ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

להצטלם עם זפת זה קל – האם הח"כים יילחמו בצינור הנפט הבא?

על רקע הסכם השלום עם איחוד האמירויות, מקדמת חברת קצא"א שינוע של מאות אלפי טונות נפט מהאמירויות לישראל ● ארגוני הסביבה מתריעים: אילת ואשקלון יהפכו ל"ערי נפט", תוך סיכון החופים ● לקצא"א עבר מפוקפק של פגיעה אנושה בסביבה, אך נראה שמקבלי ההחלטות בממשלה לא מודעים לפרטי ההסכם וממשיכים לקדם פרויקטים מזהמים, תוך התעלמות ממשבר האקלים
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מתנדבים מנקים זפת בחוף בת ים, בתחילת החודש. אסון ידוע מראש (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

אסון הזפת, חמור ככל שיהיה, השתלב יפה בקמפיינים של המפלגות. בחודש האחרון זכינו לגלריית תמונות מחמיאות של חברי כנסת מכל הקשת הפוליטית מתגייסים לניקוי החופים. "התרשמתי מאוד מהתנדבותם של האזרחים שבאו לנקות את החופים", צייץ ראש הממשלה בנימין נתניהו שנראה מסייר בחוף אשדוד לצד השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל. אך בזמן שיד אחת מסייעת בגריפת זפת, היד השנייה חותמת על הסכמים שהשפעתם האקולוגית הפוטנציאלית חמורה בהרבה.

בימים אלה מדינת ישראל מקדמת מיזם להובלת נפט ממדינות המפרץ הפרסי לנמל אילת ומשם לנמלי הים התיכון ואירופה באמצעות התשתית של חברת קצא"א (קו צינור אירופה אסיה), חברה פרטית בבעלות ממשלתית הפועלת תחת מעטה כבד של סודיות (על כך בהמשך). על ההסכם ("מזכר הבנות מחייב", בעגה המקצועית) חתמה חברת קצא"א עם חברת MED-RED מאיחוד האמירויות, והוא התאפשר בעקבות הסכם השלום עם איחוד האמירויות.

למרות היתרונות הגיאופוליטיים והכלכליים הקיימים בעסקה זו, טמון בה גם סיכון אדיר ובלתי הפיך: הפיכת אילת ואשקלון ל"ערי נפט", דרכן עובר גשר נפט יבשתי המזרים עשרות מיליוני טון נפט בשנה. באתר קצא"א נכתב כי צינור הנפט בכיוון אילת-אשקלון יכול לשנע 60 מיליון טון נפט בשנה. אך לפי ההערכות של ארגון "צלול", הנשענות על דיווחי קצא"א ודיווחים בכלי תקשורת זרים, מועברות כיום בצינור 3-2 מכליות נפט בשנה. ההסכם החדש ישרת עד 120 מכליות ענק (250 אלף טון) בשנה, כלומר – תוספת דרמטית של נפט.

בארגוני הסביבה מתריעים: די באחוז אחד מתכולת המכליות שישפך לים, כדי לכסות בנפט גולמי את החופים ושוניות האלמוגים של אילת, עקבה וחופי סיני. רק כדי לסבר את האוזן: אחוז אחד משול לכ-17,500 חביות נפט, כאשר בכל חבית יש כ-160 ליטר נפט. באסון הזפת הנוכחי, לצורך השוואה, מדובר היה במאות טונות בודדות של נפט גולמי שנשפכו.

עוד בשקוף:

יותר מ-250 מדענים חתמו עד כה על מכתב שיזמו שורה ארוכה של ארגוני סביבה הקורא לעצור את ההסכם בין קצא"א לאיחוד האמירויות. בין היתר הארגונים מזהירים מפני אסון אקולוגי בלתי הפיך בשונית האלמוגים באילת (שכבר כמעט נכחדה בשנות ה-70 עקב פעילותה של קצא"א), וכן מזיהום שיפגע בפעולתן התקינה של מתקני התפלת המים באשקלון. 

פעילות במחשכים

החשש של ארגוני הסביבה לא תלוש מהמציאות: לחברת קצא"א רקורד סביבתי מפוקפק; היא לא מחוייבת בכללים בסיסיים של שקיפות; והרגולטורים שאמורים לשמור על האינטרס הציבורי לא מודעים בעצמם לפרטי ההסכם בינה לאמירויות.

כפי שחשפה החודש שני אשכנזי ב"גלובס", המשרד שאמור לפקח על פעילות קצא"א – משרד האוצר – כלל לא מחזיק בהסכם עם איחוד האמירויות. לפי הדיווח, החברה להגנת הטבע ביקשה לעיין בהסכם לשינוע נפט שנחתם בין קצא"א לאיחוד האמירויות, אך הופתעה לגלות שהמשרד המפקח לא מחזיק בהסכם. "אין אפשרות להעביר את המידע שכן המידע אינו נמצא ברשות משרד האוצר", השיבו במשרד האוצר.

היעדר השקיפות של קצא"א הוא לא באג, אלא פיצ'ר. החברה הוקמה בסוף שנות השישים כמיזם משותף של ישראל ורפובליקת איראן, אך בעקבות מורכבות היחסים בין המדינות היא פועלת תחת מעטה כבד של סודיות ובמבנה בעלות מסועף. כל פרסום על החברה מחייב את אישור הצנזורה, היא נתונה לפיקוח משרד האוצר בלבד ועד לא מזמן לא היה ניתן לדעת כלל כיצד היא מנוהלת. למעשה, עד לשנת 2017 צו החיסיון אף הגדיר את אופן ניהול החברה כעניין סודי.

כפי שנכתב בצו החיסיון של הממשלה: "כל ידיעה הנוגעת לחברת (קצא"א) לרבות זהות בעלי מניותיהן, עסקאותיהן בתחום הנפט, שוֹויַן ואופן ניהולן… מוכרזת עניין סודי לעניין החוק". חוסר השקיפות של קצא"א בא לידי ביטוי גם בגניזת דוחות שכתב מבקר המדינה על התנהלות החברה, וכן בהתנהלותה החשאית בנוגע לעסקאות וחוזים שעליהן היא חותמת.

אסון ידוע מראש

בנושאי סביבה, החברה מחוייבת לדווח רק על חומרים שנפלטו או נשפכו וכן על הפרות ותקלות. אך כפי שנראה, התקלות הן רבות.

בין היתר, קצא"א אחראית לאסון הסביבתי החמור ביותר בתולדות המדינה: אירוע דליפת הנפט בשמורת עברונה ב-2014, שאירע בעקבות תקלה בצינור של קצא"א שגרם לדליפה של כ-5,000 מ"ק נפט גולמי לשמורת הטבע. 

עמותת אדם טבע ודין פנתה לחברת ADALYA לצורך הערכת הנזק הכלכלי, אשר העריכה אותו ביותר מחצי מיליארד שקל. קצא"א חויבה לבסוף במתן פיצויים על סך 100 מיליון שקל בלבד, אך מתוכם המשרד להגנת הסביבה קיבל 50 מיליון שקל לכל היותר, ורק 20 מיליון שקלים הוקצו לשיקום הסביבה. 

השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל במסיבת עיתונאים בירושלים בתחילת החודש. החשש של ארגוני הסביבה לא תלוש מהמציאות (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

מעבר לאסון עברונה, החברה מתהדרת באסונות אקולוגיים רבים נוספים: זיהום אדמות ב-2012, דליפת 1.5 מיליון ליטרים של דלק מטוסים אל שמורת צין ב-2011, בקיעת צינור ליד נחל פולג שבצפון ב-2008, דליפת 30 טון נפט בצפון הארץ ב-2007, ודליפות נפט אל תוך הים ב-1979 ו-1975. כמו כן, נציגי המשרד להגנת הסביבה אמרו כי הם "לא שוללים את האפשרות שהיו דליפות נוספות שלא דווחו", בראיון שפורסם במקומון האילתי "ערב ערב" בשנת 2010.

באתר החברה נכתב כי "מערכת היחסים עם הקהילה היא חלק ממדיניות החברה, והיא מסמלת את השותפות שלה עם הקהילה בה היא פועלת. חברת קצא"א תמשיך לפעול ולסייע באילת ואשקלון כל עוד היא פועלת בתחומן".

מחיר הכסף

לפי ההערכות, ההסכם הנוכחי צפוי להכניס לחברת קצא"א כ-700 מיליון דולר בשמונה שנים, וכן כמה מאות מיליוני דולרים למדינה. "זה כסף חשוב, אבל הסיכון של דליפה בהסתברות גבוהה והתלות המוחלטת של אילת בים סוף ובאלמוגים הרבה יותר גדולה", אומרת מאיה יעקבס, מנכ"לית ארגון "צלול". "זו סכנת מוות לתיירות באילת, שהיתה בעבר עיר נפט נידחת ונהפכה לריביירת תיירות".

בנוסף לנזק הפוטנציאלי האדיר לתיירות באילת במקרה של דליפה, על מקבלי ההחלטות להבין כי בעידן בו משבר האקלים הפך לסכנה מוחשית, אין מקום לקידום פרויקטי נפט.

כפי שכתבנו בעבר, ישראל ומשרד האנרגיה בהובלתו של יובל שטייניץ מקדמת כיום יותר משלושים תוכניות חדשות, חלקן תוכניות ענק, להקמת תשתיות של דלקים פוסיליים מזהמים, מעבר לפרויקט שינוע הנפט המדובר. לפי הערכות המשרד להגנת הסביבה, מדובר בהשקעה של מיליארדי שקלים מהקופה הציבורית בתשתיות אשר יקבעו, הלכה למעשה, את התלות של ישראל בדלקים לשלושים שנים לפחות. 

הקריאה לעצירת הפרויקטים הפוסיליים נתמכת במחקר ששותף על ידי האו"ם, הקורא להשאיר 82 אחוז מעתודות הפחם באדמה, מתוכם 49 אחוז מעתודות הגז. זאת, כדי לעמוד ביעדי הסכם פריז השואף להגביל את ההתחממות הגלובלית לפחות משתי מעלות עד שנת 2050.

סקר שפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה בתחילת השנה העלה כי רוב אזרחי המדינה מאמינים שהאנושות בסכנה בעקבות משבר האקלים וסבורים כי הממשלה צריכה להיערך בהתאם. אבל למה להתעסק עם הטייקונים אם אפשר להצטלם בחוף הים המזוהם ולהתגאות במצעי אקלים שלא מתעמתים עם תוכניות הרסניות ששייכות לעבר?

אזמ"ע?

(איך זה משפיע עליך)

צינור הנפט של קצא"א מאיים להחריב את החופים של כולנו. עלינו לשאול את עצמנו אם הכנסות של כמה מאות מיליוני דולרים לתקציב המדינה וליזמים פרטיים שוות את הסיכון שלא נוכל ללכת עם הילדים לחופי אילת ואשקלון. מה מחיר הפרויקט אם קיים סיכון לא מבוטל לדליפה מהצינור שתפגע בבריאות של כולנו? 

רק בנובמבר האחרון זכינו לדוגמה לפגיעה בבריאות של אזרחים ואזרחיות באשקלון עקב דליפה ממיכל דלק. למי שייך מיכל הדלק? לקצא"א, כמובן.
מעבר לסכנות ממשיות אלה, כל קידום של פרויקט פוסילי שכזה מחריף את משבר האקלים – האיום הגדול ביותר על האנושות כרגע.

מעש"י

(מה עושים כדי שיתוקן)

ביטול צינור הנפט של קצא"א נראה כרגע חזון רחוק, אך לכל הפחות ראוי שפרטי ההסכם בנוגע לשינוע הנפט מהאמירויות – פרויקט שמסכן את משאבי הטבע ועשוי לפגוע בבריאות של כולנו – יהיו שקופים ונגישים לציבור, דבר שיגביר את הפיקוח הציבורי ויעזור במניעת תקלות פוטנציאליות.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת דרור גורני

דרור גורני
כתב הון-שלטון-אקלים. סטודנט באוניברסיטה העברית, ומאמין בכוח של אנשים אכפתיים לשנות את המציאות. שומר על אופטימיות, אקטיביסט, ולצד עבודתי בשקוף מתנדב במספר ארגונים, בהם "ישראל 2050" ועמותת "לפרוש כנף". מקווה להשאיר את העולם טוב יותר לדור הבא. אני מאמין שכלי התקשורת בארץ לא מסקרים נושאים סביבתיים כמו שצריך, ולא במקרה. מאז שהצטרפתי ל"שקוף" אני שואף לחשוף את האינטרסים והקשרים החבויים הקיימים בין החברות המזהמות במדינה למקבלי ההחלטות, ורואה חובה לשקף לציבור את ההשלכות הקיומיות של משבר האקלים כמו שהן.

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,932 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

הירשמו לניוזלטר השבועי החדש שלנו, עם כל הכתבות והתחקירים של "שקוף" ו"העין השביעית" בנושאי סביבה, לצד חדשות משבר האקלים מהארץ ומהעולם.