לא משתלם לצאת לעבוד? זה היה יכול להיות אחרת

למה לעמול בשביל משכורת אם אפשר להישאר בחל"ת ולקבל כסף מביטוח לאומי? תשלום דמי האבטלה בתנאים מקלים לנפגעי משבר הקורונה יצר עיוות: האבטלה זינקה אך המעסיקים לא מצליחים למצוא עובדים. המדינה כבר הודיעה שהמצב יימשך עד יוני 2021. אבל יש כמה פתרונות למצב שאפשר ליישם כבר מחר
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
מובטלים בקורונה. (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)


"לפני הקורונה עבדתי במסעדה והרווחתי 3,000 ש"ח בחודש", מספר יונתן, בן 25 מירושלים. "כשהמשבר התחיל המשכתי לעבוד, אבל השכר שלי ירד בחצי. בשלב מסוים כבר לא השתלם לי לעבוד שם. עכשיו אני בחל"ת ומקבל דמי אבטלה בגובה של כ-2000 ש"ח בחודש. אני לא מתכוון לחזור לעבוד במסעדה, אני סטודנט, ומעדיף להשקיע את הזמן בלימודים בלי לשלב עבודה".

עוד בשקוף:

את הסיפור על עובדים שאינם רוצים לחזור לעבוד בגלל דמי האבטלה, כולנו מכירים. מאז פרוץ משבר הקורונה ולפחות עד יוני 2021, ישראל דוגלת במדיניות של תשלום דמי אבטלה למפוטרים וליוצאים לחל"ת בתנאים מקלים. מדיניות זו מאפשרת לכמות גדולה של מובטלים לקבל דמי אבטלה לתקופות ממושכות, בשונה מהמצב הרגיל בו ניתן לקבל דמי אבטלה לתקופה מוגבלת של חודשים ספורים.

המדיניות המקלה אכן מצילה רבים שהכנסתם נפגעה, אך גם הובילה לעיוות: למובטלים לא משתלם להתחיל לעבוד אם השכר שמוצע להם נמוך מדמי האבטלה או אף משתווה לו. הם גם יודעים שאין להם מה למהר כי יקבלו דמי אבטלה לתקופה ארוכה. כך קרה שבחודש דצמבר האחרון, לפי נתוני הלמ"ס, היו בישראל כ-60 אלף משרות פנויות וכ-537 אלף מובטלים. למרות שיעור האבטלה הגבוה, כ-13% נכון להיום, מעסיקים רבים מתלונננים שאינם מצליחים לגייס עובדים

"אני לא מבין מה היה בוער לשר האוצר כ"ץ להכריז עוד בצדמבר שעד יוני יחולקו דמי אבטלה". מסביר עומר מואב, פרופסור לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה ובאוניברסיטת וורוויק. "זה לא הגיוני. הרי אם אומרים לאנשים שהם לא צריכים לעבוד ויקבלו דמי אבטלה לנצח, אנשים ישארו בבית". 

גם אליס ברזיס, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת בר אילן, מתוסכלת ממדיניות הממשלה בנושא. "לכל מי שעובד בשכר נמוך, פשוט לא כדאי לחזור לעבוד", היא מבהירה. "מדובר במכה למשק מכמה סיבות: ראשית, אנחנו נותנים כספים בכמויות אדירות. שנית, אנשים מתרגלים לעבוד ב'שחור' כי הם לא רוצים לאבד דמי אבטלה, ושלישית: יש עודף ביקוש לעובדים, למרות שאנחנו נמצאים עם אבטלה של מעל 10%".

נתוני הלמ"ס שפורסמו בסוף אוגוסט במסגרת "סקר מצב העסקים בעת התפשטות נגיף הקורונה (גל 8)" העלו גם כי 94 אלף ישראלים, שהם 20% מהיוצאים לחל"ת, סירבו לחזור לעבודה גם כשקיבלו פנייה מהמעסיק. אז מה מדינת ישראל ומשרד האוצר יכולים לעשות כדי לתקן את המצב?

הפתרונות: מהמודל הגרמני עד למודל המשולב

נכון להיום, מיליארדי שקלים מכספי הציבור מגיעים גם לכיס של אלו שלא בהכרח זקוקים להם ויכולים לצאת לעבוד. מה משרד האוצר היה יכול לעשות אחרת, ועדיין יכול לבצע בהקדם, כדי לדאוג שהמיליארדים הללו יגיעו למי שבאמת זקוקים להם?

"המודל הגרמני": לתת את הכסף של המדינה ישירות למעביד

"לפי המודל הגרמני, אף עובד לא נכנס לאבטלה", מסבירה אליס ברזיס, פרופסורית לכלכלה מאוניברסיטת בר אילן. "המעביד מקבל כסף מהממשלה כדי להמשיך להעסיק את העובדים שלו. אם יש לו 300 עובדים – הממשלה מעבירה לו כספים כדי שיוכל להמשיך להעסיק את ה-300 עובדים האלה".

לדברי פרופ' ברזיס, המודל בו משתמשת גרמניה כדי להתמודד עם משבר הקורונה עדיף על המצב בישראל, מפני שהוא מעביר את הכח לידי המעבידים וכך מונע אבטלה במימדים גדולים. "הבעיה במודל שלנו בישראל היא שאצלנו העובד מחליט אם ישב בבית או ילך לעבוד, כי הוא זה שמקבל את הכסף מביטוח לאומי. אין למעביד שום כח על העובד והעובד יכול להמשיך לשבת בבית גם אם צריכים אותו. בגרמניה זה עובד הפוך: הכסף אצל המעביד". 

לשכת התעסוקה (צילום: יוסי זמיר, פלאש 90)


יחד עם זאת, היא ציינה כי "המודל הזה הוא פחות עדיף בעיני, כי אני לא מאמינה במאה אחוז ביושרה של המעבידים בישראל. אני חוששת שהם יקחו את הכסף ולא בהכרח יעבירו אותו לעובד, כמו שהרבה חברות לא מעבירות פנסיה לעובדים".

שילוב בין תעסוקה לרווחה

פתרון נוסף לעודד חזרה לעבודה הוא לשלב בין משכורת לדמי אבטלה. "הפתרון העדיף בעיני ליישום בישראל הוא 'חל"ת גמיש'", מציינת פרופ' ברזיס. "לפי המודל, המעביד משלם לעובדים שחזרו לעבוד במשרה חלקית, אבל הביטוח הלאומי משלם להם דמי אבטלה עד לגובה המשכורת שהם הרוויחו קודם. זה יעודד אנשים לצאת לעבוד, גם אם במשרה קטנה יותר".

אופק קצר לדמי האבטלה

פרופ' עומר מואב מציע להודיע על מתן דמי אבטלה לטווח קצר בלבד, ולא לתת ודאות לגבי דמי האבטלה לחודשים קדימה. "היה מוטב להגיד שעכשיו נותנים דמי אבטלה לחודשיים נוספים, ואחרי חודש להחליט אם מאריכים לחודשיים נוספים", הוא מציע. "לתת לאנשים אופק של חודשיים מראש, ולא מעבר לזה. כשאומרים לאדם שבעוד שלושה חודשים נפסיק לתת לו דמי אבטלה – הרווחה שלו נפגעת, כי הוא בחשש. אבל מצד שני – יש לו תמריץ למצוא עבודה. עוד אפשרות היא לקבוע מתווה של ירידה הדרגתית בדמי האבטלה, כדי לתת תמריץ. במצב הנוכחי – אין למובטלים סיבה ללכת לעבוד".

עובדים וממשיכים לקבל תשלום

מודל נוסף שמוצע, לפי פרופ' מואב, הוא לאפשר לאנשים שמקבלים דמי האבטלה לעבוד, בלי שהם מאבדים את כל דמי האבטלה. "לדוגמה, על כל שקל שאתה מכניס מהעבודה החדשה, אתה מפסיד רק חצי שקל מדמי האבטלה. זה נותן תמריץ לעבוד", הוא מסביר. "במצב היום, מי שמקבל 6,000 ש"ח דמי אבטלה לחודש, לא ילך לעבוד בעבודה חדשה בה הוא ירוויח 8,000 ש"ח. הרי הוא מפסיד 6000 ש"ח, אותם הוא מקבל בלי לעשות כלום, וזה פשוט לא משתלם".

הכשרות מקצועיות

רו"ח ג'רי זליגמן, המשנה למנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי, מציע להשקיע משאבים במובטלים. "ישנן תעשיות שלמות שכנראה לא יחזרו גם בקיץ 2021. למשל התיירות לא תחזור להיות כמו קודם, וניתן להניח שגם התרבות, וענפים נוספים", מספר רו"ח זליגמן. "לכן בראש ובראשונה, אני חושב שחשוב לנצל את הזמן הקרוב כדי לעשות הכשרות מקצועיות לאנשים שעבדו בתחומים האלה, כדי שלא ישארו מחוסרי הכנסה. למרבה הצער, האוצר לא מתקדם בעניין הזה, למרות שכן יש נסיונות לפעול בכיוון". 

להכשיר מובטלים כנהגי אוטובוסים. (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)

בנוסף, בעיניו ניתן להעסיק את המובטלים לשלל צרכים מצד המדינה לניהול משבר הקורונה. "משבר הקורונה הוביל לכך שהמדינה הייתה צריכה עובדים בכל מיני תחומים, והיה ניתן לנצל את המובטלים שהמדינה משלמת להם בכל מקרה, ולתת להם עבודה", מסביר זליגמן. "למשל היו צריכים כח אדם רב לכל החקירות האפידימיולוגיות, או בסגרים כשמפחיתים את התפוסה באוטובוסים ל-50%, היה ניתן להכשיר נהגי אוטובוס ולהגביר את תדירות האוטובוסים כדי לפצות על התפוסה הנמוכה. למרבה הצער, המדינה לא נכנסה לכל המקומות האלה".

תגובת משרד האוצר: "המדינה מעניקה רשת ביטחון כלכלית לעסקים ולשכירים במטרה לסייע להם להתמודד עם השלכות משבר הקורונה, עד סוף יוני 2021. משרד האוצר פועל בשיתוף הרשויות השונות לצמצום התמריצים השליליים ולעידוד הצמיחה המשק באמצעות מענקי עידוד תעסוקה, הכשרות מקצועיות ועוד. נתוני החודשים האחרונים מצביעים כי להגבלות במשק השפעה ניכרת על מצב האבטלה, לאור זאת אנו סבורים כי עם הסרת ההגבלות והחזרת הפעילות במשק ניתן יהיה לראות ירידה משמעותית בנתוני האבטלה".

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
מאיה קרול

במקור מתל אביב והיום חיה בקהילה שיתופית בבאר שבע.
כנערה וכחיילת עסקתי רבות בהדרכת בני נוער. תמיד נמשכתי לפעילות לשינוי חברתי, ובכל מסגרת בה לקחתי חלק ניסיתי לפעול למען מה שצודק ונכון בעיניי.
לפני שנה וחצי נחשפתי לפעילות של "שקוף", וגיליתי גוף תקשורת בו מגישים תקשורת נקייה, עקשנית ובועטת – ובאותו הזמן גם נגישה לכל ופתוחה לביקורת.

כל אלו גרמו לי להרגיש שגם אני יכולה וצריכה לקחת חלק ביוזמה האדירה הזו, ואני שמחה שזכיתי להצטרף.
מאמינה בבני אדם, פמיניסטית, מאזינה ליותר מידי פודקאסטים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,708 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.