ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
אם יש ארגון שהמונח "פיאסקו" תפור עליו – יהיה זה קרן "מעגלים". קרן ממשלתית שמטרתה הייתה לעזור לעובדים קשי יום ושנסגרה לאחרונה לאחר ניהול כושל, שכלל תחלופת מנכ"לים בלתי פוסקת, הקצאת כספים ללא מכרזים להסתדרות ולהתאחדות התעשיינים, והתנהלות שזכתה לביקורת חריפה של מבקר המדינה.
ואם כך, מדוע יו"ר הקרן לשעבר יפה ויגודסקי, מי שתחת ידה התנהל כל הבלאגן הזה על חשבון הציבור, לא הודחה או התפטרה? ולא רק זאת, אלא שעם סגירת הקרן זכתה ויגודסקי בעזרת למינוי חדש לתפקיד בכיר כיו"ר החברה לתיירות – בעזרת שר האוצר אביגדור ליברמן. מדובר חברה ממשלתית שמחזורה הכספי הוא כ-100 מיליון שקל בשנה.
הממשלה הקימה בשנת 2011 את "מעגלים" – קרן בסך 600 מיליון שקלים לתמיכה בעובדים קשי יום לאחר העלאת גיל הפרישה שבע שנים קודם לכן. לפחות ככה היה נדמה. בפועל הקרן שירתה את הסתדרות העובדים ואת התאחדות התעשיינים. דוח מבקר המדינה שפורסם בשנת 2017 הצביע על כך שיש "ספק ניכר בנוגע לאפקטיביות של פעולות הקרן" (בתרגום חופשי – ישראבלוף); מצא ליקויים בסדרי ניהול הוצאותיה ונתוניה, וחוסר יכולת לנהל את הקרן כראוי בגלל תחלופה תדירה של מנכ"לים שהתנגשו עם ויגודסקי. חמישה מנכ"לים התחלפו לאורך חמש שנים. יו"ר הקרן עצמה, ויגודסקי, זכתה לשכר שנתי בעלות של 373 אלף שקלים על חצי משרה בעבור תפקידה כיו"ר.
אחת הדוגמאות המקוממות להיעלמות הכסף היא בתחום פנסיות הגישור. מדובר בפנסיה שניתנת לעובדים שפוטרו בגיל מאוחר ומתקשים למצוא עבודה. כמה עובדים קיבלו את הפנסיה לאחר חמש שנים של פעילות הקרן? 5 בלבד. וכמה זה עלה לנו – 5.2 מיליון שקלים. אבל רק 200 אלף שקלים הגיעו לעובדים עצמם. שאר הכסף, לפי מבקר המדינה, כחמישה מיליון שקלים "שימשו להוצאות התקורה ולהוצאות השיווק של הקרן".
הקרן חילקה כסף להתאחדות התעשיינים על ידי כך ששכרה ממנה משרדים ושירותים ללא מכרז. בשנת 2012 שכרה הקרן את משרדיה בבניין "בית התעשיינים". אף שמדובר בהתקשרות רחבת היקף ביחס להתקשרויות אחרות של הקרן, לא בחנה הקרן חלופות אחרות למשרדים אלה, וכן לא ביקשה הערכת שמאי עבור חוזה השכירות בנוגע לסבירות דמי השכירות. כך גם בשנת 2016 כאשר שכרה הקרן משרדים חדשים מהתאחדות התעשיינים, שהינו תאגיד קשור לקרן, המצויים אף הם ב'בית התעשיינים'".
כמה עובדים קיבלו את הפנסיה לאחר חמש שנים של פעילות הקרן? 5 בלבד. וכמה זה עלה לנו – 5.2 מיליון שקלים. אבל רק 200 אלף שקלים הגיעו לעובדים עצמם.
תחת ידיה של ויגודסקי, הקרן חילקה גם כסף להסתדרות על ידי רכישת קורסים ממכללות בבעלותה. רשימת הקורסים שהציעה הקרן אכן הייתה ארוכה ומכובדת. חלקה הגדול לא רלוונטי כלל להסבה מקצועית. כך לדוגמה קורס שמלות כלה וערב מורחב – בהיקף 500 שעות אקדמיות בסכום של 25 אלף שקלים לתלמיד או תלמידה, כולו מכספי הציבור.
דוגמה נוספת? קורס טיפוח היופי בסכום של 14 אלף שקלים לכל נרשמת, שמשלב בתוכו בניית ציפורניים ואיפור. ייתכן ובאמת הקרן הוציאה נשים בגילאי 60 פלוס לקורס שמלות כלה וערב והן פתחו פותח סטודיו? כמה אנשים נהנו מכך? אי אפשר לדעת – וזו הבעיה הכי גדולה של הקרן. היא לא בדקה אם מי שנרשמו לקורסים באמת הסבו את המקצוע שלהם או שרק נהנו מקורס העשרה.
נראה שכוונת המדינה לעזור לעובדים לא התיישבה עם כוונות הקרן – שסייעה לתעשיינים. מי שהיה אז יו"ר התאחדות התעשיינים שרגא ברוש הסביר את הסתירה הזאת בדיון בוועדה לביקורת המדינה בראשות שלי יחימוביץ'. הוא אמר אז כי ל"מעגלים" אין כל כוונה לשלב מחדש בעלי מקצועות שוחקים: "הכוונה הייתה לעזור למעסיקים", אמר. ואיך הסביר זאת? "המעסיקים התנגדו להעלאת גיל הפרישה ואמרו שזה מטיל עליהם עול כספי, כלומר להחזיק עובדים שהם עייפים, שקשה להם כבר להיות מועסקים ולכן זה עול כספי".
גם בתשובת הקרן לדוח מבקר המדינה מסרה הקרן כי"היא לא נועדה לקדם מטרות ציבוריות או למצות את כספי הציבור באופן המיטבי, אלא לנהל כספים שנועדו לשמש את המעסיקים ואת העובדים, וזאת כדי להקל את עול הגזירה של חקיקת חוק גיל הפרישה. דרך מינסרה זו יש לבחון את מטרות הקרן ופעילותה". מבקר המדינה שלל את הטענה וכתב: "משרד מבקר המדינה שולל את תשובת הקרן מכל וכל. הקרן נשענת על כספי הציבור בהיקף של מאות מיליוני ש"ח. המדינה מקצה כספים אלו לקרן במטרה שתבצע תכניות לצורך הכשרה מקצועית, הסבה מקצועית ושדרוג מקצועי כמתחייב מההסכם".
התאחדות התעשיינים שלטה כל כך חזק בקרן שרק עובדים במפעלים של התעשייה שמאוגדים בהתאחדות התעשיינים יכלו להנות מהשירותים שלה, כך עלה מדבריו של ברוש עצמו. הקרן גם לא ניהלה מעקב אחר אפקטיביות הקורסים שלה ולא הציבה מדדים. החלק החיובי הוא שלא כל הכסף יצא: מתוך 600 מיליון שהקצתה המדינה, התבזבזו כ-400 מיליון, כשחלק גדול מהסכום הגיע למנגנונים של ההסתדרות והתאחדות התעשיינים. בקיצור – פיאסקו.
מה קרה עם היו"ר של הקרן הכושלת, שכיהנה בעשור האחרון וחטפה ביקורת חריפה ממבקר המדינה. כשעמדה בראשות קרן שהזרימה כספים ליעדים שונים לחלוטין מאלו שנדרשה? בחודש מרץ האחרון, כחודשיים לאחר סגירת קרן "מעגלים", מונתה ויגודסקי לראשות חברה ממשלתית נוספת – החברה לתיירות. בתגובתה ציינה את תפקידיה הרבים ואת בחירתה על ידי הוועדה למינוי דירקטורים. נראה שהכישלון לא רק שלא דבק בה ככתם, אלא לא עיכב בעדה מלהמשיך ולהתקדם למשרות בכירות נוספות.
מטעם ויגודסקי וקרן "מעגלים" נמסר בתגובה:
"קרן מעגלים הצליחה בגדול: במהלך 10 שנות קיומה הקרן עבדה מול יותר מ-5,000 מעסיקים והכשירה יותר מ-40 אלף עובדים שחוקים בני 50 ומעלה שאף גוף אחר במדינה לא טיפל בהם. בזכותה הם הצליחו להישאר במעגל העבודה עד גיל הפנסיה ואף מעבר לכך. זוהי הצלחה ענקית הסותרת כל טענה שגויה אחרת. לאורך השנים ביצענו סקרי שביעות רצון של מעסיקים ועובדים והתגובות היו מצוינות. בנוסף, נדרשנו על ידי מבקר המדינה לבצע בדיקת אפקטיביות על ידי גוף חיצוני בלתי תלוי שנבחר על ידי נציגי המדינה והנהלת הקרן ולאורך השנים (השנים לאחר הדוח, ע.ב) ציון האפקטיביות היה מעל 90".
בתגובה לשאלה מדוע לדעתה נבחרה לתפקיד החדש מסרה כי "נבחרתי לתפקיד על ידי הוועדה למינוי דירקטורים של המדינה (הייתי בין 50 הראשונים שנבחרו לנבחרת הדירקטורים) ובזכות שורת התפקידים הבכירים שמילאתי: שימשתי כדירקטורית במספר חברות ממשלתיות, ביניהן כדירקטורית בחברת החשמל במשך 11 שנה כיו"ר ועדת משאבי אנוש ומנהל וחמש ועדות נוספות במקביל, ובחברת מקורות גם כן כיו"ר ועדת משאבי אנוש ומנהל.
"מעבר לכך ביצעתי שורה של תפקידים ניהוליים בכירים, ביניהם סמנכ"ל משרד החינוך במשך 10 שנים, מנכ"לית הטלוויזיה החינוכית במהלך 3 קדנציות, סמנכ"ל המכללה למנהל, ודירקטורית במוסדות ציבוריים רבים עד היום. מגוון תפקידים אלו והניסיון שצברתי אין ספק כי הכשירו אותי גם לתפקיד הנוכחי שהוצע לי כיו"ר החברה הממשלתית לתיירות. אני מאמינה שבזכות הידע והניסיון שצברתי לאורך השנים אוכל לתרום רבות גם לארגון זה".
פנינו ללשכת שר האוצר ליברמן שמינה אותה לתפקיד, בשאלה מדוע למרות כישלונה האחרון בחר למנות אותה. מלשכתו נמסר: "לאור המלצות שקיבל השר והיכרות מוקדמת עם פועלה החליט למנותה".
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
4 תגובות
מתגובת ויגודסקי עולים פערים עובדתיים בין עמדתה לבין מה שמוצג בכתבה, שהייתי מצפה לראות מטופלים — עם זאת שברור שלפחות בחמש השנים הראשונות לקיומה הקרן נוהלה באופן כושל להפליא.
כך, לפי הכתבה הקרן נועדה לעזור לעובדים מעל גיל 60 (גילאים שבהם רלוונטי שינוי גיל היציאה לפנסיה), אך לפי התגובה היא (לפחות ברמת הכוונה) פנתה לעובדים מעל גיל 50.
בפסקה שבה כתוב כי התאחדות התעשיינים היא „תאגיד קשור לקרן”, חל שיבוש קל בסימני פיסוק, ולא לגמרי ברור שם מה טקסט הכתבה ומהו ציטוט מדו״ח מבקר המדינה. אבל הקשר הזה, וגם העובדה שיו״ר התאחדות התעשיינים בכלל ישב בועדת ביקורת המדינה והסביר על פעולת הקרן, מעלה חשד שהמנדט וההגדרה של הקרן הם לא בדיוק „תמיכה בעובדים קשי יום לאחר העלאת גיל הפרישה”.
מה שעוד לא ברור — ולא מודגש מספיק בכתבה, לטעמי — הוא שהנתונים הכושלים להפליא, ובפרט דו״ח המבקר המצוטט, מתייחסים לחמש השנים הראשונות לקיום הקרן. מה קרה בחמש השנים הבאות? האם אכן נשלחו 40,000 עובדים להכשרות מקצועיות אפקטיביות? כמה מנכ״לים התחלפו אז? האם יכול להיות שדו״ח המבקר באמת שינה משהו בהתנהלות?
בקיצור, טוב שיש פינה כזו, טוב שמזכירים פאשלות עבר של מינויים בכירים — אבל כאן, ספציפית, נראה שנעשתה קצת „חצי עבודה”.
זו אשה שתחמנה את המערכת כבר לפני יותר מ30 שנה . החל קבלת שתי משכורות האחת מהמכללה למנהל והשנייה ממשרד החינוך לכאורה כמובן. ועוד…..
היא התמנתה למשרה, כי היא למדה עם השנים לזרום עם הקומבינות. הגברת בת 75. מדוע לא נותנים למישהו צעיר בעל מוטיבציה לנהל את הגוף הזה? כי הוא מסוכן למערכת. הוא ירצה לעשות למען הציבור ולמען התפקיד, ולא למען מי שמינה אותו או למען המקורבים הניזונים מתקציבי אותו גוף. ליברמן נתן את התפקיד לאדם המתאים, שידע לשרת אותו, את הסובבים אותו ואת הממסד.
כמה שחיתות ומושחתים
במדינה