ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

הוועדה לביטחון לאומי מקדמת חוק שיעניק לבן גביר סמכות לסגור כלי תקשורת

החוק נגד כלי תקשורת זר הגיע לוועדה לביטחון לאומי • ח"כ צביקה פוגל מעוניין להעניק את הסמכות לשר בן גביר ולעצמו ללא התערבות של הקבינט וביהמ"ש • ח"כ משה סעדה רוצה שהחוק יחול גם על כלי תקשורת ישראלים ולא רק בשל פגיעה בביטחון • שר התקשורת שלמה קרעי האשים אחרים, שוב, בכישלונו להפעיל את תקנות החירום שכבר נקבעו ממילא • גורמי המקצוע התריעו כי שינוי החוק מופקר ומפר את האיזונים • חברי הוועדה מהאופוזיציה לא טרחו להגיע לדיון
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מימין: חבר הכנסת משה סעדה מהליכוד, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי חבר הכנסת צביקה פוגל מעוצמה יהודית, ושר התקשורת שלמה קרעי מהליכוד (צילומים: פלאש90)

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר עשוי לקבל לידיו סמכות רחבה לסגירת כלי תקשורת בישראל, כמעט ללא פיקוח, כך עולה מדיון שנערך היום (20.2) בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת בעניין הצעת החוק למניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה.

הצעת החוק הממשלתית, שנועדה באופן מוצהר להגביל את פעילות ערוץ "אל-ג'זירה" הקטארי, אושרה השבוע בקריאה ראשונה בכנסת. עוד באותו היום נקבע כי ההצעה תידון ותוכן לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוץ והביטחון, שבראשה עומד ח"כ יולי אדלשטיין מהליכוד. אולם יומיים לאחר מכן הובילה ועדת הכנסת את הצעת החוק הנפיצה לדיון בוועדה לביטחון לאומי שבראשות ח"כ צביקה פוגל ממפלגת עוצמה יהודית, מפלגתו של השר בן גביר.

הנוסח הממשלתי של הצעת החוק, שאושר בקריאה ראשונה, תואם את נוסח תקנות שעת חירום שהותקנו לפני כשלושה חודשים. אז ניסה שר התקשורת שלמה קרעי לקדם תקנות שיקנו לו סמכויות דרקוניות לסגירת כלי תקשורת, זרים וישראלים כאחד, ללא כל בסיס מקצועי או פיקוח משפטי. לאחר התערבות היועצת המשפטית לממשלה רוכך נוסח התקנות והן אושרו בנוסח שמגביל את סמכות השר ודורש אישור של שר הביטחון ופיקוח של ביהמ"ש.

כשהגיעו הבוקר משתתפי הדיון לאולם הוועדה שבראשות ח"כ פוגל התברר להם כי היו"ר מבקש להכניס שינויים מהותיים בנוסח שאושר בממשלה ולהעביר חוק שיאפשר לשר בן גביר לסגור כלי תקשורת כמעט ללא פיקוח. בעוד נציגי משרד המשפטים ומערכת הביטחון הזהירו מהשלכות השינויים שהציע ח"כ פוגל, חברי הכנסת שנכחו בדיון דרשו להחריף עוד יותר את לשון החוק.

ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, בישיבת הוועדה להכנת החוק נגד כלי תקשורת זר הפוגע בביטחון המדינה, 20.2.24 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

בנוסח המקורי של הצעת החוק נקבע כי כל עוד נמשך המצב המיוחד בעורף, שהוכרז ב-7.10 עם פלישת כוחות חמאס לישראל, רשאי שר התקשורת להוציא צווים המגבילים למשך 30 ימים פעילות של ערוץ זר, כולל סגירת משרדיו בישראל והחרמת ציוד העיתונאים (אך לא כולל החרמת מכשירי טלפון ניידים). אולם זאת רק אם קודם לכן שוכנע שר הביטחון, על סמך חוות דעת של צה"ל והצנזור הצבאי, שב"כ והמוסד, כי הערוץ אכן פוגע "באופן ממשי" בביטחון המדינה. בנוסף, לא הורשה שר התקשורת להוציא צווים שכאלה ללא אישור הקבינט המדיני-ביטחוני ומבלי שהצווים יובאו לאישור נשיא בית משפט מחוזי או סגנו.

לעומת זאת, לפי הצעת ח"כ פוגל, את מקומו של שר הביטחון גלנט יחליף השר לביטחון לאומי בן גביר, את אישור הקבינט המדיני-ביטחוני יחליף אישור הוועדה לביטחון לאומי שבראשותו, הצנזור לא יהיה מעורב בקביעה איזה ערוץ פוגע בביטחון המדינה אך משטרת ישראל כן, הצווים יוכלו להורות גם על החרמת מכשירי טלפון אישיים, לא יהיה צורך באישור נשיא בית-משפט מחוזי אלא תינתן "זכות ערר" בלבד, לא תהיה כל תלות במצב המיוחד שהוכרז בעורף ובמקום תוקף של 30 יום יינתן לחוק תוקף של שנה.

"זה חוק כל כך חשוב שאנחנו לא נוותר עליו", הכריז ח"כ פוגל בפתח הישיבה והוסיף: "עשינו כמה שינויים מהחוק המקורי, בהסכמת ובאישור השר".

שר התקשורת שלמה קרעי בישיבת ועדת החוץ והביטחון בה הסביר מדוע כשל מלטפל בערוצים זרים הפוגעים בביטחון המדינה, 5.12.2023 (צילום: בני דורון, דוברות הכנסת)

השר הרלוונטי הוא השר קרעי, שכיבד בנוכחותו את חברי הוועדה בפתח הדיון כדי לשאת דברים קצרים. לדבריו, הביורוקרטיה בישראל גרמה לכך שהתקנות שתוקנו לא היו לפי הנוסח שבו חפץ. השר קרעי דיבר על "העיזים שהכניסו לתוך התקנות" וטען שבשל אותן "עיזים" נוסחו "תקנות שקשה מאוד להשתמש בהן".

אפשר שבכך כיוון השר קרעי לעובדה כי למרות הכוונה המוצהרת להשתמש בתקנות לסגירת הערוץ הקטארי "אל-ג'זירה", בפועל הן מומשו דווקא בנוגע לערוץ הלבנוני "אל-מיאדין". אך זאת לא בשל נוסח מרוכך של התקנות, אלא משום שקטאר לוקחת חלק במשא-ומתן לשחרור הישראלים שנחטפו לעזה ועדיין מוחזקים בידי חמאס והג'יהאד האסלאמי וישראל אינה מעוניינת להרגיז השלטון הקטארי.

"אני סומך את ידיי על מה שתעשו כאן בוועדה, שתהפכו את החוק הזה לכלי אמיתי כנגד אויבי ישראל", אמר השר קרעי וזירז את הנוכחים לקדם את הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית שכן הצווים שהוציא מתוקף תקנות שעת חירום כבר פקעו, "ולכן צריך לעשות את זה מהר ככל האפשר".

זו אינה הפעם הראשונה בה מתייחס השר קרעי באחת מוועדות הכנסת לכישלונו לפעול, בהתאם להצהרותיו, מול ערוצים זרים הפוגעים בביטחון המדינה. בדצמבר האחרון הופיע בישיבת ועדת החוץ והביטחון והסביר כי הוא "רק צינור שמעבירים דרכו הוראות" והאשים את שר הביטחון גלנט ואת הקבינט הביטחוני-מדיני. עוד קודם לכן, האשים גורמים במערכת הביטחון.

למה לא לסגור גם כלי תקשורת ישראלים

רק שניים מחברי הוועדה נכחו בדיון, ח"כ משה סעדה מהליכוד וח"כ סימון מושיאשוילי מש"ס. חברי הוועדה מהאופוזיציה, ובהם מירב בן-ארי ונאור שירי מיש עתיד, שרן מרים-השכל מהמחנה הממלכתי ואפרת רייטן מהעבודה, לא טרחו להגיע לדיון.

מבין שני חברי הוועדה שהגיעו לדיון, קולו של ח"כ סעדה בלט. הוא תהה מדוע לא להשמיט כליל את הסעיף שמגביל את הפעלת החוק לעתות חירום. השר קרעי תמך בכך, וטען כי אפשר לקבוע שחלק מהסמכויות, כמו הוראה לפלטפורמות השידור הישראליות להסיר ערוצים, יישמרו גם בעתות שגרה.

"כשהממשלה יוזמת, היא יוזמת עם המון המון מגבלות", סיכם השר קרעי לפני שעזב את אולם הוועדה, "עכשיו זה מגיע לוועדה והכל פתוח בשבילכם".

בהמשך הדיון טען ח"כ סעדה כי יש להוסיף להצעת החוק אפשרות להגבלת פעילות של כלי תקשורת גם בשל הסתה ולא רק בשל פגיעה ממשית בביטחון המדינה. "אם מישהו מסית לרצוח יהודים זו לא פגיעה בביטחון המדינה?", תהה ח"כ סעדה.

ח"כ משה סעדה (הליכוד) וח"כ סימון מושיאשוילי (ש"ס) בישיבת הוועדה לביטחון לאומי, 20.2.24 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

עו"ד רם רביב, מאגף הייעוץ המשפטי במשרד הביטחון, טען כי הסתה היא פגיעה בביטחון המדינה רק אם גורמי הביטחון המוסמכים קובעים זאת, אך ניכר היה כי תשובה זאת לא סיפקה את ח"כ סעדה.

ח"כ אחמד טיבי, שאינו חבר בוועדה אך נכח בדיון, תהה האם גם הדלפות מהקבינט שמשודרות בערוצים הישראלים 11, 12 ו-13 יכולות להיחשב לפגיעה בביטחון המדינה. היועצת המשפטית של הוועדה מירי פרנקל-שור הבהירה כי ממילא הצעת החוק מתייחסת רק לערוצים זרים. היתה זו הרמה להנחתה נוספת של ח"כ סעדה.

"אם ערוץ מקומי משדר תכנים שפוגעים בביטחון ישראל, למה שזה יהיה מותר?", תהה. "זה לא החוק", העיר יו"ר הוועדה ח"כ פוגל. אם כך, העיר ח"כ סעדה, "בוא נשנה את 'ערוץ זר', בעיני זה קל וחומר". "זו שאלה נכונה", העיר ח"כ פוגל, "נבחן אותה".

שינוי החוק כך שיכלול גם כלי תקשורת ישראלים הינו דרמטי. פעולה בהתאם לחוק נגד כלי תקשורת זר יכולה להגביל את יכולתו לשדר ישירות מישראל ולפגוע באופן זניח ביכולת לקלוט את שידוריו מישראל, אך אין לה השפעה ממשית על עצם שידוריו, לעומת זאת, הגבלות דומות על כלי תקשורת הפועל מישראל שקולות לסגירתו בפועל.

ח"כ סעדה לא הסתפק בהצעה זו, והציע גם לשנות את נוסח החוק כך שיוכל להגביל לא רק ערוצים שפוגעים בביטחון המדינה אלא גם ערוצים שמביאים ל"פגיעה בביטחון אזרחי ישראל".

חברת הכנסת לימור סון הר-מלך, מעוצמה יהודית (צילום: חיים גולדברג)

ח"כ סעדה תמך בהצעת היו"ר ח"כ פוגל להאריך את תוקף החוק מ-30 ימים לשנה, ולעמדה זו הצטרפה גם ח"כ לימור סון הר-מלך ממפלגת עוצמה יהודית. ח"כ סעדה התנגד, לעומת זאת, להצעת ח"כ פוגל להחליף את הדרישה לאשר את הצווים בביהמ"ש בזכות ערר על הצווים. "מה שאתם אומרים פה למעשה הוא שההחלטה היא לא של השר, היא של בית משפט", טען. לדבריו, במקום זכות לערר יש לאפשר לגורמים המושפעים מהצווים להגיש עתירה לבג"ץ, כמו בכל נושא אחר.

"אנחנו חשבנו שהביקורת השיפוטית היא נדרשת", ניסתה עו"ד ברוריה מנדלסון, היועצת המשפטית של משרד התקשורת, להסביר, אך ח"כ סעדה קטע אותה ואמר: "אבל זה לא ביקורת, אתם אומרים שבית-משפט הוא המחליט".

עו"ד עדי ליברוס ממשרד המשפטים טענה כי ההצעה כפי שאושרה בקריאה ראשונה "ביטאה את האיזונים שהממשלה חשבה לנכון שהם האיזונים הנכונים". לדבריה, השינויים שהכניס ח"כ פוגל ואשר התגלו לה עם פתיחת הישיבה "מפתיעים אותנו". "לא הספקנו לראות אותם ולהיערך להם ולכן נתקשה להתייחס אליהם באופן כולל", אמרה אך יחד עם זאת הדגישה כי "השינויים שאנחנו רואים סוטים מהצעת החוק הממשלתית במרכיבים משמעותיים מאוד וגרעיניים מאוד ולכן על פני הדברים מפרים את האיזונים החוקתיים כפי שעוגנו מלכתחילה".

עו"ד רביב, נציג הייעוץ המשפטי במשרד הביטחון, הצטרף לעמדתה.

עו"ד איל זנדברג, ראש תחום משפט חוקתי במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, אמר כי ממילא מדובר ב"הצעת חוק חריגה בהסדרים שכלולים בה". לדבריו, "לא בנקל בונים הסדר שמאפשר לסגור ערוץ שידור", שכן סמכות כזו מעלה "סימני שאלה חוקתיים שמחייבים בירור". השינויים שהכניס ח"כ פוגל הפכו את הצעת החוק ל"שונה עד מאוד".

ח"כ פוגל סיפר בתגובה סיפור מתקופתו כמפקד מרכז האש של פיקוד דרום. כיצד במהלך מבצע עמוד ענן שמע מגורמי המודיעין כי ערוץ שידור מדווח על תוכניות התקיפה של צה"ל וביקש למוטט את הבניין שממנו הוא משדר. הייעוץ המשפטי, הוסיף ח"כ פוגל, הבהיר לו כי לא ניתן למוטט את הבניין שכן גם תחנות שידור אחרות משדרות ממנו. בסופו של דבר, במקום להפיל פצצה על הבניין כולו החליט לשגר טיל שפגע אך ורק באנטנת השידור של הערוץ המדובר.

"כשקראתי את הצעת החוק הבנתי שהיא ראויה לתיקונים ולכן הצעתי את התיקונים", סיכם והבטיח בשבוע הבא לכנס דיון נוסף לליבון כל הפערים.

"זה מהלך פוגעני ודרמטי ולכן צריכים להיות מאוד זהירים בכל שינוי שנעשה", התעקש עו"ד זנדברג. לדבריו, בעוד הצעת החוק הממשלתית ייצרה את האיזונים שעומדים באמות המידה החוקתיות, "הרעיונות שהובאו בפנינו כאן הבוקר הם לא שינוי מינורי או קטן בהצעת החוק, אלא להבנתנו משנים את האופי של הצעת החוק ועל פניו מעוררים קשיים חוקתיים. אם רוצים לחרוג וללכת בדרך שנותנת כוח שלטוני כל כך חריג, כל כך חריף במדינה דמוקרטית, זה צריך להיות מבוסס על אדנים מקצועיים ביטחוניים".

לקראת סיום הדיון הבהיר עו"ד רביב כי משרד הביטחון מתנגד לכך שהסמכות לקבוע כי ערוץ מסוים פוגע בביטחון תועבר משר הביטחון לשר לביטחון לאומי. "הטיוטה צריכה להישאר כפי שהיא, בעיני משרד הביטחון", אמר. ח"כ סעדה טען בתגובה כי ברצונו לשנות את הנוסח כך שגם משטרת ישראל תוכל לתת חוות דעת לגבי פגיעתם של כלי תקשורת בביטחון המדינה (וגם, כאמור, בביטחון אזרחי ישראל).

עו"ד איתי טהורי מהלשכה המשפטית של המל"ל הודיע כי המל"ל מצטרף לעמדת רביב. "ככל שרוצים לעשות שינויים משמעותיים", אמר, מן הראוי שהוועדה תמליץ לגופי הביטחון שהעניקו חוות דעת בנוגע ל"אל-ג'זירה" וערוצים אחרים "לעדכון חוות הדעת שלהם".

לאחר ששמע את הערות הצדדים ולפני שסגר את הישיבה אמר היו"ר ח"כ פוגל: "אם הצעת החוק תעבור כמו שהוצעה מראש, אני לא בטוח שאני רוצה לדון בה […] אני מאוד שלם עם השינויים שביקשתי להכניס, כי אני מאמין שהצעת החוק צריכה לתת מענה לביטחון הלאומי".

ח"כ פוגל הודיע כי כבר בשבוע הבא יקיים דיון נוסף בוועדה ובו יגובש סופית הנוסח לקריאה שנייה ושלישית בכנסת.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת אורן פרסיקו

אורן פרסיקו
כתב "העין השביעית". בעברו כתב בגלובס, מעריב, כל העיר וכלי תקשורת נוספים.

תגובה אחת

  1. הצעת החוק ממש לא מושלמת. יש להקים רשות לרישוי ערוצי תקשורת ולהעמיד בראשה את ברדוגו, שבנושא זה יהיה כפוף לבן גביר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,908 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
בשקוף אין פרסומות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור. 

בשקוף אין פרסומות.

משוחררים מאינטרסים זרים, אנחנו עושים עיתונות עצמאית, נקייה ומשנה מציאות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור.

תמיכה חודשית קבועה בכל סכום (!) תאפשר לנו להמשיך.