ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
| אורן פרסיקו ושוקי טאוסיג (העין השביעית), ניר בן-צבי (קרן התחקירים) |
אתר "וואלה" סיקר את מערכת הבחירות האחרונה בצורה מאוזנת, כך עולה מבדיקה מקיפה שערכו "העין השביעית" ו"קרן התחקירים". שיחות עם עיתונאים שעבדו באתר בזמן אמת מעלים כי איזון זה היה תוצאה של מאבק תמידי בין המערכת העיתונאית לבין הלחצים שהפעיל בעל השליטה באתר, באמצעות המנכ"ל.
בשלהי שנת 2015 פרסם גידי וייץ כתבת תחקיר ב"הארץ" לפיה אתר "וואלה" פועל בשירות נתניהו ובמקביל פועל נתניהו בשירות בעל השליטה באתר, שאול אלוביץ'. טענות אלו נחקרות בחודשים האחרונים על ידי משטרת ישראל. לאחרונה פירסמו אתר "מידה" ואלי ציפורי ב"גלובס", כי "וואלה" היה דווקא עוין כלפי נתניהו.
כעת, בדיקה מקיפה של כלל הכותרות הראשיות שפורסמו באתר "וואלה" בחודשים שהובילו לבחירות, מעלה כי הסיקור של נתניהו במהלך המירוץ לבחירות ולראשות הממשלה לא היה מוטה באופן בוטה נגד נתניהו כמו באתר ynet אך גם לא מוטה באופן בוטה בעדו כמו ב"ישראל היום", אלא מאוזן יחסית עם נטיה קלה לצד החיובי. יחד עם זאת, איזון זה לא היה תוצאה של מדיניות עריכה מסודרת אלא מעין שיוויון שנכפה על שני כוחות מרכזיים שפעלו מאחורי הקלעים של אתר החדשות – עיתונאים באתר מחד והנהלתו מאידך.
בשני לדצמבר 2014 פיטר ראש הממשלה בנימין נתניהו את השרים ציפי לבני ויאיר לפיד ומערכת הבחירות לכנסת העשרים הפכה לעובדה מוגמרת. מאותו היום, ועד לפתיחת הקלפיות ב-17 למרץ 2015, התנהל מרוץ יצרי ורב מהפכים שבו, כך אנחנו יודעים היום, היה לתקשורת חלק מכריע. "ישראל היום", "ידיעות אחרונות" ואתר "וואלה" לא היו רק כלי תקשורת שסיקרו את המערכת הפוליטית, הם הפכו לחלק ממנה.
"ישראל היום" היה אחת הסיבות לבחירות. פחות מחודש לפני שנתניהו פיטר את לבני ולפיד התקבלה בכנסת בקריאה טרומית הצעת "חוק ישראל היום". "פירקתי את הממשלה והלכתי לבחירות לכנסת", הצהיר לימים נתניהו, "בין השאר בגלל החתרנות מתוך הממשלה להעביר את החוק". הניסיון של ראש הממשלה לשלוט בתכני "ידיעות אחרונות" הוביל להמלצת המשטרה להעמידו לדין. עם זאת, הסיכום בין נתניהו ומו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס שעומד במרכז "תיק 2000", סיקור חיובי ב"ידיעות אחרונות" תמורת פגיעה בהפצת "ישראל היום", לא התממש וקבוצת התקשורת של מוזס תקפה בחריפות את נתניהו בשבועות שהובילו לבחירות. הניסיון לשלוט גם בתכני "וואלה" הוביל אף הוא את המשטרה לחקור את נתניהו. אך האם במקרה הזה התממשה העסקה?
על פי התחקיר של וייץ ב"הארץ", הנשען על מקורות באתר ולא על בדיקה שיטתית של תכניו, עובדים באתר הונחו לפעול לטובת נתניהו בשלל דרכים. הלחץ, כך כתב וייץ, הורגש לפני, ועוד יותר אחרי, הבחירות האחרונות לכנסת, כשנתניהו החזיק בתיק התקשורת ובכוח הישיר לשנות את גורל הרפורמות שישפיעו על הכנסות בזק שבשליטת אלוביץ'. "וואלה" הפך ל"אתר הבית של נתניהו", קבע "הארץ".
באתר "מידה" הגיעו למסקנות הפוכות משל וייץ, אך על סמך בדיקה של פרסומים נבחרים בלבד, וללא שיחות עם עיתונאים שעבדו ב"וואלה". לפי הבדיקה של גלעד צוויק, 17 מתוך 23 מאמרי הדעה על נתניהו שפורסמו באותה תקופה היו שליליים. עוד נטען כי גם הדיווחים החדשותיים ב"וואלה" בימי טרום הבחירות אהדו בעיקר את יריבי נתניהו, אולם טענה זו לא לוותה בנתוני בדיקה שיטתית.
ב"גלובס" פורסם טור של ציפורי, בו כתב כי סקר בעצמו כותרות של "קרוב ל-4,000 כתבות ודעות ב'וואלה' שיש בהם אזכור של השם נתניהו בין 2015 ל-2016", ולא מצא "עדות מוחצת" ל"סיקור מלטף באופן קיצוני" של נתניהו. ציפורי לא פירט כיצד בדיוק ביצע את הסקירה והוסיף גם הסתייגות: "הבדיקה שלי לא הביאה בחשבון את הידיעות שלא פורסמו או רוככו, ואת מה שנקרא בעיתונות 'היררכיית הידיעות' או הדעות שפורסמו וגם את הדברים שלא פורסמו. כלומר, היכן בדיוק הן פורסמו – האם בדף הבית או במקום נידח באתר".
ואמנם, כשמדובר באתר אינטרנט, גם כאשר עורכים בדיקה שיטתית ולא מדגמית של כל הפרסומים בארכיון אודות דמות מסוימת, קשה ללמוד על היחס שזו קיבלה בזמן אמת מעורכי האתר. חשיפתה והשפעתה של ידיעה שניצבת בכותרת הראשית של אתר במשך שעות ארוכות גדולות לאין שיעור מאלו של ידיעה שמגיעה לכותרת הראשית לרגע קל ואז נעלמת היישר לארכיון, ובוודאי יותר מידיעה שכלל אינה מגיעה לכותרת הראשית.
כדי לבחון את "היררכיית הידיעות", ולשחזר את שיקולי העריכה של הסיקור המקוון, יש צורך להתבונן בעמודי הבית של האתר, כפי שנראו בזמן אמת. כך ניתן לדעת איזו ידיעה הגיעה לראש דף הבית, כיצד נוסחה הכותרת הראשית וכמה זמן נותרה עד שהוחלפה או שונתה. אלא שדפי בית של אתרים אינם נשמרים ואינם זמינים ברשת.
"העין השביעית" ו"קרן התחקירים" ביצעו בדיקה כזו, באמצעות תיעוד ארכיוני של דפי הבית של "וואלה" מאותה תקופה הנמצא ברשותנו. על האופן בו בוצעה הבדיקה ניתן לקרוא כאן. בחרנו לבדוק את התקופה שקדמה לבחירות, מתוך מחשבה שמערכת בחירות היא הזמן האולטימטיבי מבחינת הרצון הפוליטי להשיג סיקור מוטה.
בדיקה כמותית של כל הכותרות הראשיות באתר "וואלה" מה-2.12.2014, פיטורי השרים לבני ולפיד, ועד לפתיחת הקלפיות ב-17.3.2015, מעלה כי אין עדות להטיה מובהקת לטובת נתניהו. הסיקור בעיקרו חיובי יותר משלילי, אך לא במידה חריגה. רובו בכלל ניטרלי, כלומר אינו מאופיין בביקורתיות כלפי נתניהו אבל גם לא משרת אותו בצורה מובהקת. בדיקה השוואתית של אירועי מפתח במערכת הבחירות, שעל אודותיה מפורט בהמשך הכתבה, מעלה תמונה דומה.
בין ה-2.12 ל-17.3 (כולל) הופיעו באתר "וואלה" 327 כותרות ראשיות שונות שעסקו בעניינים פוליטיים. מתוכן למעלה ממחצית, 177 כותרות, התייחסו אל ראש הממשלה בנימין נתניהו. מבין הכותרות הללו 41 הביעו סנטימנט "שלילי", 57 הביעו סנטימנט "חיובי" ואילו 79 הביעו סנטימנט "מאוזן". במילים אחרות, נתניהו בוודאי לא סבל מ"וואלה" כפי שסבל כשגלש באתר ynet, אבל גם לא רווה ממנו נחת כפי שחש באותם הימים למקרא אתר "ישראל היום".
מנכ"ל "וואלה", אילן ישועה, שכיום מעיד נגד אלוביץ' וטוען שזה לחץ עליו להטות את הסיקור לטובת נתניהו, הגיב בזמנו לכתבה של וייץ במילים: "לפני הבחירות היינו האתר, ואולי גם כלי התקשורת, הנקי ביותר".
על פניו, הממצאים של בדיקת "העין השביעית" ו"קרן התחקירים" מאששים את רוח הטענה של ישועה, ואת הקביעות של "מידה" וציפורי לפיהן אתר לא היה שופר מובהק של נתניהו. אולם שיחות עם גורמים שעבדו ב"וואלה" באותה התקופה מבהירות כי תוצאה זו היתה פרי לחץ חיצוני מתמשך על עיתונאי האתר.
עורך לשעבר ב"וואלה" בתקופה הרלוונטית מספר בשיחה עם "העין השביעית" שהיו לחצים על המערכת במהלך המרוץ לבחירות, גם אם "לא עשו את זה מהמקפצה". לדבריו, "אני יכול להבין למה לא רואים את זה במספרים. ממה שאני זוכר זה היה יותר בקטע של לעצור סיפורים לפני שהם עולים. והיתה בעיקר צנזורה עצמית של אנשים, שידעו מראש שאי אפשר לעלות עם משהו נגד ביבי, נגד שרה וכאלה".
עורך אחר ב"וואלה" טוען באוזני "העין השביעית" כי בדסק הבחירות לא הורגשה שום הטיה בשל הוראות מגבוה. לדבריו, כפי שגם נטען בכתבה של וייץ, הלחץ להשפיע לטובת נתניהו גבר דווקא לאחר הבחירות. או כפי שהוא מנסח זאת: "בתקופה שבה פעל באתר דסק בחירות אני לא זוכר הטיה מהותית. דווקא אחרי הבחירות 'קפץ לביבי הביבי' והיו לחצים גדולים לגבי שרה, לגבי גיא אליהו ומני נפתלי וכולי. זה היה אז הרבה יותר מורגש".
"אחרי בחירות 2015, כשנתניהו השתלט על משרד התקשורת, המצב החמיר", מאשר גורם נוסף שעבד אז ב"וואלה". "לפני הבחירות עוד היתה איזו תקווה במערכת, אבל אחרי הבחירות היתה המכה הרצינית".
לצד הבדיקה הכמותית של כל הכותרות הראשיות באתר בתקופת מערכת הבחירות, בוצעה גם בדיקה איכותית שהתמקדה בחמישה אירועי מפתח באותה תקופה: יום פיטורי השרים לבני ולפיד; מסיבת העיתונאים של הליכוד נגד V15; פרסום דו"ח מבקר המדינה על הוצאות מעון ראש הממשלה; נאום נתניהו בקונגרס האמריקאי; ועצרת הימין בכיכר רבין יומיים לפני פתיחת הקלפיות.
בכל אחד מהאירועים הללו נבדקו הכותרות הראשיות באתר "וואלה" כפי שהופיעו באתר אחת לרבע שעה. במקביל נערכה השוואה בין הכותרות הראשיות של אתר "וואלה" במהלך האירועים הללו לבין הכותרות הראשיות של יתר אתרי החדשות המרכזיים בישראל: mako, "ישראל היום", ynet, "מעריב", nana, "הארץ" ו-nrg.
הבדיקה האיכותית של חמשת אירועי המפתח בשבועות שלקראת הבחירות מעלה תמונה דומה למדי לזו שעלתה מהבדיקה הכמותית. הסיקור ב"וואלה" אמנם היה חיובי יותר מאשר בכלי תקשורת ששמו לעצמם כמטרה מוצהרת לסלק את נתניהו מהשלטון, כמו אתר ynet, אך האתר לא פעל בפועל ככלי תעמולה למען נתניהו והליכוד, כמו "ישראל היום" ו-nrg, ובהחלט ניתן היה למצוא גם מסגור שלילי של ראש הממשלה. על ממצאי הבדיקה האיכותית אפשר לקרוא בהרחבה כאן.
"הייתה מלחמה, היתה מלחמה כל הזמן, והמלחמה הזו, באופן אירוני, יצרה משהו מאוזן", אומר ל"העין השביעית" גורם לשעבר ב"וואלה" שנכח במערכת בזמן אמת. "בבחירות 2015 המערכת כל הזמן גנבה סוסים. זו היתה הדינמיקה", הוא מתאר את מערכת היחסים שנוצרה בין המערכת העיתונאית לבין הנהלת האתר, "גונבים סוסים עד שמגלים. לפעמים לא מגלים, לפעמים כן מגלים, לפעמים יש צעקות, לפעמים יש איומים. לפעמים אתה מקבל טלפון היסטרי, לפעמים מתווכח. ואיכשהו בסופו של דבר זה באמת יצר תמונה מאוזנת, מול 'ידיעות' שהיו בצד אחד ו'ישראל היום' שהיו לגמרי בצד השני".
כדוגמה לדינמיקה הזו מציין אותו גורם את העצרת שקיים השמאל בכיכר רבין, כעשרה ימים לפני הבחירות. במהלך העצרת נשא דברים מאיר דגן ובאתר "וואלה" עלתה כותרת עם ציטוט חריף מפיו ("אנו במשבר המנהיגות החמור מקום המדינה"). לדברי אותו גורם סביב אותה כותרת "היו צעקות, וצעקות מנגד".
עיון בכותרות הראשיות שניתנו לעצרת מספק רמזים לדרמה שהיתה באותה העת במערכת "וואלה":
כבר ב-20:45 דווח בראש דף הבית של אתר "וואלה" כי דגן דיבר בעצרת על "משבר מנהיגות חמור", אולם באותה העת המידע נדחק לכותרת המשנה לראשית. בכותרת הראשית בחרו דווקא לדווח על כך שבעצרת השתתפו רבבות, מידע שבדרך כלל מפנה את מקומו ממרכז הבמה ברגע שהדוברים מתחילים לשאת דברים.
רק לאחר כחצי שעה, ב-21:15, עלה לכותרת הראשית של האתר הציטוט מפי דגן. כעבור חצי שעה נוספת צורפה תגובת ח"כים מהליכוד לכותרת המשנה ("דגן פטפטן וחסר אחריות") וכעבור דקות אחדות שונה נוסח התגובה ("דגן איש שמאל, חלק מקמפיין מתוזמר"). בשעת לילה הוחלפה הכותרת לדיווח על סיכום האירוע: "מפגן הכוח של השמאל – הצלחה חלקית בלבד".
אותו גורם מציין עוד כי גם כשהיו לחצים להוריד כותרות ולשנותן, קשה היה לגורמים האינטרסנטים לחולל סיקור חיובי במיוחד לראש הממשלה נתניהו, פשוט מפני שלא היה מי שיסכים לבצע זאת עבורם. "הם מעולם לא הצליחו לשנות את האופי של כתבי המערכת", מסביר הגורם. "אמיר תיבון, עמרי נחמיאס, טל שלו, הם לא אנשים שמזוהים עם הימין. זה לא כמו אנשים שכותבים ב'ישראל היום'. לא היה במערכת מי שיכתוב בעד נתניהו. המערכת היתה מערכת ליברלית ברובה".
הגורם נוקב בצירופו של אראל סג"ל למערכת "וואלה" בינואר 2017 כאירוע שנועד להיות תחילתו של תהליך לשינוי אופיה של המערכת, ממערכת ליברלית לשמרנית יותר. אלא שתהליך זה נקטע באבו. יומיים לפני צירופו של סג"ל לצוות כותבי אתר "וואלה" חשף גיא פלג כי ארנון (נוני) מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות", הוא "איש העסקים" שעומד במרכז תיק 2000. חשיפה זו, והחקירה המשטרתית של יחסים מושחתים בין ראש הממשלה לכלי תקשורת, שינו מהיסוד את החופש הפנימי שניתן למערכת "וואלה". אלוביץ' וישועה הבינו, ככל הנראה, כי להתערבות מצדם בתוכן עשויה להיות משמעות פלילית, ונסוגו. צירופו של סג"ל ל"וואלה", במקום לסמן תחילתו של תהליך לשינוי האופי של האתר, סימן למעשה את סופו.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
