"להעלות שם, לשים אותו בתקשורת ולתת לציבור לומר את דברו"

"הוועדה אמרה מפורשות שאין לה כלים לבחון את טוהר המידות. היא הגישה הצעה לראש הממשלה אך מעולם לא קיבלה התייחסות", אמרה דגנית שי, מנהלת אגף לביקורת משרדי הממשלה במשרד מבקר המדינה במהלך דיון בוועדה לביקורת המדינה. "האם התפקיד הראשון במעלה של הוועדה אינו לבדוק את טוהר המידות?", שאל ח"כ עפר שלח, יו"ר הוועדה.

שלח צודק. "הוועדה" היא "הוועדה המייעצת למינוי בכירים", או כפי שנוהגים לכנות אותה בעיתונות – ועדת גולדברג. תפקידה: לייעץ לראש הממשלה במינוי שבעה מהתפקידים הבכירים ביותר בשירות המדינה: רמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה, ראש שב"כ, ראש המוסד, נציב שב"ס, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד. מטרתה, על פי דו"ח מבקר המדינה מ-2016, שהוצג במהלך ישיבה בחודש שעבר: "להבטיח את טוהר המידות של המינוי המוצע ולמנוע מינויים הנעשים מזיקות אישיות, עסקיות או פוליטיות לגורמים בממשלה". 

יו"ר הוועדה הוא שופט בדימוס של בית המשפט העליון, וחבריה הם נציב שירות המדינה ונציג ציבור אחד או שניים. תקופת כהונתם של חברי הוועדה קצובה לשלוש שנים וניתן להאריכה בשלוש שנים נוספות. כיום חברים בוועדה השופט בדימוס אליעזר גולדברג (מונה לתפקיד ב-2018), נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ' ונציגי הציבור משה טרי ופרופ' טליה איינהורן (צייצנית סדרתית כנגד בג"ץ והיועץ המשפטי לממשלה). 

שמה של הוועדה נקשר במה שנראה כפארסות חוזרות סביב מינויי בכירים כמעט בכל תפקיד אפשרי. זכורים במיוחד ניסיונות המינוי הכושלים של משה אדרי למפכ"ל, של יואב גלנט לרמטכ"ל ושל יעקב פרנקל לנגיד. אפילו המינוי של חברי הוועדה עצמם הצליח לעורר סערה לפני כמה שנים, עת נתניהו ניסה לצרף אליה מקורבים שלו, יעקב נגל ואיריס שטרק. עתירה של התנועה לטוהר המידות לבג"ץ הביאה להקפאת המינוי ואח"כ להסרת המועמדות. בקיצור – חגיגה. הדיון בוועדה לביקורת המדינה סיפק סיבה אפשרית לבלגן: הוועדה לבדיקת מועמדים לא באמת יכולה לבדוק מועמדים.

שהתקשורת תחקור

ועדת גולדברג אינה מחליטה על המינויים המגיעים לבדיקתה, אלא רק מספקת המלצה. השר עדיין יכול למנות את המועמד החביב עליו – למרות הביקורת. עם זאת למסקנות הוועדה משמעות במקרה של עתירות נגד המינוי, ובעיקר – היא יכולה לייתר אותן.

עוד בשקוף:

• טעות שהפכה למדיניות: ששה ראשי ערים לשעבר יקבלו מליונים מקופת הציבור
• בליכוד היו מעדיפים לוותר על הרשות המחוקקת
• הבלוף שמאחורי החלטת הממשלה לקצץ בשכר נבחרי הציבור

"לוועדת גולדברג יש חשיבות ליצירת חוצץ במינוי בכירים. עצם העובדה שמינויים אלו עוברים בקרה שנועדה להבטיח את טוהר המידות מונעת התערבות שיפוטית", הסבירה בדיון דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.

"בניגוד לטענות שנשמעות כי הוועדה מכבידה על הממשלה, ועדת גולדברג הוקמה מתוקף החלטת ממשלה ומשקפת את הרצון הממשלתי להבטיח את איכות המינויים. אם לא היה מנגנון בדיקה של ועדת גולדברג, ולא הייתה ביקורת ציבורית הייתה הממשלה עשוייה למנות מישהו לא מתאים ולקבל את הביקורת לאחר מעשה״, הוסיפה זילבר. 

אבל למרות שוועדת גולדברג היא הפיתרון שמצאה הממשלה לבדיקת טוהר המידות של מועמדים בכירים, לא נראה שמישהו מנסה לתת לוועדה כלים של ממש לבצע את עבודתה.

באחת ההזדמנויות בהן היה צריך לבחור נגיד לבנק ישראל "ומועמד אחר מועמד נפסל לאחר רעש ציבורי בתקשורת" נערכה ביקורת, סיפרה נציגת משרד המבקר בדיון. בסופה מסר מזכיר הוועדה דאז (שהיה גם המשנה למזכיר הממשלה) "מסמך שבשורה התחתונה שלו אמר שאין לוועדה כלים לבחון את המועמדים במישור טוהר המידות". "הכלי המשמעותי היחיד שיש לי", סיכם המזכיר, "הוא להעלות שם, לשים אותו בתקשורת ולתת לציבור לומר את דברו". מאז, נראה שכלום לא השתנה.

"התשובה שאנחנו קיבלנו ממשרד רה"מ היא שהצעת יו"ר הוועדה [להקניית סמכויות בדיקה] כוללת שינויים רבים ונבחנת עם הגורמים הרלוונטיים בשיתוף פעולה עם משרד המשפטים", אמר יובל חיו ממשרד המבקר במהלך הדיון, "אלו שהקימו את הוועדה גילו עניין לטפל בבעיה. זה עדיין הכלי שמשמש את הממשלה". 

זילבר, מצד שני, אמרה כי משרד המשפטים לא מכיר את ההצעה לתיקונים. כלומר, ארבע שנים אחרי שהוצגה הבעיה – דבר לא נעשה כדי לפתור אותה. נכון לעכשיו, גם לא נראה שיעשה. למעשה, יש מי שמעוניין לבטל את הוועדה כליל.

הליכוד רוצה להעביר את סמכויות הוועדה לקואליציה

"כרגע אנחנו לא מכירים שום הצעה קונקרטית לשינוי המצב הקיים", אמרה זילבר, אך בדיון עלו שתי הצעות. אחת מהן של יו"ר הוועדה שלח, השנייה – של הח"כ היחיד הנוסף שטרח להגיע לדיון, שלמה קרעי מהליכוד. קרעי, מנאמניו הקרובים של ראש הממשלה נתניהו בכנסת הנוכחית, וגם שלח מציעים לבטל כליל את הוועדה. 

״אין לוועדה שום ערך מוסף", אמר קרעי בדיון, "למה לייצר ועדות על גבי ועדות. שהוועדה הרלוונטית בכנסת תפקח. הדברים האלו יכולים להתגלות גם בממשלה וגם כשהכנסת תפקח".

אלא שישנו הבדל בין ההצעות. בעוד שלח מעוניין להעביר את הבדיקה לכנסת, קרעי מציע מנגנון שנשלט בידי הקואליציה.

לפי הצעתו של שלח, הכנסת תקיים שימוע פומבי למועמד. לפי הצעתו של קרעי, במקום ועדת גולדברג תוקם ועדה שתורכב מיו"ר האופוזיציה ויושבי ראש של מספר ועדות (חוץ וביטחון, חוקה חוק ומשפט, כספים, פנים והגנת הסביבה וביקורת המדינה). בראש הוועדה יעמוד יו"ר הוועדה שהמינוי נוגע לתחומים המפוקחים על ידה. 

נבהיר: חוץ מיו"ר האופוזיציה ויו"ר הוועדה לביקורת המדינה, שאר ראשי הוועדות ממונים על ידי הקואליציה.על פי הצעתו של קרעי הם יהוו גם את הרוב בוועדה וגם יכהנו לחילופין בראשה.

במקום לעבור בוועדה הממשלה ממנה ממלאי מקום

גורלה של ועדת גולדברג הוא אחד משורת נושאים הנמצאים במחלוקת בין כחול לבן לליכוד, הנוגעים להליך המינוי של בכירים בשירות המדינה. לנתניהו עניין רב בזהותם של העומדים בראש מערכת האכיפה והחוק, בשל מעמדו הן כנאשם במספר פרשיות פליליות והן כנחקר פוטנציאלי באחרות, כגון פרשת מניות הפלדה והפערים שנמצאו בהצהרות ההון שלו על ידי המבקר הקודם. אך נכון לעכשיו, התנהלות מקבלי ההחלטות בפועל מייתרת דה-פקטו את הוועדה.

שניים משבעת בעלי התפקידים שמינויים אמור לעבור את הביקורת של ועדת גולדברג אינם מאויישים מזה זמן רב ותפוסים בידי ממלאי מקום: מאז פרש רוני אלשיך בדצמבר 2018 לא מונה מפכ"ל והשר לביטחון פנים הודיע לאחרונה שגם אין לו כוונה לעשות זאת בקרוב. מאז ינואר 2019 לא מונה גם נציב שב"ס. במקומם מובילים את שניים מהגופים המרכזיים במערך אכיפת החוק שלנו ממלאי מקום, זמניים, שהשר לבטחון הפנים מחליט שוב ושוב על הארכת המינוי הזמני שלהם ומותיר את עתידם מותנה ותלוי בידיו. 

המינוי הבא שצפוי לעלות על שולחן הוועדה הוא מחליף לראש השב"כ נדב ארגמן, שעתיד לסיים את תפקידו במאי 2021. מיד לאחר מכן, ביוני, צפוי להתחלף גם ראש המוסד. אם ההתנהלות הנוכחית תימשך, הרי שגם בתפקידים אלו נראה ממלאי מקום נצחיים, והפלפולים על אופי הליך הבדיקה יישארו מיותרים.