ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
כמו הרבה מתופעות הטוויטר, גם זו התחילה בציוץ: בחודש ינואר האחרון ריטווט חשבון הטוויטר של "העין השביעית" ציוץ שהמליץ לקוראים הישראלים לעקוב אחר חשבון טוויטר אמריקאי המוקדש כולו ל"ניו-יורק טיימס". "אחד החשבונות המעניינים בטוויטר האמריקאי", נכתב שם. "זה בוט שמראה את השינויים כל פעם שהניו יורק טיימס עורכים את הכותרת".
הבוט המדובר נקרא Editing TheGrayLady ("הגברת האפורה" הוא כינוי ל"ניו יורק טיימס"), ומזה חמש שנים הוא מצייץ בכל פעם שהוא מזהה שינוי בכותרות בעמוד הבית של אתר ה"טיימס". "לפעמים אלו דברים מאוד סתמיים", הוסיף הצייצן, אייל. "ולפעמים רואים איך ההון מכתיב מלמעלה את הסיקור כמו פה".
לציוץ שאליו הפנה צורף תצלום שבו אפשר היה לראות כיצד הכותרת "Why Market Workers Are on Strike: They Want 1$-an-hour Raise" ("מדוע עובדי שוק שובתים: הם רוצים העלאה של דולר אחד לשעה") שונתה לכותרת "Strike at Largest U.S. Wholesale Produce Market Threatens Supply Chain" ("שביתה בשוק הסיטונאי הגדול בארה"ב מאיימת על שרשרת האספקה").
אחד הישראלים שנחשפו לריטווט הוא אלון מלין, מתכנת סייבר בן 24. יחד עם חברו מהשירות הצבאי, המתכנת רוני קזמירסקי, פיתחו השניים לאורך השבועות האחרונים את "כותרת בשינוי אדרת", טוויטר-בוט חדש מבית "שקוף" ו"העין השביעית", העוקב אחר השינויים בכותרות וכותרות המשנה של הידיעות המתפרסמות בדפי הבית של אתרי החדשות המרכזיים בישראל.
בכל פעם שהבוט מזהה שינוי בכותרת או בכותרת המשנה, מתפרסם באופן אוטומטי ציוץ שבו מודגש השינוי שנעשה, כך שאפשר יהיה לזהות לא רק טעויות שתוקנו אלא גם את ההטיות שמשפיעות על נוסח הכותרות.
כך למשל, הראה הבוט כיצד ב"ישראל היום" הפכה הכותרת "'ביבי אחראי': מחאה בעת ביקור נתניהו בזירת האסון בהר מירון", לכותרת הבאה: "נתניהו אחרי האסון במירון: 'נכריז על יום אבל לאומי בראשון, נקיים בדיקה יסודית ומקיפה'".
"כשראינו את הציוץ שלכם מיד נדלקתי", אומר מלין בשיחה עם "העין השביעית". "אני עוקב אחרי הפעילות של 'שקוף' ו'העין השביעית' כבר כמה שנים, והפרויקטים האהובים עלי אצלכם הם פרויקטים של גרילה, שבהם ממנפים את הכוח התקשורתי כדי לשים זרקור על התנהלות לא תקינה. כשראיתי את הבוט הזה חשבתי לעצמי 'היי, זה רעיון מצוין', כי לכתוב בוט כזה זה משהו שאני יודע לעשות, די בקלות, ואפשר לתת פה ערך מטורף כי זה אוטומטי".
בהתבסס על הקוד הפתוח של הבוט שמנטר את ה"ניו-יורק טיימס" כתבו מלין וקזמירסקי קוד לאתרים בעברית, מבוסס RSS, שכרגע מנטר את פעילות אתרי "ישראל היום", "וואלה" ו"הארץ" מדי דקה בדקה. התוכנית היא להתרחב לעוד כעשרה אתרי חדשות מרכזיים.
"לשים לב לאופן שבו גורמי כוח משפיעים על הכותרות"
"בנוסף, עשינו אופטימיזציות כדי שיהיה פחות 'רעש'. אם יש שינוי בתו אחד, שגיאת כתיב נניח או שהוסיפו מקף, הבוט לא מצייץ" מוסיף מלין. "אנחנו גם עובדים על שיפורים נוספים כמו מעקב אחר התמונה של הכתבה. שמנו לב שהרבה אתרים משתמשים בתמונה כטריגר קליקבייטי. מפרסמים כותרת קליקבייט ותמונה עמומה ואם הכתבה לא מצליחה משנים את התמונה לעוד יותר עמומה. לכן אנחנו עובדים על פיצ'ר שיצייץ שינוי בתמונה".
עם עשרות רבות של עדכונים ביום, צבר מיזם "כותרת בשינוי אדרת" מסד נתונים בהיקף של אלפי ציוצים מאז החל לפעול בחודש ינואר האחרון. חלקם שינויים טכניים כמו קיצור לראשי תיבות או תיקון שגיאות, וחלקם בעלי משמעות. כך למשל בשבוע שעבר פרסמו באתר "ישראל היום" ידיעה על כוונת הליכוד ועוצמה-יהודית להגיש לאחר הבחירות חוק שיגדיל את סכומי הפיצוי לנפגעות מעבירות מין על רקע לאומני. במקור שולב בכותרת המשנה לידיעה הציטוט הבא מפי איתמר בן-גביר: "למגר את תופעת הטרור הלאומני". אולם בהמשך הוחלף המשפט בציטוט אחר מפיו ("נשים חוששות לטייל לבד") שמעלים כל זכר מכותרת המשנה לרובד הלאומני של הצעת החוק.
"התקווה שלי מהפרויקט הזה היא כפולה", אומר מלין. "הראשונה היא שאנשים ישימו לב לשינוים מעניינים שיאירו על התעשייה התקשורתית, לאופן שבו גורמי כוח משפיעים על הכותרות ואיך כותרת משעממת הופכת לפרובוקטיבית. שנית, התקווה היא שבכלי התקשורת ידעו שמישהו מביט עליהם ושהם לא יכולים לעשות מה שהם רוצים בלי לתת דין וחשבון. שבפעם הבאה שבה הם משנים כותרת כך שתהיה פרובוקטיבית, שקרית או מטעה, הם ידעו שיש לזה תיעוד".
כמו מקור ההשראה האמריקאי, גם "כותרת בשינוי אדרת" כתוב בקוד פתוח, ומלין וקזמירסקי מזמינים את קהילת הקוד הפתוח בישראל לתרום מיכולותיהם לשיפורו.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
3 תגובות
לא רק כותרות עוברות עריכה. ynet למשל הסיר פעם פסקה מאמצע כתבה על עובדים זרים. בפסקה שהוסרה נאמר מפורשות – ע"י הילד של העובדים הזרים – שהם למעשה מהגרי עבודה ולא פליטים.
אני מניח שזה לא מקרה יוצא דופן, כך שיהיה נחמד להרחיב את הרעיון גם לגוף הכתבות.
איך אפשר להתמנות על המידע הזה למי שאין טוויטר?
אשמח לקבל אותו בטלגרם