| ניר בן צבי, תומר אביטל |
בשבועות האחרונים חשפנו בסדרת פרסומים את הקשרים הקרובים מדי בין מפקח למפוקח במשרד להגנת הסביבה. בין השאר מצאנו כי 8 מתוך 13 המנכ"לים עברו לעבוד אצל חברות מזהמות במיוחד וגופים אנטי-סביבתיים, עם סיום עבודתם הציבורית. תהיתם איך נוצרים הקשרים הללו ומדוע ידו של הרגולטור כה רכה? לפניכם תשובה נוספת שיכולה להסביר, לפחות חלקית, את התופעה.
באמצעות בקשות חופש מידע מרובות שהגשנו בחודשים האחרונים (ביחד עם עמותת הצלחה), שמנו ידינו על חומרים שחושפים את הקשרים הבעייתיים בין משרדי הממשלה לתעשייה: לעתים, המשרד הממשלתי והחברות עליהן הוא מפקח, משתפים פעולה באופן עסקי, כאשר כספי הציבור משמשים כשושבין. האמצעי? כנסים. וביתר דיוק: כנסים מסחריים שמשרדי הממשלה מעבירים להם סכומי כסף גבוהים בכדי לקדם את בכירי המשרד דרך קניית השפעה על תוכן הכנסים.
כך, כולנו משלמים כדי ששרים יזכו לככב על במות של אירועים, לעתים מסחריים. ועוד למי הם משלמים את כספינו? הרבה פעמים לאותם גופים שהם אמורים לפקח עליהם.
*
בראשית חודש בפברואר 2017 נערך במלון הילטון בתל-אביב כנס "סביבה 2050" המגדיר עצמו כמפגש "המוביל בתחום איכות הסביבה בישראל". במשבצת הראשונה של היום, מיד לאחר הברכות, התקיים אחד מאירועי השיא של הכנס: ראיון אחד-על-אחד עם השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין. מה שבאי-האירוע לא ידעו הוא כי המשרד שילם לא פחות מ- 50 אלף ש"ח בשביל הראיון וקיבל בתמורה גם מעורבות עמוקה בתכנים של הכנס המסחרי (כולל חברות בוועדת ההיגוי).
בחינה מדוקדקת של תוכנית הכנס מעלה קורלציה מדאיגה בין נותני החסות לבין הדוברים בפאנלים השונים, בכללם נציגים של המזהמים הגדולים במשק: בז"ן, כי"ל ואדמה (לשעבר מכתשים אגן). מנהלת התוכן של הכנס, אגב, היא מי שהייתה מנכ"לית המשרד להגנה הסביבה שעברה לעבוד עבור כי"ל וקצא"א, ד"ר מיקי הרן, עליה כתבנו בתחקיר "המשרד לסידור עבודה".
המשרד להגנת הסביבה לא לבד: במרץ של שנה שעברה העביר משרד הפנים 22,462 ש"ח כחסות ליום עיון לזכרו של של שמואל ריפמן ז"ל, לשעבר יושב ראש מועצת רמת נגב ויו"ר מרכז המועצות האזוריות. את הכנס יזם שר הפנים דאז, אריה דרעי, חבר קרוב של ריפמן, ובמהלכו הכריז דרעי על העברת תקציב למרכז הצעירים של רמת הנגב ועל הנצחת ריפמן בשמו.
שותף של משרד האנרגיה: איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז
משרד האנרגיה, שפועל בעצמו לא מעט בתחום הסביבה, העביר סכום של יותר ממיליון ש"ח בין השנים 2014-2016 למימון לא פחות מ- 35 כנסים שונים. חלקם אקדמיים באופיים, רובם מסחריים. כך לדוגמא מימן המשרד את "הועידה ה-2 לאנרגיה וכלכלה" ב- 20,598 ש"ח. בכנס דיברו השר, יובל שטייניץ, וכן מנכ"ל המשרד ובכירים נוספים. גופים שהיו שותפים בהפקת כנס: איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל ופורום יצרני חשמל חשמל פרטי מגז טבעי.
המשרד לשיוויון חברתי, לעומת זאת, בחר לממן את "פורום הפיס לחינוך וכלכלה" ב- 50 אלף שקל. פחות מחודש לאחר מכן, זכתה השרה גילה גמליאל בראיון מפרגן ב"מעריב", שהיה אחד השותפים באירוע.
הדוגמאות הללו הן רק קצה הקרחון של מערכת יחסים משגשגת בין משרדי ממשלה ותעשיית הכנסים: צירפנו פה למטה מסמכים מקוריים ממשרדים נוספים (חוץ, בטחון פנים, בריאות ועוד), בכדי שתוכלו לשפוט ולבקר את הנורמה הזו בעצמכם.
התאומה של תופעת הפרסום הסמוי
ניתן כמובן למצוא טיעונים שיצדיקו מימון ממשלתי של כנסים, בעיקר כאלה אקדמיים – אך במרבית המקרים, נדמה כי תופעת מימון הכנסים היא למעשה התאומה הפיזית של תופעת הפרסום הסמוי: משרדי הממשלה קונים בכסף סיקור חיובי בתקשורת. על הדרך נוצרים קשרים עם הגורמים שמפוקחים בידי המשרדים – וכסף זורם מהכיס שלנו ישירות לכיס שלהם. מי שרוצה להבין מה ההשלכות של היחסים הקרובים האלו בין מפקחים למפוקחים על הבריאות של כולנו, יכול להציץ בתחקיר האחרון שערכנו בהנחיית הציבור, בו גילינו שבכירי המשרד להגנת הסביבה עברו לשרת את החברות המזהמות בישראל, ולא אחת סידרו להן הטבות והקלות.
*
ממשרד הפנים נמסר: "יום העיון לזכרו של שמואל ריפמן ז"ל הוא כנס שנערך ביזמת מנכ"ל משרד הפנים, היה כנס מקצועי בשיתוף אוניברסיטת בן-גוריון, ראשי רשויות בנגב, מרכז המועצות האזוריות ומטה המשרד, ועסק בסוגיות הקשורות לפיתוח הנגב. הכנס התקיים בסימן 30 יום לפטירתו של מר שמואל ריפמן ז"ל, מי שכיהן במשך עשורים כראש מועצה וכיו"ר מרכז המועצות האזוריות, והיה ללא ספק דמות רבת חשיבות בפיתוח הנגב. במסגרת הכנס, התקיימו פאנלים מקצועיים סביב סוגיות מרכזיות ומקצועיות הנמצאות על סדר היום של כלל הרשויות בנגב כראוי לכנס מקצועי".
ממשרד האנרגיה נמסר: "משרד האנרגיה מכיר בחשיבותם של כנסים מקצועיים העוסקים בנושאים שבתחום אחריותו, ובחלק קטן מהם אף משתתף מבחינה מקצועית או כספית. במהלך שלוש השנים האחרונות השתתף המשרד במימון כ- 35 כנסים מקצועיים, ימי עיון ותערוכות, במגוון תחומי פעילותו. השתתפות המשרד במימון כנסים מתבצעת במסגרת קול קורא המפורסם לציבור באתר המשרד. יש להדגיש כי אין כל תלות בין ההשתתפות הכספית של המשרד במימון הכנס לבין שילובם של אנשי המקצוע של המשרד בתכנית".
מהמשרד לשוויון חברתי נמסר: "השתתפות המשרד כנותן חסות לכנס נדונה ואושרה על ידי וועדת חסויות כמקובל. המשרד נתן חסות לכנס חינוך מקצועי שעסק בנושאי חינוך, חברה וכלכלה הנוגעים באופן ישיר לפעילות המשרד ולאתגרים העומדים לפתחו, ביניהם: צמצום פערים במגזר הערבי (הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי), שילוב נשים חרדיות באקדמיה ובמשק (הרשות לקידום מעמד האישה) חדשנות וחינוך דיגיטלי (המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית). במסגרת הכנס השתתף המשרד בנושא ליבה של פעילותו כגון: חדשנות, צמצום פערים חברתיים באמצעים מקוונים ודיגיטליים, חינוך לטכנולוגיה ועוד. בנוסף, במסגרת הכנס הופעל ביתן של המשרד בו ניתן מידע רחב בדבר פעילות המשרד בכלל והפעילות של מטה ישראל דיגיטלית בפרויקטים של חינוך וכלכלה בפרט לבאי הכנס. להשתתפות המשרד אין קשר לראיון תקשורתי כזה או אחר הנעשים כמקובל כיח"צ לכנס מטעם המארגנים ולקביעת המכובדים שנאמו / השתתפו בכנס".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "השר להגנת הסביבה ואנשי המקצוע של המשרד מוזמנים באופן שוטף לכנסים בנושא סביבה – בין אם המשרד לוקח חלק בהפקת הכנסים ובין אם לאו. אנו סבורים שקיימת חשיבות לכך שהמשרד להגנת הסביבה יתמוך בכנסים, מכיוון שהדבר תורם להעלאת השיח הציבורי בנושאי סביבה.
"ההחלטה על השתתפות פיננסית בכנס אינה מגיעה לדרגת שר, ועל כן הוא אינו מעורב במתן האישורים לכנס זה או אחר. היינו שמחים כמשרד לממן אף יותר כנסים, ואנחנו בעד שבכירים מהמשרד יציגו את תפיסתם ויקבלו גם משוב מכל מי שהסביבה חשובה לו – בין אם ארגוני החברה האזרחית ובין אם גופים המבוקרים על ידינו.
"בנוסף, בכנסים מסוג זה – כפי שאף קרה בכנס סביבה 2050 – ניתן לשמוע פעמים רבות ביקורת בונה על המשרד, שמאפשרת לנו גם להסביר את עצמנו וגם להשתפר במקביל. לכן, המשרד להגנת הסביבה ימשיך לתמוך בכנסים ואנשי המשרד ימשיכו להופיע גם בכנסים שאנחנו שותפים בהם פיננסית, וגם באלה שלא. נמשיך לשמוע לא רק פרגון, אלא גם דברי ביקורת – וטוב שכך".
