הח"כים אישרו שוב את המהלך המושחת: 7 ראשי ערים ימשיכו לקבל פנסיות תקציביות בניגוד לחוק

יותר משנה עברה מאז קיבלה ועדת הפנים של הכנסת החלטה בפעם האחרונה להכשיר פנסיה תקציבית לא חוקית לשישה ראשי ערים לשעבר. ההחלטה בדיון התקבלה למורת רוחה של היו"ר דאז מיקי חיימוביץ'. בדיון שהתקיים ביום רביעי שעבר בכנסת, חיימוביץ' כבר לשעבר וחבר הוועדה איתן גינזבורג (כחול לבן), שהתנגד לכך בפעם הקודמת, יישר קו עם המהלך המושחת. כעת הדיון מתגלגל פעם נוספת לפתחו של בג"ץ, שייאלץ ככל הנראה לקבל את ההחלטה שהפוליטיקאים מסרבים לקבל.

עוד ב"שקוף":

• שלבו לרוורס: מהלכי ממשלת נתניהו שפגעו בציבור – ואפשר עכשיו לבטל
• ועדת הפנים מאשרת מהלך מושחת, הציבור ישלם מיליונים לששה ראשי ערים לשעבר
• חשיפה: שכר ראשי הרשויות וסגניהם התנפח בצל הקורונה

מי שהצביעו בעד ההחלטה הם איתן גינזבורג (כחול לבן), אורי מקלב (יהדות התורה), בני בגין (תקווה חדשה) ווליד טאהא – יו"ר הוועדה (רע"ם). היחידה שהתנגדה בהצבעה – שרון רופא אופיר מישראל ביתנו.

הדיון בנושא חזר שוב ושוב לכנסת בעקבות עתירה שהגישה חברת הכנסת לשעבר (והשגרירה החדשה לצרפת) יעל גרמן. הפעם ביקש זאת דווקא היועמ"ש אביחי מנדלבליט. בג"ץ, כנראה מתוך אמונה כי הכנסת ה-24 תקבל החלטה ראויה יותר מהכנסת ה-23, נעתר לבקשתו. אבל אכזבה – הכנסת הכשירה שוב את התקלה. המשמעות היא ששבעה ראשי ערים לשעבר יקבלו כ-3.3 מיליון שקלים לכל אחד – פנסיה תקציבית עוד לפני גיל 40.

כל זה קורה בגלל טעות של משרד הפנים, שהתגלתה כבר לפני 15 שנים ושאף אחד לא רצה לתקן. ואף שנחשפה, שבעה ראשי ערים ממשיכים עדיין לקבל על חשבון הציבור פנסיה תקציבית שלא מגיעה להם על פי חוק. בין הנהנים: סגן ראש עיריית יבנה רפאל כהן, ראש עיריית דליית אל כרמל לשעבר אכרם חסון, מ"מ מקום ראש עיריית רמלה אמנון כהן, סגן ראש העיר ירושלים צביקה כהן, סגן ראש עיריית אור יהודה לשעבר עוזי אהרון, וראש העיר בית שאן ג'קי לוי, (שמאחר שהוא מכהן גם כיום בתפקיד הוא יהיה זכאי לפנסיה התקציבית רק בעתיד). בינתיים התגלה אדם נוסף שמקבל את אותה הפנסיה וכך גם עלה מספרם לשבעה. וזאת בזמן שכל אחד אחר מאיתנו שלא מקורב לשלטון היה נדרש להחזיר את הכסף כבר מהיום שבו התגלתה הטעות. וזה בדיוק מה שטען גינזבורג בפעם הקודמת. 

מה זה "רטרואקטיביות פרסונלית"? בפשטות – החלטה מושחתת

כדי להבין את גודל השערוריה צריך להבין: הסיבה היחידה ששבעה ראשי ערים לשעבר מקבלים בפועל הטבה שהם לא זכאים לה היא רק בגלל שהם יודעים לפתוח את הדלתות ללשכותיהם של מקבלי ההחלטות. לכל אחד מאיתנו היו מפסיקים מיד את התשלום ודורשים להחזיר את עלות התקלה לקופת המדינה. לאותם ראשי ערים לא טרחו להפסיק את התשלום במשך שנים גם לאחר שהתקלה כבר התגלתה. הם ידעו לפנות לשרי הפנים אלי ישי ואריה דרעי ולהכשיר את התקלה.

"הכנסת לא לקחה את ההזדמנות לעשות את הדבר הציבורי והנכון והצודק", אמרה יעל גרמן, אחת העותרות, בשיחה עם "שקוף". "שוב היא השאירה את בית המשפט העליון במצב של אין ברירה. כדי שלא יהיה עוול ומנהל לא תקין – בג"ץ יאלץ לפסול את החלטת ועדת הפנים. ואז מה יאמרו: שוב בג"ץ מתערב. בג"ץ לא רצה ועשה כל מה שהוא היה יכול. הכנסת לא מותירה בידיו ברירה". 

ההחלטה הזו, כפי שהגדיר אותה עו"ד שי סומך ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, היא "חריגה, רטרואקטיביות פרסונלית". בקיצור – החלטה מושחתת. עכשיו, ההכרעה חוזרת שוב לבג"ץ. אותם סגנים וראשי ערים עשויים לגלות כי דווקא הצעת הפשרה הייתה ההצעה הטובה יותר, כי אם בית המשפט יידרש להכריע לפי הצדק הם ימצאו את עצמם מחזירים את כל הכסף.

ההתנגדות למהלך פסול שהפכה לביקורת על בית המשפט

אחד הדברים המדהימים שאפשר היה לראות בדיון זה את הפליק פלאק שעשה איתן גינזבורג מאז הדיונים בנושא בשנה שעברה – אז הוא התנגד למהלך ותמך בהפסקה הדרגתית של התשלומים הלא חוקיים. גינזבורג הסביר אז ש"מדובר בהטבה לא שוויונית מול שאר האזרחים". 

גינזבורג, שהיה חבר מועצת העיר רעננה וסגן ראש העיר, מכיר את המציאות ברשויות המקומיות. הוא הסביר שבמקרים דומים שבהם עובדי רשויות מקומיות קיבלו תוספות שכר לאורך שנים שלא כדין, הם נדרשו להשיב את הכסף. "אחרי שנים האוצר דרש מהם להשיב את הכסף שבע שנים לאחור ואת התנאים הנלווים שקיבלו", אמר אז. "עבור חלק מהעובדים זו היתה מכה מאוד מאוד קשה". ולמרות זאת, כפי שטען אז גינזבורג, הם החזירו את הכסף. 

אבל הפעם גינזבורג התהפך. איך הוא הסביר את זה? הוא טען שהוא לא מקבל את העובדה שבג"ץ החזיר להם שוב את ההחלטה לדיון בכנסת. "אני תמכתי אז בהצעת הפשרה ודעתי לא התקבלה… התקבלה החלטה, לא לרוחי אבל התקבלה", אמר גינזבורג. "אני לא מבין מדוע היועמ"ש מגיע לבית המשפט העליון ואומר תחזירו את ההחלטה לכנסת… אני הולך לתמוך בכך שהדיון הסתיים. זה כמו שנחכה שיתחלפו השופטים… מה השתנה מאז?!"

ווליד טאהא הוסיף, אולי ברמז לשופטי בג"ץ, ואמר ש"נראה שמי שהיה צריך לקבל את ההחלטה לא רצה לקבל אותה". טאהא פספס את העניין: מי שצריך לקבל את ההחלטה זו הכנסת, אבל זו קיבלה החלטה מושחתת ובג"ץ ניסה עד כמה שאפשר לתת לה הזדמנות לתקן.

נראה שאביר קארה (ימינה), שמכהן כסגן שר, טרח לייצג את מי שלא מקורב לעטיני השלטון. "הציבור הישראלי לא צריך לשאת בעול הזה", אמר. "ועדה בכנסת לא צריכה לעשות סידורים לאדם כזה או אחר". 

חברת כנסת אחרת מהקואליציה, שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו), הביעה אף היא את התנגדותה למהלך וטענה כי יש להפסיק את העוול הזה. לצער כלל אזרחי ישראל אבל לרווחת שבעה אנשים בלבד – היא הייתה במיעוט, וגם לדבריו של סגן השר קרא לא היה משקל בהצבעה.