ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
ערב ט"ו בשבט, שהוא גם יום חגה של הכנסת, ראוי שנזכר איך הגענו לבחירות רביעיות תוך שנתיים ובכישלון הממשלות האחרונות:
הכנסת ה-20: החליטה להתפזר לאחר שרה"מ, בנימין נתניהו, איבד את היכולת לגבש קואליציה יציבה. הקואליציה בחרה לפזר את הכנסת וללכת לבחירות בטרם עת. המשמעות: הח"כים בכנסת ה-20 הגיעו למיצוי והחליטו להתפטר.
הכנסת ה-21: לאחר שנתניהו קיבל ראשון את המנדט להרכבת הממשלה ונכשל הוא שכנע את הכנסת לבצע חרקירי ולגדוע את ימיה עוד לפני שניתן למישהו אחר המנדט להרכבת הממשלה. כלומר, הח"כים שנבחרו כשלו בתפקידם ובחרו להתפטר.
הכנסת ה-22: לאחר שמוצו ההליכים להרכבת הממשלה, ללא הצלחה, פוזרה הכנסת כי הח"כים כשלו ביכולת להקים ממשלה.
הכנסת ה-23: רוב הח"כים בממשלה הצליחו להגיע להסכמה שלא להסכים על כלום, אבל כן הצליחו להגיע להסכמה שחצי מהם יקבלו תיקים בממשלה. לאחר שהינדסו מחדש את חוקי היסוד של מדינת ישראל קמה לה הממשלה הפריטטית הראשונה בהיסטוריה הישראלית, שלא תפקדה כבר מהשבוע הראשון לחייה. כשהגיעה השעה לקבוע סדר עדיפויות לאומי בדמות התקציב – הממשלה כשלה ופוטרה.
בחירות הן לא רק פרוצדורה של יום חופש שבו האזרחים מגיעים לקלפי, משלשלים פתק, ואז צופים בשעות רבות של משדרי בחירות עם הרבה מלל ומעט תוכן. זהו הליך מהותי לתרבות הדמוקרטית שלנו. מאחורי הפרגוד בקלפי אנחנו נידרש שוב לחשבון נפש, להכריע מה כל אחד מאיתנו חושב על השחקנים הפוליטיים שהיו שותפים לכישלון החוזר ונשנה בשנתיים האחרונות והאם הם זכאים להזדמנות נוספת.
ההסתגלות של אזרחי ישראל לבחירות תדירות היא מסוכנת ועשויה לגרום לחלקים גדולים בציבור לגלות אדישות כלפי ההליך הדמוקרטי ובכך לשחוק אותו. זה די דומה לסגר – מי היה מאמין אחרי הסגר הראשון שיהיה סגר נוסף, ובסגר השני שיהיה סגר שלישי. ועכשיו בסגר השלישי כבר קיבלנו בהכנעה את העובדה שאם נמשיך בדרך הזאת אנו צועדים גם לעבר סגר רביעי.
וגם. שאלו את עצמכם מה עורר בכם רגשות עזים יותר – הבחירות בארה"ב או הבחירות האחרונות אצלנו? אם התשובה היא האפשרות הראשונה, היא חייבת להדליק בקרבנו נורה אדומה.
רה"מ בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ הודיעו השבוע כי הם מתכננים לחלק כסף לציבור – מענקים בתוכנית ״להזנקת הכלכלה". הם טוענים כי הלגיטימציה שלהם לקבל החלטות כאלו נשענת על כך שהם שהם "הדרג הנבחר".
צריך לזכור: כ"ץ הוא שר אוצר בממשלת מעבר. נתניהו הוא ראש ממשלת המעבר. רק לפני חודש הציבור פיטר אותם ושלח את הממשלה ואת הכנסת הביתה לאחר שכשלו בהעברת תקציב (הממשלה כשלה בכך שלא העבירה תקציב בזמן על פי חוק, והכנסת כשלה בכך שלא הצליחה להעמיד ממשלה חדשה שתעביר תקציב).
תפקידם של שרי ממשלת המעבר הוא להחזיק את המושכות כדי שלא תפרוץ פה אנרכיה. יש שיאמרו, כי כרגע, הם לא ממלאים את תפקידם בהצלחה רבה. בגלל שעסקינן בתקופת מעבר, ובנבחרי ציבור שאיבדו אמון ציבורי, מוטלות עליהם מגבלות. הם לא יכולים לקבוע מדיניות חדשה והכנסת לא יכולה ליזום חקיקה.
אם שר האוצר רצה להביא "תכנית כלכלית", הייתה לו האפשרות להגיש אותה לפני חודשים רבים – מה שנקרא תקציב מדינה. כך היו מונעים בחירות וגם דואגים לאזרחים ולאזרחיות. אבל הם בחרו שלא לעשות זאת כדי שנתניהו יכול להפר את ההסכם הקואליציוני ולהישאר רה"מ בזמן שמתנהל המשפט נגדו.
פוליטיקאים הם גם סוג של קוסמים. בספר "המדע שבקסם" (Experiencing the impossible – The Science of Magic, Gustav Kuhn) סוקר גוסאב קאהן, מרצה בכיר במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת גולדסמית בלונדון וקוסם בעצמו, כמה מהשיטות בהן משתמשים קוסמים כדי להטעות את הקהל, תוך ניצול החולשות במוח שלנו.
אחד הפרקים בספר עוסק ב"קסם יישומי", ואחת הדוגמאות בהן הוא מתמקד היא הפוליטיקה. קאהן טוען שלקוסמים ופוליטיקאים יש הרבה מה ללמוד אחד מהשני.
כך לדוגמה, מומחי ספינים ויועצים אסטרטגים מסוגלים להפעיל הטעיות בקנה מידה לאומי ולהפעיל מניפולציות תקשורתיות, כדי להשפיע על האופן שבו קהל יעד מסוים יתפוס את המועמד או המועמדת שהם מקדמים, או את היריבים שלהם.
קהאן מציג כדוגמה את האסטרטג הפוליטי האוסטרלי הידוע לייטון קרוסבי, אותו הוא מכנה "רב אמן בהטעייה פוליטית". את אחד המהלכים הידועים שלו, המכונה "החתול המת", תיאר בוריס ג'ונסון, ראש ממשלת בריטניה, כך: "יש דבר אחד בטוח בהשלכת חתול מת על שולחן האוכל. כולם יצרחו יש חתול מת על השולחן!". כלומר – אם תזרוק פרובוקציה מזעזעת – כולם ידברו רק עליה ולא על הנושאים הבוערים שבאמת צריך לדבר עליהם.
נתניהו ידוע כרב אמן של ספינים פוליטיים בפני עצמו. הוא יודע איך להפעיל את הקהל, ואיך לשלוט במסר, בסדר היום הציבורי ובשיח התקשורתי.
אבל נתניהו הוא כמובן לא היחיד. דוגמה אקטואלית סיפק לנו לפני שבוע רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו ויו"ר מפלגת "הישראלים", שהודיע בראיון לרשת ב' על כוונתו לפתוח את מוסדות התרבות בעיר. הוא אף האיץ במראיינים, קלמן וליברמן, לצטט אותו בכל האמצעים הדיגיטליים (וזה מה שבאמת קרה).
רון חולדאי ל-#קלמןליברמן: עיריית תל אביב הולכת לפתוח את מוסדות התרבות בעוד 10 ימים@asaf_lib @KalmanLiebskind https://t.co/hXy3A5XfIh
— כאן חדשות (@kann_news) January 17, 2021
הקסם עבד לחולדאי. במשך יומיים הוא הוצג בתקשורת כמי שאינו מפחד מהממשלה וכראש עיר עצמאי, אבל בעיקר – בזמן הזה התקשורת לא עסקה בצניחה החופשית של המפלגה בראשותו בסקרים ובביקורת על כך שלא התפטר מתפקידו בעירייה בזמן שהוא רץ לכנסת.
ככל שהפוליטיקאים מיומנים יותר, כך לציבור קשה יותר להבחין מתי מדובר בסוגיה אמיתית ומתי מדובר בספין של חתול מת. יותר מכך, אם זה קל מדי יכול להיות שפספסנו משהו. אבל מה שבטוח: שעת בחירות היא שעתם הגדולה של הספינולוגים והקוסמים הפוליטיים – היזהרו.
בעוד שבוע בדיוק יסגרו הרשימות לכנסת. נכון לעכשיו המערכת הפוליטית נראית מפוצלת ומפוררת, ובכל יום מוקמת פלטפורמה פוליטית נוספת. אבל בימים הקרובים יתנהל קמפיין בין הפוליטיקאים לבין עצמם: מי ירוץ עם מי, באיזו רשימה, ובאיזה מקום. כשחלק מהרשימות שהוקמו רק בשבועות האחרונים יאפשרו לראשיהן לתפוס מקום טוב ברשימה אחרת.
זה כנראה הפך להיות הפריימריז האמיתיים בישראל, מאחר שהפריימריז במפלגות נקבר כמעט לחלוטין: תקים רשימה, תפגין כוח ותנסה למצוא מקום ברשימה אחרת שיש לה סיכויים גבוהים יותר לעבור את אחוז החסימה.
לנו הציבור – אלא אם הקמנו מפלגה – נותר להשפיע על הרכב המפלגות רק דרך הסקרים (שם חלקנו נשקר) שיפרנסו יפה את הסוקרים.
החל מיום חמישי הבא כבר לא ניתן יהיה לבצע שינויים ברשימות. מפלגה תוכל להמשיך בהתמודדות עד ליום הבחירות או לפרוש כשחברי הרשימה שלה יוסרו לחלוטין מהמפה הפוליטית.
מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!
