ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
נתוני דו"ח מרכז המידע והמחקר של הכנסת חושפים: ככל שעולים בדרגות בשירות הציבורי, יורד ייצוג הנשים באופן עקבי. לפי הנתונים שהוצגו בדיון שנערך בשבוע שעבר (5.11) בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת עולה כי רק 9% מהדרג הבכיר ביותר בשירות המדינה הן נשים.
ג'רי אלמו קפיטל, חוקרת ממ"מ ומחברת הדו"ח, מסרה כי נכון לשנת 2024 הועסקו בשירות המדינה 88 אלף מועסקים כאשר 64 אלף מהם הן נשים. אלא שחלקן היחסי פוחת באופן עקבי ככל שעולים במבנה ההיררכי. "בדרג הבכיר נשים הן מיעוט. בסגל הבכיר, ברמה 130 שהיא הבכירה ביותר, יש רק 9% נשים שמאיישות תפקידים בכירים, וברמה 120 שיעור הנשים הוא פחות משליש".
"משנת 2003 מונו 246 מנכ"לים למשרדי ממשלה, מתוכם רק 38 נשים", אמרה בדיון עו"ד ענת טהון אשכנזי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, "היתרון המשמעותי בכך שנשים ממלאות תפקיד כמנכ"ליות הוא שנשים ממנות נשים. יש פילוח של שרים ושרות ורואים ששרות ממנות יותר נשים לתפקידי מנכ"ליות ובכלל".
טהון אשכנזי הוסיפה כי "בממשלה הנוכחית יש נתונים מביכים של מינוי מנכ"ליות", ואכן, רק שתי מנכ"ליות מונו בממשלת נתניהו השישית – 4% מכלל המינויים – וכיום לא מכהנת אף מנכ"לית במינוי קבע. לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ מירב כהן (יש עתיד), "זו איננה גזירת גורל או 'טבע הדברים' – זו בחירה. אם נדמה למישהו שמדובר בבעיה נקודתית, הנה דוגמה שמבהירה עד כמה זה שיטתי: במשרד האוצר ישנם 11 ראשי אגפים – כולם גברים".
ייצוג-נשים-בתפקידים-בכירים-בשירות-המדינה-לקראת-דיון-הוועדהח"כ כהן בחרה לציין את מינוי ראש אגף התקציבים במשרד האוצר כדוגמה להתנהלות המפלה במינוי נשים. "התפקיד המרכזי ביותר בקביעת סדרי העדיפויות הלאומיים – ראש אגף התקציבים – איננו מאויש זה שלושה חודשים, משום שהשר מתעקש למנות גבר, אף שהוועדה לבדיקת מינויים בנציבות דחתה כבר שלוש פעמים את המינוי וציינה באופן מפורש כי השר לא פעל באופן ראוי לאתר נשים לתפקיד. רק אתמול אמר שר האוצר כי הוא 'לא מרגיש טוב עם זה' שהוא לא ממנה נשים. אז אדוני שר האוצר, יש לי דרך לעזור לך להרגיש טוב – פשוט תמנה נשים".
במטרה לקדם ייצוג שוויוני בדרגי הניהול, החלטת ממשלה מספר 1697 משנת 2014 אימצה את המלצות דו"ח הוועדה לקידום נשים בשירות המדינה (ועדת שטאובר) ובתוך כך עיגנה יעד לייצוג הולם של נשים בתפקידים בכירים בשירות המדינה בשיעור של 50% לפחות, יעד שיותר מעשור לאחר מכן – טרם הושג.
בהחלטת ממשלה מספר 454 משנת 2020 נקבעו צעדים ליישום היעד, ובהם הנחיה לנציב שירות המדינה לבחון ייעוד משרות לנשים בכל הדרגות, לרבות בדרג הבכיר. ניסים מזרחי, מנהל מינהל הסגל הבכיר בנציבות שירות המדינה, אמר בדיון כי "היום מתוך 2,160 בכירים בשירות המדינה יש 48% נשים. הבעיה של מנכ"לים – המספרים מדברים בעד עצמם והקושי לחייב את הממשלה למנות נשים הוא יותר גדול ובעקבות הבג"ץ הנציב הוציא הנחיית ביניים. הנציב קבע כללים מאוד נוקשים לגביהם מה הוועדה צריכה לבחון. יש 27% של נשים בדרג הבכיר ביותר".
על רקע הייצוג הנמוך של נשים בתפקידי מנכ"ל ובמשרות אמון נוספות, עתרו ארגוני נשים לבג"ץ בפברואר 2023 בדרישה להבטיח ייצוג הולם לנשים במינויים הבכירים בשירות המדינה. בפסק הדין שניתן בפברואר 2025 קבע בית המשפט כי חובת הייצוג ההולם של נשים חלה גם על משרות אמון ומשרות בכירות הפטורות ממכרז, ובפרט על משרות מנכ"לים, וכי הממשלה לא עמדה בחובתה להבטיח ייצוג הולם לנשים במשרת אלו.
בעקבות פסיקת בג"ץ, פרסמה ביולי 2025 נציבות שירות המדינה הנחיות ביניים בנושא ייצוג הולם בחובה למינוי נשים למשרות הבכירות ביותר. ההנחיות קובעות בין היתר כי על השרים לתעד מאמצים לאיתור מועמדות נשים ולפרט את הצעדים שנעשו לקידום מועמדותן ולנמק היעדר מועמדת מתאימה במקרה שמוצע מועמד גבר.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
