ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

מאות מיליוני השקלים שהולכים לתעשיינים במקום לעובדים: סיקור צל שני להסתדרות

התאחדות התעשיינים והסתדרות העובדים מנהלים קרן שלא נותנת מענה למטרתה – במשך שנים וללא פיקוח

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

תקשיבו איזה יופי: הממשלה הקימה בעבר – דרך ההסתדרות והתאחדות התעשיינים – עמותה לסיוע לעובדים שחוקים. מאות מיליוני שקלים של הציבור אמורים להיות מושקעים בו חזרה כדי לוודא שגם עובדים מבוגרים במקצועות מתישים 😓 יוכלו לקבל תמיכה ולהמשיך לעבוד.

אלא מה, הקרן משרתת בפועל את ההתאחדות התעשיינים וההסתדרות – שני גופים שממש, אבל ממש, לא צריכים סיוע נוסף, בטח שלא מכספי ציבור. התעשיינים והארגונים גזרו עמלות שמנות. לעובדים השחוקים? לא נשאר כמעט כלום.

ברוכים הבאים לסיקור הצל מספר 2 של כתב שקוף עידן בנימין להסתדרות החדשה! השבוע נעסוק בעמותה שממומנת באופן מלא מהקופה הציבורית למען העובדים השחוקים, ובפועל עוזרת לתעשיינים על גבינו. שימו לב שבכל פרק מופיעה שורה תחתונה.

מהי 'קרן מעגלים' – הקרן למקצועות שוחקים?

רקע: בחודשים אלו מתקיים הדיון על העלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-64. בכנסת קיימת תמימות דעים שחייבים להעלות את גיל הפרישה לנשים. המחלוקת המרכזית היא על קצב העלאה ועל העזרה שתינתן לנשים העובדות במקצועות שוחקים.

קרן מעגלים הוקמה לכאורה בכדי לתת מענה בדיוק לאותם עובדים בפעם הקודמת שהחליטה הממשלה על העלאת גיל הפרישה. אז נקבע כי כל הסכמה עתידית על גיל הפרישה תהיה בשיתוף התעשיינים וההסתדרות, ואחד הפתרונות עליהם מדברים כעת הוא המשך ואולי אף הרחבת ההסכם עם קרן מעגלים.

בשנת 2004 נקבע כי גיל הפרישה (לפנסיה) יעלה בשנתיים. ההחלטה יצרה בעיה לעובדים במקצועות שוחקים, למשל: עובד במפעל או בלנית במקווה (ראו בסוף הכתבה – האם אתה במקצוע שוחק?). מבחינת העובדים הללו, מדובר בעוד שנתיים של עבודה המאופיינת בסחיבה, תנאים פיזיים קשים, סיכון בטיחותי גבוה וכדומה. הממשלה, כחלק מההסכם עם ארגוני העובדים, החליטה לפעול והקימה ב-2007 את “קרן מעגלים” – 600 מיליון ש"ח הוקדשו לתמיכה באותם עובדים, בפריסה לעשור. הקרן אמורה הייתה לספק מסלול הכשרה, שדרוג, או הסבה מקצועית, במימון מלא של המדינה.

המדינה ביקשה שינהלו את הקרן בשיתוף התאחדות התעשיינים (אגב, עוד אגודה עותמאנית לא שקופה – ראו כתבה קודמת) וההסתדרות החדשה.

התעשיינים חולבים את הקרן

במאי 2017 נחשפנו לראשונה למחדלים דרך דו"ח מבקר המדינה שעסק ב”קרן מעגלים”. הדו"ח הגיע לאחר כתבה של טלי חרותי סובר מדה מרקר אשר כתבה על זה לראשונה בנובמבר 2015 ובהמשך סדרת כתבות שליוותה את הדיונים בקרן.

המבקר הגדיר את הקרן כלא מועילה וכושלת ניהולית. ממצאי הביקורת העלו בין היתר "ספק ניכר בנוגע לאפקטיביות של פעולות הקרן; ליקויים בסדרי ניהול הוצאותיה ונתוניה; ופגיעה ביציבותה הניהולית עקב היעדר חלוקה ברורה של סמכויות בין יו”ר הקרן לבין המנכ”ל, שהביאה לתחלופת 5 מנכ”לים לאורך 5 שנים".

הקרן שכרה משרדים ושירותים מהתאחדות התעשיינים ללא מכרז, ולפי פירוט הוצאות הקרן שפורסמו לאחרונה  בדיון בוועדה לביקורת המדינה, רכשה הקרן חלק מהקורסים ממכללות בבעלותה של ההסתדרות. גם ללא מכרז. הקרן מצידה טוענת כי שכירת המשרדים מתחת למחיר השוק באיזור. יודעים מה? יכול להיות. אך זה לא רלוונטי. משרדי התאחדות התעשיינים נמצאים בת"א קרוב לים. ניתן באותה מידה לבחון חלופות זולות יותר ולא בלב ת"א. לפי הדוח האחרון שמצאנו לשנת 2015 עלות השכירות נעה בין 25- 31 אלף ש"ח בחודש.

עוד מצאנו במסמכי העמותה כי יושבת ראש העמותה, יפה ויגודסקי, קיבלה בשנת 2015 עלות שכר בשווי  373 אלף ₪ וב– 2016 שכר בעלות 327 אלף ₪ במקביל למנכ”ל הקרן. כפל תפקידים על חשבון העובדים השחוקים.

שורה תחתונה: הממשלה הובילה לפתיחת עמותה, לא פיקחה עליה והבכירים בה עשו בכספים שלנו כבשלהם, בחסות ההסתדרות והתאחדות התעשיינים.

ויכוח על מטרות הקרן – לאחר שנים ומאות מיליונים שנשפכו

בימים אלו הכשלים בקרן עולים לדיון. שני דיונים התקיימו על קרן מעגלים בוועדה לביקורת המדינה –  כל אחד מטריד בפני עצמו. בדיון הראשון התייצב נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש והסביר ליו"ר הוועדה ח"כ יחימוביץ, כי הקרן ממלאת את מטרותיה. עם זאת הצהיר שלקרן מעגלים אין כל כוונה לשלב מחדש בעלי מקצועות שוחקים. לדבריו, כל מה שהקרן עושה זה קורסי העשרה לעובדים. את מי משרתת הקרן? ברוש אומר זאת מבלי למצמץ אפילו פעם אחת: "את התעשיינים".

ברוש בדיון: "נחתם הסכם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין משרד האוצר. חתמו את זה לפני, עודד טירה שהיה נשיא ההתאחדות וביבי נתניהו, שהיה שר האוצר וכתבו שהאוצר יתקצב 600 מיליון שקלים לצורך פתרון של קשיים כספיים. הכוונה הייתה לעזור למעסיקים. לא במקרה חתמו על זה לשכת התיאום ולא ההסתדרות".

היו"ר שלי יחימוביץ':  "כל הקרן הזאת היא לטובת המעסיקים ולא לטובת העובדים?"

ברוש: "המעסיקים התנגדו להעלאת גיל הפרישה ואמרו שזה מטיל עליהם עול כספי, כלומר להחזיק עובדים שהם עייפים, שקשה להם כבר להיות מועסקים ולכן זה עול כספי. האוצר קיבל את זה, תקצב 600 מיליון שקלים ל-10 שנים, 60 מיליון שקלים לשנה. כתוב בהסכם שחתום שר האוצר ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, משרד האוצר יתקצב סך של 600 מיליון שקלים לצורך סיוע בפתרון קשיים כספים ממשיים הנובעים מהעלאת גיל הפרישה, לרבות מתן אפשרות לעובדי כפיים, המבצעים עבודה פיזית מאומצת לפרוש לפרישה מוקדמת, מימון הכשרה מקצועית והסבה מקצועית והדרכות וכיוצא באלה".

Image result for ‫שרגא ברוש‬‎
שרגא ברוש

ואם עדיין לא הבנתם? זה בסדר. גם אנחנו לא. מה שברוש טוען (ומתעקש לאורך כל הדיון) הוא פשוט שהקרן הוקמה כדי לעזור למעסיקים ולא לעובדים. לא ייאמן.

אז האם התעשיינים חתמו הסכם עם הממשלה מעל ראשם של ארגוני העובדים?

לא. בדקנו. מי שחתומים על ההסכם מול הממשלה הם יו"ר התאחדות התעשיינים ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן.

שאלנו את ההסתדרות האם הם מסכימים עם הצהרתו של ברוש על מהות הקרן? בהסתדרות סרבו להגיב.

פנינו גם ללשכת ראש הממשלה – האם זו הייתה כוונתו כשר אוצר ב-2004 בזמן שהגו את הקרן. והאם זו הייתה כוונתו כראש ממשלה כאשר חתמו על החוזה ב – 2011. עד למועד זה לא נתקבלה תגובתם.

עם זאת השר חיים כץ, שר העבודה והרווחה, הודה בכך בדיון על גיל הפרישה שהתקיים בנובמבר 2017 בוועדת הכספים. הוא אמר בגילוי לב: "זו לא הייתה כוונת המשורר". כץ ידע על מה הוא מדבר. חברי הכנסת והציבור ייחשפו לכוונת המשורר רק חודשיים לאחר אותו דיון.

שורה תחתונה: בשנת 2004 הגיעה המדינה להסכמה על סיוע לעובדים במקצועות שוחקים. 14 שנים לאחר מכן ומאות מיליונים שנעלמו עדיין דנים על הדרך שבה הקרן צריכה להתנהל.

אז מי בכל זאת נהנה מכספי הקרן?

על פי תקנון הקרן הגדרת העובדים הזכאים להכשרה במימון הציבור היא רחבה, ובעיקרון כוללת כל עובד מעל לגיל 50. אבל מי באמת זכאי להשתמש בקורסי העשרה אלו? בדיון שהתקיים בינואר שאלה יו"ר הוועדה לביקורת המדינה בדיוק את השאלה הזו.

יחימוביץ (בדיון הראשון)': "תגידו, סליחה על התהייה, אבל נגיד עובדת ניקיון, שזה מקצוע שוחק לכל דבר".

שרגא ברוש:  "אם היא עובדת בתעשייה –"

Image result for ‫שלי יחימוביץ‬‎
שלי יחימוביץ' – ניסתה להבין מה הקרן עושה

היו"ר שלי יחימוביץ: "אם היא נפלטה כי היא לא יכולה יותר והגב שלה שבור ומציעים לה את הסכום הזה כפנסיית גישור – – -"

שרגא ברוש: "אם היא עובדת בתעשייה, אני אומר לך – – -"

מה שאומר ברוש הוא שרק אם אתם נמצאים תחת התאחדות התעשיינים וההסתדרות אז תהיו זכאים בפועל לקורסים אלו. נחשו מה? בתקנון הקרן הדבר אסור. לפי התקנון, כל המעסיקים זכאים לשלוח את עובדיהם לקורסים. כדי להבהיר זאת סופית שאלנו את הקרן כמה עובדים לא מאוגדים נשלחו לקורסים וכמה עובדי חברות קבלן נשלחו . עד כה לא קיבלנו תשובה לשאלות.

עוד סוגיה מעניינת היא אילו ענפי משק זכו בפועל ליהנות מכספי הקרן. מה גילינו? שליש מהמשתתפים בהכשרות הקרן הם עובדי רשויות מקומיות. ח"כ יחימוביץ' שאלה: מי בעלי המקצועות שמקבלים את ההכשרה אך לא קיבלה תשובה חד משמעית. הדוגמאות היחידות הן של בלנית ופקחי חניה. הגדרות ה"מקצוע השוחק" כל כך רחבות שניתן בקלות להכיל אותן על רוב המקצועות במשק. מנגד, יש מקצועות שוחקים מאוד שלא יזכו לקבל שום קורסים להסבה מקצועית – לדוגמא עובדי ניקיון של חברות כוח אדם. עובדי קבלן. ביקשנו מהקרן לדעת האם עובדים שאינם מאוגדים או בתעשייה מקבלים הכשרות. בהתאחדות סרבו להגיב.

שורה תחתונה: גם עם על הנייר כלל העובדים העונים על הקריטריונים זכאים לקורסים בחינם  – אלו אינם מגיעים למי שצריך אותם.

קורס שמלות כלה ב- 25 אלף שקלים - אילו קורסים מציעים לעובדים השחוקים?

רשימת הקורסים שמציעה הקרן היא ארוכה ומכובדת. חלקה הגדול לא רלוונטי כלל להסבה מקצועית. כך לדוגמא קורס שמלות כלה וערב מורחב – קורס בהיקף 500 שעות אקדמיות בסכום של 25 אלף שקלים לתלמיד שמממן הציבור. דוגמא נוספת? קורס טיפוח היופי בסכום של 14 אלף שקלים לתלמיד. הקורס משלב בתוכו בניית ציפורניים ואיפור. ייתכן ובאמת הקרן הוציאה פקח חניה בגיל 55 לקורס שמלות כלה וערב ועכשיו הוא פותח סטודיו והחל לתפור שמלות?

כמה יש כאלו? אי אפשר לדעת. וזו הבעיה הכי גדולה של הקרן. הקרן לא בודקת וככל הנראה גם לא תבדוק האם הקורס היקר לשמלות כלה הביא לכך שאותו עובד במקצוע שוחק הסב את מקצועו. לנו זה עלה 25 אלף שקלים, העובד קיבל קורס העשרה חביב אבל המשיך לחלק דוחות חניה בשמש ולספוג צעקות מנהגים עצבניים.

היכן נבלעו כספי הפנסיה?

מעבר להכשרות העשרה לעובדי עיריות, הקרן מעניקה גם פנסיית גישור. מה זה אומר? הגעת לגיל 60 ואת עתידה לפרוש בגיל 62? אז תוכלי לפנות לקרן כדי לקבל פנסיה על השנתיים אלו. וכמה אנשים ונשים קיבלו את הפנסיה הזו? 5 בלבד נכון לדו"ח המבקר במאי 2017. 5. בהמשך קיבלו זאת שני עובדים נוספים. כמה עלו לנו חמשת העובדים?

חמישה מיליון שקלים!

חמישה מיליון שקלים לחמישה עובדים = מיליון שקלים לפנסיית גישור! רגע. לפני שאתם פונים ושואלים "איפה חותמים?" חשוב שתכירו את המספר הבא: מתוך 5 מיליון השקלים שהוצאו על פנסיות גישור רק 200 אלף שקלים הגיעו לעובדים. כלומר רק 4% מהכסף הגיע לפנסיות בפועל. השאר? העמסת הוצאות של הקרן. זה מטורלל. כלומר כל מיני הוצאות נלוות כתוצאה מתשלום הפנסיה גזלו כמעט 96% מהסכום. לנו זה נשמע לא הגיוני בכלל.

שאלנו את הקרן – כיצד יכול להיות שמתוך כל הסכום שהוצא רק 4% הגיע לעובדים. על אילו תקורות הקרן משלמת על פנסיות הגישו? לצערנו לא קיבלנו מענה מהקרן.

שורה תחתונה: מתוך 5 מיליון שקלים שיצאו על פנסיות תקציביות רק 200 אלף השקלים הגיעו לעובדים. איפה השאר? אנחנו לא יודעים.

הפקיד שהטיל אימה על הח"כים

הדיון השני על יעילות קרן מעגלים בוועדת הביקורת בכנסת היה טעון ומרוכב. פה חשוב שתכירו פקיד אחד בשם שולי אייל שנלחם עבורנו. אייל הוא מנהל האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה, שעמד לבדו מול התאחדות התעשיינים, ההסתדרות ושני ח"כים להוטים.

אייל, מנהל האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה, הצביע על כשלים רבים בהתנהלות הקרן. לטענתו, הקרן מאשרת באופן עקרוני קורסים ומאותו רגע ניתן לאשר את הקורס הזה באופן אוטומטי לכל מכללה ולכל כמות. כלומר, מאשרים קורס ואז הברז פתוח. הקרן מהיותה עמותה אינה כפופה לחוק המכרזים ויכולה לחלק את הכסף כרצונה. דבר חוקי שאיננו עומד באמות המידה המוסריות המצופות כשמתעסקים בכספי ציבור. להזכירכם – הקרן ממומנת ב 100% מכספי ציבור.

שורת הטענות של מר אייל ארוכה ומפורטת ומונה בתוכה תיאום מכרזים, התקשרויות שלא אושרו ועוד סעיפים רבים שלכתוב עליהם ידרשו עוד 10 עמודים. כתוצאה מכך הזמינה הקרן דו"ח מחברת דלויט (Deloitte) כדי להפריך את הטענות. אנו מימנו את הדו"ח. אתם יכולים לקרוא את שורת הטענות של מר אייל בדו"ח יחד עם תגובת הקרן ובדיקה שעשתה חברת דלויט על הטענות.

משמאל לימין בישיבה: ח"כ מיקי זוהר, ח"כ יוליה מלינובסקי וח"כ מירב בן ארי

לאחר שקראנו את הטענות מצאנו כי חברת דלויט לא התמודדה עם הטענה המהותית לגבי הקורסים עצמם, אלא רוב הטענות "הופרכו" במסקנה כי "הקורס אושר על ידי ועדת ההיגוי". תוכלו לעיין בדו"ח בעצמכם. באופן אירוני, הדו"ח לא אושר על ידי חשב משרד האוצר ולא תואם עם משרד העבודה. חברת דלויט לא טרחה בבדיקתה לפנות לכותב הדו"ח ממשרד העבודה.

טענותיו של מר אייל לא עברו בשקט. מאותו רגע שפצה פה הפשילו שני ח"כים פעלתניים שרוולים והחלו להפריע לו. ח"כ מיקי זוהר מהליכוד וח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו החלו לתקוף את אייל. לצערנו הם בחרו לתקוף את הפקיד עצמו ולא את טענותיו. ח"כ יחימוביץ' ענתה להם: "אני מבינה שנעשתה פה עבודת הכנה".

כך המשיך הדיון. אייל ניסה להסביר את הטענות, מלינובסקי וזוהר הפריעו לו ויחימוביץ' עצרה את הישיבה והתריעה בפניהם.

אייל אומנם פרגן לקרן ששיפרה את התנהלותה לאחר ינואר 2017 בכל הנוגע למכרזי קורסים אך באותה נשימה הסתייג כי הקרן לא באמת תשנה את צורת עבודתה ותמשיך בשלה. כלומר לא תשרת את העובדים שצריכים את העזרה.

לטענתו התאחדות התעשיינים לא רוצה להוציא עובדים מהמפעלים להכשרות הסבה כמו קורסי  הדרכה בתחום עיסוקם – הכשרות שבאמת יוציאו אותם מהמקצוע השוחק. התעשיינים רוצים להשאיר את העובדים בפס הייצור. לטענת אייל מי שהצהיר זאת בפניו הוא יו"ר התאחדות התעשיינים. זו האמת. ואנו אומרים זאת מכיוון שזו לא הפעם היחידה שיאמר זאת שרגא ברוש בכבודו ובעצמו.

ברוש טען זאת בעבר בדיון שהתקיים בנובמבר 2016 בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת: "מסקרים שערכה התאחדות התעשיינים עולה כי כ- 80% מהמפעלים מדווחים על חוסר בעובדים מקצועיים, איכותיים. אנו חייבים להפשיל שרוולים ולפעול באופן מיידי להחזרת נושא החינוך הטכנולוגי-מקצועי לראש סדר היום הציבורי ולפעול לביצוע רפורמה מקיפה במערכת ההכשרה וההשכלה הטכנולוגית. טיפוח הון אנושי טכנולוגי, איכותי ורלוונטי, הנו הבסיס להתפתחות ולהצלחה חברתית וכלכלית- חוט השדרה לחוסן הלאומי והכלכלי של מדינת ישראל ולהתפתחות התעשייה הישראלית".

למה זה מעניין? מאחר שברוש טען גם בדיוק ההפך. בישיבה הראשונה הצהיר כי המעסיקים נפגעו מהעלאת גיל הפרישה ולכן פיצו אותם (את התעשיינים) עם קורסי העשרה לעובדים. בפעול מתברר שהתעשיינים הם המרוויחים העיקריים מכך. כל זה קורה תוך הפרעות חוזרות ונשנות של מלינובסקי וזוהר. את הדיון המלא תוכלו לראות כאן.

משמאל לימין בישיבה: זאב חושן מההסתדרות, לאון בנלולו מהסתדרות ויפה ויגודסקי יו"ר קרן מעגלים

שאלנו את חברי הכנסת מלינובסקי וזוהר האם מישהו תדרך אותם טרם הישיבה. זוהר מסר: "קיבלתי אינפורמציה שהוא (מר אייל) פועל ממניעים נקמניים ואישיים. לכן העליתי את הטענה שלצערי לא ממש הופרכה על ידו".

כשהתעקשנו ושאלנו אם אפשר לדעת ממי קיבל את האינפורמציה ענה זוהר: "לצערי לא".

מלשכתה של ח"כ מלינובסקי נמסר: "חברי הכנסת הם הסמכות שבאה לשאול שאלות את הפקידים. הרבה פעמים מדובר בשאלות נוקבות ואולי לא נעימות לאותה הפקידות. הם אלה שאמורים לתת את התשובות ולא להפך. ח"כ מלינובסקי לא תודרכה על ידי אף גורם".

מה אנו עושים בנושא?

ראשית נגענו בנושא שוב ושוב בפינתנו "כסף קטן". אבל החלטנו גם כחלק מהיותנו כלי תקשורת אקטיביסטי מוצהר, לפנות לשר הכלכלה התעשייה והמסחר אלי כהן וליו”ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל בנושא. ביקשנו לבחון את עבודת הקרן מחדש ולנסות לחסוך לנו קרוב ל-400 מיליון ש"ח (!) שהיא צפויה לבזבז בשנים הקרובות (מתוך הדו"ח הכספי של הממשלה לשנת 2016 פחות הוצאות השנה העוקבת). הפנייה הועברה לטיפול שר העבודה והרווחה חיים כץ מאחר והקרן הועברה לתחום אחריותו.

לאחר נדנודים בלתי פוסקים לשר כץ קיבלנו מענה כי השר בוחן את הנושא והמשרד מכין שורת צעדים.

לא הרפינו. ביקשנו חשיפת מסמכים לעמותה ושם מצאנו כי רשם העמותות נתן לקרן אישור 'ניהול תקין' לשנת 2018 למרות הליקויים שמצא המבקר. אישור ניהול תקין מצהיר כי הקרן פועלת באופן תקין ומשרתת את מטרותיה. האישור משמש לגיוס תרומות ולקבלת תמיכות ממשלתיות. העובדה שהקרן ממומנת במלואה מכספי ציבור מתאפשרת בזכות אישור זה. ברשם חזרו אלינו באוקטובר 2017 וטענו כי הנושא ייבדק. טרם קיבלנו מענה מאז. פנינו שוב לקבלת תגובה לקראת הכתבה. מרשם העמותות נמסר כי הנושא עדיין בבדיקה ועם סיום הבדיקה יוחלט האם יש מקום לנקיטה בסמכויות. נמשיך לפעול עם הגב שלכם כדי שהבזבוז ייבלם.

שורה תחתונה: הרגולטורים יודעים מה קורה אך הכסף ממשיך לזרום למקומות הלא נכונים.

ואיפה ההסתדרות?

שלא יהיה ספק. הקרן מנוהלת בשותפות מלאה עם ההסתדרות החדשה. אבי ניסנקורן ושרגא ברוש שותפים לניהול הקרן וכך גם משרדי הממשלה שאמורים לפקח על עבודתה.

אנו מוצאים את הדברים הבאים כמטרידים: יו"ר הקרן יפה ויגודסקי טוענת שהיא מרוצה מעבודת הקרן. למען האמת – אנחנו לא מבינים למה.

ההבהרות של יו"ר הסתדרות התעשיינים שרגא ברוש כי הקרן משרתת את התעשיינים מטרידה אותנו גם כן. שיתוף הפעולה של ההסתדרות עם קרן שאמורה לדאוג לעובדים אך בפועל גוזלת מהם כסף שמגיע להם ולהן – מביכה גם כן.

שורה תחתונה: ההסתדרות שותפה מלאה למחדל ולא בטוח בכלל שהיא מגנה אל העובדים במקצועות השוחקים. ההסתדרות והתעשיינים מסרבים לשקיפות הדרושה כדי שנוודא שהכספים הולכים למקומות הנכונים. ובחרו גם שלא להגיב לטענותינו.

לסיכום

  1. הממשלה הקימה קרן של מאות מיליוני שקלים בעקבות העלאת גיל הפרישה.
  2. המשרדים נשכרו מהתאחדות התעשיינים וחלק מהקורסים ממכללות בבעלות ההסתדרות – שני הגופים ששותפים להקמת הקרן.
  3. עובדים שחוקים בודדים קיבלו בונוס של פנסיית גישור תוך גזירת קופון שמן במיוחד על ידי גופים עלומים.
  4. נראה שאין כוונה אמיתית לסייע לעובדים לבצע הסבות מקצועית. העובדים? נשארים באותה עבודה שוחקת.
  5. עשינו כלום במאות מיליונים.

הוסיפו לכך את תמימות הדעת של הרגולטורים: מבקר המדינה שהעיר על אי-אפקטיביות הקרן, משרד העבודה והרווחה שמפקח וטוען כי הקרן לא תשתנה ומעלה שורת תקלות חמורות, וגם מסקנתה של יו"ר הוועדה לביקורת המדינה ח"כ שלי יחימוביץ' כי יש לתהות האם הקרן ממלאת את יעודה.

לדעתנו, התמונה מדאיגה מאוד. אין ספק שהמצב מעלה שאלות- האם יש מקום לקרן שכזו? אולי צריך להעביר אותה לאחריות ממשלתית מלאה? או להפרטה מלאה? ואולי צריך לעצור הכל ולעשות חושבים מחדש?

דבר אחד אנו יודעים: "לא לכך התכוון המשורר" (השר חיים כץ)

ועם כל זאת. יש גם טוב. קרן מעגלים היא עמותה רשומה הכפופה לחוקי שקיפות מסוימים. אפשר להבין חלקית מה מתרחש בה אם מסתכלים מספיק טוב. ככה ניתן לבקר, ללמוד ולהשתפר. בארגונים שאינם שקופים- כמו ההסתדרות עצמה- אפילו זה לא היה יכול לקרות.

אחרית דבר- שקיפות בוועדה לביקורת המדינה:

הכתבה הזו התבססה על עשרות מסמכים. מלבד דו"ח המבקר אותו קראנו לעומק, קראנו עשרות מסמכים נוספים. חלקם מרשם העמותות וחלק מאתר האינטרנט של הוועדה לביקורת המדינה. באתר תוכלו לראות כי הוועדה דואגת להעלות מסמכי רקע רבים על הדיונים. בזמן שנכחנו בדיון האחרון מצאנו כי כל מסמך שהתייחסו אליו חברי הקרן בעל פה ביקשה ח"כ יחימוביץ' לקבל לידיה ואף ציינה כי תעלה אותו לאתר הוועדה. בזכות כך חלק גדול מהמידע היה חשוף ואפשר לנו לעשות תחקיר מעמיק. זה נדיר. אנו מייחלים כי כל יושבי ראש ועדות הכנסת יעברו לשיטת עבודה זו ויניחו את כלל המסמכים על השולחן הציבורי. כל הכבוד לח"כ יחימוביץ' ולמנהלת הוועדה חנה פריידין.

בונוס: האם אתם שחוקים?

לקוראנו שהתמידו עד פה. בונוס. בחנו את עצמכם. האם אתם במקצוע שוחק? אלו הקריטריונים למקצועות שוחקים. עליכם לענות בחיוב על שניים מתוך 11 הסעיפים ואם אתם מעל גיל 50 תוכלו לזכות בקורס חינם על חשבון הקרן. בקישור זה תוכלו למצוא את רשימת הקורסים.

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת עידן בנימין

Picture of עידן בנימין
כתב לתיקון הכנסת. ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד. מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

תגובה אחת

  1. לדרוש להעביר מחצית מהכספים -לפחות!!! לגוף חדש בשם התאחדות השכבות החלשות הכולל בתוכו- נכים, זקנים, ומשפחות מעוטי יכולת. (לאחר יצירת גוף שכזה) מימון לוביסטים שידאגו לחוקים הדואגים לאוכלוסייה זו הקמת ועדות לחקירת שחיתויות מעין אלו מינוי נציגים וחברי כנסת שידאגו למימון ותקצוב עובדים ללא מקצוע למטרת השכלה + השלמת הכנסה לכאלה שזה לא מספיק להם
    זה באופן כללי
    ספציפית לענין זה יש לדרוש להקפיא את התקצוב או מה שנשאר ממנו (או לפחות להבא)
    להקים גוף המורכב מאנשים שיש להם יד ורגל במערכת המשפט שילחמו במקרים אלו
    וכן יגישו תביעות כנגד המעורבים בגניבת תקציבים ציבוריים
    אין דרך אחרת
    לסקר לבד לא מספיק
    כל הכבוד לשקוף 💪

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק