לא יזיז לפקקים: עובדי מדינה יוכלו לעבוד רק יום בשבוע מהבית

אחרי שמשבר הקורונה אילץ רבים מהעובדים והחברות במשק לעבור לעבודה מהבית, ותוך כדי לגלות גם את היתרונות בכך – נראה שיש עדיין מי שנותרו מאחור בתחום הזה: עובדי ועובדות המגזר הציבורי. החל מהשבוע, על פי פיילוט חדש שאישר הממונה על השכר באוצר, מרבית העובדים יוכלו לעבוד יום אחד מהבית. במקביל, גם נציבות שירות המדינה הודיעה כי תאפשר זאת. 

אך עבור רבים זו הודעה מאכזבת. "קיווינו שירחיבו את האפשרות הזו הרבה מעבר ליום בשבוע", אמרה ל"שקוף" עובדת באחד המשרדים הממשלתיים. "במקום זה, מכריחים אותנו לעמוד בפקקים ארבעה ימים בשבוע, לתרום לזיהום, להעמיס על הכבישים ולהקשות את מצוקת החניה".

הפיילוט באוצר שמתחיל בימים אלה אמור להימשך עד סוף חודש אוקטובר השנה והוא כפוף להחלטות מנהלים בשטח ומקיף כ-800 אלף שכירות ושכירים במגזר. באוצר סבורים שהמהלך יקטין את כמות כלי הרכב על הכביש, שכן במהלך השבוע יהיו יומיים נוספים שהעובדים יוכלו לעבוד לפחות באופן חלקי מהבית, ומדובר על סך של 25% מהעובדים מדי יום. 

אלא שהמגזר הציבורי מורכב גם מנותני שירות לקהל, עובדי ניקיון, עובדי משק בית וגורמים נוספים שאין להם כלל אפשרות לעבוד מהבית בשום מודל, כך שבסופו של דבר לא ברור עד כמה הפיילוט יהיה מקיף וכמה משרות הוא כולל בפועל. 

עוד ב"שקוף":

• 8 הרגלים שצריכים להישאר איתנו אחרי הקורונה
• מחדל הקורונה בכנסת: עדיין אין פתרון לעבודה מרחוק
• תכנון אסטרטגי? הצחקתם את משרד התחבורה

"כמות כלי הרכב על הכביש לא תשתנה"

אך זה לא הכשל היחיד. ועדת מומחים של האגודה הישראלית לאקולוגיה בשיתוף משרדי ממשלה רבים, בהם משרד התחבורה והמשרד להגנת הסביבה, פרסמה בתחילת שנת הקורונה מחקר ובו ממצאים שמעט סותרים את מטרות הפיילוט. 

לפי המחקר, כדי להקל על העומס בכבישים, יש צורך להפחית ב-20% את השימוש ברכב פרטי בכלל המשק, ולא רק מהמגזר הציבורי, עד לסוף העשור. למעשה, להפחתה כמו זו המתוכננת כעת יש משמעות קטנה עד לא קיימת. אחד מעורכי המחקר, ד"ר עדו קליין, עמית מחקר באוניברסיטת תל אביב במעבדה לגאו-סימולציה, מסביר שכדי ליצור שינוי משמעותי, יש צורך שמסה קריטית מהציבור תעבוד מהבית, כמו שהתרחש בסגר הראשון למשל. 

"המצב כמו זה המסתמן בפיילוט לא מייתר את הצורך ברכב פרטי ולמעשה כמות כלי הרכב על הכביש לא משתנה", הסביר קליין. "יתרה מזו, אנו חוזים שייווצר איזון בין מי שנמנע מנסיעה ברכב בדרך כלל בשל פקקים וכעת יבחר לנסוע בו כי אמורות להיות פחות מכוניות על הכביש, לבין אלה שנשארו בבית". 

יש גם פתרון – עבודה של שלושה ימים מהבית עשויה לגרום לרבים לוותר על רכב פרטי לחלוטין ולהשתמש בתחבורה ציבורית בימים הנותרים. אך זה לא מספיק. לדברי קליין, כדי להפחית עומסים על הכבישים יש צורך בפתרון אחר. "זה פתרון חלקי בלבד", הוא אומר על הפיילוט. "הפתרון צריך להיות חלק ממדיניות כוללת של הפחתת התלות ברכב הפרטי ובצידה השקעה בתשתיות, בתחבורה הציבורית ובתכנון העירוני". 

מנכ"לית ארגון "15 דקות" לשיפור התחבורה הציבורית בישראל, שמרית נוטמן, מציגה תרחיש פחות אופטימי: "המצב על הכבישים רק עומד להחמיר עם החזרה של עוד ועוד עובדים למשרד. במובן הזה, ההחלטה שיצאה טובה מאוד ובתקווה תסייע במעט". עם זאת, היא מסתייגת מיעילותה: "השאלה המרכזית היא: האם משרד התחבורה יצליח להגדיל באופן מידי את כמות ואיכות שירות התחבורה הציבורית. כל עוד התחבורה הציבורית לא מהווה תחליף ראוי לרכב הפרטי, הכבישים שיתרוקנו מאותם אנשים שעובדים מהבית, יתמלאו מהר מאוד בחזרה ברכבים פרטיים".  

"לא טובה לעובדים – תועלת למשק"

במקביל להודעה על הפיילוט, קיבלו השבוע עובדי נציבות שירות המדינה, שהיא המעסיק הגדול במגזר הציבורי (כ-80 אלף עובדים), הודעה על האפשרות הקבועה לעבוד מהבית פעם בשבוע החל באחד במאי. במסמך שהגיע לידי "שקוף", מתואר חוזה העבודה בין השכירות והשכירים בנציבות לבין המדינה, ובו למשל מתואר שהעובדים בימים אלה לא יהיו זכאים לאש"ל או להחזרי נסיעות, אך בצד זה, שעות העבודה גמישות ותלויות בבחירתו של העובד.  

גיא, שעובד במשרד ממשלתי בחיפה וגר מחוץ לעיר, מספר על התסכול העמוק לאור ההחלטה על יום אחד בלבד בשבוע. לדבריו, לוקח לו כ-40 דקות לכל כיוון מדי יום כדי להגיע לעבודה, ויום אחד של עבודה מהבית זה מעט מדי וחסר משמעות. "המהלך הוא אמנם מבורך", הוא אומר בשיחה עם "שקוף", "אך לאור השנה החולפת, הוא זניח ואף מעורר תחושות של חוסר אמון כלפי העובדים. אני חושב שמה שחסר פה, כדי שיהיה מופק לקח מהקורונה, הוא אמון בסיסי בעובדים". 

"נעשתה עבודה מקיפה של הנציבות ומחלקת שכר בנושא העבודה מהבית, ונמצא שהיעילות שלה שווה אם לא עולה על היעילות מהמשרד", מוסיף גיא. "התחושה היא שלא מיישמים כלום וכל מה שאנחנו מקבלים זה יום אחד. ימים נוספים היו יכולים לאפשר יותר זמן עם המשפחה במקום בדרכים, במקביל להפחית זיהום, רעש ובזבוז זמן. לא מדובר בהטבה לעובדים, אלא בתועלת למשק". 

"העבודה מהבית הייתה יעילה בהרבה, אין על זה ויכוח", אמרה ל"שקוף" עובדת נוספת ממשרד ממשלתי אחר. "בעיני כל מנהל צריך לקבל את הסמכות להחליט".

בנוסף, לדבריה, סוגיית העבודה מהבית "הייתה יכולה להוות תמריץ לעובדים מוכשרים להגיע לשירות הציבורי, או להשאיר את אלה שכבר עכשיו עובדים בו. זה יתרון משמעותי, מאפשר גמישות ואיזון נכון בין הבית לעבודה. עבודה מהבית מאפשרת לגברים להיות הורים יותר נוכחים ולנשים להקל את הנטל הבלעדי לפעמים של הטיפול בילדים".

שנת הקורונה לימדה את כולם בדרך הקשה איך לעבוד מהבית. שכירות ושכירים רבים מצאו פתרונות טכנולוגיים, סביבת עבודה חלופית ודרכי תקשורת שיאפשרו למקום העבודה להמשיך לנוע מרחוק. לאחר שנה שלמה שבה חללי עבודה רבים נותרו ריקים, הפיילוט, שאמור היה להיות אמיץ ותקדימי – בעיקר מדגיש עד כמה המערכת לא מצליחה להדביק את קצב ההתפתחות הטבעי של עובדיה.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "העבודה מרחוק בתקופת הקורונה ייצרה ניסוי טבעי, שתוצאותיו נבחנו רבות על ידי הממונה על השכר, ושימשו בעת גיבוש עקרונות הבסיס הרוחביים לעבודה מרחוק בימי שגרה. אנו רואים במודל כלי לשיפור פריון העבודה והשירות הציבורי לצד תועלות נוספות דוגמת הפחתת הגודש בכבישים ושילוב כלי העסקה מודרניים. אנו מקיימים שיח שוטף עם המעסיקים, בשאיפה לעדכן את המודל יחד איתם ככל שיעלה בכך צורך".

מדוברות נציבות שירות המדינה נמסר בתגובה: "כפי שצוין במכתבו של נציב שירות המדינה מיום 20.4.2021, במשך שנתיים בוצעה עבודת מטה יסודית עם שותפים רבים בתוך הממשלה ומחוצה לה, שכללה מחקרים משווים, בחינת נתונים וריאיונות עומק עם גורמים רלוונטיים. מודל מיטבי אינו בוחן רק את ההקלה בעומס על תשתיות התחבורה והמשרדים, ואף לא רק את החוויה האישית של העובד, אלא נדרש להביא בחשבון גם שיקולי יעילות המערכת, עמידה בתפוקות עבודה ומתן שירות מיטבי לציבור האזרחים בישראל. הנחיית הנציב שמאפשרת יום עבודה מלא מהבית היא צעד ראשון של אימוץ פרקטיקות להעסקה גמישה בשירות המדינה. יישומה בשטח בתקופת השגרה ייבחן ויימדד, ומסקנות הבקרה ייבחנו על ידי נציב שירות המדינה.

"ההנחיה קובעת כללי יסוד לאימוץ עבודה מרחוק בשגרת העבודה של המשרד. המנהלים בשטח הם המוציאים והמביאים של ההנחיה, וכובד האחריות ליישומה באופן תקין מונחת על כתפיהם. עם זאת, ניהול ההון האנושי בשירות המדינה, המונה כ-80,000 עובדים במגוון עיסוקים ואופי עבודה שונה תהומית האחד מהשני, נדרש לניווט מרכזי, הנתון בידי נציב שירות המדינה.

"ההנחיה מהווה אמון חסר תקדים – הן בעובדי ועובדות המדינה, הן במנהלות ובמנהלי שירות המדינה שנדרשים להתאים את עצמם למצב החדש. יחד עם זאת, שירות המדינה חייב להבטיח הליך מבוקר ומדוד ובמיוחד לבחון את האפקטיביות של עבודה מהבית. לכן, מתן אפשרות לעובד לעבוד 20% מזמנו בבית היא מידתית, ראויה ומוערכת. כאמור, לאחר שתבוצע בקרה, מדידה והערכת ביצועים יופקו לקחים ובהתאם לכך תיקבע המדיניות העתידית.

"לא מדובר בפיילוט אלא בהנחיית נציב קבועה. אנו מצויים בתנועת מטוטלת. טרם פרוץ משבר הקורונה לא הייתה קיימת כלל עבודה מרחוק בשירות המדינה, על אף שעבודת המטה לבחינתה כבר החלה. עם פרוץ המשבר עבר שירות המדינה כולו לעבודה מהבית בין לילה, במצב של חוסר ודאות בריאותי ולאומי.

"הנסיבות שסבבו את תקופת החירום היו ייחודיות למדי, ועל כן כל מסקנה ביחס לתקופה זו נדרשת לבחינה מדוקדקת באשר לנכונותה לימי השגרה הברוכים הבאים עלינו. כעת, אנו מייצבים את המטוטלת על ימי השגרה בזהירות המתבקשת ממגזר המתבסס על כספי הציבור ופועל למענו".