"כאילו דרעי דאג שהבוחרים שלו יקבלו את הכסף והשאיר אותנו בחוץ"

שמשון (שם בדוי), סטודנט נזקק, חשב שלקראת הפסח יזכה לסיוע מהמדינה לרכישת מזון לחג, כחלק מתוכנית משרד הפנים והעומד בראשו אריה דרעי. אבל יחד עם עוד זכאים רבים נוספים, הוא התקשה לקבל אותו, וכשהוא ניסה ליצור קשר עם עמותת "פתחון לב" שאמורה הייתה לטפל בך – לא הצליח לקבל כל מענה. ושמשון עוד במצב טוב יחסית – הוא זכאי לסיוע באופן אוטומטי, שלא כמו רבים שאינם עומדים בקריטריון שקבע המשרד, ונאלצו להיכנס לסבך ביורוקרטי שהקשה עליהם מאוד. איך הגיעו למצב הזה כל כך הרבה אנשים? 

עוד ב"שקוף":

• "לא לפחד לכתוב על הדברים שאף אחד לא כותב עליהם"
• משרד הרווחה מתקצב רק מוסדות תורניים בסעיף תמיכה שנועד לילדים נזקקים
• לא משתלם לצאת לעבוד? זה היה יכול להיות אחרת

שיטת חלוקת שוברי המזון של משרד הפנים מציגה דרך מעוותת ומסורבלת להעביר כסף לאוכלוסיות נזקקות. היא יצרה מצב שבו חלק מהאוכלוסיות זכאיות לכרטיס באופן אוטומטי, ואילו אחרות נדרשו לעבור הליך ביורוקרטי מורכב מול הרשות המקומית שלהם. מבחן ההכנסה שנקבע על ידי משרד הפנים: זכאות לפטור או הנחה מארנונה.

וכך התגלגל המהלך: בשיא משבר הקורונה הצליח שר הפנים אריה דרעי להקצות סיוע למשפחות נזקקות. כל משפחה תקבל עד 7,200 שקלים באמצעות טעינת כרטיס שיישלח אליה עד הבית. לכאורה, מטרה טובה. אבל המהלך גרר ביקורת רבה מכיוון שהוא אפשר מסלול קל ומהיר למשפחות שרשומות ברשויות להנחה בארנונה, בעיקר משפחות מרובות ילדים. מנגד, הוא דרש מכל שאר האוכלוסיות לעבור הליך ביורוקרטי מול הרשות המקומית שלהם, כדי להוכיח את זכאותם. 

קצבת נכות נחשבת להכנסה – קצבת ילדים דווקא לא

"כאילו דרעי דאג שהבוחרים שלו יקבלו את הכסף והשאיר אותנו בחוץ", אומרת נטע, שמתקיימת מקצבת הבטחת הכנסה. "אני מכירה כמה אנשים שממש מתחננים לעזרה אבל הם לא זכאים. ככה גם אם אתה מתקיים רק מקצבת נכות, השאירו אותך בחוץ. היו יכולים להעביר את הקצבאות האלה דרך ביטוח לאומי או הרווחה במקום לשלוח אותנו להתמודד עם ביורוקרטיה".

פניות רבות שהגיעו ל"שקוף" מצביעות על כך שאם אינכם עומדים בקריטריון ההכנסה היבש שנמצא במאגר הרשות המקומית – זכאות להנחת ארנונה לפי הכנסה ומספר הנפשות – עליכם להתאמץ מאד. בנוסף, נכים רבים המתקיימים מקצבת נכות לא זכאים לשוברים אלו כי קצבת נכות נחשבת להכנסה אבל קצבת ילדים לא.

המעמסה הוטלה על הרשויות המקומיות

מעבר לתקציב שהוקדש לנושא, מסתבר שהוטלה מעמסה עצומה על הרשויות כדי לנסות לאתר ולעזור לזכאים נוספים שלא מקבלים את הכרטיס באופן אוטומטי. "זה הטיל על הרשויות עומס עצום", אמר ל"שקוף" גורם המעורה בנושא. "היה אפשר לעשות את זה טוב יותר, לדוגמה דרך ביטוח לאומי. אבל מטעמים פוליטיים זה עבר באופן מסורבל ויקר דרך משרד הפנים".

"אני מאמין שחלק מהרשויות פשוט הוציאו פלט של זכאי ההנחה והעבירו הלאה לעמותות שמטפלות במשלוחי הכרטיסים", אמר לנו ערן, המתמצא בתחום. "כדי לא לעשות זאת הן היו צריכות להקדיש כוח אדם רב. מוקדי ה-106 מוצפים בפניות ואם אין מי שיעזור לאותו עיוור למלא את טופס הזכאות לכרטיס המזון, הוא פשוט לא יקבל את זה". 

פנינו לכמה רשויות כדי להבין ולהעריך כיצד הן טיפלו בנושא. בעיריית חיפה מסרו לנו כי "העירייה הקצתה משאבים רבים על מנת לאתר את אוכלוסיית הזכאים ולהעביר את פרטיהם, לרבות דרכי התקשרות עמם, מספר הנפשות בכל משפחה זכאית, כתובות מגורים ועוד". עוד הוסיפו כי "הוקצו משאבים רבים נוספים לטיפול באלפי פניות טלפוניות ובקשות להנחה, שמהן נגזרת הזכאות לתווי מזון על פי התבחינים שנקבעו בנושא ע"י משרד הפנים".

בראשון לציון אמרו כך: "ראשית תרגמנו את דבר ההודעה למספר שפות והתאמנו את המסר לתושבים על מנת שכולם יקבלו את המידע באופן שווה. בנוסף, העלנו לאתר האינטרנט של העירייה ושם יצרנו עמוד ייעודי שבו ריכזנו את כל המידע הרלוונטי בנושא". כדי לוודא שכל מי שצריך לקבל את התווים אכן יקבל אותם, אמרו עוד, "נציגי העירייה יצרו קשר לטלפונים הנייחים של התושבים ואיתרו את הזכאים. מעבר לזה, הקצנו רפרנטית ייעודית  שטיפלה בכל הפניות שהתקבלו".

גם בעיריית ירושלים אמרו שפנו באופן יזום לזכאים, ודיווחו כי חילקו תווי מזון לאלפי זכאים. לגבי היקף העבודה הוסיפו כי: "העירייה מטפלת באלפי פניות ציבור בנושא זה".

בתל אביב דיווחו שפרסמו את המיזם בערוצים הדיגיטליים, במדיה החברתית, בפנייה למוקד הטלפוני של העירייה וכן בפרסומים ממוקדים שנשלחו ישירות במיילים ובמסרונים לזכאים. "כחלק מהיערכות, התקיים מפגש עם כלל העובדים הסוציאליים בעירייה שעובדים עם אוכלוסיות הרלוונטיות למיזם ובוצע להם הסבר בנוגע למיזם ודרכי הגשת הבקשה", הוסיפו. 

בעיריית באר שבע אמרו כי "העירייה יצאה בקמפיין הסברתי בכל הרשתות החברתיות לתושבים, כדי  לבחון את זכאותם ואת דרכי הקשר לממש את זכאותם. העירייה הקימה מוקד טלפוני ייעודי במתן הסברים ומידע לתושבים על הזכאות לתווי מזון. כמו כן, ניתנה לתושבים האפשרות להגיש בקשה מקוונת באתר העירייה. בבאר שבע ישנם כ-9,500 משפחות זכאים".

הייתה יכולה להיות דרך פשוטה יותר? 

השורה התחתונה מכל התגובות והנתונים האלה היא שאם רצתה העירייה לסייע לכל אחד שזכאי לכרטיס המזון, היה עליה להפנות משאבים רבים לטיפול בנושא. אם לרשות יש את המשאבים היא יכולה הייתה לגייס כוח אדם מיוחד, לתגבר את מוקד 106 ולמנות אחראי לנושא. אבל אם לא – סביר שרבים מהזכאים, בלי  ידיעתם, ויתרו על הזכות. 

מי שהיה רשום כבר כזכאי להנחה בארנונה, כמו משפחות מרובות ילדים, זכה למסלול מהיר. כל השאר שעמדו במבחן ההכנסה או היו זכאים מטעמים אחרים (לדוגמא עיוורים, נכים ועולים חדשים) נאלצו לעבור מסע ביורוקרטי מול הרשות – בהנחה שהרשות המקומית שלהם הצליחה להגיע אליהם או שהם בכלל הכירו את זכאותם. הפרחים לשר אריה דרעי. 

ולא שאי אפשר היה למצוא דרך טובה יותר. הביטוח הלאומי משלם קצבאות ויודע להעביר כסף לאותן אוכלוסיות. בכמה לחיצות כפתור היה ניתן להעניק להם את הכסף המיוחל – ישר לחשבון הבנק. במקום הסרבול הביורוקרטי והיקר של העברות מידע מהרשויות לעמותות שנדרשו לחלק פיזית כרטיסים מגנטיים ולהתקשר עם רשתות מזון שונות הייתה הממשלה יכולה להעביר כסף ישירות לחשבון הבנק שלהם. מודל ההנחה בארנונה יצר בעצמו עיוותים: סטודנטים שההורים משלמים להם את שכר הדירה, למשל, זכו באופן אוטומטי לשוברי מזון. נחמד אבל נראה מיותר.

כפי שזה נראה, עלויות הטיפול בשוברים של דרעי גבוהות הרבה יותר מהסכום במכרז – 700 מיליון שקלים. הטיפול בכל פניה ופניה – החל ממוקד 106, דרך הסבר על הזכאות והליך המיצוי עצמו ועד הטיפול בטפסים ובפניה – כל אלה עולים כסף לרשויות. במקרה הגרוע, ברשויות לא מתפקדות, נתקלו הזכאים בשוקת שבורה. משרד הפנים לא העמיד שום מוקד סיוע לזכאים, ואפילו את העמותות שמטפלות בנושא לא ניתן היה להשיג בטלפון. 

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "ישנם בסה"כ כ-330 אלף משקי בית (בפעימה א' ובפעימה ב') הזכאים לקבלת הכרטיסים – כ-165 אלף משקי בית באזור של פתחון לב וכ-166 אלף באזור של אשל ירושלים. עד כה, כ-99% ממשקי הבית התקינים בפעימה א' קיבלו את הכרטיסים. בסה"כ, כולל פעימה ב', כ-88% מסך הזכאים קיבלו את הכרטיסים. שיעור השפעול הממוצע עומד על כ-96% מהזכאים ששפעלו את הכרטיס, בסכום כולל של כ-381 מיליון שקלים. עד כה, רכשו הזכאים מזון ומוצרים חיוניים בסכום של כ-254 מיליון שקלים.

משרד הפנים סייע ישירות למאות פניות פרטניות של תושבים שפנו לאגף פניות הציבור במשרד, באמצעות קיום קשר ישיר ורציף בינו לבין העמותות המפעילות ולרשויות המקומיות. משרד הפנים אף הקים מוקד סיוע ייעודי לאוכלוסייה בפזורה הבדואית. מעבר לכך, ברשויות המקומיות ישנם מוקדים עירוניים שסייעו במענה לפניות התושבים ומעולם לא עלו דרישות או צרכים מהשטח לקבלת סיוע במענה לפניות אלה ממשרד הפנים".

מפתחון לב נמסר בתגובה שניתנה בסמוך לפסח: "הפרויקט החשוב של משרד הפנים יצא לדרך לפני שבועות ספורים, במטרה לסייע למאות אלפי משפחות בישראל לעבור את משבר הקורונה ואת השלכותיו בכבוד. בפסח חווינו בארגון עלייה של 1,800% בפניות החדשות מצד נזקקים ואנו נלחמים מדי יום אל מול נגיף העוני, שמאיים למשוך אליו עוד ועוד משפחות. עומס הפניות הוא עצום ואנו מנהלים בכוחות מתוגברים מבצע מורכב ונרחב, שטרם נראה כמותו בישראל. אנו פועלים במאמץ אדיר, כדי להספיק להגיע לכמה שיותר משפחות במהירות האפשרית. 

"לאור נפח הפעילות במוקד הפניות, הכפלנו את מספר הנציגים ואנו ממשיכים להרחיב את כוח האדם. חשוב לזכור כי על אף שאנו עומדים בלוחות הזמנים של המכרז ואף מעבר לכך, מבצע החלוקה עדיין בעיצומו ובימים הקרובים נגיע לכל אחד ואחת מהזכאים. אנו גאים על עמידתו של פתחון לב בחזית המאבק בשבירת מעגל העוני ואלפי מתנדבינו ימשיכו לעשות לילות כימים כדי לענות על כל צורך".

נציין שכשהתקבלה התגובה פנינו בעצמנו לעמותה, אך עברו חודשיים ולא קיבלנו טלפון חזרה.