ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

עדיף שתהיה משלנו: רשות מקרקעי ישראל פרסמה מכרז מפלה

מכרז שפרסמה הרשות לתפקיד בכיר בתחום משאבי האנוש דורש שבע שנות ניסיון בתחום המקרקעין ● הדרישה אינה קשור כלל לפן המקצועי ואף לא נהוגה במכרזים מקבילים ● בדרך זו, הרשות מאפשרת קידום בעלי תפקידים מקושרים מתוך הארגון - ומפלה לרעה מועמדות ומועמדים מוכשרים מבחוץ

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

רשות מקרקעי ישראל קבעה תנאי סף חריג למשרה בכירה בארגון, באופן שמפלה מועמדים מחוץ לארגון. לפי המכרז, כדי להתקבל למשרת סמנכ"ל משאבי אנוש, עליך לצבור ותק של בין שש לשבע שנים בתחום המקרקעין – דרישה שאינה קשורה כלל לפן המקצועי של התפקיד ומעניקה עדיפות לעובדים ברשות. מבדיקת "שקוף" עולה כי ניתן להתקבל – אפילו אם לא עבדתם דקה אחת בתחום משאבי האנוש.

הדרישה התמוהה אינה נהוגה לתפקיד זה בגופים ציבוריים אחרים. ייתכן שהיא מעידה על כוונת הרשות להעניק את התפקיד לאדם מתוך הארגון. אך הרשות עדיין יכולה לתקן את המצב ולפרסם מכרז חדש, פתוח בפני מועמדות ומועמדים מתאימים. 

שבע שנים "משלנו"

על פי הנוסח הרשמי, במכרז נכתב כי נדרש "ניסיון בתחומים רלוונטיים לתפקיד ובכלל זה בניהול תהליכים בתחום העיסוק של התפקיד ובתחומי המקרקעין (הדגשה ע.ב)". כלומר, מועמדים למשרה שעוסקת במשאבי אנוש נדרשים לניסיון במקרקעין, של לא פחות משבע שנים: "לבעלי תואר ראשון נדרשות 7 שנות ניסיון מקצועי ולבעלי תואר שני נדרשות 6 שנות ניסיון מקצועי בתפקיד". 

עוד כתבות ב"שקוף":

זו דרישה שמצמצמת מאוד את היכולת להתקבל למשרה: בכמה גופים ניתן למצוא אדם עם ניסיון במקרקעין וגם במשאבי אנוש? ובכן, בעיקר במנהלי מקרקעי ישראל. 

אך העיוות בפרסום המכרז לא נגמר כאן: מבדיקת "שקוף" עולה שלמרות שזהו תנאי סף (כלומר דרישה מחייבת) – על הנייר – המציאות קצת אחרת. מסתבר שמדובר בניסיון מצטבר של כלל העיסוקים שנוגעים לתפקיד. כלומר, בשונה ממה שפורסם לציבור הרחב לא באמת נדרשות שבע שנות ניסיון במשאבי אנוש או במקרקעין. 

לכאורה, ובאופן תמוה, המועמדת לא חייבת בכלל ניסיון במשאבי אנוש אם יש לה שבע שנות ניסיון במקרקעין – תחום שכאמור, אינו ליבת התפקיד. לדוגמה עו"ד שכל עולמו מקרקעין אבל מעולם לא עסק בניהול משאבי אנוש עומד בתנאי הסף למשרת סמנכ"ל משאבי אנוש. 

במינהל היו יכולים לבחור ולכתוב "יתרון לניסיון בתחום המקרקעין" אבל בחרו שלא לנסח זאת כך – ובדרך זו מידרו מועמדים שמתאימים לתפקיד מלהתמודד לו וצמצמו את התחרות – אולי כדי לשרת מישהו מסויים – מתוך הרשות עצמה.  מהמנהל נמסר: "רשות מקרקעי ישראל הינו גוף ייחודי בעל התמחות בתחום המורכב של ניהול מקרקעין".

בדקנו: התנאי לא מופיע בתפקידים מקבילים

אז מה מהות עבודת תפקיד סמנכ"ל הון אנושי ומנהל, לפי הרשות? כך נכתב באתר הרשות: "מתכלל ומתאם את עבודת המטה המינהלי ברשות מקרקעי ישראל; אחריות כוללת לניהול מערכות ההון האנושי והמינהל; ואחראי לניהול והפעלת היחידות בתחומי ההון האנושי, רכש, נכסים ולוגיסטיקה, ביטחון וחירום ותחומי אחריות נוספים כפי שתיקבע על ידי מנהל הרשות". זו הגדרה דומה לתפקידים מקבילים בשירות המדינה. 

תנאי ההתמקצעות בתחום הרשות לא מופיע במכרזים מקבלים. לדוגמה: בתפקיד מקביל במשרד התקשורת לא נדרשת התמחות בתחומי התקשורת אלא רק במשאבי אנוש. ואפילו במשרד מבקר המדינה, שלא כפוף לנציבות שירות המדינה, התפקיד לא דורש ניסיון בביקורת – אלא ניסיון בתחום התפקיד, משאבי אנוש.  

נציין שהרשות יכולה לחרוג מכללי המשרה של נציבות שירות מאחר, בעקבות רפורמה שבוצעה בה, היא אינה כפופה אליו ולכן מנהלת את מכרזי כח האדם שלה בנפרד.

ממנהל מקרקעי ישראל נמסר: "הדרישות שפורסמו לתפקיד סמנכ"ל מינהל והון אנושי ברשות מקרקעי ישראל הופיעו במכרזים שפורסמו עבור תפקיד זה בעבר. רשות מקרקעי ישראל הינו גוף ייחודי בעל התמחות בתחום המורכב של ניהול מקרקעין ובעל מעמד מיוחד ועצמאי, בפרט לאחר הרפורמה. ככזה, נדרשים כל בעלי התפקידים הבכירים בארגון לניסיון וידע מוקדמים בתחום. כמו כן, רשאי מנהל הרשות להטיל על בעל תפקיד זה, כפי שאף נעשה מעת לעת, כל מטלה נוספת ואף ייתכן שיחול לגביו נוהל הנציבות בדבר רוטציה בין תפקידי בכירים".

במנהל מקרקעי ישראל אכן מודים כי יש בעיה בנוסח ומוסרים כי "שנות הניסיון שנקבעו בדרישות התפקיד, מתייחסות לכלל הניסיון המקצועי שנקבע לתפקיד, ואינן נדרשות ביחס לכל תחום מקצועי בנפרד".

אזמ"ע?

(איך זה משפיע עליך)

אם יש לכן ניסיון רב בניהול כח אדם אבל לא עסקתם במקרקעין, ייתכן מאוד שלא שלחתם קורות חיים. בינתיים מועמדים ומועמדות אחרות, כאלה שאולי הכירו את מפרסם המכרז, הבינו שהניסוח פתלתל. חסמים כאלה במשרות ציבוריות הם מעוותים ומפלים לרעה – עלינו לוודא שאנשים מוכשרים מחוץ לארגון מקבלים הזדמנות הוגנת.

מעש"י

(מה עושים כדי שיתוקן)

רשות מקרקעי ישראל יכולה וצריכה לבטל את המכרז, לנסחו כראוי ולפרסם אותו מחדש.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת עידן בנימין

Picture of עידן בנימין
כתב לתיקון הכנסת. ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד. מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

תגובה אחת

  1. שלום
    האם יש לכם הוכחות לשחיתות חמורה ברמ״י
    תפקידים ש״מניעים״ תהליכים ע״י מקרים וקרובים

    תפקידי רשות של 20 שנה בתפקיד
    אשר התנהלו לא כשורה ומחפים על התנהלות כושלת ונבזית לאזרחים התלויים בה

    האם יש הסבר הגיוני שרמ״י מתנהלת כמדינה בפני עצמה, משנים חוקים עם ועדות לא הגיוניות כל תקופה

    אשמח להסבר ופרטים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,853 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק