של עמותת "הצלחה" ועיתון "הארץ" פורסם לאחרונה היומן של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו (הליכוד), על אף שהיה מחויב לכך על פי חוק. היומן הוא גרסה מעודכנת שבה חשופות פגישות רבות שנתניהו ביקש להעלים – עם עורכי דינו, עיתונאים ועוד. אבל נתניהו הוא לא היחיד שניסה השנה להסתיר מידע מהציבור: שרים רבים גוררים את הציבור לבית המשפט לאחר שהם מסרבים למסור את יומנם. מעבר לכך שהם פועלים בניגוד לחוק, המשרדים שלהם (כלומר הציבור) נושאים בתשלום הוצאות המשפט לעתירות. 

עמותת "הצלחה" ביקשה השנה את יומנם של כל השרים והשרות, אך רבים מהם סירבו לחשוף או התעלמו מהפניות, ונגררו עד מאבק משפטי להשגת המידע השייך לציבור. הסרבנים שהלכו ראש בראש עד בית המשפט: שרת המשפטים איילת שקד (הרוח הציונית) , שר השיכון זאב אלקין (המחנה הממלכתי) , שר הבריאות ניצן הורוביץ (מרצ) ושר האוצר אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) .

בניגוד לסרבנים, שווה לציין את השרה לשוויון חברתי מירב כהן (יש עתיד) שאפילו לא חיכתה לבקשות חופש מידע ופרסמה את יומנה לציבור באופן יזום ותדיר. כהן מסרה בעבר לשקוף כי "באמצעות שיקוף היומן שלי אני בעצם מדווחת לממונים עליי על עבודתי למענם". 

הם מסתירים – אנחנו משלמים

מעבר להסתרת המידע, השרים שגררו אותנו למשפט השנה – קיבלו קנס מבית המשפט. אך הקנס אינו אישי, אלא משולם מכספי המשרד. במילים אחרות – הם מסתירים, אנחנו משלמים. "יש להטיל את האחריות והעול הכספי על הגורם שיוצר את העיכוב", אמר עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת "הצלחה".

משרד הפנים למשל, שילם 6,000 שקלים בשל ניסיון ההסתרה של השרה שקד. בגלל אשף ההסתרה אלקין שילמנו 6,500 שקלים והעתירה נגד שר הבריאות הורוביץ, שהוצמדה לעתירה נגד הסתרת יומנו של מנכ"ל משרדו נחמן אש ושל ראש שירותי בריאות הציבור שרון אלרעי פרייס, עלתה לנו 7,500 שקלים.  

לא מדובר בחידוש של הממשלה הנוכחית: מגוון שרים בממשלה הקודמת נהגו כך, ביניהם אריה דרעי מש"ס (שילמנו 4,000 שקלים על הסתרת יומנו), יעקב ליצמן (יהדות התורה) כשר שיכון (5,500 שקלים על חשבוננו) ושר האוצר לשעבר ישראל כ"ץ מהליכוד (5,500 שקלים). ואולי דוגמה אישית של שר המשפטים תחתיו יושבת היחידה לחופש המידע? שר המשפטים לשעבר אבי ניסנקורן (כחול לבן) לא מסר גם הוא את יומנו ושילם מכיסו של הציבור 7,500 שקלים. 

מה הפתרון?

מה אפשר לעשות כדי שהשרים יפסיקו לגרור עמותות כמו "הצלחה" לבית המשפט רק כדי לקבל את מה שנדרש היום בחוק? לדבר עו"ד מן, "יש לסגל דפוס התנהלות לפיו המשרדים נערכים בשגרה לפרסום היומנים בכל תקופה מוגדרת בלא צורך בבקשות חופש מידע או פניות אחרות". הוא הוסיף כי "המידע הגלום ביומנים הוא מידע ליבתי הנוגע לעבודת הממשלה ויש בו עניין ציבורי רב, במיוחד כשהוא משתלב בפריטי מידע נוספים. לכן, על היועצת המשפטית לממשלה ונציבות שירות המדינה להשלים את המלאכה שהחלה עם קביעתו של נוהל פרסום היומנים ולקבוע גם נוהל ניהול יומנים ומועדים סבירים לפרסומם בסמוך לזמן אמת".

האם צריך להטיל על השרים הסוררים חבות אישית – שישלמו מכיסם את ההוצאות? "במקרים המתאימים בהם מוכח כי מי שמעכב או מונע את מסירת היומן הוא בעל היומן או איש צוות שלו ולא המשרד עצמו, גם לגבי בעלי תפקיד לשעבר שאינם מכהנים עוד, יש בהחלט מקום להטיל הוצאות אישיות ולמנוע את הנזק לקופת המדינה ולציבור", גרס עו"ד מן. "יש להטיל את האחריות והעול הכספי על הגורם שיוצר את העיכוב. לצערנו, רק במקרה אחד עד היום בחר בית המשפט להטיל הוצאות כאלה ובשיעור לא גבוה (1500 שקלים במקרה של גיל שפר, ראש הסגל במשרד רה"מ). יש לקוות כי המגמה הזאת תשתנה ובתי המשפט יטילו הוצאות במקרים הראויים על מי שמעכב, מתחמק ומסרב למסור מידע השייך לציבור מטעמים שאינם ענייניים או מוצדקים".