ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
זיהית את האיש בתמונה? אני אניח ברשותך כי הוא אלמוני לחלוטין עבורך. אבל כפי שיתברר לך בסוף הכתבה, ההשפעה שלו על החיים שלך גדולה יותר ממה ששיערת. נצא למסע בלשי קצר בעקבותיו – התשובות בסוף.
"אם יש לבעלים של העיתון רצון מסוים, העורך הראשי יודע להוציא את זה לפועל בצורה מסוימת בלי שצריך לבקש כל יום"
אילן ישועה, מנכ"ל וואלה לשעבר, בעדותו בתיק 4,000
אז נותרה לנו עוד שאלה משמעותית אחת לענות עליה: איפה העיט-טיפנברון עובד היום? וגם שאלת בונוס: מי הוא העורך השני שמוזס הזכיר כמי שיכול לבחוש במערכת "ולסובב את הספינה".
ועכשיו, הגיע הזמן לתשובות:
טיפנברון הוא העורך הראשי של וואלה.
והאדם השני הוא רון ירון, העורך הראשי של "אולפן שישי" של חדשות 12.
הסיפור על העיט הוא נחלת העבר – אלא מעלה כמה שאלות נוקבות על גופי התקשורת גם כיום. מדוע מינה אלי עזור, המו"ל של וואלה וג'רוזלם פוסט, את "העיט" טיפנברון לעמוד בראש המערכת העיתונאית? כמי שיצא לו מוניטין של אדם שיודע להשתמש במערכת העיתונאית לשירות האינטרסים של בעל ההון המחזיק בעיתון, המינוי הזה מחייב קריאה בזכוכית מגדלת באתר הפופולרי, והטלת ספק רצינית בתיווך המידע. בעיקר בכל הנוגע לשר האוצר אביגדור ליברמן, המוכר על פי פרסומים כידידו הטוב.
לא רק וואלה צריך להיות תחת העין הבוחנת – אלא כל העיתונאים שמוכנים לעבוד תחת העורכים שהניעו את גלגלי המערכות המושחתות. אם למדנו ממשפט המו"לים, תיקי 2,000 ו-4,000, הוא שהשירות שנתנו עורכים כמו ירון וטיפנברון לבעלי העיתונים הוא הבסיס עליו צמח הניסיון לכאורה של ראש ממשלה לנסות להשפיע על דעת הציבור באופן כה בוטה. האם בפעם הבאה שיאלצו לשרת אינטרסים זרים ולעוות את המציאות בדיווחם – ירימו קול?
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק