תחפושת או מהפך: האם משרד האנרגיה הצטרף למאבק במשבר האקלים?

שר האנרגיה שטייניץ טוען שהוא פועל להפסקת השימוש בדלקים מזהמים ולקדם שימוש באנרגיות מתחדשות. לכאורה, נראה שהוא שינה כיוון: במקום להילחם בארגונים הסביבתיים, הוא מצהיר על מאבק בזיהום האוויר ואפילו מכיר במשבר האקלים. אבל האם ההצהרות מתיישבות עם מעשיו של המשרד בראשותו? בדקנו 
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שר האנרגיה יובל שטייניץ צילום: אתר הכנסת

| ניב מאירסון, מגמה ירוקה |

"אני מאמין שעל מדינות האזור לפעול יחד כדי לנצח במאבק זה. עלינו לעשות כל שביכולתנו לשים את העימותים בצד כשאנחנו עומדים כחזית אחידה בהתמודדות עם מצב חירום אקלימי זה". על המשפט הזה לא חתומה הנערה השבדית, גרטה טונברג, שהניעה תנועת מחאה עולמית של בני ובנות נוער, ושבתה את לב אזרחי העולם בנאום דרמטי באו"ם על כישלון מנהיגי העולם בהתמודדות עם משבר האקלים. זה גם לא חלק מדו"ח של הפאנל הבין ממשלתי של האו"ם בנושא שינוי אקלים (IPCC), שקבע כי אם לא לא נפחית משמעותית את פליטת גזי החממה עד שנת 2030, נגיע לנקודת אל חזור במאבק במשבר האקלים.

את המילים הירוקות הללו אמר שר האנרגיה יובל שטייניץ, במהלך נאומו בועידת האקלים במדריד בשנה שעברה. זה אותו שטייניץ שטען רק שנה קודם לכן, ב-2018 כי "איש לא חזה את ההתחממות הגלובלית… מדובר בהפתעה גמורה מבחינה מדעית".

ואם זה לא מספיק, לפני פחות מחודש פרסם המשרד קול קורא בנושא יעדי הפחתת פליטות במשק האנרגיה לשנת 2050, ובו נכתב בדברי הפתיחה: "לאור משבר האקלים והשינויים העולמיים באופיים של משקי אנרגיה, עולה הצורך לגבש מדיניות ארוכת טווח להתמודדות עם השינויים הצפויים".

אז מה קורה כאן? האם פעילי סביבה נחושים השתלטו על משרד האנרגיה באישון לילה והחליפו את שטייניץ בכפיל סביבתי? האם יתכן ששר האנרגיה התחיל להכיר במציאות עליה מתריעה הקהילה המדעית כבר זמן רב, ולהבין שמשבר האקלים כבר כאן?

מצד אחד נראה כי בשנתיים האחרונות, בעקבות פעילות ציבורית אינטנסיבית וכן לחצים בינלאומיים משמעותיים, משרד האנרגיה החליט להצטרף סופסוף למגמה העולמית שמכירה בדחיפות משבר האקלים ובצורך לנקוט פעולות דרסטיות בהקדם. המשמעות היא, בראש ובראשונה, כוונה להצטרף למהפכת האנרגיה הגלובלית: מעבר מהיר מכלכלה המבוססת על דלקים פוסיליים (נפט, גז ופחם), לכלכלה של "אפס פליטות" של גזי חממה, שמבוססת על אנרגיות מתחדשות. 

במוצאי שבת אפילו נתניהו הצטרף למגמה, כאשר התחייב לראשונה, במהלך ועידת האקלים הבינלאומית, כי: "ישראל מחויבת לחלוטין למעבר מדלקים פוסיליים לאנרגיה מתחדשת עד לשנת 2050".

אבל מצד שני נראה שהשינוי, בינתיים, בא לידי ביטוי בעיקר ברמת ההצהרות, והרבה פחות ברמת המעשים. יותר מכך, בחלק גדול המעשים אינם מתיישבים עם ההצהרות, ולעיתים אף סותרים אותן באופן מוחלט. 

בסוף אוקטובר פורסמה החלטת הממשלה בנושא קידום אנרגיה מתחדשת במשק החשמל. ההחלטה קובעת יעד לפיו עד שנת 2030 תעבור ישראל לייצור של 30% מהחשמל שלה מאנרגיות מתחדשות. הארגונים הסביבתיים וכן המשרד להגנת הסביבה מתחו ביקורת קשה על ההחלטה, וזאת משלוש סיבות מרכזיות: 

ראשית, המשמעות של העמדת היעד על 30 אחוזים אנרגיה מתחדשת למעשה מקבעת את ישראל ל-70 אחוזים גז ("טבעי"), שגם הוא גז פוסילי ומזהם. שנית, מדובר ביעדים נמוכים מאוד, שמציבים אותנו בתחתית מדינות ה-OECD והעולם בכלל. בנוסף, נמתחה ביקורת קשה על העמימות של ההחלטה והפרצות שהתגלו בה. 

אבל שר האנרגיה יובל שטייניץ, אליו הופנו מרבית האצבעות הביקורתיות, טען דווקא כי מדובר ב-"מהפכה של ממש". גם הודעת הדוברות שפרסם משרד האנרגיה בעקבות החלטת הממשלה, ציירה מציאות מקבילה. נאמר בה בין היתר כי "מדובר ביעד שאפתני שיציב את ישראל כאחת המדינות המובילות במערב בייצור מאנרגיה סולארית". 

האם יתכן שמדינת ישראל היא גם אחת המדינות המובילות במערב בעולם בייצור אנרגיות מתחדשות, כפי שטוען שטייניץ, וגם בתחתית דירוג ה-OECD כפי שטוענים מבקריו? ובכן, תלוי כיצד מציגים את הנתונים, או ליתר דיוק, אילו נתונים בוחרים להבליט, ואילו נתונים משמיטים במכוון. 

בדקנו ארבע הצהרות שונות של משרד האנרגיה בנושא. 

מה ששוכחים להזכיר

"קידום ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת וצמצום השימוש בדלקים פוסיליים הוא יעד לאומי של מדינת ישראל ומהווה חלק ממדיניות העולמית אל עבר משק חשמל דל פחמן". (מתוך הודעת דוברות משרד האנרגיה, בעקבות ההחלטה לקדם אנרגיה מתחדשת במשק החשמל).

זאת היתה יכולה להיות הצהרה משמעותית מאוד, אם היא לא הייתה מרוקנת מתוכן בידי אותו הגוף שחתום עליה בעודו פועל למען ההפך המוחלט מדבריו. אם משרד האנרגיה אכן רואה בצמצום התלות של ישראל בדלקים מזהמים כ"יעד לאומי", לא פחות, אז מדוע הוא מקדם תוכניות שיקבעו את התלות בדלקים כאלו לעוד עשרות שנים? 

בניגוד גמור להצהרה, בימים אלו פועל משרד האנרגיה במרץ להוציא לפועל יותר מעשרים תוכניות חדשות, חלקן תוכניות ענק, להקמת תשתיות דלקים פוסיליים מזהמים. לפי הערכות המשרד להגנת הסביבה, מדובר בהשקעה של מיליארדי שקלים מהקופה הציבורית על תשתיות אשר יקבעו את התלות של ישראל בדלקים לשלושים שנים לפחות. היום יתקיים דיון מהיר בנושא הזה בועדת הכספים, אותו יזמתי בשיתוף עם היו"ריות של השדולה הסביבתית: מיקי חיימוביץ', תמר זנדברג, ומירב מיכאלי.

בין היתר, התוכניות כוללות תחנות גזיות חדשות בהיקפים של אלפי מגה וואטים, ואפילו פרויקט לחיבור צינור גז לאילת, בעלות של 700 מיליון שקלים. הפרויקט יוצא לפועל אף על פי שאין בו כל צורך, שכן לפי נתוני אילת-אילות אנרגיה מתחדשת, כבר כיום מיוצרת באילת אנרגיה סולארית בשעות היום בכמות שהיא פי שלוש מהצריכה הממוצעת בעיר. 

אולי הוא "טבעי" אבל הוא גם מזהם. אסדת הגז לוויתן (צילום: אמיר בן דוד, מעלה היצירה, ויקימדיה)

לא מדובר רק בתוכניות שעושות שימוש בגז, המשאב ה-"נקי" כביכול, אלא גם בתוכניות המבססות עוד יותר את אחיזתו של המשאב ממנו אנשי שטייניץ רוצים כביכול להיפטר: נפט. למרות ההצהרות, בפועל משרד האנרגיה מקדם שורה של תוכניות חדשות להפקה והולכה של תזקיקי נפט לאורכה ולרוחבה של הארץ. אחת מהן היא תת"ל 95: תשתית הולכת נפט מפלצתית שחוצה את הארץ כולה: 744 ק"מ מחיפה ועד אילת, דרך גלילות, אשדוד ויטבתה. 

דוגמא נוספת היא תוכנית להרחבת הייצור של תחנת הכוח רידינג בת"א, אף על פי שבשנת 2016 המדינה קבעה כי היא תיסגר עד 2021. התוכנית כוללת תוספת מיכלים של סולר, שהוכרז כגורם מסרטן בידי ארגון הבריאות העולמי, בנפח של לא פחות מ 20 אלף מ"ק. וזה רק על קצה המזלג. 

עוד בשקוף:

בתחילת נובמבר, במסגרת תפקידי כרכז קשרי ממשל של מגמה ירוקה, נכחתי בדיון שהתקיים בוועדה לביקורת המדינה ועסק בדוח מבקר המדינה בנושא "קידום אנרגיות מתחדשות והפחתת התלות בדלקים". במהלך הדיון הצהיר מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, כי "אנחנו לא פחדנו לקבל החלטה של שר האנרגיה מלפני כמה חודשים להפסיק עם חיפוש של פצלי שמן (סוג של סלעים שניתן להפיק מהם נפט, נ.מ.). אנחנו לא מפחדים לשנות כיוון וגם ללכת נגד המוסכמות שהיו קודם לכן". 

ואכן, בחודש פברואר, התקבלה החלטה משותפת של משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה לפיה לא יוענקו רישיונות חדשים לחיפוש ולהפקה של פצלי שמן. מה שאדירי שכח להזכיר, זה שבאותה הנשימה, משרד האנרגיה הודיע כי שני פרויקטי הענק לחיפוש וכרית פצלי שמן שכבר קיבלו רישיון, במישר רותם ובאורון שבנגב, יצאו לפועל כמתוכנן. זאת, על אף אף הסכנות הסביבתיות בהן מכיר משרד האנרגיה בעצמו, ועל אף התנגדות משרד הבריאות עקב זיהום האוויר החמור והחשש לזיהום מי שתייה. 

מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי

איך מודדים?

"יעד של 30 אחוז אנרגיה מתחדשת עד 2030 הוא יעד שאפתני". (מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, במהלך דיון שנערך בוועדת הכלכלה בחודש אוקטובר בנושא ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת)

נתחיל מהבחנה פשוטה בין אמת ושקר. בהשוואה בינלאומית, היעד שהציבה ישראל לעצמה – להגיע ל-30 אחוז אנרגיה מתחדשת עד סוף 2030 הוא יעד נמוך. שזה ההיפך משאפתני. מדינות אחרות בעולם, כמו למשל גרמניה, פורטוגל, ברזיל, מרוקו ואפילו מצרים, הציבו לעצמן יעדים משמעותיים בהרבה. 

גם נתניהו, שהתחייב במהלך ועידת האקלים הבינלאומית שישראל תפסיק לעשות שימוש בגז, נפט ופחם עד 2050, ובכך עשה עוד צעד הצהרתי בכיוון הנכון, לא שינה את יעד האמצע שעומד, כביכול, על 30 אחוז ונחשב לנמוך. למה כביכול? 

כי בנוסף, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ייצור חשמל מהווה 32% מסך צריכת האנרגיה בישראל. יעדי הסכם פריז כוללים גם את האנרגיה לתעשייה ולתחבורה, וגם אלה באחריותו של השר שטייניץ. המשמעות היא שלמעשה 30% אנרגיות מתחדשות, מהוות 10% בלבד ממשק האנרגיה כולו, וזה רחוק מלהיות מספיק.

מתוך מצגת של המשרד להגנת הסביבה, שהוצגה במהלך דיון בוועדת הפנים של הכנסת ב-27 ביולי 2020

נקודה משמעותית נוספת היא, שפעמים רבות כשמשרד האנרגיה משווה את עצמו למדינות אחרות בעולם, הוא משתמש בשיטות מדידה שונות, וכך יוצר השוואה אבסורדית שאינה תקפה. 

גלעד יעבץ, מנכ"ל חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט, הסביר זאת במהלך הדיון שנערך בוועדה לביקורת המדינה בתחילת נובמבר: "יש טעות אחת דרמטית, שנאמרה גם בדוח המבקר וגם על ידי מנכ"ל משרד האנרגיה, והיא איך מודדים את היעדים של האנרגיה המתחדשת ביחס לעולם. היעד של מדינות האיחוד האירופי שהוצג פה הוא היעד של ייצור אנרגיות מתחדשות מסך כלל צריכת האנרגיה הסופית של המדינה, לא מתוך כלל ייצור החשמל. ייצור החשמל הוא בערך 50% מסך האנרגיה הנצרכת בכל מדינה. זה כולל גם דלקים בתחבורה, דלקים בתעשייה, חימום ביתי וכולי. לכן היעד של 32% של האיחוד האירופי שהוצג, שהוא האנרגיות המתחדשות מסך הצריכה האנרגטית הסופית, הוא שווה ערך בערך ל-60% של ייצור אנרגיות מתחדשות מסך שוק החשמל שלה. כלומר היעד של ישראל ל-2030 הוא פחות מחצי מהמדינות של האיחוד האירופי".

יו"ר הועדה, ח"כ עופר שלח, אמר שזה נתון דרמטי, וביקש את תגובתו של מנכ״ל משרד האנרגיה אודי אדירי. אדירי טען שאינו מכיר את הנושא. שלח מצידו ביקש ממנו לספק תשובה בשעה שנשארה לדיון. זה לא קרה.

"לא נגענו"

"אני גאה עד מאוד שבתוך שנים ספורות עלינו למקום הראשון בשימוש באנרגיית השמש – בין כל מדינות ה־OECD – ולמקום השני בעולם כולו". (שר האנרגיה יובל שטייניץ, מתוך ראיון ב-"ישראל היום").

דו"ח מבקר המדינה בנושא "קידום אנרגיות מתחדשות והפחתת התלות בדלקים" מתאר תמונת מצב עגומה, לפיה בסוף שנת 2019 המדינה לא עמדה ביעדים לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות שהיא בעצמה הציבה, ואפילו לא התקרבה לכך. מדובר בפערים של יותר מ-50% בין יעד לביצוע. הדו"ח ממשיך ומפרט שורה של ליקויים, ובראשם בעיה בסיסית: למשרד האנרגיה אין בכלל תוכנית אב למשק האנרגיה. כלומר: אין תוכנית פעולה מסודרת, עובדים מהרגע להרגע. 

"אני מבינה את הלחצים שעוברים עליכם, מי כמוני עברה אותם״. השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל.

במהלך הדיון בוועדה לביקורת המדינה בראשות עפר שלח, התייחס מנכ"ל משרד האנרגיה, אדירי, לממצאים וסיפר על העשייה הענפה של המשרד בנושא קידום האנרגיות המתחדשות. ואז הוא "הטיל פצצה": גרף שמראה כי מדינת ישראל מדורגת שנייה בעולם ביכולת ייצור חשמל מאנרגיה סולארית, מקום אחד אחרי הונדורס, ואחד מעל גרמניה – מעצמת האנרגיה המתחדשת. הוא המשיך וציין כי "אלה גרפים שלא נגענו בהם, הם לא שלנו, לא אנחנו סיפקנו את הנתונים. אלה גרפים של איגוד האנרגיה העולמי, IEA, שאין מקור יותר אמין ממנו בענייני אנרגיה בעולם".

אכן, מדובר בנתון מתוך דו"ח של של ה-IEA. אך לפני שממהרים לחגוג חשוב להתעכב על המשמעות האמיתית שלו, ולהבין מה עומד מאחורי הבחירה של משרד האנרגיה לעשות דווקא בו שימוש לצד השמטתם של נתונים אחרים, חשובים לא פחות. 

ראשית, אדירי בחר להתעלם מהקריטריון הטבעי ביותר להשוואה – אחוז ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת באופן כללי. זה לא באמת משנה באיזה סוג אנרגיה מדובר, שהרי צריך לזכור שבסופו של דבר המטרה היא הפחתת פליטות גזי החממה אשר מחריפים את משבר האקלים. כדור הארץ לא מבדיל אם השתמשת באנרגיה סולארית או אנרגית רוח, אבל הוא בהחלט מרגיש אם בחרת לשרוף נפט או פחם. 

משרד האנרגיה בחר שלא להציג דוחות אחרים של ה-IEA, שסוקרים את כלל האנרגיות המתחדשות. זה לא במקרה: הדוחות האלו מציגים תמונה הרבה פחות מחמיאה. 

לישראל אין נהרות ומפלי מים שניתן להציג עליהם סכרים להפקת אנרגיה, ואין תנאי רוח שמאפשרים הפקת אנרגיה בכמות גדולה – כמו במדינות OECD אחרות. אבל יש לה מה שאין להן – הרבה מאוד שמש. כך למשל, פאנל סולארי בישראל זוכה לכ-120-40 אחוז יותר קרינת שמש שנתית לעומת אותו פאנל שמוצב באקלים הממוזג של מדינות אחרות ב-OECD. ישראל היא גם המדינה עם הכי הרבה שעות שמש ב-OECDלצורך ההמחשה, בישראל יש פי 2 שעות שמש מגרמניה, ולמרות זאת, אחוז האנרגיה הסולרית שהיא מייצרת הוא כמעט זהה. כלומר, הסיבה שישראל נמצאת במקום גבוה בייצור חשמל סולארי לעומת שאר מדינות ה-OECD היא שיש לה הרבה יותר שמש.

מתוך דו"ח של איגוד האנרגיה העולמי, IEA.

אופטימיות סלקטיבית

"ישראל מקום ראשון בעולם, קצת לפני בריטניה, בהפחתת וחיסול הפחם בין 2015 ל-2025. התוצאה – זיהום האוויר ממשק האנרגיה, ממשק החשמל בישראל, ירד מאז שאני שר אנרגיה ב-50 אחוזים ועד 2025 הוא יירד עד לכמעט 100 אחוזים, כלומר, לא יהיה זיהום מתחנות הכוח ברחבי ישראל. אפילו בהורדת פליטת גזי החממה אנחנו יורדים בין 15 ל-32 אחוזים, 51 אחוזים לנפש, אנחנו לא ראשונים, אבל אנחנו מעל הממוצע של ה-OECD, בטח בעולם כולו" (מתון ראיון של שטייניץ ב-YNET).

בתחילת חודש נובמבר השתתפתי בדיון נוסף, הפעם בוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל, המוכרת בשם "קרן העושר", העוסקת בתמלוגי המדינה מרווחי הגז. הדיון עסק בהצעה להקדמת מועד הגג להפסקת השימוש בפחם, שנקבע לשנת 2025. 

במהלך הדיון, טען בגאווה מנכ"ל משרד האנרגיה כי "ישראל תהיה הראשונה בעולם בהפחתת הפחם. כשהצגנו את זה בוועידת מדריד זכינו למחיאות כפיים". בשנה שעברה בוועידת מדריד, הצהיר השר שטייניץ כי: "השנה החלטתי לשים סוף לשימוש בפחם בתחנות הכוח שלנו עד שנת 2025. כתוצאה מכך, בשנים 2025-2012 תרד ישראל מ-65% פחם לייצור חשמל, לאפס. יותר מכל מדינה אחרת בעולם". כעת, כאמור, הצטרף גם ראש הממשלה להבטחות

אז כן, חשוב להגיד מילה טובה למשרד האנרגיה על מהלך הגמילה מהפחם: על אף שקשה מאוד להבין מדוע פחם לא, ואילו נפט וגז, שגם הם דלקים מזהמים, דווקא כן, זה בהחלט צעד משמעותי בכיוון הנכון. עם זאת, גם הפעם שטייניץ והמשרד שלו לא מדייקים בנתונים.

אנרג'יקס נאות חובב, מתקן של 37.5 מגה וואט באזור התעשייה נאות-חובב. צילום: Amiromania, ויקימדיה)

חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO, שעוסק רבות בקשר בין כלכלה, ממשל ומשבר האקלים, חושב שהתמונה קצת יותר מורכבת. במהלך הדיון הוא אמר: "בואו נראה מה עושים בעולם. בריטניה, המדינה שבה הפחם היה חלק מהמסורת, נמצאת היום בכמעט אפס פחם. הם ירדו מ 25% פחם לאחוזים בודדים, כמעט לאפס תוך שנתיים… וזה לא רק הבריטים.. יש באירופה 10 מדינות שיש בהן אפס פחם כבר היום. צרפת סוגרת את הפחם עד 2023."

כמו כן, כיום השימוש בפחם בישראל עומד על כ-30% – גבוה מהממוצע באירופה וב-OECD ופי 10 מבריטניה, שעומדת היום על 3% או פחות. 

ובכל זאת, יש לקוות כי המהלך החשוב של משרד האנרגיה יצליח, ולשם שינוי, הפעם באמת נעמוד ביעדים, ואולי אפילו נזכה לעמדת הובלה. פרופסור פלטיאל וינר שהשתתף בדיון, המחיש את חשיבות הנושא, וציין כי בישראל נפטרים בין 2,000 ל-2,500 אנשים בשנה כתוצאה מזיהום אוויר, וכי לתחנות הפחמיות תפקיד מפתח בכך. 

בהמשך הדיון, אודי התייחס לנושא זיהום האוויר, ואמר: "אנחנו מפחיתים בישראל בין 2015 ל-2025 למעלה מ-90% מזיהום האוויר כתוצאה מהפסקת השימוש בפחם, כתוצאה מהחלפתו בגז טבעי ובאנרגיות מתחדשות ככל האפשר". 

שנה וחצי קודם לכן הביע עמדה דומה גם השר שלו, בראיון לתוכנית הכלכלית בגלי צה"ל לרגל השלמת צינור הגז לירושלים: "הברכה הכי גדולה זה הברכה של איכות הסביבה […] למעשה, גז טבעי – אפס זיהום. הפחם הורג, הגז הטבעי מציל חיים". 

חשוב לציין כי גז "טבעי" אינו אנרגיות מתחדשות. ולמרות ששריפת גז באמת פחות מזהמת משריפת פחם ונפט, היא בהחלט מזהמת.

אבל הבעיה המרכזית של השימוש בגז היא אחרת: בתהליכי שאיבת הגז וזיקוקו נפלטות כמויות גדולות של מתאן, כמו גם מספר סוגים של מזהמים מסרטנים. המתאן דולף בכמויות אדירות בכל שלבי הפקת הגז, וביתר שאת בתהליך הולכתו למרחקים. מחקרים הוכיחו בבירור כי פליטות המתאן, שהגיעו לשיא היסטורי לאחרונה, הם בעלות השפעה גדולה פי 86 על ההתחממות הגלובלית מזאת של פחמן דו חמצני, בתקופה של 20 שנים. כלומר, לגז יש ככל הנראה השפעה חריפה יותר על משבר האקלים מאשר לפחם. ובכל זאת, שר האנרגיה בוחר להמשיך להתעלם מהמתאן, ולא להכליל אותו בחישובי המשרד. 

חשוב להגיד שבשנים האחרונות רמת פליטות גזי החממה בישראל לא יורדת, אלא רק הולכת ועולה. האם משרד האנרגיה משקר? כמו במקרים אחרים, זה לא בדיוק שקר, אלה יותר בחירה סלקטיבית של נתונים. בהסכם פריז, מדינת ישראל, בניגוד לרוב המוחלט של מדינות הOECD, לא התחייבה להפחתת פליטות אבסולוטית, אלא להפחתה ביחס לגודל האוכלוסיה. אך אוכלוסיית ישראל גדלה, ולפי נתוני רשות החשמל גם צריכת החשמל וייצורו צפויים לעלות. ולכן, למרות שכמות הפליטות לנפש קטנה, כפי שאומר שר האנרגיה, כמות פליטות גזי החממה הכוללת רק הולכת ועולה משנה לשנה.

בגרף של המשרד להגנת הסביבה המבוסס על נתונים של הOECD, ניתן לראות את מגמת העלייה בפליטות גזי החממה בישראל, לעומת מגמת הירידה במדינות OECD נבחרות.

מתוך מצגת של המשרד להגנת הסביבה, שהוצגה במהלך דיון בוועדת הפנים של הכנסת ב-27 ביולי 2020

אזמ"ע?

(איך זה משפיע עליך)

בעת משבר כלכלי חמור ובהיעדר תקציב מדינה, חשוב לדעת לאן הולך הכסף שלנו. בתקופה כזאת, משרד האנרגיה מוצא לנכון לקדם תוכניות מזהמות בהשקעה של מליארדים מכספי הציבור, אף על פי שהן מסכנות לא רק את הסביבה ואת הבריאות שלנו, אלה גם את עתידנו ועתיד ילדינו, אשר יצטרכו לחיות את ההשלכות ההרסניות של משבר האקלים.

המדיניות של משרד האנרגיה באה בניגוד גמור למגמה העולמית, המשלבת בתוכניות ליציאה ממשבר הקורונה השקעה באנרגיות מתחדשות, שהן לא רק נקיות וירוקות יותר, אלה גם זולות יותר, ובהרבה.

הדבר הכי מקומם הוא שזה קורה תחת מעטה של הצהרות יפות ונכונות המקושטות בשלל נתונים מחמיאים שמייפות את המציאות בזמן שהמעשים בשטח מייצגים בדיוק את ההפך. כאזרחים במדינה, מגיע לנו שמשרדי הממשלה יספרו לנו את האמת, ויפעלו בצורה שתואמת את האמירות שלהם.

מעש"י

(מה עושים כדי שיתוקן)

עם כל הביקורת על משרד האנרגיה והשר שטייניץ, חשוב להגיד שהם כן התחילו לצעוד בכיוון הנכון: הן השינוי בשיח וההכרה בדחיפות משבר האקלים, גם אם באיחור רב, והן הצעד המבורך עליו הכריזו: הפסקת השימוש בפחם עד 2025.

כל זה לא היה קורה, ללא לחץ משמעותי מצד ארגוני הסביבה, אנשי אקדמיה ופעילים ופעילות שאכפת להם מהעתיד של כולנו. אבל זה לא מספיק. כדי שמשרד האנרגיה יעשה שינוי כיוון אמיתי, יבטל את התוכניות המזהמות ויסיט את ההשקעה מדלקים פוסיליים לאנרגיות מתחדשות, חייבים לחץ ציבורי מסיבי, שהוא הרבה מעבר למעגל המצומצם של פעילי הסביבה, של כל מי שעתיד האנושות על הכדור הזה חשוב להם.

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

6 תגובות

  1. כניסתה של יצרנית הרכבים טסלה שהחזון הארגוני שלה הוא בין היתר להוריד את השימוש בדלקים מזהמים, נבלמת על ידי בירוקרטיה של הממשלה.
    מדינות ה-OECD היחידות שהיא לא נמצאת בהם הן ישראל, צ'ילה וקולומביה.

  2. מלך! (אתה ניב)
    חייב לומר שלא מפתיע בכלל. דוגמא קלאסית לנתונים "מכובסים" חוויתי על בשרי בוועידת האקלים בשנה שעברה בה מנכ"ל משרד האנרגיה טען (בצדק) שבמעבר לגז טבעי אנו עומדים להקטין את פליטות פחמן דו חמצני שלנו בעשרות אחוזים (בתהליך ייצור חשמל).
    הוא כמובן לא טרח להזכיר את המתאן ואת זה שבסה"כ ה-CO2-eq יישאר אותו דבר.
    "יו"ר הועדה, ח"כ עופר שלח, אמר שזה נתון דרמטי, וביקש את תגובתו של מנכ״ל משרד האנרגיה אודי אדירי. אדירי טען שאינו מכיר את הנושא. שלח מצידו ביקש ממנו לספק תשובה בשעה שנשארה לדיון. זה לא קרה." – פשוט ביזיון.
    כל הסיפור הזה הוא חוסר מקצועיות נורא, זלזול באינטיליגנציה של האזרחים, ובכלל חוסר במנהיגות ובערכים של משרתי ציבור.

    1. תודה רבה אייל!
      אין ספק שמשרד האנרגיה מתמחים בכיבוס נתונים, והדוגמאות שהוזכרו בכתבה הן רק על קצה המזלג.
      ובכל זאת, היה לי חשוב להציג את התמונה המלאה והמורכבת יותר, שכוללת גם את הצעדים הנכונים שמשרד האנרגיה בכל זאת התחיל לעשות לאחרונה: הזכרתי את השינוי בשיח ואת הגמילה מפחם, אך חשוב לציין גם את אגף אנרגיה מקיימת שעושים עבודה חשובה בכיוון הנכון. האבסורד המרכזי הוא שמשרד האנרגיה עושים דבר והיפוכו: מצד אחד פועלים לקדם אנרגיה מתחדשת והתייעלות אנרגטית, ומהצד השני פועלים לקידום פרויקטי ענק של נפט וגז, שיקבעו אותנו לעשרות שנים ובאים בהכרח על חשבון המתחדשות. מצד אחד מדברים על משבר האקלים, ומהצעד השני מקדמים מדיניות שבסופו של דבר רק מחריפה אותו.
      אם יש לך תובנות נוספות אשמח כמובן לשמוע.
      ניב

  3. קראתי את הכתבה, היא מעולה – עושה המון סדר בנתונים, מחברת הרבה קצוות, יודעת לפרגן למשרד האנרגיה איפה שצריך ולבקר אותו איפה שצריך. זאת חוץ מהפתיחה והכותרת שהם רומזות לא פחות מאשר על שקרנות, התחזות ורמאות כלפי הציבור. בעיני זה גם מיותר ומגעיל וגם עושה נזק. אני יודעת ממקור ראשון שזה עושה נזק. גילוי נאות, אני קרובת משפחה של שר האנרגיה (דיברתי על כך עם מספר אנשים במגמה ירוקה). אני רוצה לשבח את הכתבה הרצינית שלך ניב, ולצאת נגד אמירות מכפישות כלפי נציגי ציבור ומשרדי ממשלה. בבקשה בואו נתנקה מהשפה התוקפנית והחשדנית הזאת, שנהיתה כל כך נפוצה בארץ בתחומים שונים. בואו נעזוב את צורת המחשבה שאומרת – כל מי שיושב בממשלה או בשלטון הוא מושחת, הוא שקרן. משום שזה לא נכון, וגם משום שזה לא מקדם אותנו לשום מקום, רק מגביר את החשדנות ואת האיבה בין אנשים.

    1. כשמישהו,מתנהג הפוך ממה שהוא מצהיר ועל על אחת כמה וכמה כשהוא נציג ציבור בנושאים שהם כל כך קריטיים לעתיד הקיומי שלנו. צר לי אך הבקשה לדבר בלשון מכובדת ממש מקוממת. וההטפה כאילו זה מזיק למאבק ממש חצופה ומתנשאת לטעמי. תפקידך כקרובת משפחה שלו לקרוא לו לעצור באופן מיידי את ההתנהלות הכפולה והמסוכנת הזו. לעצור את הפגיעה בחיים לעצור את הפגיעה בכספי הציבור. משבר האקלים הוא כאן. נקודת האל חזור היא ממש כאן. אין זמן למשחקים פוליטים. זה זמן לעצור ולקחת אחריות ולהפסיק את הדינמיקה המעוות של הון שלטון סביב האנרגיה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.