לקראת בחירות נוספות: החוב של המפלגות לציבור עומד על כ-174 מיליון שקל

מתגובת הכנסת לבקשת חופש מידע עולה כי מאז מרץ 2020 ימינה היא המפלגה היחידה שהגדילה את החוב שלה. הליכוד ממשיך לקחת הלוואות. חד"ש ותע"ל הן היחידות שלא לקחו הלוואה ולא חייבות כסף לציבור. "דרך ארץ" של הנדל והאוזר הספיקה לקחת הלוואה של יותר מ-4.5 מיליון שקל 
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

מפלגת "הליכוד" חייבת למדינה יותר מ-64 מיליון שקל, חוסן לישראל (כחול לבן) ו"יש עתיד" חייבות כל אחת מעל 15 מיליון שקל. יתרת החוב של כלל המפלגות לציבור, נכון לחודש האחרון, עומדת על כ-174 מיליון שקל. מדובר בהקטנה של החוב ביחס למצב מיד אחרי הבחירות לכנסת ה-23, בחודש מרץ 2020, אז עמד החוב של כלל המפלגות על כ-192 מיליון שקל. כך עולה מתשובת הכנסת לבקשת חופש המידע שהגיש שקוף לאחרונה לקראת הבחירות לכנסת ה-24. 

אבל – עם פיזור הכנסת בשבוע שעבר, המפלגות כבר לקחו הלוואות נוספות שהגדילו את החוב שלהן לציבור אפילו עוד יותר. כל זה התאפשר לאחר שחברי הכנסת החליטו, רגע לפני פיזור הכנסת, להגדיל את גובה ההלוואה המותרת למפלגות לקראת בחירות ועל פריסה רחבה יותר של תשלומי ההחזר.

לקראת הבחירות לכנסת ה-24 בדקנו את ההפרש בין החוב של המפלגות למדינה בחודש מרץ (מיד לאחר הבחירות לכנסת ה-23) לחוב שלהן בחודש דצמבר. גילינו כי הליכוד, ימינה ודרך ארץ המשיכו להגדיל את החוב שלהן למקסימום המותר. לעומתן חד"ש ותע"ל לא לקחו אפילו שקל אחד מהציבור כהלוואה. ויש גם מפלגות שקיבלו הלוואות וכנראה שכבר לא יחזירו את הכסף לציבור, כמו "התנועה הירוקה" במסגרתה התמודדה סתיו שפיר, ו"העצמאות" של אהוד ברק. 

צריך לציין: הכל חוקי לפי הספר. אבל החוק נקבע על ידי מי שלוקחים את ההלוואות – הח"כים עצמם. בצירוף העובדה שאף אחד לא באמת ערב לכסף הציבורי, לא חייב עליו דין וחשבון וכל זה מתנהל במחשכים גורם לכך שבסוף הציבור משלם על ההרפתקאות של הפוליטיקאים.

כמה כסף חייבות המפלגות? נתוני ההלוואות

על קצה המזלג – מהו חוק מימון מפלגות:

  1. מפלגות המכהנות בכנסת מקבלות מימון מהמדינה.
  2. הכסף ניתן באופן שוטף בזמן הכהונה וכן עבור ניהול קמפיין הבחירות.
  3. הסכום הנמסר לכל מפלגה מחושב על פי "יחידת מימון", ששוויה כ-1.4 מיליון שקל.
  4. חישוב המימון לקמפיין בחירות: מספר יחידות המימון של כל מפלגה נקבע על פי ממוצע המנדטים שלה בין הכנסת הקודמת לבאה אחריה, ועוד אחד. לדוגמא, מרצ זכתה בכנסת ה-19 בשישה מנדטים ובכנסת ה-20 בחמישה. ולכן היא קיבלה 6.5 יחידות מימון בתחילת הכהונה האחרונה (ממוצע 5.5, ועוד 1), נכפיל ב-1.4 מיליון שקל (יחידת מימון) ונקבל כ-9.1 מיליון שקל.
  5. המימון השוטף: המפלגות מקבלות גם תשלום חודשי שוטף בגובה של 6% מיחידת מימון, כפול מספר המנדטים הנוכחי, ועוד אחד. אם נחזור לדוגמא של מרצ, המפלגה מקבלת מדי חודש כ-500 אלף שקל ( לפי מפתח: 5 מנדטים ועוד 1, כפול 6% מיחידות מימון השווה לכ-1.4 מיליון שקל).
  6. המפלגות יכולות גם לקחת הלוואות לאחר הבחירות כדי על חשבון מימון עתידי עד גובה חצי מהתשלום לשלוש שנים.

משנים את הכללים

לפי חוק, המפלגות יכולות לקחת הלוואות לאחר הבחירות בגובה מחצית המימון השוטף שהן מקבלות. עד כה הן יכלו לפרוס את החזרי ההלוואות על פני שלוש שנים, אבל רגע לפני פיזור הכנסת המפלגות הגדילו לעצמן את פריסת החובות עד ל-4.5 שנים. התרגיל הוא פשוט – מקבלים מהמדינה (מאיתנו) כסף, מבזבזים את הכסף (שלנו) על קמפיינים, נכנסים לחובות ואז לוקחים הלוואה מהכנסת. 

עוד בנושא:

מה קורה אם הכנסת מתפזרת ושוב הולכים לבחירות, עוד לפני שחלף פרק הזמן שבו היו אמורות המפלגות להחזיר את ההלוואות – כפי שקרה בשתי מערכות הבחירות הקודמות, וקורה גם עכשיו? כעיקרון, המפלגות אמורות להחזיר את החוב מתוך המקדמה שהן מקבלות לקראת הבחירות. אבל פעם אחר פעם הפוליטיקאים משנים את כללים כך החזרי החוב שלהם נדחים. כך עשו רק בחודש שעבר עם פיזור הכנסת ואישור תיקוני החקיקה לבחירות ה-24, וכך הן עשו בגם סבבי הבחירות הקודמים

מי שהגדילו את החוב ומי שהוכיחו שאפשר אחרת

בזמן שחלף מאז הבחירות של מרץ 2020 החלו רוב המפלגות להשיב את החוב שלהן, והצליחו להפחית את סך החובות של כל המפלגות ב-17 אחוז. המפלגה היחידה שהחוב שלה גדל מאז מרץ 2020 היא ימינה. החוב של מפלגתם של בנט ושקד עמד במרץ על 6.45 מליון שקל, וכעת הוא עומד על 7.17 מיליון שקל שהם חייבים לציבור. 

בתקופת הזמן הזאת הליכוד אמנם החזיר כ-1.47 מיליון שקל מידי חודש אבל לקח עוד הלוואה של 8.5 מיליון שקלים מהקופה הציבורי. וכך אם החוב שלו עמד על כ-69 מיליון שקל בחודש מרץ, בסוף 2020 הוא עומד על 64.4. 

ראוי לשים לב גם למפלגה של יועז הנדל וצבי האוזר "דרך ארץ" שהתפלגה מ"תל"ם" של בוגי יעלון לצורך כניסה לממשלת נתניהו-גנץ. כחלק מהעסקה המפוקפקת, שינו לטובתם – ורק לטובתם – את החוק, כך שהם קיבלו תקציב מימון מפלגות שקודם לא היה מגיע להם. בשורה התחתונה זה איפשר לצמד לקבל כ-250 אלף שקל מידי חודש לטובת פעילות מפלגתית. בנוסף על כך הם ניצלו את מלוא ההלוואה שהם רשאים לקחת ונכון להיום הם חייבים לציבור כ-4.56 מיליון שקל – סכום, שאם טרם בזבזו אותו, הם מביאים איתם כנדוניה לכל שיתוף פעולה או איחוד בין מפלגות. את ההלוואה, אגב, הם לקחו לאחרונה, ככל הנראה כבר בידיעה שימיה של הכנסת ה-23 ספורים. 

בנוסף ,ישנן שתי מפלגות שאת הכסף שקיבלו כהלוואה לבחירות כבר אין מאיפה לגבות, כיוון שהן לא נכנסו לכנסת ה-23: החוב של מפלגת העצמאות, דרכה התמודד ח"כ יאיר גולן, עומד על כ-4 מיליון שקל, והחוב של התנועה הירוקה, דרכה התמודדה סתיו שפיר, מגיע לסכום של 3.9 מיליון שקל. כמעט שמונה מיליון שקל שנרשמו לחובת הציבור.

מבקר המדינה מאפשר למפלגות לא להגיש דיווחים על ההוצאות שלהןם בבחירות. מתניהו אנגלמן (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90).

מכל הרשימה הזאת אולי נראה שאין דרך לנהל מפלגה וקמפיינים בלי להיכנס לחובות של מיליונים. אבל יש שתי מפלגות שמוכיחות שאפשר גם אחרת. חד"ש שמוביל איימן עודה, ותע"ל של אחמד טיבי, שתיהן חלק מהרשימה המשותפת, שלא לקחו אפילו שקל אחד מהמדינה בהלוואות. ראוי לציין גם את ח"כ שאשא ביטון שהשיבה בימים האחרונים את החוב לכנסת של מפלגת "כולנו", מתוך כספים שהצטברו ככל הנראה בחשבון המפלגה.

הבעיה: כסף לא שקוף

הבעיה המרכזית היא לא סכומי הכסף שמקבלות המפלגות, אלא העובדה שהכסף לא שקוף. יו"ר המפלגה יכול לעשות עם הכסף שלנו מה שהוא רוצה. להעביר לחברים, מקורבים, לשלם דמי שתיקה בכסות "ייעוץ" ועוד. השמיים הם הגבול. דין וחשבון לציבור – אף אחד לא נותן. 

היחיד שיכול, ואמור לבקר את ההתנהלות של המפלגות עם הכספים שהציבור מקצה להן הוא מבקר המדינה. המפלגות אמורות להגיש לו דוחות על האופן שבו השתמשו בכספים שקיבלו לטובת מימון הבחירות. אבל מתניהו אנגלמן, המבקר, מאפשר למפלגות לדחות את הגשת הדוחות מאז הבחירות לכנסת ה-21. 

אזמ"ע?

(איך זה משפיע עליך)

בשנתיים האחרונות בזבזו הפוליטיקאים כמיליארד שקל על תעמולה. כסף שהיו יכולים להפנות למערכת הבריאות או לחינוך נעלם בתוך מנגנון המפלגות. המפלגות עצמן לא כפופות לחוקי שקיפות בסיסיים. וכך הן ממשיכות לבזבז את הכסף שלנו, בחוסר שקיפות מוחלט ובלי לתת דין וחשבון אפילו למבקר המדינה.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
עידן בנימין

כתב לתיקון הכנסת

ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד.

מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,702 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.