עזבו פוקימונים: בואו ללכוד עם הנייד פגישות ח"כים מחוץ לכנסת

בעקבות הפעילות שלנו 15 חברי כנסת חושפים את יומני הפגישות שלהם. זה יפה אך לא מספק. היומן של 105 הנוספים, במיוחד במהלך הפגרה הנוכחית (3 חודשים שבהם אין שום דין וחשבון), שייך לכם. לא ייתכן שחלק נפגשים עם לוביסטים ומאעכרים ללא דיווח לציבור.

לכן אנו קוראים לכם במקום סתם לשבת בבית קפה, לשבת בו עם מטרה – לחשוף נתחים מהיומן של 105 המנהיגים האפלים! לראשונה אנו משתפים אתכם במפה בה מידע על היכן חלק מהח"כים יושבים.

• למפה המלאה לחצו כאן
• להורדת האפליקציה שלנו (דרכה ניתן לצלם בחשאי ולקבל מידע) -חפשו בחנויות האפליקציות 'מאה ימים של שקיפות'.
• קישור ישיר להורדת האפליקציה באנדרויד או באפל

המסר: אתם חייבים להיות שקופים, הציבור שבחר בכם נמצא בכל מקום והוא דורש שתעבדו בשבילו כפי שהבטחתם, ועד שזה יקרה – עיננו פקוחה.

בכנס שערכנו בכנסת אמרה ח״כ בן ארי – שחושפת את הלו״ז השלה: ״חשוב להראות שהח״כ עובד בשבילך. אני מודיעה לכל מי שנפגש איתי שהפגישות שלי מפורסמות. מי שזה לא מתאים לו – שלא ייפגש איתי. לי אין מה להסתיר". כמה פשוט.

• מדובר במקומות ציבוריים  – כך שאין כל פגיעה בפרטיותם. המטרה היא חשיפת פגישות, בעיקר בימים אלו בהם קבוצות אינטרס מנסות להשפיע על ח"כים לטרפד רפורמות בניגוד לאינטרס הציבורי.
• איך לצלם בסתר? מקמו את הפגישה מאחוריכם וצלמו סלפי. או שימו מצב טיסה, החלו צילום וידאו, הצמידו את הנייד לאוזן וחלפו ליד השולחן המדובר כך שעדשת הנייד שלכם פונה לעבר הפגישה.
• שלחו תמונות, הערות למפה ומידע ללא חשש דרך תיבת ההדלפות המאובטחת
• לחצו על הקוביה הלבנה הממוקמת מצד ימין כדי להזין שמות ח"כים/מיקומים. או כנסו למפה המלאה כאן

למה אנו רוצים יומנים שקופים?

• נבחרי הציבור עובדים בשבילנו ומקבלים שכר מכספי המסים שלנו
• הם מקבלים החלטות שמשפיעות על כולנו – זכותנו לדעת מי משפיע עליהם. כפי ששרת המשפטים התבטאה:"מי שבוחר בפוליטיקאי, בוחר גם בכל האנשים שמשפיעים עליו".

מה היתרונות ביומנים פומביים?

• מאפשר ביקורת מעמיקה על הנציגים שלנו ועל העבודה שלהם
• מוביל את הנבחרים לגוון את היומן שלהם ולהיפגש לא רק עם לוביסטים וטייקונים אלא גם עם אקטיביסטים, אנשי אקדמיה וכו. זה אולי מתחיל למען מראית העין, אך אחרי המעשים באים הלבבות
• מה השעות בהן הם עובדים? היום אין לנו מושג. בימי ראשון וחמישי הכנסת כלל לא פועלת. הם כעת בפגרה בת 3 חודשים. מה הם עושים בימים האלו?
• זה מייצר סטנדרט של עבודה לח"כ. שיעשו מה שהם חושבים נכון – אך בשקיפות
• מסייע לנציגים להראות שהם עובדים בשביל הציבור שהצביע להם

מי חושף את הלו"ז שלו היום?

• כיום יש 14 ח"כים שחושפים את הלו"ז שלהם. לפני שנה היו 0
• בין החושפים: נציגים מהליכוד, כולנו, הרשימה הערבית, המחנה הציוני, יש עתיד, הבית היהודי. לרבות שר האוצר משה כחלון ושרת המשפטים איילת שקד. הם לא מסתירים ולו פגישה אחת! הם מראים שזה אפשרי. שהעולם לא קורס.
• באיחוד האירופי כלל הנבחרים והפקידות הבכירה חייבת לחשוף את פגישותיהם עם לוביסטים מדצמבר 2014, לרבות נושאי השיחה שעלו בפגישות.
• ברק אובמה, נשיא ארה"ב. כן כן, גם הוא

טיעונים לגיטימיים נגד חשיפה

• יש לח"כים גם פגישות שחייבות להישאר חסויות- למשל פוליטיות רגישות או עם חושפי שחיתויות שחשיפתן תפגע בהם.
  • פתרון: אפשר לפרסם את היומן בדיעבד- כל יום ראשון את השבוע הקודם.
  • כמו כן אפשר להגדיר פגישות רגישות ביומן הפומבי למשל כ'פגישה עם חושף שחיתות' ללא השם. או 'פגישה פוליטית'. עדיין יומן שכזה יסייע להבין על פעילות הח"כ פי כמה וכמה לעומת המידע הלא קיים כלל היום.

לסיכום נזכיר כי לפגישות האלו יש משמעות מעשית לגבינו. אם ראש הממשלה נפגש למשל עם יזם גז או טייקון תקשורת – ולאחר מכן שניהם מקבלים הטבות על חשבוננו, חשוב שנוכל לשרטט את הקשר ביניהם. חשוב שנוכל לראות מבעד לסטטוסים את הקשרים האישיים בין המנהיגים שלנו לאנשים ספציפיים שזוכים להגנות רגולטוריות, מתחזקים מונופולים ומשמרים את כוחם שנוגס ביום יום של האדם העובד והלא-מחובר.

• להורדת האפליקציה שלנו לאנדרויד
• להורדת האפליקציה שלנו לאפל

ועל הדרך עוד נימוקים בעד שקיפות:

עו"ד אלעד מן מעמותת "הצלחה": "לציבור עומדת הזכות לדעת עם מי נפגשים מקבלי ההחלטות מטעמו, בעת שהם שוקלים את פעולותיהם והפעלת סמכותם, גם אם חשיפה זו נעשית בדיעבד. אין ספק שלגילוי שלפיו בכיר ממשלתי נפגש פגישות רבות עם מפוקחים או גורמים שאמורים להיות מושפעים מהחלטותיו בנושאים חשובים ומרכזיים, כמו משק הגז, יש חשיבות ציבורית רבה. גם לאופן שבו בכירים מנהלים את סדר היום שלהם ואת שגרת יומם המקצועית יש משמעות, וראוי שהציבור ייחשף גם לאופן התעדוף שלהם ולסגנון הניהול המתמשך שהם מובילים".

לגבי נכסי נדל"ן:

מי שרוצה לקבוע איך המציאות שלי תיראה – חייב לוותר על חלק מהפרטיות שלו. חדירה לפרטיות? אתם לא צריכים לשכנע אותי.

והנה ציטוטים תומכי שקיפות על ידי שופטי ישראל מתוך הבג"צ שהגשנו בנושא שקיפות בוועדת שרים לחקיקה:

"עקרון ההשתתפות בהליך החקיקה אף הוא עקרון יסוד הכרחי המשלים למעשה את עקרון הכרעת הרוב, שהרי מה תועלת יש בעקרון הכרעת הרוב כאשר ה"רוב" מושג על-ידי הליך חקיקה שבו נמנעת השתתפותם של המתנגדים לחוק?"
"כל עוד הציבור איננו מפעיל את כוחו "למשוך" את המידע באמצעות בקשות לפי החוק, על הרשויות "לדחוף" את המידע על ידי הצבת כמה שיותר מן המידע ברשות הציבור, במקום שהגישה אל המידע ואיתור מידע רלוונטי יהיו נוחים. בהקשר זה, המהפכה הטכנולוגית, שראשיתה במחשוב והמשכה ביכולות שמאפשרת רשת האינטרנט, צריכה, לדעתי, להוליד שינוי תפיסתי שמתמקד בהעמדתו של מידע קיים ומעובד באופן חופשי לרשות הציבור. אין כל מניעה שרשות תפיץ באופן שוטף כל מוצר מידע המיוצר על ידה לצרכיה הפנימיים ואשר חשיפתו אינה עומדת בניגוד לאינטרס אחר, שחוק חופש המידע מאפשר שלא לחשוף בגינו מידע."
"שקיפות בהליך החקיקה ובהליך המנהלי מאפשרת לציבור לבקר את אופן קבלת ההחלטה בזמן אמת ולא לאחר מעשה. בהליך החקיקה בכנסת, השקיפות באה לידי ביטוי באמצעות עקרון הפומביות הנחשב לעיקרון יסוד בהליך חקיקה דמוקרטי. […] שקיפות ההליך הפוליטי היא תנאי בסיסי לשם שיתוף הציבור בהליך הדמוקרטי. היא מבקשת שהכרעות עקרוניות לא רק תשקפנה את עמדת רוב הבוחרים, אלא גם את הדרישה שהנושאים העיקריים הנדונים יידונו ברצינות גם בידי הציבור בטרם ההכרעה עצמה".

"אין אפשרות לקיים את אמון הציבור על יסוד הנסתר ממנו… הרגיל והמקובל הוא, כי השמירה על המסגרת הנורמאטיבית מובטחת, בראש ובראשונה, על-ידי פירסומו וגילויו, לעיני ציבור הבוחרים בכלל וחברי הכנסת בפרט, של המידע על מערכות השלטון, מעשיהם של מרכיביו ופועלם של הנבחרים, כדי שהציבור יוכל לראות, לדעת ולשפוט. שלילתו של יסוד הגילוי ברבים יש בו כדי לדלל את יכולתו של הציבור ליטול חלק בחיים הפוליטיים".
(בג"ץ 1601/90 שליט נ' פרס, פ"ד מד(3) 353 (פורסם בנבו, 8.5.1990), בעמוד 361)
"הגינותה של הפעילות הציבורית מחייבת חשיפתה לעין השמש, הבודקת והמנקה".
הטענה כי באין חובה חוקית לגלות, רשאי אני לכסות ולא לגלות – יכול ותישמע מפי אדם או תאגיד פרטי […], אבל אין היא נשמעת מפי רשות הממלאת תפקיד על-פי דין. לא הרי רשות היחיד כהרי רשות הציבור, שזו בתוך שלה היא עשה, ברצותה מעניקה וברצותה מסרבת, ואילו זו כל כולה לא נוצרה כי אם לשרת את הכלל, ומשלה אין לה ולא כלום: כל אשר יש לה מופקד בידיה כנאמן, וכשלעצמה אין לה זכויות או חובות נוספות על אלה, או שונות ונפרדות מאלה, אשר הן נובעות מנאמנות זו או הוקנו לה או הוטלו עליה מכוח הוראות חקוקות"
(בג"ץ 142/70 שפירא נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין, ירושלים, בעמוד 331).
"איש הציבור הוא נאמן הציבור. לא לעצמו הוא פועל, אלא למען האינטרס הציבורי הוא פועל".