ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
שלושה חברי כנסת מהרשימה המשותפת המליצה המשטרה להעמיד לדין: חנין זועבי, ג'מאל זחאלקה וג'מעה אזברגה. העבירות בהן הח"כים מואשמים: זיוף, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים. לכאורה, הזדמנות פז בעבור יתר חבריהם למשכן לנגח את הרשימה המשותפת בכלל ואת מפלגת בל"ד בפרט. אך הכנסת לא השמיעה הגה – לא הקואליציה ולא האופוזיציה. אם כך, מדוע על האשמות בעבירה פלילית משתררת דממה – בעוד בשגרה, כל התבטאות, אפילו קלה, גוררת התנגחויות, קללות ואיומים בתקשורת?
אנו מאמינים שישנו קשר הדוק בין השקט הזה למקור העבירות לכאורה של חברי הרשימה המשותפת: כספי מימון מפלגות. אך לפני שניגע בבעיות השיטה וכיצד המפלגות מנצלות אותה – נסביר קודם מהו חוק מימון מפלגות וכמה כסף הוא באמת עולה לנו.
*
תכליתו של חוק מימון מפלגות הוא לנתק את המפלגות מכספי תורמים. הרעיון הוא שההכנסות של המפלגות יהיו מבוססות רק על כסף ציבורי, דמי חבר קבועים ותרומות בסכומים זניחים – וזאת כדי לנתק כל אפשרות לתלות כלכלית של מפלגה באדם או גוף בודד. כספי המימון ניתנים לכל מפלגה שנמצאת בכנסת בכדי לממן שני מרכיבים מרכזיים בפעילותה:
חישוב הסכום המוענק למפלגות נעשה על פי מה שנקרא "יחידת מימון". נכון להיום כל יחידה כזו שווה ל-1.375 מיליון ש"ח. וכיצד יחידות המימון מחולקות?
*
ניקח מפלגה חדשה, שאינה בכנסת ורוצה להיבחר. מניין לה כסף להריץ קמפיין בחירות? מפלגה כזו לוקחת הלוואות מהבנקים תמורת ערבויות מתורמים ומקדמות מהמדינה. במידה והיא מצליחה להיבחר, תקבל יחידת מימון כפול מספר המקומות שזכתה בכנסת ועוד אחד. כלומר: אם מפלגת "חתולי הזעם" נכנסה לכנסת בבחירות האחרונות עם 10 מנדטים, היא תזכה ב- 11 יחידות מימון, שהן כ- 15 מיליון ש"ח, באמצעותן תכסה את הערבויות ותתקזז עם המקדמה שקיבלה מהמדינה. אגב, במידה והמפלגה לא תצליח לעבור את אחוז החסימה אבל כן תגרוף לפחות אחוז אחד מקולות המצביעים – היא עדיין תקבל יחידת מימון אחת.
מפלגה ותיקה, לעומת זאת, תקבל יחידות מימון לפי ממוצע המושבים בכנסת הקודמות והכנסת החדשה, ועוד אחד. כלומר: אם למפלגת "חתלי הזעם" היו כבר 10 מנדטים בכנסת הקודמת ובכנסת החדשה הגדילה את כוחה ל- 20, אז היא תקבל 16 יחידות מימון השוות כ- 22 מיליון ש"ח.
ולגבי הפעילות השוטפת? הרי מפלגות צריכות לקדם את האג'נדה, לקיים כנסים ולשמור על קשר עם העם. לשם כך, ישנם שני מקורות:
הראשון, הוא תקצוב שוטף לכל סיעה: כל אחת מהן מקבלת בכל חודש 6% מיחידת מימון (בערך 82,500 ש"ח), כפול מספר המנדטים שברשותה ועוד 6% (אגב, הסכום הזה הוגדל בשנה החולפת לאחר שעמד בעבר על 5%). כך לדוגמא, מפלגת חתולי הזעם שקיבלה 20 מנדטים זכאית בכל חודש לכ- 1.73 מיליון ש"ח. כל המפלגות יחד מקבלות מאיתנו בכל חודש מעט יותר מ- 10 מיליון ש"ח!
ובכך לא סיימנו, המימון השוטף כולל גם רכיב שני: תקצוב הצוות הפרלמנטרי (7.3 מיליון ש"ח בשנה שמתחלקים בין הסיעות). ושימו לב: ולא מדובר כאן בצוות הרגיל של הח"כים אלא בכח אדם נוסף עם תקציב משלו. איך מחלקים את הכסף? זה לא לגמרי ברור. בחוק נכתב: "בהתחשב בגודל הסיעות". אם נניח את הפרשנות הפשוטה של החוק אזי נחלק את הסכום הכולל ל- 120. כלומר: על כל מושב בכנסת תקבל המפלגה עוד 60,850 ש"ח לשנה. חברינו מחתולי הזעם עם 20 המנדטים יקבלו על סעיף זה כ- 1.2 מיליון שקלים נוספים בשנה.
בשורה התחתונה, כל המפלגות יחדיו קיבלו מאז הבחירות ב- 2015 למעלה מ- 530 מיליון ש"ח!
*
עד כאן חישובים, ועכשיו לשאלה החשובה באמת: על מה יוצא הכסף? על כך, אין ממש תשובה. המפלגות לא כפופות לחוק חופש המידע. גם הגורם המפקח עליהן, מבקר המדינה, איננו כפוף לחוק זה. בקיצור, אל תטרחו לפנות בבקשה לראות קבלות או פירוט התקשרויות – אתם לא תקבלו.
חשוב לומר: אין בכוונתנו לטעון שהמפלגות לא צריכות לקבל מימון ממשלתי. אנחנו פשוט רוצים לדעת האם הכסף משמש לפעילות שלשמו יועד והאם המפלגות אכן זקוקות לכמות כזו של כסף לפעילותן? לדוגמא: ישנן מפלגות שמחזיקות סניפים ממשיים עם מתפקדים ופעילות יומיומית – אך ישנן גם מפלגות עם מנגנון ריכוזי, בו אחת לכמה שנים בוחר יו"ר את חברי הרשימה ועל כן לא ייתכן שישנו צורך תקציבי דומה.
ואל נשכח: בנוסף לכל כספי מימון המפלגות, כל חבר כנסת מקבל מאיתנו בכל שנה כ- 93,000 ש"ח בעבור "קשר עם הבוחר" ולאחרונה הח"כים אף סידרו לעצמם עוד כ- 320 אלף ש"ח בכדי לממן התמודדות בפריימריז.
אז איך זה שאנו שומעים שוב ושוב שהמפלגות בחובות? והאם הכסף משרת את מטרתו? על כל זאת ועוד – בפרק הבא.
מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!
