ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

“כסף קטן”: הכסף הציבורי שנשפך כמו יין

למה לא מפרקים את מכון היין הישראלי? ■ “כסף קטן” – פינה קבועה בה נביא את הסיפורים מאחורי הסעיפים המרגיזים המסתתרים בעומק התקציבים הממשלתיים.

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

אחת החברות שאנו האזרחים מחזיקים בסל החברות הממשלתיות היא "המכון הישראלי ליין". באתר רשות החברות הממשלתיות נכתב כי החברה עוסקת ב"מחקר ופיתוח בנושא הגפן יין ויינות, פיקוח על יבוא ויצוא משקאות".

לא תאמינו, אבל כבר ב-1997 (לפני 20 שנה!) התקבלה בממשלה החלטה להפסיק את מעורבות המדינה במכון היין, ולפרקו. 

נקפוץ 15 שנה קדימה. 2012 – החברה עדיין קיימת, והממשלה מעבירה החלטה נוספת – למנות מפרק למכון היין, מאחר שהוא לא מקיים את המטרות שלשמו הוקם: שיווק יין ישראלי בעולם, לצד מחקר ופיתוח להשבחת השיכר המקומי. במקביל, משרד התמ"ת מחליט להפסיק להכיר בתעודות הייבוא ובדיקות המעבדה של החברה, ומעביר את פעילות בדיקת האלכוהול למעבדת היין שבמכון התקנים .

 
ב-2015, למשרד התמ"ת כבר נמאס, והוא מודיע לחברה כי אסור לה לעסוק בפעולות כלשהן מתוקף החוק. אבל נכון ל-2017, למרות שתי החלטות ממשלה, ולאחר 20 שנה, נראה כי מכון היין עוסק בשלו. הפעילות במכון נמשכת בחסות הסחבת בהליך הפירוק.
 
ואיך אנחנו מפסידים כאן? תסתכלו על המזומנים בחשבון הבנק של החברה: מאז התקבלה החלטת הממשלה האחרונה (2012) בדבר פירוק המכון, המשיך המכון לבזבז כספי ציבור: 1.7 מיליון שקל יצאו מקופת המזומנים של המכון בתקופה שבין 2012 ל-2015, על חשבון הציבור כמובן. באופן מוזר, הנתונים לגבי ביצועי המכון ב-2016 טרם פורסמו.
 
כן, בשעה שהממשלה מכירה כבר שנים בחוסר התכלית של מכון היין עבורה, הכסף הציבורי שלנו ממשיך לזרום לשם: בין השנים 2012 ל-2015: הוצאות משפטיות של 446 אלף ש"ח ושכר הנהלה בעלות של 1.8 מיליון ש"ח. כל זה, בחברה ממשלתית שלא אמורה להיות קיימת!
 
עוד דוגמה לבזבוז? החזר הלוואה על סך מיליון ש"ח מהיקבים, אשר מתפקדים כדירקטורים של המכון ליין. מעבר לעובדה שמדובר בהלוואה הגדולה מהונה העצמי של החברה, הרי שזוהי עסקת בעלי עניין מובהקת. ישנו חשש מניגוד עניינים, מה גם שחברה העומדת בפני פירוק לא לוקחת הלוואות.
 
פניתי בעניין שר הכלכלה, בבקשה לבחון מדוע במשך 20 שנה לא מצליחה המדינה לפרק חברה השייכת לה. כל זה, כאשר בינתיים כסף שהיה יכול להגיע לקופה הציבור מפירוקה, בוזבז בהוצאות הנהלה וייעוץ משפטי בהליך הפירוק, כנגד המדינה עצמה!

המכתב המלא ששלחתי – כאן

 

לפרקים הקודמים של “כסף קטן”:

מעש"י

(מה עושים כדי שיתוקן)

את מה שעשיתי כל אחד יכול לעשות – הדו"ח על תקציב המדינה זמין לעיני כל, ואפשר לחפור בו -> http://bit.ly/2wzj2Fs
מצאתם סעיפים מוזרים? ספרו לקרן התחקירים ונעזור לכם לנסח פניה לרשויות הרלוונטיות.
יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת עידן בנימין

Picture of עידן בנימין
כתב לתיקון הכנסת. ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד. מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,853 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק