הח"כים אישרו שוב את המהלך המושחת: 7 ראשי ערים ימשיכו לקבל פנסיות תקציביות בניגוד לחוק

ועדת הפנים אישרה פעם נוספת את המשך תשלום הפנסיה התקציבית, בשל טעות של משרד הפנים, לשבעה ראשי ערים בעבר ובהווה • הדיון בנושא יחזור לפתחו של בג"ץ, שניסה להביא את הפוליטיקאים לקבל את ההחלטה הראויה, ללא הצלחה • ח"כ איתן גינזבורג הפך את עורו והצביע בעד המהלך המושחת, כך הוא הסביר זאת
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שוב גלגלו את ההחלטה לפתחו של בג"ץ (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

יותר משנה עברה מאז קיבלה ועדת הפנים של הכנסת החלטה בפעם האחרונה להכשיר פנסיה תקציבית לא חוקית לשישה ראשי ערים לשעבר. ההחלטה בדיון התקבלה למורת רוחה של היו"ר דאז מיקי חיימוביץ'. בדיון שהתקיים ביום רביעי שעבר בכנסת, חיימוביץ' כבר לשעבר וחבר הוועדה איתן גינזבורג (כחול לבן), שהתנגד לכך בפעם הקודמת, יישר קו עם המהלך המושחת. כעת הדיון מתגלגל פעם נוספת לפתחו של בג"ץ, שייאלץ ככל הנראה לקבל את ההחלטה שהפוליטיקאים מסרבים לקבל.

עוד ב"שקוף":

מי שהצביעו בעד ההחלטה הם איתן גינזבורג (כחול לבן), אורי מקלב (יהדות התורה), בני בגין (תקווה חדשה) ווליד טאהא – יו"ר הוועדה (רע"ם). היחידה שהתנגדה בהצבעה – שרון רופא אופיר מישראל ביתנו.

הדיון בנושא חזר שוב ושוב לכנסת בעקבות עתירה שהגישה חברת הכנסת לשעבר (והשגרירה החדשה לצרפת) יעל גרמן. הפעם ביקש זאת דווקא היועמ"ש אביחי מנדלבליט. בג"ץ, כנראה מתוך אמונה כי הכנסת ה-24 תקבל החלטה ראויה יותר מהכנסת ה-23, נעתר לבקשתו. אבל אכזבה – הכנסת הכשירה שוב את התקלה. המשמעות היא ששבעה ראשי ערים לשעבר יקבלו כ-3.3 מיליון שקלים לכל אחד – פנסיה תקציבית עוד לפני גיל 40.

יישר קו עם מהלך מושחת. חבר הכנסת איתן גינזבורג

כל זה קורה בגלל טעות של משרד הפנים, שהתגלתה כבר לפני 15 שנים ושאף אחד לא רצה לתקן. ואף שנחשפה, שבעה ראשי ערים ממשיכים עדיין לקבל על חשבון הציבור פנסיה תקציבית שלא מגיעה להם על פי חוק. בין הנהנים: סגן ראש עיריית יבנה רפאל כהן, ראש עיריית דליית אל כרמל לשעבר אכרם חסון, מ"מ מקום ראש עיריית רמלה אמנון כהן, סגן ראש העיר ירושלים צביקה כהן, סגן ראש עיריית אור יהודה לשעבר עוזי אהרון, וראש העיר בית שאן ג'קי לוי, (שמאחר שהוא מכהן גם כיום בתפקיד הוא יהיה זכאי לפנסיה התקציבית רק בעתיד). בינתיים התגלה אדם נוסף שמקבל את אותה הפנסיה וכך גם עלה מספרם לשבעה. וזאת בזמן שכל אחד אחר מאיתנו שלא מקורב לשלטון היה נדרש להחזיר את הכסף כבר מהיום שבו התגלתה הטעות. וזה בדיוק מה שטען גינזבורג בפעם הקודמת. 

מה זה "רטרואקטיביות פרסונלית"? בפשטות – החלטה מושחתת

כדי להבין את גודל השערוריה צריך להבין: הסיבה היחידה ששבעה ראשי ערים לשעבר מקבלים בפועל הטבה שהם לא זכאים לה היא רק בגלל שהם יודעים לפתוח את הדלתות ללשכותיהם של מקבלי ההחלטות. לכל אחד מאיתנו היו מפסיקים מיד את התשלום ודורשים להחזיר את עלות התקלה לקופת המדינה. לאותם ראשי ערים לא טרחו להפסיק את התשלום במשך שנים גם לאחר שהתקלה כבר התגלתה. הם ידעו לפנות לשרי הפנים אלי ישי ואריה דרעי ולהכשיר את התקלה.

"הכנסת לא לקחה את ההזדמנות לעשות את הדבר הציבורי והנכון והצודק", אמרה יעל גרמן, אחת העותרות, בשיחה עם "שקוף". "שוב היא השאירה את בית המשפט העליון במצב של אין ברירה. כדי שלא יהיה עוול ומנהל לא תקין – בג"ץ יאלץ לפסול את החלטת ועדת הפנים. ואז מה יאמרו: שוב בג"ץ מתערב. בג"ץ לא רצה ועשה כל מה שהוא היה יכול. הכנסת לא מותירה בידיו ברירה". 

"בית המשפט העליון נותר במצב של אין ברירה". יעל גרמן (צילום ארכיון: מרים אלסטר, פלאש 90)

ההחלטה הזו, כפי שהגדיר אותה עו"ד שי סומך ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, היא "חריגה, רטרואקטיביות פרסונלית". בקיצור – החלטה מושחתת. עכשיו, ההכרעה חוזרת שוב לבג"ץ. אותם סגנים וראשי ערים עשויים לגלות כי דווקא הצעת הפשרה הייתה ההצעה הטובה יותר, כי אם בית המשפט יידרש להכריע לפי הצדק הם ימצאו את עצמם מחזירים את כל הכסף.

ההתנגדות למהלך פסול שהפכה לביקורת על בית המשפט

אחד הדברים המדהימים שאפשר היה לראות בדיון זה את הפליק פלאק שעשה איתן גינזבורג מאז הדיונים בנושא בשנה שעברה – אז הוא התנגד למהלך ותמך בהפסקה הדרגתית של התשלומים הלא חוקיים. גינזבורג הסביר אז ש"מדובר בהטבה לא שוויונית מול שאר האזרחים". 

היחידה שהתנגדה. שרון רופא-אופיר (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

גינזבורג, שהיה חבר מועצת העיר רעננה וסגן ראש העיר, מכיר את המציאות ברשויות המקומיות. הוא הסביר שבמקרים דומים שבהם עובדי רשויות מקומיות קיבלו תוספות שכר לאורך שנים שלא כדין, הם נדרשו להשיב את הכסף. "אחרי שנים האוצר דרש מהם להשיב את הכסף שבע שנים לאחור ואת התנאים הנלווים שקיבלו", אמר אז. "עבור חלק מהעובדים זו היתה מכה מאוד מאוד קשה". ולמרות זאת, כפי שטען אז גינזבורג, הם החזירו את הכסף. 

אבל הפעם גינזבורג התהפך. איך הוא הסביר את זה? הוא טען שהוא לא מקבל את העובדה שבג"ץ החזיר להם שוב את ההחלטה לדיון בכנסת. "אני תמכתי אז בהצעת הפשרה ודעתי לא התקבלה… התקבלה החלטה, לא לרוחי אבל התקבלה", אמר גינזבורג. "אני לא מבין מדוע היועמ"ש מגיע לבית המשפט העליון ואומר תחזירו את ההחלטה לכנסת… אני הולך לתמוך בכך שהדיון הסתיים. זה כמו שנחכה שיתחלפו השופטים… מה השתנה מאז?!"

ווליד טאהא הוסיף, אולי ברמז לשופטי בג"ץ, ואמר ש"נראה שמי שהיה צריך לקבל את ההחלטה לא רצה לקבל אותה". טאהא פספס את העניין: מי שצריך לקבל את ההחלטה זו הכנסת, אבל זו קיבלה החלטה מושחתת ובג"ץ ניסה עד כמה שאפשר לתת לה הזדמנות לתקן.

נראה שאביר קארה (ימינה), שמכהן כסגן שר, טרח לייצג את מי שלא מקורב לעטיני השלטון. "הציבור הישראלי לא צריך לשאת בעול הזה", אמר. "ועדה בכנסת לא צריכה לעשות סידורים לאדם כזה או אחר". 

חברת כנסת אחרת מהקואליציה, שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו), הביעה אף היא את התנגדותה למהלך וטענה כי יש להפסיק את העוול הזה. לצער כלל אזרחי ישראל אבל לרווחת שבעה אנשים בלבד – היא הייתה במיעוט, וגם לדבריו של סגן השר קרא לא היה משקל בהצבעה.

איך הגענו מטעות של משרד הפנים לפני יותר מעשרים שנה עד הלום:

במהלך הדיון סקר תומר רוזנר, היועץ המשפטי לוועדה, את השתלשלות העניינים. איך מה שהתחיל בטעות לפני יותר מעשרים שנה, הפך לעשרים שנים של פנסיות מפנקות בניגוד לחוק, עד שהגיע כעת לפתחה של הוועדה. הנה עיקרי הדברים:

  • כלל הפנסיות של ראשי ערים וסגניהם צמודות לשכר חברי הכנסת והשרים. כך שאם מחליטים על רפורמה בשכר נבחרי הציבור, ועדת הפנים מתאימה את השינוי גם לרשויות המקומיות.
  • בשנת 1996 נקבע כי חברי כנסת יהיו זכאים לפנסיה תקציבית בשני תנאים: התנאי הראשון הוא שהם כיהנו לפחות ארבע שנים. השני: שהם יתחילו לקבל את הפנסיה רק בגיל 45, גם אם הם פרשו מוקדם יותר. כלומר, אם כיהנת כראש עיר במשך קדנציה אחת בין הגילאים 25-30 הפנסיה התקציבית מובטחת לך החל מגיל 45.
  • כשצריך היה לטפל גם ברשויות המקומיות החל מו"מ בין הממשלה למרכז השלטון המקומי על שורה של נושאים. אחד מהם היה סביב גיל הזכאות לפרישה. בדיון שהתקיים בינואר 1999 החליטה הוועדה שגם ראשי רשויות, בדומה לחברי כנסת, יהיו זכאים לפנסיה תקציבית גם אם הם יפרשו בגיל נמוך יותר מ-40 ובתנאי שיתחילו לקבל את הפנסיה בגיל 45 והם כיהנו לפחות ארבע שנים. לפני כן, ראשי רשויות וח"כים שפרשו לפני גיל 40 לא היו זכאים לה.
  • אבל באמצע 1999 ביטלו את הפנסיה התקציבית. בכלל.
  • בסוף 1998 התקיימו בחירות לרשויות המקומיות, עוד לפני קבלת ההחלטה וכניסתה לתוקף ביוני 1999. אבל הכנסת לא קבעה הוראות מעבר. כך שלפי החוק ראשי רשויות מתחת לגיל ארבעים שלא נבחרו בבחירות בשנת 1998 פשוט לא אמורים להיות זכאים לפנסיה תקציבית מאחר שהחוק לא אושר בזמן שפרשו.
  • למרות זאת, כמה ראשי רשויות חשבו שבגלל שהחוק לא היה בתוקף, הם זכאים להמשך הפנסיה. הם פנו למשרד הפנים וביקשו להחיל עליהם את ההחלטה. משרד הפנים אישר בטעות – בניגוד לחוק. המשמעות: רק שישה ראשי הערים שפנו למשרד הפנים זכו מההפקר וקיבלו את אותה ההטבה.
  • בשנת 2005 פנה ראש רשות נוסף וביקש להחיל גם עליו את אותה החלטה. רק אז נעשתה בדיקה מחודשת והתגלתה הטעות של משרד הפנים.
  • לאחר שהתגלתה הטעות, משרד האוצר רצה להפסיק את ההטבה ודרש את הכסף חזרה מששת ברי המזל. בממשלה ובכנסת התקיימו דיונים כדי לחשוב מה לעשות. הראשון לפנות לכנסת ולבקש ממנה להכשיר את התקלה היה שר הפנים אלי ישי בשנת 2012. הוא טען שנעשה להם עוול וכי התקלה לא קרתה באשמת השישה. לאחר מכן נעשה ניסיון נוסף להכשיר את התקלה. גם הניסיון הזה לא צלח.
  • בשנת 2016 העלה את הנושא שוב שר הפנים אריה דרעי (ש"ס), שפנה לוועדת הפנים בבקשה לאשר את הטעות הלא חוקית. הפעם הבקשה נפלה על אוזניים קשובות. ב-2017 הוועדה, בראשות דוד אמסלם (הליכוד), אישרה והכשירה את העוול.
  • בעקבות ההחלטה פנו כמה עותרים לבג"ץ. חלקם דרשו לבטל כליל את ההחלטה הלא שוויונית, חלקם ביקשו להרחיב אותה ולהחיל את ההטבה על ראשי ערים וסגנים נוספים למען השוויון. בג"ץ דחה את המבקשים להרחיב את התקלה ולהחיל אותה על כולם, אך חייב את הכנסת לקיים דיון חדש בנושא. 
  • באוקטובר 2020 קיימה ועדת הפנים של הכנסת דיון בנושא, דיון שהכשיר את השרץ. ח"כ מיקי זוהר הציע אפילו להרחיב את העוול. איתן גינזבורג התנגד. הכנסת עדכנה את בג"ץ בהחלטה, נבחרה כנסת חדשה, היועמ"ש ביקש לנסות שוב את הוועדה כדי למנוע התערבות שיפוטית ובג"ץ נעתר.
  • נובמבר 2021 – הכנסת מפספסת הזדמנות לתקן את העוול ולשבעה ראשי ערים הכשירו פנסיה שאינה חוקית.

אזמ"ע?

(איך זה משפיע עליך)

99% מהאזרחים במדינה לא היו זוכים לטיפול מפנק כמו שקיבלו שבעת ראשי הערים לשעבר המקורבים לליכוד ולש"ס – טיפול מפנק שמממן הציבור. לכן ההחלטה שהתקבלה בוועדת הפנים היא החלטה מושחתת. דין אחד לאזרחים ודין אחר למקורבים זה סימפטום של ריקבון שלטוני שתוצאתו מענק של 3.3 מיליון שקלים למי שמכיר את שר הפנים.

מעש"י

(מה עושים כדי שיתוקן)

פנינו לשני חברי כנסת החברים בוועדה בבקשה שינסו לבקש דיון נוסף. אם לא יצליחו, נותר לקוות שבג"ץ יבטל את ההחלטה ההזויה הזו שהתקבלה רק בגלל מי שנהנה ממנה.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
עידן בנימין

כתב לתיקון הכנסת

ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד.

מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,659 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.