הגשם לא מחכה: למה גם השנה אי אפשר לחזות את השיטפונות בערים?

כשני מיליון שקלים לשנה בלבד מפרידים בין ישראל למרכז חיזוי יעיל שיתריע מפני שיטפונות שמתרחשים בערים, ולא רק בשטחים פתוחים. כבר לפני כשלושה שבועות הבטיחו בוועדת הפנים של הכנסת לטפל בנושא הזה, אבל עד כה ללא תוצאות. החורף, בינתיים, לא מחכה לתקציב, ותושבי הערים נותרו – גם בתקופת הגשמים הנוכחית – ללא מענה. בחלק מהעיריות מנסים למצוא פתרונות ביניים. ומה תוקע את הכסף? מחלוקת בין משרד האוצר לבין רשות המים.  

עוד ב"שקוף":

• מה יכולות הרשויות המקומיות ללמוד מדוח המבקר על משבר האקלים?
• לפני שהעיר תוצף שוב בגשם: הפתרון נמצא על הגג
• מחדלי ההצפות בדרך: "במקום למנוע אסון אתם נערכים לטפל בו?"

הנה המצב האבסורדי שקיים היום: המרכז לחיזוי שיטפונות שקם לפני כשנתיים יודע לספק תחזית לשטחים פתוחים ולנחלים בלבד, ולא עבור מי שגרים בשטח של רשות מקומית. למעשה, כרגע בשירות ההידרולוגי שמפעיל את המרכז לא קיים אפילו מודל לחיזוי בשטחים כאלה. במילים אחרות, ברגע שהשיטפון עובר את גבול הרשות המקומית ונכנס לשטח בנוי, למרכז אין את הכלים לתת מענה.

הסכום הפעוט (במונחים של מדינה) שחסר, כשני מיליון שקלים בשנה, אמור לתת מענה לאיוש תקנים קבועים, לתפעולו השוטף של המקום ולפיתוח המרכז, וזאת נוסף לתקציב הקמה חד פעמי. בינתיים, פועל במרכז צוות קטן ולא קבוע שמפעיל מודלים לחיזוי שיטפונות בשטחים פתוחים ונחלים, ללא תקנים קבועים וללא תקציב שוטף.

אבל – גם אם תיפתר המחלוקת בנוגע לתקציב החסר – הדרך עד לתפקוד מלא של מרכז החיזוי עוד ארוכה – ייתכן גם שעד חמש שנים. אם יושלם התקציב החסר, ייתכן שהמערך יוכל להתחיל לתת שירות חיזוי לחלק מהעיריות בעוד כשנה וחצי.

בזמן שהפתרון מתמהמה – העיריות שמות פלסטר

ומה נאלצות העיריות לעשות בהיעדר פתרונות? עירית טלמור, מהנדסת העיר ברמת השרון, אמרה ל"שקוף" כי "בשנים האחרונות עשינו עבודה בעיר, כמו הקמת מערכות ניקוז חדשות וטיפול בסתימות ובנקודות בעייתיות. כל שנה אנחנו עובדים על חלק אחר". אולם יכולת ניבוי מדויקת יכולה היתה לייעל את העבודה בזמן אמת, הבהירו בעירייה, כמו להיערך לחסימת צירים למשל.

בחורף האחרון גם ברמת השרון סבלו מהצפות, ונאלצו לסגור רחוב שלם בשל גשם שוטף שנמשך שעתיים. המרכז אולי לא יפתור את בעיית ההצפות, אבל הוא בהחלט ייתן לעיר מענה בזמן אמת ויכולת להיערך. 

בנס ציונה התמודדו בחורף שעבר עם מערכה קשה במיוחד: בשל מיקומה הנמוך ביחס לערים הסובבות אותה, רחובות הוצפו, תושבים פונו מבתיהם ונזק רב נגרם לרכוש. ראש העירייה שמואל בוקסר ספג אז ביקורת קשה על הזנחה רבת שנים של תשתיות העיר. 

בשנה החולפת ניסו בעירייה להיערך בהתאם ולמזער נזקים. העירייה הקימה שלושה אגני ניקוז להשהיית מי גשמים שמסוגלים לקלוט יותר ממאה אלף קוב מים ושכרו את שירותיה של חברה שמתמחה בחיזוי אירועי מזג אוויר קיצוניים.

בעירייה אומרים שהנתונים יאפשרו להם להוציא בזמן כלים כבדים לניקוז גשמים או משאבות וכן לחסום צירים ככל שיעלה הצורך. גם בעיר אשדוד משתמשים בשירותיה של חברת החיזוי. גורמים שונים סיפרו כי העלות לכל רשות נאמדת בעשרות אלפי דולרים בשנה עבור הגישה לתוכנה והתמיכה.

גם ראשון לציון חוותה בשנה שעברה כמות משקעים גדולה בזמן קצר, מה שגרם להצפות במקומות מסוימים בעיר. בעוד המדינה ממשיכה להתמהמה עם הפתרון בשטח, בעירייה עובדים על הקמת תחנות חיזוי עצמאיות. לדברי מנהל המוקד העירוני בעיר אלי ג'אן, בשל חוסנה הכלכלי של העיר, בכוחה לפתח מערכת חיזוי עצמאית, שמחירה מגיע לעשרות אלפי שקלים לתחנה. 

בשלב זה מתוכננות חמש תחנות חיזוי שידעו לספק נתונים על רוח, כמויות משקעים וניתוחים סטטיסטיים. "אנחנו בוחנים פיצ'רים נוספים בימים אלה וככל שנרחיב את יכולת התחנות, כך נוכל לדעת יותר", מסביר ג'אן ל"שקוף". לשיטתו, הם מתכננים לייצר סטטיסטיקות במקומות מועדים לשיטפונות והצפות כדי להיערך מראש. 

כל אלה הם רק פלסטרים, והם משמשים בעיקר את הרשויות החזקות. כדי לתת מענה שיוויוני לכולם, יש צורך בהקמת מרכז חיזוי לאומי גם עבור הרשויות החלשות שאין להן תקציב גיזום נאות, ובטח שלא מערך חיזוי משלהן.

זה עלול לעלות בחיי אדם

חשוב להבין את הרקע: מדינת ישראל אינה ערוכה לחורף. סבך העצים הרעוע אולי נגזם, עמודי חשמל סוררים טופלו וסתימות מתעלות הניקוז העירוניות תוקנו. אבל – במקומות רבים עדיין חסרה מערכת תשתיות ענפה שתאגור את השיטפון הבא לפני שהוא נכנס למרחב העירוני; אין מנגנון שישהה את מי הגשם לפני שיציפו את הרחוב; ואין מענה כולל לבנייה המסיבית על גדות נחלים, במקום שבו הם עולים על גדותיהם באופן טבעי בימי גשם.

ומה בעצם השתנה בשנים האחרונות? האקלים. מומחים טוענים שבשל המשבר, מספר ימי הגשם בעשור האחרון פחת אולם כמות המשקעים נותרה זהה. כלומר יותר גשם בפחות זמן, והתוצאה: עומס מים אדיר שלא ידענו בעבר בשטחים בנויים. כעת נוצר מצב שבו לא ניתן להתגונן מפניו כראוי, כי הקמת תשתיות דורשת תקציבי עתק והיערכות רבת שנים. ובנוסף – אין לנו גם יכולת לחזות נכון ובזמן אמת מתי הוא יגיע ולאילו ערים – דבר שעלול לעלות בחיי אדם, לא פחות.

דוח של מבקר המדינה חשף את הנושא לראשונה: ביוני האחרון התריע מתניהו אנגלמן כי המרכז לחיזוי שיטפונות שקיים כבר שנתיים, תחת השירות המטאורולוגי והשירות ההידרולוגי, אינו עונה על הצרכים של הרשויות המקומיות. 

השנה זה כבר לא יקרה

כשעלה הנושא שוב, במסגרת הדיון בכנסת, יו"ר הוועדה לביטחון הפנים מירב בן ארי (יש עתיד), שניהלה אותו, הבטיחה: "נתכנס לאירוע הזה". אולם בשבועיים האחרונים כל הניסיונות להבין היכן הדברים עומדים עלו בתוהו.

מבחינת משרד התחבורה, הממונה על השירות המטאורולוגי, הכסף למערכת החיזוי כבר הועבר. "הסוגיה המדוברת נמצאת בטיפולה של רשות המים ועל כן יש לפנות אליהם בנושא", אמרו בתשובה לפניית "שקוף". "משרד התחבורה בשיתוף רשות המים פועלים לתפעול מערכת החיזוי לשיטפונות מזה שלוש שנים. כחלק מהמאמץ לשיפור היערכות לשיטפונות, השקיע המשרד בשנה האחרונה שני מיליון שקלים, במטרה לשדרג את המכ"מ".

ומה אומרים ברשות המים אם כך? שהם פועלים מול משרד האוצר כדי לפתור את בעיית התקציב. עוד הזהירו ברשות כי "במידה שלא תימצא מסגרת תקציבית מתאימה לא ניתן יהיה להפעיל את המרכז".

אז פנינו לאוצר. שם טענו כי המשרד העביר בשנתיים האחרונות "סכומים תוספתיים" להקמת המרכז, אולם לא ציינו מה גובה הסכום המדובר ולמה הוא מיועד. עוד הוסיפו כי "בחודשים האחרונים קיבל המשרד דרישה נוספת להגדלת התקציב לפעילות זו. דיונים בנושא מתקיימים בימים אלו וההערכה היא שהנושא ייפתר בתקופה הקרובה". אולם ל"שקוף" נודע כי האוצר ורשות המים טרם הגיעו להבנות באופן מלא בנוגע לתקציב. אמנם "בשלב זה הגיעו להסכמות", אישר ל"שקוף" גורם המעורה בפרטים. "אבל הן נוגעות לחלק מהסכום ולא לכולו", אמר. 

וזו השורה התחתונה: למרות ההתקדמות, נותרה עוד כברת דרך משמעותית לעשות עד שמרכז החיזוי ייתן מענה לשטחים הבנויים ברחבי הארץ. החורף המשוגע, בחסות משבר האקלים והתשתיות הרעועות, אינו ממתין. הוא לא כפוף ללו"ז האוצר, לא מחכה לתגובות חברי כנסת ולא מתעניין בהעברות הכספים של משרד התחבורה. הוא מכה במלוא עוצמתו ואת השלכותיו ראינו לא רק בישראל, אלא גם בשיטפונות ענק בשנה החולפת בגרמניה, ניו יורק ומקומות נוספים ברחבי העולם. 

התגובה המלאה של רשות המים: "מרכז החיזוי בישראל הוקם על ידי רשות המים והשירות המטאורולוגי לפני כשנתיים ובו החלו להטמיע את מירב היכולות שיאפשרו לתת התראה מקדימה לגופי החירום שנועדה למנוע פגיעה בחיי אדם וצמצום פגיעה ברכוש. מזה תקופה שרשות המים פועלת מול משרד האוצר לפתור את הסוגיה התקציבית שתאפשר לה להמשיך ולהרחיב את מרכז חיזוי השיטפונות על מנת שייתן מענה בעת הצורך לגופים הרלוונטיים. במידה ולא תמצא מסגרת תקציבית מתאימה לא ניתן יהיה להפעיל את המרכז".