דפוס חוזר: ח"כ שיר קידמה בכנסת אינטרסים של חברת לובי

קידום פיצוי כספי על משבר הקורונה רק לחנויות אופטיקה והצעות חוק ששוות למד"א הרבה כסף ● ממעקב אחר עשייתה הפרלמנטרית ניכר כי צעדים שניסתה לקדם ח"כ לשעבר מיכל שיר לאורך כהונתה בכנסת, מתאימים בדיוק לארגונים שמייצגת חברת הלובי "הקבינט" ● שיר מכחישה: "איני עובדת עם חברות לובינג או מתייעצת איתם"
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

נווטו בכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:


נהוג לחשוב שלוביסטים מקדמים בכנסת רק מהלכי ענק שפוגעים בציבור ועוזרים לתאגידים וחברות, או חקיקה שעוזרת באופן מובהק לאינטרסים הכלכליים שלהן – אבל זה לא תמיד כך. לעתים הקשרים של הלוביסטים עם חברות וחברי הכנסת מובילים לדברים אפורים יותר: דיון בוועדה, שאילתא למשרד ממשלתי או הצעת חוק לגיטימיות לכאורה. 

קראו עוד על לוביסטים ב"שקוף":

פעמים רבות המהלכים הללו יראו לנו אפילו ככאלה שנועדו לקדם מטרה טובה. חברי הכנסת שמשתפים פעולה עם חברות הלובי עשויים אף להתגאות בעשייה מסוג זה: הם אמנם פעלו בתיאום עם בעלי אינטרס צר, אך התוצאה מועילה לעוד אוכלוסיות לצד הארגון שמרוויח ממנה. אז למה זה בכל זאת מסוכן?

הנה דוגמה: בספטמבר נערך בכנסת דיון בנושא תשלומי ארנונה של חנויות אופטיקה קטנות. בסגר הראשון של מגיפת הקורונה, נסגרו כל העסקים מלבד אלה שהוגדרו כ"חיוניים". כך בזמן שנסגרו למשל חנויות בגדים, ברים ומספרות, ניתן אישור לעסקים אחרים להישאר פתוחים – ביניהם מכולות, בתי מרקחת, חנויות לתיקון מחשבים וטלפונים וחנויות אופטיקה. 

מיכל שיר. מקדמת אינטרסים תואמים לחברת "הקבינט" (צילום: נועם ריבקין, פלאש 90)

על מנת להקל על החנויות שנאלצו להפסיק לעבוד, ניתן להן פטור מתשלום ארנונה לעירייה על חודשי הגל הראשון. החנויות החיוניות לעומת זאת, לא קיבלו את ההנחה – משום שיכלו להמשיך לעבוד. עם זאת, ישנן חנויות שנשארו פתוחות ובכל זאת קרסו – ועדיין חויבו בתשלום ארנונה כרגיל. ח"כ מיכל שיר (אז חברת סיעת הליכוד, והיום חברת רשימת "תקווה חדשה") יזמה בנושא הזה דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. 

הדיון עסק כולו בבעיית תשלום הארנונה של חנויות האופטיקה, באופן ספציפי. האם מצבן חמור מזה של חנויות אחרות שנפתחו אך הפסידו? נציג משרד הפנים שהוזמן לדבר בדיון, סיון להבי, הסביר בדבריו כי לא ניתן להקל רק על חנויות מסוג מסוים. 

"כל מי שהיה פתוח וכל מי שהיה חיוני, לא קיבל הנחה", הוא הסביר. "אם אנחנו נאשר לאופטומטריסטים, נצטרך גם לדון במכולות וגם בפארמים וגם בחנויות התקשורת שיטענו ויבואו ויגידו, גם אני פתחתי אמנם אבל ירדתי במחזורים שלי". בהמשך הוסיף גם "אני לא רואה מקום להחריג מתוך ההחלטות שלנו רק את עולם האופטיקה, מכיוון שזה יכול לפגוע בשוויוניות".

מדוע, אם כך, לא דרשה ח"כ שיר לדון בנושא הנחה בארנונה לכלל החנויות החיוניות, מכל סוג שהוא, שחוו ירידה בהכנסות בזמן הסגר? רמז לתשובה אפשרית הופיע לקראת סוף הדיון: כששאל ממלא מקום יו"ר הוועדה, ח"כ איתן גינזבורג, אם יש עוד מישהו שמבקש לדבר בוועדה, הזכירה לו שיר כי יש מישהו כזה: צח בורוביץ, לוביסט מחברת "הקבינט", שמייצגת את "מועצת האופטומטריסטים בישראל". בתגובה אמר לה גינזבורג כי הנציגה שלו נמצאת בדיון, והזמין את דנה יארק, היועצת המשפטית של המועצה, לדבר.

בכתבה (שנראית כמו תוכן ממומן) בערוץ "וואלה עסקים" אמר בורוביץ כי מועצת האופטומטריסטים "פעלה כדי להגן על זכויות האופטומטריסטים ולתקן עיוות במדיניות הפטור מארנונה שהפלתה לרעה דווקא את חנויות האופטיקה הזעירות. לחנויות הללו לא הייתה יכולת עצמאית להושיע, אך המועצה פעלה מול קובעי המדיניות והביאה לשינוי שכל בעלי העסקים נהנים ממנו".

לאחר צפייה בבקשת חברת הכנסת עולה השאלה: האם הדיון כולו נקבע בתיאום עם חברת הלובי שמייצגת את מועצת האופטומטריסטים? האם גם בסוגיות אחרות של ניהול משבר הקורונה חברי כנסת נלחמו על פיסות העוגה, מבלי לראות את התמונה השלמה? וגם – מה מרוויחים מכך חברי הכנסת שפועלים בצמוד לחברות לובי?

הצעות חוק ששוות למד"א הרבה כסף

בנוסף למועצת האופטומטריסטים, חברת הלובי "הקבינט" מייצגת חברות כמו הבנק הבינלאומי, ארגון האנרגיה "פורום חברות הגפ"מ" וקופת חולים לאומית, לצד עמותות כמו "אותות" ו"אור שלום". בין היתר מייצגת החברה גם את מגן דוד אדום. מסקירת העבודה הפרלמנטרית של שיר בשנה האחרונה, עולה כי היא חתומה על שתי הצעות חוק שמועילות כלכלית למד"א, לצד חברי כנסת ספורים, וכי בחודש שעבר הגישה שאילתא בנושא למשרד הבריאות.

הצעת חוק מחודש אוגוסט האחרון, עליה חתומה שיר לצד חברי כנסת נוספים, מבקשת לאפשר למד"א לגבות תשלום על טיפולים מרחוק בתקופת הקורונה, באופן זהה לגביית תשלום על טיפול נמרץ שניתן באמבולנס. שינוי כזה בחוק עשויה היה להועיל מאוד כלכלית למד"א בתקופת הקורונה, אך להעמיס כלכלית על המטופלים שזקוקים לעזרה דחופה. ההצעה לא עברה. 

הצעת חוק אחרת מחודש יוני עוסקת גם היא במד"א. לפי ההצעה, שהוגשה על ידי שיר וחברי כנסת מסיעת הליכוד, מוצע לאפשר החזר מלא מהמדינה על נסיעות באמבולנס או במונית לטיפולי דיאליזה או לטיפולים אונקולוגיים. כיום מקבלים מטופלים החזר מלא על נסיעה בתחבורה ציבורית, והחזר חלקי (50%) על נסיעה במונית או באמבולנס לטיפול בבית החולים. 

ח"כ שיר הציעה החזר מלא מהמדינה על נסיעות באמבולנס לצורך דיאליזה (צילום: עודד ישראלי)

הצעת החוק יכולה להכפיל את הכנסות מד"א מהסעת חולים לטיפולים באמבולנסים, ואף יותר מזה: מימון מלא של הנסיעה עשוי לתמרץ את המטופלים להזמין אמבולנס או מונית לנסיעה כזאת. בעוד שמונית היא זולה יותר ומספקת עבודה לחברות קטנות או אנשים פרטיים, מימון נסיעה באמבולנס מועיל כלכלית למד"א – ארגון גדול וחזק – ועשוי להעמיס על זמינות האמבולנסים, שיש בהם צורך במצבי חירום, בניגוד למוניות. גם הצעת חוק זו לא עברה בכנסת. 

בנוסף להצעות החוק, הגישה ח"כ שיר בחודש דצמבר האחרון שאילתא בנושא תקציבים להפעלת בנק חלב אם, מיזם שמופעל על ידי מד"א, ומקבל מימון ממשרד הבריאות. לצד החשיבות העצומה של מטרות מד"א – הצלת חיים – חשוב לזכור כי מד"א הוא אינו עמותה קטנה או גוף ממשלתי, אלא אגודה עות'מאנית שתקציבה מאות מילוני שקלים בשנה ואלפי עובדות ועובדים. מהלכים שמועילים לארגון הם לא בהכרח מהלכים שמועילים לציבור הרחב.

אינטרסים צרים

מעבר לכך, ח"כ שיר יזמה דיון בסוף חודש אוקטובר 2020 סביב דרישתם של מדריכי עמותת "אותות" לקבל העלאה בשכר. העמותה, שמספקת מסגרות חוץ ביתיות לנוער בסיכון ומיוצגת גם היא על ידי חברת הלובי "הקבינט", דרשה מהמדינה לצורך כך תוספת בתקציב שמגיע לעמותה ממשרד הרווחה. 

אין חולק על חשיבות עבודתה של העמותה, אך האם דיון ספציפי ב"אותות" הולם את המצב בכל העמותות הישראליות שעוסקות בתחום? עמותות נוספות כמו "רטורנו" למשל, נפגעו ממשבר דומה באותה תקופה – אך לא נכחו בדיון והדיון לא עסק בעניינן. עם זאת, אנשי מקצוע שעסקו בנושא אמרו ל"שקוף" כי הסיבה לקיום הדיון עשויה להיות ש"אותות" היא העמותה היחידה שרצתה בקיום דיון כזה, וכי העמותות האחרות העדיפו לקדם פתרון בדרך אחרת. 

הצעות החוק, הדיונים והשאילתה שקידמה ח"כ מיכל שיר בשנה האחרונה נראים מהצד כמהלכים תמימים וחיוביים שעשויים להיות מועילים לציבור. אבל נראה שכולם עוזרים לארגונים מסוימים שיש להם לובי בכנסת ואולי אף קרבה ללשכתה של שיר – ובכך הם כבר לא מהלכים שמקדמים את טובת הציבור בלבד. מה אם לכל אחת מהבעיות הללו קיים פתרון טוב יותר, יעיל יותר או זול יותר, שעוזר לציבור אך לא מיטיב באותו אופן עם הארגונים המסוימיים שמיוצגים על ידי חברת לובי?

עבודת חברות וחברי הכנסת קשה ותובענית: עליהם להבין לעומק במגוון נושאים וללמוד במהירות, ובין דיונים בוועדות להצבעות במליאה אין להם תמיד מספיק זמן לעשות את זה. את הפער הזה מנצלים לעתים לוביסטים, להם כוח אדם רב וזמן לחקור לעומק את הנושאים שחשובים לחברות שהם מייצגים. הם יכולים להעביר לח"כים הצעות חוק, מחקרים או ניירות עמדה מוכנים ומשכנעים, 

מסקירת המהלכים של שיר עולה דפוס של עשייה שעלולה להיות מתואמת עם חברת הלובי "הקבינט", ששניים מעובדיה הם חברי כנסת לשעבר – מירב בן ארי ויואל חסון. לחברי כנסת לשעבר גישה בלתי מוגבלת לכנסת וקשרי חברות עם נבחרי הציבור, וכיום אין לציבור אף דרך לדעת מה רמת הקשר ביניהם, מתי נפגשו ועל מה דיברו. האם קשריה של שיר עם עובדי חברת "הקבינט" הם שהובילו למהלכים שקידמה? לא נדע עד שלא תוגבר השקיפות בעבודת הלוביסטים ובקשר שלהם עם חברות וחברי הכנסת.

ח"כ מיכל שיר מסרה בתגובה:

"איני עובדת עם חברות לובינג ואיני מתייעצת איתם. הצעות החוק מגן דוד אדום וביטוח בריאותי ממלכתי אלו חוקים שיזמו והובילו חברי הכנסת אופיר כץ ויפעת שאשא ביטון בהתאמה ולכן לא היה לי שום קשר לחברת לובי כזאת או אחרת.

"בנוגע לחנויות האופטיקה: החל מרגע פרוץ המשבר, בשל היותי עצמאית במשך 11 שנה, הבנתי את גודל האירוע ונחלצתי למען העסקים הקטנים והבינוניים שפנו אליי ללא הרף. אני מודה להם וקוראת להם להמשיך לעשות כך גם בכנסת הבאה בכדי שאמשיך להיאבק עבורם. יזמתי דיון בוועדת הפנים על מנת לעזור לחניות רחוב חיוניות, שהוגדרו כך על ידי הממשלה ובשל כך אינן זכאיות לפטור מארנונה גם אם צברו הפסדים בשביל פתיחתם. עזרתי לחנויות הרחוב הקטנות שנפלו בין הכיסאות מעצם גודלו של המשבר ואני שמחה שמשרד הפנים ומשרד האוצר פעלו ביוזמתי לתיקון העוול הנורא שיצרו עבור כל חניות הרחוב החיוניות, בעקבות משבר הקורונה.

הפתרון: הגברת השקיפות בעבודת הלוביסטים בכנסת (צילום: אתר הכנסת)

"בנוגע לבנק החלב: בחודש נובמבר האחרון הובלתי בכנסת את יום הפג הבינלאומי, יום שהועלה ליוזמה לראשונה ע"י השרה אורלי לוי אבקסיס וקורה אחת לשנה בכנסת. כחלק מיום זה עלה נושא בנק החלב, שנפתח באוגוסט האחרון וכבר אז היה עתיד בפני סגירה. השימוש בחלב אם, אותו מספק בנק החלב עבור פגים, הינו כתרופה מצילת חיים. אני גאה בנכונות שלי להתגייס עבור הפגים, האמהות והאבות שנמצאים בשלב קשה בחייהם ואינם זוכים לעזרה הראויה מן המדינה, אני מבטיחה להמשיך ולהילחם עבורם גם בכנסת הבאה".

אזמ"ע?

(איך זה משפיע עליך)

כשחברות וחברי כנסת מקדמים נושאים שמועילים לארגונים מסוימים, הם משקיעים זמן, משאבים וכוח עצום באינטרסים צרים שאינם האינטרסים של הציבור הרחב. נבחרי הציבור מקבלים מאיתנו כוח רב לשיפור המציאות לטובתנו – האזרחיות והאזרחים ששלחו אותם לכנסת. כשהם בוחרים לשרת את חברות הלובי במקום אותנו, הם חוטאים לתפקידם ופוגעים בנו.

מעש"י

(מה עושים כדי שיתוקן)

יש להגביר את הפיקוח על הקשרים של חברי הכנסת והלוביסטים: על חברות וחברי הכנסת לפרסם כל פגישה ושיחה עם בעלי אינטרס, ולשתף את הציבור ברקע שהוביל למהלכים שהם מקדמים. יש לחזק את מקורות המידע של הח"כים – למשל את מרכז המחקר והמידע של הכנסת – כדי שלא יצטרכו להתבסס על מקורות מידע מוטים, כמו חברות הלובי, ויוכלו להגיע להחלטות מושכלות בעזרת מידע נטול אינטרסים.

עוד ב'שקוף'

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
יעל פינקלשטיין

כתבת לוביסטים

כותבת ב"שקוף" מאז "מאה ימים של שקיפות", עוקבת אחרי פעילות של לוביסטים שמייצגים בעלי אינטרסים בכנסת וכותבת גם על ייצוג שוויוני בפוליטיקה.

לתקשורת כוח עצום להשפיע על החיים שלנו, והיא יכולה לנצל אותו כדי לחשוף עוולות ולדרוש תשובות מנבחרות ונבחרי הציבור - אבל היא לא תמיד מצליחה לעשות את זה. אני שמחה להיות חלק מארגון עצמאי שיכול לפעול רק למען הציבור בחופש מוחלט.

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.