"משתלם לזהם": כ-500 משאיות שופכות כל יום בלוקים לחיק הטבע

בהפוגות של גשמי סוף ינואר, בבוקר שישי אחד לפני כשבועיים, יצא ינאי שני לטייל עם הכלבה שלו באזור בית עובד. באותו הבוקר הוא ביקש לראות את פריחת הכלניות, זו שצובעת את השדות לאחר מנה הגונה של גשם. אלא שבמקום פיסת צמחייה, הוא נקלע לאתר פסולת בניין: פלטות בטון, חלקי אריחים ושברי קיר הושלכו במקום שבו אמור להשתולל הטבע. הכלניות כמו ניסו בכוח לפרוח מבין הפסולת, מתעקשות שהן היו כאן קודם, ללא הצלחה.

עוד ב"שקוף":

• "תגידי כמה צריך לשלם": השוק הפרוץ של עולם הבנייה הירוקה
• הגשם לא מחכה: למה גם השנה אי אפשר לחזות את השיטפונות בערים?
• נזקים של עשרות מיליונים בשנה: במשרד הביטחון עדיין לא מוכנים למשבר האקלים

שני, איש קק"ל, מתכנן ערים במקצועו, שהמסעות בטבע הם חלק משגרת יומו – לא הופתע מהמראה הזה. כבר שנים שהוא מתמודד עם פסולת בניין בין שבילי הטיול שלו, מנסה בקרב הירואי וחסר סיכוי לגרום לרשויות להילחם לצידו. בשנה האחרונה המסעות שלו קיבלו מימד נוסף, הוא החל לחפש את השביל אל החוק, את הרגולטור או הסמכות שירתמו למאבק. "למה דווקא נושא פסולת בנייה כל כך פרוץ?", הוא שואל, ומיד עונה לעצמו, "אין תשובה טובה, זה תחום ללא אסדרה". 

השבוע הוא הצליח לראשונה לכבוש טחנת רוח קטנה או לפחות להטיל עליה צל גדול. בעקבות פניות שלו לגורמים השונים, חבר הכנסת אלון טל מכחול לבן יזם דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא טיפול בפסולת בניין. החלטה בתחום, אם תתקבל, תשפיע על כולנו: על מחיר חדר האמבטיה שנחליף, על הקיר שנרצה לשבור, על עלות הדירה שנקנה בבניין החדש ובעיקר על השטחים הפתוחים שמופקרים לחסדי הזבל. 

"אני מקבל פניות מכל רחבי הארץ בנוגע לפסולת בניין בשטחים הפתוחים", אמר ח"כ טל ל"שקוף". "מדובר במחדל מערכתי שנמשך שנים רבות. מבקר המדינה הוציא שלושה דוחות בנושא – הראשון עוד בשנת 2008. אבל עד שהמשרד להגנת הסביבה לא יחליט לתעדף את הנושא, השטחים הפתוחים שלנו ימשיכו לשמש כמזבלות".

הרי הזבל רק גדלים

למשרד להגנת הסביבה היה זמן ארוך ואפילו ארוך מאוד להתארגן כראוי לקראת השאלות הצולבות בכנסת. בחודש מאי האחרון מבקר המדינה פרסם דוח העוסק בטיפול בפסולת בניין. הדוח מספר שכבר כמעט עשרים שנה המדינה דורשת מהמשרד להגנת הסביבה לקדם חוק בעניין ולנהל את הרגולציה סביב הנושא – ללא הצלחה. עוד ב-2003 הממשלה הטילה על המשרד לקדם את תיקון החקיקה, כך חשף המבקר. "אולם הוא טרם השלים את המשימה". 

שתי הצעות חוק נוספות עלו לדיון לאורך השנים, האחרונה ב-2018 אולם דבר לא הבשיל. כשח"כ טל נכנס למשרדו, הוא מיהר להגיש שוב את ההצעה האחרונה, זו שכמעט אושרה. אולם המשרד להגנת הסביבה עצר אותו, הם מקדמים שם חקיקה חדשה משלהם: עוד לפני שהסתיים הדיון בכנסת אתמול, המשרד מיהר לשחרר הודעה לתקשורת ובה התחייבות שעד סוף השנה תושלם טיוטת חקיקה בנושא. במילים אחרות, תעבור עוד כמעט שנה שלמה עד שיתחיל להתגבש חוק.

אז חוק עדיין אין, היקף הפסולת לעומת זאת, רק גדל. מנתונים של מרכז המחקר והמידע שפורסמו השבוע, עולה כי כמות הפסולת המיוצרת גדלה בשיעור של בין 2.4% ועד 5% מדי שנה. כך למשל, ההערכות הן שבשנת 2016 המדינה ייצרה 5.7 מיליון טון פסולת בניין ואילו בשנת 2020 היקף הפסולת עמד על 6.3 מיליון טון. 

לאן הפסולת מובלת? כמעט מחציתה לשטחים הפתוחים. לפי דוח המבקר, בשנת 2019 בלבד הושלכה כמות בלתי נתפסת של 2.19 מיליון טון פסולת בניין לאתרים פיראטיים. מדובר בהיקף של 180 אלף משאיות בשנה – כאמור יותר מ-500 משאיות ביום שמסתובבות ברחבי הארץ ומזהמות אותה. גם הנתונים המדאיגים האלה לא מספרים את התמונה כולה – מבקר המדינה ומרכז המחקר של הכנסת ציינו כי למשרד להגנת הסביבה יש בעיית מדידה והוא אינו יודע להעריך נכונה את כמות פסולת הבנייה והטיפול בה. 

על חשבון התושבים

כיום יש שני פתרונות חוקיים לטיפול בפסולת, ושניהם חלקיים למדי: השלכת פסולת הבנייה באחת מ-13 המטמנות הקיימות בכל הארץ, או באחד מ-32 אתרי המיחזור. אך שורה של גורמים הופכים את הפעולות הללו ללא משתלמות: זמן ההמתנה באתר עצמו שיכול להגיע לשעות ארוכות, המרחק של האתר ממקום העבודה, היעדר אתרים קרובים. וכמובן, עלות ההטמנה: בין 60 ל-80 שקל לטון להטמנה, או 35 עד 65 שקל לטון באתר מיחזור.

אחת התופעות שעלו בדיון בכנסת היא השלכה של פסולת עפר לאתרים פיראטיים: גורמים שונים רוכשים קרקע זולה וממלאים אותה בשאריות עפר ולצד זה, פסולת בניין. "בבוקר מפרקים מטבח ובצהריים זורקים אותו בשטחים הפתוחים", זעמה יו"ר המועצה האזורית גזר רותם ידלין, שנאבקת בתופעה בשטחה. "לא היה גורם שלא עירבנו בשנים האחרונות: משטרה על כל הגופים, מג"ב, ביטחון פנים, משרד המשפטים, רשות המסים. בפועל אף גורם ממשלתי לא לוקח אחריות".

בשנה החולפת, המועצה הוציאה לדבריה כמיליון שקלים על טיפול בפסולת בניין. "זה חצי אחוז מתקציב הרשות, התושבים שלנו צריכים לשלם את הפינוי וההטמנה של מה שנזרק בשטחים הפתוחים, זו אחריות שלכם ממשלת ישראל, תקחו אחריות".

זהב של הלבנת הון

נראה כי לא רק שלא משתלם לעמוד בחוק – אלא שבצל המערב הפרוע, המטמנות הפיראטיות הפכו לביזנס שמגלגל הרבה כסף. "הפסולת היא משאב זהב עבור ארגוני הפשיעה להלבנת הון", אמר יוסי בר, מנהל "המשטרה הירוקה" של המשרד להגנת הסביבה, שאוכפת בעזרת תקנים מועטים עד מגוחכים את השלכת הפסולת. "בשנתיים שלוש האחרונות הפסולת הפכה מנטל לנכס עבורם. הפשיעה העבריינית מאורגנת ושיטתית, הרשויות המקומיות מתמודדות עם אקדחים שלופים".

27 זוגות עיניים בלבד אחראים לכל הפרה סביבתית ברחבי הארץ בזמן שמדי יום 500 משאיות ממשיכות לשפוך זבל בשטחים הפתוחים ללא הפרעה

בר עומד בראש הארגון שאחראי היום לפקח על התופעה: "המשטרה הירוקה" של המשרד להגנת הסביבה. היקף הגוף אותו הוא מנהל מלמד עד כמה הנושא פרוץ: הוא מעסיק רק 27 מפקחים ושישה חוקרים בכל הארץ. אם להוסיף על כך, פסולת הבנייה היא ממש לא היעד העיקרי שלהם – הם אמונים על כל תחומי הסביבה כמו למשל מפגעי התעשייה הפטרוכימית, שפכים, זיהום נחלים או תקלות נרחבות. 

מה המשמעות בפועל? בשנה החולפת נפתחו 62 תיקי חקירה בתחום הפסולת והוגשו 17 כתבי אישום. "הקנסות מגוחכים, יותר משתלם לזהם מאשר להטמין", אומרת ידלין. בשנת 2021 המשרד להגנת הסביבה טען כי חולקו 265 דוחות בהיקף קנסות של כ-417 אלף שקל.

"אני מסתובב בנגב ורואה זוועות"

חברי הכנסת שיזמו את הדיון דרשו תשובות מהמשרד להגנת הסביבה. "כשאתה זורק פסולת, זה לא למדבר, זה ליד הבית בעיקר של המוחלשים, כי החזקים יודעים לדאוג לעצמם", התייחס ח"כ מוסי רז ממרצ. יוראי להב-הרצנו מהעבודה הוסיף כי "אין פיקוח, העבריינים שנתפסים ממשיכים לעבוד והסנקציות קטנות". "מי עוזר לרשויות שבתחומם הזבל נמצא? יש כמויות שנזרקת לשטח", פנה יו"ר הוועדה ווליד טאהא אל המשרד להגנת הסביבה. "אני מסתובב בנגב ורואה זוועות. רשויות אומללות וחלשות. המצב לא טוב, אתם לא עוזרים".

לאורך כל הדיון המשרד להגנת הסביבה טען כי הנושא בראש סדר היום, אבל עדיין לא ברור עד כמה הוא מצוי בראש סדרי העדיפויות. במצגת שהעלו בדיון סיפרו על התקנים החסרים, שלא מאפשרים פיקוח ראוי. הפתרון הרחב הוא חקיקה, אולם במשרד מתכננים צעדי ביניים כמו תמיכה כלכלית בהקמה ושדרוג מתקני טיפול בפסולת, עדכון תקן בנייה ירוקה ועדכון תקינה למוצרי בנייה כך שיתאפשר שימוש בחומרים ממוחזרים. 

יחד עם זאת, צעדים רבים דורשים התגייסות רחבה של משרדי ממשלה וגופים ממשלתיים ולשם כך נדרשת החלטה קונקרטית. ובינתיים, כל אלה אינם מספיקים כש-27 זוגות עיניים בלבד אחראים לכל הפרה סביבתית ברחבי הארץ בזמן שמדי יום 500 משאיות ממשיכות לשפוך זבל בשטחים הפתוחים ללא הפרעה.