מאחורי הקלעים של מתווה הגז

תיעוד נדיר של מיזם ׳מאה ימים של שקיפות׳ ששודר בסדרת כתבות הגז של מתן חודורוב בערוץ 10 חשף עוד טפח מהקשר ההדוק בין בכירי הממשל ליזמי הגז.

בסרטון שצילם המיזם נראה מנהל רשות הגז הטבעי, אלכסנדר ורשבסקי משוחח בבית קפה עם דובר דלק קידוחים נדב פרי. בהמשך מצטרף לפגישה מנכ״ל דלק קידוחים יוסי אבו.

רק השבוע התרעמה חברת הכנסת שלי יחימוביץ על כך שאותו ורשבסקי טוען בועדת הכלכלה טיעונים זהים לאלו שהציג אבו. אחרי חשיפת הסרטון אפשר להבין כיצד עוברים המסרים מנציגי המונופול לפקידי הממשלה – בבית קפה.

שקיפות לא יכולה להיות פוליטית

הספורט הלאומי של צביעת הפגנות הגז בצבעים פוליטיים שובר שיאים. מה פוליטי (בהיבט של ימין או שמאל) בדרישה שכלל הפגישות, בעיקר סביב סוגיה ציבורית שבבסיסה סכומי עתק, יתועדו וייחשפו לציבור שמושפע מהן? מישהו יכול להסתייג מהאמירה הזו?

ברור שישנם גופים בשולי ההפגנות הגוזרים רווח פוליטי. אבל האם הייתה אי-פעם הפגנה שבה לא היו מעורבים כלל אינטרסים צרים? נכון, בין המשתתפים גם אנשים שלא מבינים מה זה ׳צינור שני מתמר׳, והסיבה היחידה שהמתווה לדעתם רע היא שמקדם אותו ראש ממשלה שלא חביב עליהם עקב דעותיו בתחומים אחרים לחלוטין.

אלא שהרוב המוחלט מצליח לייצר הפרדה בין דעותיהם המדיניות לדעותיהם הכלכליות. רבים נגד המתווה כי הם בעד המדינה. ביקורת על הממשלה ≠ בגידה במדינה.

לראייה, אני ואחרים מריעים לנתניהו כשהוא מקדם מהלכים כגון ששינסקי, ועדת הריכוזיות ורכישת מטוס ממלכתי – מהלכים שנויים במחלוקת שהיה קל לקרוע אותו לגזרים בגינם. הסיבה שאני (תומר) מסתייג מהמתווה הנוכחי הוא משום שהוא תוקע אותנו עם מונופול יקר שיחליף את הממשלה. זאת הסיבה ולא אף סיבה אחרת.

תגובות

בחברת דלק מסרו בתגובה לסרטון: "נציגי דלק קיימו פגישת עבודה במשרד האנרגיה לקידום חיבור מערכת ההולכה לירדן ולמצרים. בכוונתנו להמשיך להיפגש עם הגורמים המקצועיים במטרה לפעול לפיתוח משק הגז במהירות האפשרית, לטובת כלל אזרחי ישראל".

ממשרד האנרגיה נמסר: "אנשי המשרד נפגשים באופן שוטף עם הגורמים השונים בענף האנרגיה. הפגישה, אחת מיני רבות, עסקה בנושאים שוטפים והתקיימה במשרד. התמונות מציגות מפגש מקרי שהתקיים לפניה במזנון שמתחת למשרד".