ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
בחודש נובמבר האחרון, בתום מאבק משפטי בן כשלוש שנים, מסר ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו את יומניו לשנים 2016-2018. היומנים שהוגשו במענה לעתירת חופש מידע של העיתונאית רויטל חובל, "הארץ" ועמותת "הצלחה", חלקיים ומצונזרים, ובכל זאת ניתן ללמוד מהם על חלק ממפגשיו של נתניהו עם אנשי תקשורת ועיתונאים, כמו גם עם שרי התקשורת ומנכ"לי משרד התקשורת שפעלו תחתיו.
עם זאת, ובניגוד לכוונה המקורית בבקשת חופש המידע של העיתונאית חובל, כמעט ולא ניתן ללמוד מהיומנים דבר על היקף הפגישות של נתניהו עם עורכי-דינו לצורך טיפול בחשדות הפליליים נגדו, שהפכו בהמשך לכתב אישום. ביומנים כמעט ואין פגישות של נתניהו עם הפרקליטים שייצגו אותו בענייניו הפליליים, ככל הנראה משום שהפגישות הללו כלל לא תועדו ע"י נתניהו ואנשי לשכתו.
כך, בכל שנת 2017, שבתחילתה הפכה פומבית חקירת הפרשה המכונה "תיק 2000", מתועדות ביומן רק שתי פגישות של נתניהו עם עו"ד עמית חדד ועו"ד מיכאל ראבילו. האחת בחודש מאי והאחרת בספטמבר. בכל שנת 2018, שבתחילתה הפכה פומבית חקירת הפרשה המכונה "תיק 4000", מתועדות ביומן רק שלוש פגישות של נתניהו עם עו"ד מיכאל ראבילו, שלא ייצג אותו בתיק, ואף פגישה עם עו"ד חדד.
מעדותו של עד המדינה ניר חפץ במשפט המו"לים עלה כי ראש הממשלה נפגש דרך קבע עם עורכי-דינו כדי להתמודד עם החשדות, שהפכו לחקירה ובהמשך לכתב אישום. ביומנים, כאמור, אין לכך כל זכר.
כך, לדוגמה, חפץ העיד כי בשלהי 2016, אחרי שגידי וייץ דיווח ב"הארץ" כי המשטרה בודקת פרשה נוספת הקשורה לנתניהו, הוא נפגש עם עו"ד יוסי כהן, שתיאר בפניו כיצד ערב לפני כן ישב עם נתניהו במשך שעות ויחד ערכו רשימה של פרשיות פוטנציאליות. לפגישה של נתניהו עם עו"ד כהן אין זכר ביומן.
עו"ד עמית חדד עצמו שאל את חפץ אם הוא זוכר כיצד בפברואר 2018, ביום שבו פרסמה המשטרה את המלצתה להעמיד לדין את נתניהו על שוחד בתיקים 1000 ו-2000, הוא הגיע למעון הרשמי בבלפור. חפץ השיב שאכן הגיע לבלפור "פגשתי אותך, פגשתי את ז'ק חן ועבדנו על הנאום". גם לפגישה הזו של נתניהו עם עורכי-הדין חדד וחן (שכיום מייצג את נאשמים 2 ו-3 במשפט המו"לים, בני-הזוג שאול ואיריס אלוביץ'), אין זכר ביומן.
בהזדמנות אחרת, במהלך חקירת חפץ, שאל עו"ד חדד את עד המדינה על היקף נוכחותו של נתניהו במעון הרשמי בבלפור ואגב כך העיר כי אחרי פרוץ הפרשות הפליליות "הנוכחות שלנו כעורכי-דין היא יותר אינטנסיבית שם". אולם ביומנים שהוגשו במענה לעתירת חופש המידע ניכרת תופעה משונה: ככל שהחשדות גוברים והפרשות מצטברות מספר הפגישות של ראש הממשלה עם עורכי-דינו דווקא מצטמצם.
לא רק העדויות במשפט המו"לים מערערת על שלמות היומן שנמסר והאמינות שיש לייחס לו, גם ראיות שהוגשו במסגרת המשפט. כך, לדוגמה, הגישה התביעה מסמך שקיבץ קטעים מיומן נתניהו, אשר מסר מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז יואב הורוביץ לחוקר להב 433 ניר שוורץ מתוקף צו בית-משפט.
המסמך כולל דפים מיומנו של נתניהו לשנת 2015, שכמה מהם כבר נמסרו בעבר בתשובה לעתירת חופש המידע של חובל ו"הצלחה". השוואה בין המסמכים מעלה כי מדובר בשני יומנים שונים, כאשר בדפים שנתפסו מתוקף צו ביהמ"ש מופיעים פרטים נוספים שנכתבו בכתב יד ואינם מופיעים בדפים שנמסרו מלשכת ראש הממשלה מתוקף עתירת חופש המידע.
כך, לדוגמה, לפי הדפים שתפסה המשטרה מתוקף צו בית-משפט, ב-16.1.2015 נפגש נתניהו עם ספנסר פרטרידג', איש עסקים שהלווה לו שני מיליון שקלים למימון הגנתו המשפטית והעניק לו חליפות וסיגרים. ביומן נכתב בדפוס על הפגישה "פרטי – בבית ראש הממשלה" ותחתיה נכתב בכתב יד "ספנסר פטרידג'" [כך במקור]. ביומן כפי שנמסר בתשובה לעתירת חופש המידע השורה בדפוס מושחרת ואילו השורה בכתב כמו מעולם לא נכתבה.
יום למחרת, ב-17.1.2015, מופיעה ביומן שנתפס מתוקף צו ביהמ"ש פגישה עליה נכתב בדפוס "פרטי – בבית ראש הממשלה" עם תוספת בכתב יד: "שלדון ומירי – בטיפול תמי". ביומן שהועבר במענה לעתירת חופש המידע השורה המודפסת מושחרת ואילו השורה בכתב יד לא מופיעה. שלדון (שנפטר בינתיים) ומרים אדלסון הם הבעלים של "ישראל היום", כלי התקשורת ששירת בנאמנות את נתניהו מאז הקמתו, ושנתניהו הכחיש בתצהיר משפטי את השפעתו עליו.
דוגמה נוספת, מה-23.7.2015, חוזרת על אותו הדפוס. ביומן שנתפס מתוקף צו ביהמ"ש נכתב בדפוס "פרטי – בבית ינאי" וליד זאת, בכתב יד, נוסף: "ארנון מילצ'ן + הגברת נתניהו". ביומן שהועבר במענה לעתירת חופש המידע השורה המודפסת מושחרת ואילו השורה בכתב יד לא מופיעה. וכך הלאה. ביומן שנמסר במענה לעתירת חופש המידע לא מופיעה ב-25.7.15 שורה שבה נכתב בכתב יד "ערן טיפנברון + ניר (פגישה עם הגברת), ולמחרת ב-26.7.15 לא מופיעה שורה שבה נכתב בכתב יד "שאול אלוביץ'".
טיפנברון הוא עורך ynet לשעבר, שיועץ רה"מ ניר חפץ ניסה למנות אותו כעורך "וואלה", האתר המככב ב"תיק 4000". שאול אלוביץ' הוא הבעלים לשעבר של בזק ושל "וואלה", הנאשם עם נתניהו בעסקת שוחד, ומי שנתניהו הסתיר את קשריו הקרובים עימו.
במסגרת הצגת הראיות במשפט המו"לים הוגשו בחודשים האחרונים לבית המשפט פחות מעשרים עמודים מיומני נתניהו, כמעט בכל אחד מהם פרטים שלא הופיעו ביומנים שנמסרו במענה לעתירת חופש המידע.
לעתים, כפי שתואר לעיל, הפרטים נוספו על גבי היומן בכתב יד. לעתים, הופיעו בדפי היומן פרטים שהושחרו בגרסה שנמסרה במענה לעתירת חופש המידע. כך, לדוגמה, ב-20.1.2015 מופיעה ביומן שנתפס מתוקף צו ביהמ"ש פגישה עליה נכתב בדפוס "ארוחת ערב עם שאול אלוביץ' ורעייתו – בהשתתפות הגברת – בבית ראש הממשלה". שורה זו מושחרת בגרסה שהועברה במענה לעתירת חופש המידע.
כפי שניתן לראות מההשוואה שלעיל, ישנן גם שורות שהושחרו בעמוד היומן שנתפס מתוקף צו בית-משפט במסגרת חקירת תיקי האלפים והוצג בהמשך לבית-המשפט במסגרת משפט המו"לים, אך נותרו גלויות בעותק היומן שנמסר במענה לעתירת חופש המידע.
עם מסירת היומנים של נתניהו במענה לעתירת חופש המידע הבהירו בפרקליטות המדינה כי עוד לפני שהחלו לעבור עליהם כדי להשחיר מידע שעלול לפגוע בענייני ביטחון, יחסי חוץ ובפרטיותם של צדדים שלישיים, הועברו היומנים לנתניהו עצמו כדי שהוא, על פי שיקול דעתו, ישחיר מידע שנוגע לפגישות פרטיות או פוליטיות. לפי הפרקליטות, נתניהו או מי מטעמו אכן ביצעו ביומנים השחרות "מינוריות" של מידע כזה, אשר אינו חשוף לאנשי הפרקליטות, בטרם חזרו היומנים אליהם לביצוע השחרות נוספות על פי-חוק.
לא רק הימנעות מהכללת פגישות והשחרות של תיאורי פגישות שבכל זאת נכללו ביומן מגבילות את המידע שניתן ללמוד מהיומנים של נתניהו, גם ניסוחים לקוניים שאינם מפרטים את מהות הפגישה. ביומן שנמסר בתשובה לעתירת חופש המידע ניתן למצוא עמודים שבהם רישומים רבים, אלא שכולם מוגדרים "פרטי" ולמעשה אין בהם כל מידע. ב-2.10.2018 היו לנתניהו, כך על פי היומן, שש פגישות שהתקיימו בביתו. כולן מוגדרות "פרטי" ואין כל פירוט לגבי המשתתפים או נושא הפגישה.
אך למרות ההשמטות השיטתיות ועל אף ההשחרות, עדיין ניתן לדלות מגרסת היומנים שהועברו לעיון הציבור מידע על סדר יומו של נתניהו.
כך, לדוגמה, ניתן לראות ביומן כי ב-31.8.2016 נקבעה לראש הממשלה דאז נתניהו פגישה בשעה 20:25 עם יו"ר ומנכ"ל חברת נובל אנרג'י צ'ארלס דוידסון. כחצי שנה לאחר מכן, ב-3.4.2017, נכללה ביומן נתניהו פגישה נוספת, הפעם עם "הנהלת נובל אנרג'י". ביומן לא נמצאו פגישות שנקבעו לנתניהו עם נציגי עמותות ותנועות מהמגזר השלישי שהתנגדו למתווה הגז ועתרו לפסילתו.
מעיון ביומן עולה עוד כי נתניהו הקדיש תשומת לב רבה לתקשורת, הן במפגשים אישיים עם עיתונאים, מנהלים של כלי תקשורת ובעלי שליטה בהם, והן בפגישות סדירות עם מנכ"ל משרד התקשורת (בעת שכיהן כשר התקשורת) ועם השרים שעמדו בראשו (אחרי שנאלץ למסור את התיק בעקבות עתירות לבג"צ).
לפי היומן, בשנת 2016 היו לנתניהו 38 פגישות עם מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, 25 מתוכן במחצית הראשונה של השנה, כלומר ממוצע של יותר מפגישה אחת בשבוע. זו התקופה שלפי כתב האישום שהוגש נגד נתניהו הוא עקב מקרוב, כראש ממשלה ושר תקשורת, אחר האופן שבו מנכ"ל משרדו פילבר משרת את מקורבו שאול אלוביץ' בכל הקשור לרגולציה על תאגיד בזק.
בשנת 2017, אחרי חשיפת פרשת תיק 2000, הצטמצמו מאוד המפגשים של נתניהו עם פילבר, והסתכמו ב-12 בלבד, בתקופה שעד לחקירתו בחשד למעורבותו בתיק 4000 והרחקתו מהמשרד.
בחלק מהפגישות של נתניהו עם מנכ"ל משרד התקשורת פילבר נכח גם ניר חפץ, דוברו של נתניהו באותה תקופה שהפך בהמשך, כמו פילבר, לעד מדינה נגדו. היומן כמובן אינו מפרט את נושאי השיחות של הפגישות הללו אך בחקירתו במשטרה סיפר חפץ שבין היתר עסקו הפגישות שלו עם נתניהו ופילבר בצורך לסייע לערוץ 20, כחלק מיחסי תן-וקח בין נתניהו לכלי התקשורת הרתום לדף המסרים שלו, יחסים שמעולם לא הגיעו לכדי חקירה פלילית.
"אני זוכר פגישה אחת בבלפור, של מומו, שלי ושל ביבי, שעסקה בצורך לתת רוח גבית לערוץ 20", סיפר חפץ לחוקריו. בהמשך עדותו מסר: "היתה פגישה שבה ישבנו בנימין נתניהו, מומו ואני בחדרו של נתניהו בבית ראש הממשלה, ובה בעצם מומו וביבי חילקו ביניהם גזרות – מי מסייע לערוץ 20 באיזה עניין". בבית המשפט העיד חפץ כי בכמה הזדמנויות ביקשה ממנו שרה נתניהו להעביר למנכ"ל משרד התקשורת פילבר את המסר "תגיד למומו שיעזור להם", כלומר לערוץ 20.
שתי רשומות ביומן ראש הממשלה מתעדות פגישות שערך נתניהו בפברואר 2016 עם בעל השליטה בערוץ יצחק מירילשוילי. במועד הפגישות, תחילת 2016, היה גורלו של ערוץ 20 נתון בסימן שאלה. כמה חודשים לפני כן נקנס הערוץ פעמיים על-ידי המועצה לשידורי כבלים ולוויין בשל שידורי חדשות ואקטואליה תוך חריגה מתנאי הרישיון שקיבל לשדר כערוץ מורשת.
ימים אחדים לפני הפגישות החל שימוע במועצה לשידורי כבלים ולוויין לקראת שינוי אפשרי של תנאי הרישיון כדי להגדיל את מכסת השידורים בערוץ שאינם קשורים למורשת ישראל. במקביל התנהלה באותה תקופה ועדה בראשות פילבר שנועדה לקבוע כללים חדשים לרגולציה על שוק השידורים בישראל, ועדה שבסופו של דבר גם סיפקה את התשתית לחקיקה שהתירה לערוץ 20 לשדר חדשות והוציאה אותו מאחריות מועצת הכבלים.
לפי יומן נתניהו, ב-19.2.2016 נפגש נתניהו בביתו עם מירילשוילי ועם מנכ"ל משרד התקשורת פילבר. בפגישה בבית ראש הממשלה השתתפו גם נציגו של מירילשוילי נתנאל סימנטוב, אבי בר, מבעלי המניות בערוץ ומי ששימש כמנכ"לו, וסטיבן שנייר, איש עסקים המקורב לנתניהו שעל פי עדות ארי הרו, כפי שפרסם רביב דרוקר, היה מממן לנתניהו מדי פעם סוויטות במלון הפאר קינג-דייוויד.
עשרה ימים לאחר הפגישה מרובת המשתתפים בבית ראש הממשלה, ב-29.2.16, נפגש נתניהו שוב עם מירילשוילי, הפעם בלשכתו. בפגישה זו נכח גם אביו של יצחק, מיכאל מירילשוילי. מירילשוילי האב הוא אוליגרך גיאורגי אשר לפי תחקיר של "דה-מרקר" מ-2018 נהנה משירותי יחסי-הציבור של נתניהו לחברתו "ווטר ג'ן", שעוסקת בטכנולוגיות לטיהור מים.
כמה שבועות לאחר צמד הפגישות עם בני משפחת מירילשוילי, כך לפי חומר הראיות במשפט המו"לים, התכתבו דוברו של נתניהו חפץ ומנכ"ל המשרד פילבר וניסחו בינם לבין עצמם קמפיין פרסומי שיסייע לערוץ 20.
במרץ 2017 נרשמה ביומן פגישה נוספת, הפעם עם "מנהלי האתר 0404 ועם ערוץ 20". ככל הנראה הכוונה לפגישה שבה נכח בין היתר אבי בר, שרכש כמה חודשים קודם לכן מחצית ממניות אתר החדשות 0404.
מירילשוילי אינו בעל השליטה היחיד בכלי תקשורת שפגישה עמו מופיעה ביומן. ביומן נקובות שתי פגישות של ראש הממשלה דאז עם דוד בן-בסט, בעלים של תחנות רדיו אזוריות הנחשב לבעל השפעה במרכז הליכוד: בינואר 2016 ושוב בנובמבר אותה שנה. שתי הפגישות, כך על פי היומן, היו פגישות אישיות, ללא משתתפים נוספים.
מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר אבי ברגר, שכיהן בתפקיד עד שפוטר על-ידי נתניהו בשנת 2015, העיד במשפט המו"לים כי נציגו של נתניהו במשרד התקשורת איתן צפריר ביקש ממנו כמה פעמים להיפגש עם בן-בסט ואף דרש שיהיה "חיובי כלפיו".
פגישה נוספת עם בעלי מניות בכלי תקשורת התרחשה בספטמבר 2016, אז נפגש נתניהו עם עמוס שוקן וליאוניד נבזלין, בעלי מניות ב"הארץ". בפגישה השתתפו גם עורך העיתון אלוף בן ומנכ"ל העיתון רמי גז. מצדו של נתניהו השתתף היועץ המדיני יונתן שכטר.
בסך הכל, בכל שלוש שנות היומן שנמסרו במענה לעתירת חופש המידע, נרשמו כ-140 פגישות עם עיתונאים ואנשי תקשורת לצורך תדרוכים וראיונות. מספר זה אינו כולל את הרישומים בדבר פגישות עם אנשי תקשורת שלא כללו את שמות המשתתפים (המונח שבו נעשה שימוש הוא "זמן תקשורת") וכמובן שסביר כי מלבד הפגישות שנכללו ביומן ולא הושחרו היו פגישות נוספות של נתניהו עם אנשי תקשורת שהושחרו או שלא נכללו ביומן מלכתחילה.
איש התקשורת עמו נפגש נתניהו יותר מכל אחד אחר, כך לפי היומן, הוא דרור אידר, שבאותה עת כתב טורי פובליציסטיקה ל"ישראל היום" וערך את מדור הדעות שבעיתון, ובהמשך מונה על-ידי נתניהו לשגריר ישראל ברומא. בשנים 2016-2018 נפגש נתניהו עם אידר שש פעמים, ארבע פגישות בין דצמבר 2017 ליולי 2018.
עורך "ישראל היום" באותה תקופה בועז ביסמוט נהנה גם הוא מפגישות תדירות יחסית עם נתניהו. נתניהו נפגש עם ביסמוט ארבע פעמים, כל הפגישות בין דצמבר 2017 ליולי 2018. קודמו בתפקיד עמוס רגב נפגש עם נתניהו פעמיים, פעם אחת במקביל לשיחת טלפון עם גורם שזהותו הושחרה. גם למו"ל "ישראל היום" באותה תקופה אשר בהרב נקבעה פגישה עם נתניהו.
עמית סגל וקלמן ליבסקינד זכו כל אחד לשלוש פגישות אישיות עם נתניהו בשנים 2015-2018. כך גם שמעון ריקלין ואראל סג"ל, אך כל שלוש פגישותיהם עם נתניהו נערכו לשניהם גם יחד. גם שמו של מתי טוכפלד, לגביו העיד חפץ כי נתניהו נותן בו "אמון מיוחד", רשום לצד שלוש פגישות ביומן.
יעקב ברדוגו, אמנון לורד וקרולין גליק נפגשו פעמיים עם נתניהו בשנים הללו, כך לפי היומן. גם אילה חסון, שיאנית המפגשים עם נתניהו בשנת 2015, נפגשה במהלך השנים 2016-2018 פעמיים עם נתניהו. העיתונאית היחידה שאינה מזוהה עם מחנה נתניהו ומופיעה ביומן יותר מפעם אחת היא דנה ויס, שזכתה לשתי פגישות אישיות בשנים הללו.
נתניהו נפגש פעם אחת (לפי היומן) עם כל אחד מהעיתונאים הבאים: עקיבא ביגמן, גלית דיסטל, חנן עמיאור, אריאל כהנא, נעמה סיקולר, חיים הכט, נדב העצני, צבי יחזקאלי, זאב קם, אודי סגל, עקיבא נוביק, איתן הבר, טל שלו, יוסי אליטוב ואריה ארליך, אהוד יערי, תמר אלמוג וג'וש בריינר. פגישה אחת היתה לנתניהו גם עם היחצן אבי בניהו, בעל טור ב"מעריב".
עם אלדד קובלנץ, מנכ"ל תאגיד השידור הישראלי, נפגש נתניהו פעם אחת, באפריל 2016, למעלה משנה לפני שהחל התאגיד את שידוריו. באותה הפגישה השתתפה לפי היומן גם קרן הררי, לימים סמנכ"לית משאבי אנוש בתאגיד.
ביומן נתניהו בשנים 2016-2018 כלולות ארבע פגישות עם אבי וייס. לפחות שתיים מהן מתייחסות למנכ"ל חדשות 12, המשמש גם כעורך הראשי של החברה (ישנו גם בלוגר בשם זה, הנוהג לפרסם את מסריו של נתניהו). מפקד גלי-צה"ל ירון דקל, שלפי חפץ קידם את ברדוגו בתחנה לפי דרישת נתניהו, נפגש עם ראש הממשלה דאז לפגישה אישית באוגוסט 2016, לפני תדרוך שהעניק נתניהו לכתבי התחנה במסגרת סדרת תדרוכים שערך באותה תקופה.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
3 תגובות
כתבה מרתקת. פעילות חשובה מאין כמותה. רק אחרי שירד, מתחילים להבין את השחיתות שצמחה בו. על סף דיקטטורה, לשלוט בתקשורת החופשית כדי להיבחר שוב ושוב! איפה נשמע דבר כזה
איש שיווק ותו לא. כל הזמן עסק בתדמית שלו. עסק בהיבחרות שוב ושוב ובתקשורת.
בפועל משרד רוהמ לא תיפקד,
ומינה אנשים לא ראויים לתפקידים בכירים.
אבל אין לו מה להסתיר… מושחת שמקומו בכלא.