“כסף קטן”: הכסף הציבורי שנשפך כמו יין

למה לא מפרקים את מכון היין הישראלי? ■ “כסף קטן” – פינה קבועה בה נביא את הסיפורים מאחורי הסעיפים המרגיזים המסתתרים בעומק התקציבים הממשלתיים.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

אחת החברות שאנו האזרחים מחזיקים בסל החברות הממשלתיות היא "המכון הישראלי ליין". באתר רשות החברות הממשלתיות נכתב כי החברה עוסקת ב"מחקר ופיתוח בנושא הגפן יין ויינות, פיקוח על יבוא ויצוא משקאות".

לא תאמינו, אבל כבר ב-1997 (לפני 20 שנה!) התקבלה בממשלה החלטה להפסיק את מעורבות המדינה במכון היין, ולפרקו. 

נקפוץ 15 שנה קדימה. 2012 – החברה עדיין קיימת, והממשלה מעבירה החלטה נוספת – למנות מפרק למכון היין, מאחר שהוא לא מקיים את המטרות שלשמו הוקם: שיווק יין ישראלי בעולם, לצד מחקר ופיתוח להשבחת השיכר המקומי. במקביל, משרד התמ"ת מחליט להפסיק להכיר בתעודות הייבוא ובדיקות המעבדה של החברה, ומעביר את פעילות בדיקת האלכוהול למעבדת היין שבמכון התקנים .

 
ב-2015, למשרד התמ"ת כבר נמאס, והוא מודיע לחברה כי אסור לה לעסוק בפעולות כלשהן מתוקף החוק. אבל נכון ל-2017, למרות שתי החלטות ממשלה, ולאחר 20 שנה, נראה כי מכון היין עוסק בשלו. הפעילות במכון נמשכת בחסות הסחבת בהליך הפירוק.
 
ואיך אנחנו מפסידים כאן? תסתכלו על המזומנים בחשבון הבנק של החברה: מאז התקבלה החלטת הממשלה האחרונה (2012) בדבר פירוק המכון, המשיך המכון לבזבז כספי ציבור: 1.7 מיליון שקל יצאו מקופת המזומנים של המכון בתקופה שבין 2012 ל-2015, על חשבון הציבור כמובן. באופן מוזר, הנתונים לגבי ביצועי המכון ב-2016 טרם פורסמו.
 
כן, בשעה שהממשלה מכירה כבר שנים בחוסר התכלית של מכון היין עבורה, הכסף הציבורי שלנו ממשיך לזרום לשם: בין השנים 2012 ל-2015: הוצאות משפטיות של 446 אלף ש"ח ושכר הנהלה בעלות של 1.8 מיליון ש"ח. כל זה, בחברה ממשלתית שלא אמורה להיות קיימת!
 
עוד דוגמה לבזבוז? החזר הלוואה על סך מיליון ש"ח מהיקבים, אשר מתפקדים כדירקטורים של המכון ליין. מעבר לעובדה שמדובר בהלוואה הגדולה מהונה העצמי של החברה, הרי שזוהי עסקת בעלי עניין מובהקת. ישנו חשש מניגוד עניינים, מה גם שחברה העומדת בפני פירוק לא לוקחת הלוואות.
 
פניתי בעניין שר הכלכלה, בבקשה לבחון מדוע במשך 20 שנה לא מצליחה המדינה לפרק חברה השייכת לה. כל זה, כאשר בינתיים כסף שהיה יכול להגיע לקופה הציבור מפירוקה, בוזבז בהוצאות הנהלה וייעוץ משפטי בהליך הפירוק, כנגד המדינה עצמה!

המכתב המלא ששלחתי – כאן

 

לפרקים הקודמים של “כסף קטן”:

מעש"י

(מה עושים כדי שיתוקן)

את מה שעשיתי כל אחד יכול לעשות – הדו"ח על תקציב המדינה זמין לעיני כל, ואפשר לחפור בו -> http://bit.ly/2wzj2Fs
מצאתם סעיפים מוזרים? ספרו לקרן התחקירים ונעזור לכם לנסח פניה לרשויות הרלוונטיות.

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
עידן בנימין

כתב לתיקון הכנסת

ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד.

מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.