16:39

למה צריך להזין ידנית את המיקוד בכל הזמנה אונליין? כי הדואר עושה מזה כסף

החברה הממשלתית לא מאפשרת גישה מלאה למיפוי המיקוד לכל כתובת בישראל - ומוכרת את קובץ הנתונים באלפי שקלים • האקטיביסטים אנדי וורמס וגיא זומר אספו את המידע ופרסמו את הקובץ לשימוש חופשי - בדואר הגיבו עם מכתב התראה מעורכי דין • משרד התקשורת: "לקראת הפרטת הדואר הנושא ייבחן מחדש"
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
מידע שאמור להיות ציבורי - לא נגיש במלואו. ארכיון (צילום: יוסי זמיר, שתיל סטוק)

אתם בתהליך רכישה של מוצר אונליין, מזינים את כתובת המשלוח – ואז נתקעים בשדה המיקוד, אותו אתם לא יודעים או זוכרים. בשלב זה תגלשו לאתר דואר ישראל (או גוגל), תקלידו מחדש את הכתובת, תקבלו את המיקוד, ותחזרו להזין אותו במסך ההזמנה. סיטואציה מוכרת? 

שאלתם את עצמכם פעם למה בעצם אתרי מסחר ישראליים, בניגוד למקביליהם בארה"ב למשל, לא מסוגלים להשלים אוטומטית את המיקוד? הרי לא מדובר בנוסחה מסובכת – כל מה שצריך הוא את פרטי העיר, הרחוב ומספר הבית, ואת אלה כבר הזנתם בתהליך הרכישה.

כמעט עשרת אלפים שקלים לרכישה ראשונית של קובץ המיקוד (צילום: יוסי זמיר, שתיל סטוק)

הסיבה היא שדואר ישראל – שהיא חברה ממשלתית שאחראית מתוקף תפקידה לניהול המיקוד לכל כתובת בישראל – אינה מאפשרת גישה מלאה למיפוי המיקוד, ואף מגדילה לעשות ומוכרת את קובץ הנתונים בתשלום. המחירון של קובץ המיקוד גם הוא אינו פומבי. 

ממענה לבקשת חופש מידע שהגיש האקטיביסט גיא זומר עולה שהתשלום שהדואר דורש עבור המידע הציבורי שבידיו מתחיל בסכום ראשוני של 8,000-9,000 שקלים, שעליו יש להוסיף תשלום שוטף של אלפי שקלים בשנה לקבלת עדכונים של הנתונים. במסגרת הבקשה הדואר סירב למסור לזומר את קובץ המיקוד בטענה ש"המידע הינו בעל ערך כספי לחברה".

מתוך מענה דואר ישראל לבקשת חופש המידע של גיא זומר

זומר ושותפו אנדי וורמס, מייסדי עמותת "התמנון", החליטו לפעול בנושא, וביצעו "גירוד" (איסוף אוטומטי) של המידע הגלוי באתר הדואר ופרסמו את הקובץ לעיון חופשי. "גירוד אתרים היא פעולה יסודית חשובה ביותר באקטיביזם של המידע", אומר וורמס. "באמצעותה האזרחים אומרים לרשויות: 'המידע הוא לא שלכם, אתם רק מחזיקים בו בנאמנות על מנת לשרת אותנו'". בהמשך גם בנו השניים תוסף לדפדפן שמבצע חיפוש-הופכי בנתוני המיקוד.

בעקבות פרסום קובץ הנתונים, קיבל וורמס מכתב ממשרד עורכי הדין "יגאל ארנון ושות'" בשם דואר ישראל, הדורש את הסרת המידע. במשרד הוסיפו כי "מרשתנו הורתה לנו לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותה על פי חוק, והדרושים לשם הגנה על זכויותיה ושיפויה בגין הנזקים שנגרמו וייגרמו לה לנוכח התנהלותך". וורמס הבהיר: "למותר לציין שלא הסרתי את המידע. הוא ממשיך להיות זמין ברשת לכל דורש".

מכתב ההתראה מעורכי הדין:

מכתב-התרעה

מדואר ישראל נמסר בתגובה: "החברה פועלת על פי חוק ובהתאם לתנאי הרישיון. ממשק נוח ונגיש זמין באתר 'דואר ישראל' לבדיקת מיקוד לכל כתובת ללא עלות, ומיליוני מבקרים עושים שימוש בשירות זה מדי שנה".

ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "לצורך עידוד התחרות בשוק הדואר ועל מנת למנוע חסמים בחלוקת הדואר, נקבע ברישיון חברת הדואר כי עליה לספק את קובץ המיקודים למתחריה ללא עלות. יודגש, כי תעריף קובץ המיקודים לא נקבע בתקנות הדואר ולכן חברת הדואר יכולה לספק אותו לבעלי עסקים עבור תעריף סביר בהתאם לרישיונה. לקראת הפרטת הדואר הנושא ייבחן מחדש".

אזמ"ע?

(איך זה משפיע עליך)

המידע שנמצא בידי בגופים ציבוריים שייך לציבור ואמור להיות זמין באופן שישרת אותנו, האזרחים. חסימת הגישה למיפוי המיקוד המלא היא רק דוגמה אחת לאיך המצב הקיים, שבו מאגרי מידע רבים אינם נגישים, פוגע בחיינו.

מעש"י

(מה עושים כדי שיתוקן)

אנחנו נמשיך לכתוב ולהיאבק להשקיף – ולעיתים לא פחות חשוב, להנגיש – את המידע הציבורי, לצד ארגונים דוגמת "התמנון" וחברים נוספים בקואליציית השקיפות.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

מאת ניר בן-צבי

ניר בן-צבי

מייסד-שותף, מנכ"ל

נולדתי בנגב, גדלתי בגליל המערבי. בוגר 8200, פריק של עיתונות, טכנולוגיה, סדר ותהליכים. נשוי לרעות, אבא לנעמי.

בוגר תואר ראשון בניהול ומשפטים, חבר בנשיאות מועצת העיתונות (מטעם שקוף).

לפני שקוף עבדתי כעשר שנים בעולם ההייטק (בישראל ובקליפורניה) – מרביתן בסטרטאפ בתחום אבטחת המידע – במהלכם ניהלתי צוותים של בדיקות תוכנה, אוטומציה, תמיכה טכנית, הטמעות, פיתוח עסקי וניהול מוצר.

ב-2018 הקמתי עם תומר אביטל את "שקוף" – סטארטאפ חברתי, מתוך מטרה לבנות כלי תקשורת רחב היקף ומשנה מציאות.

5 תגובות

  1. כל הכבוד לכם.
    אולי יש מקום אולי להגיש תביעה נגד משרד עורכי הדין על הטעייה וסיוע לפעילות לא חוקית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,307 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.