נתניהו וכץ לא לבד: חזרנו למקרים בהם חברי כנסת השתמשו בחסינות שלהם

חברת הכנסת שניצלה את החסינות כדי למנוע חיפוש בבית אביה העבריין, חברי הכנסת שחשפו את פרשת האסיר איקס, והח"כים ששוטרים לא כיבדו את החסינות שלהם ואף תקפו אותם פיזית. בהיסטוריה של הכנסת יש ח״כים שניצלו את החסינות שלהם כדי להגן על החלשים, וגם כאלו שניצלו אותה כדי להתחמק מהעמדה לדין
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
צילומים: פלאש 90, לעמ, צילומסך, ויקימדיה

ב-2006 הגיעו חוקרי רשויות המס לביתו של העבריין המוכר שוני גבריאלי, כדי לבצע בו חיפוש. גבריאלי נחשד אז בכך שניהל, יחד עם עבריינים נוספים, רשת הימורים באינטרנט, הלבין את כספי ההימורים ולא דיווח לרשויות המס על הכנסות בגובה עשרות מיליוני שקלים. 

השוטרים הגיעו עד לפתח דלתו, אך החיפוש לא יצא לפועל. מדוע? מפני שעל מפתן הדלת ניצבה ביתו של שוני, ענבל גבריאלי, אז חברת כנסת מטעם הליכוד.

ח"כ גבריאלי שלפה בפני השוטרים את תעודת חברת הכנסת שלה. היא טענה כי היא מתגוררת בבית אביה, ולכן דרשה מהשוטרים שלא יערכו חיפוש בבית. כחברת כנסת, יש לה חסינות מפני חיפוש כזה. השוטרים אכן עזבו את המקום. נציין כי גבריאלי כלל לא התגוררה בבית אביה.

השתמשה בחסינות כדי למנוע חיפוש בביתו של אביה שהיה עבריין ידוע. חברת הכנסת לשעבר ענבל גבריאלי (לעמ)

חסינות שימושית

רובנו מכירים את חוק החסינות מפני שעלה לכותרות בשנה האחרונה עקב משפטי רה"מ נתניהו, והדיונים בנוגע להסרת חסינותו של חבר הכנסת חיים כץ, אך חוק החסינות חוקק בישראל עוד ב-1951. חברי הכנסת שחוקקו את חוק החסינות בישראל אז, חששו מפני מצב שבו הרשות המבצעת תעצור או תאסור את חברי הכנסת כדי למנוע מהם להתערב בעבודתה, ולכן החליטו כי יש להגן על חברי הכנסת מפני כך. 

מאז ועד היום חברי הכנסת משתמשים בחסינות שניתנה להם למטרות מגוונות, חלקן נתפסות בציבור כחיוביות ואחרות לכל הפחות שנויות במחלוקת.

אספנו כמה מקרים מעניינים מהשנים האחרונות בהם ח"כים השתמשו בחוק החסינות:

חברי הכנסת לשעבר זהבה גלאון (מרצ) דב חנין (חד"ש) וח"כ אחמד טיבי (תע"ל) השתמשו בחסינות כדי לפרסם מידע לגבי פרשת "האסיר איקס"

ב-2013 חברי הכנסת זהבה גלאון, דב חנין ואחמד טיבי, הפנו שאילתות במליאה אל שר המשפטים דאז יעקב נאמן אודות פרשה עליה הוטל צו איסור פרסום, פרשת "האסיר איקס". הפרשה המסתורית נחשפה בתקשורת האוסטרלית מספר ימים לפני כן ונאסר לפרסם אותה בתקשורת בישראל. החסינות הגנה על חברי הכנסת מפני העמדה לדין לאחר שהפרו בצורה מכוונת צו איסור פרסום.

בן זיגייר, האסיר איקס, צילום מסך מתוך מתוך התחקיר שפורסם ברשת ABC האוסטרלית (ויקימדיה)

פרשת "האסיר איקס" מתייחסת לאזרח אוסטרלי בשם בן זיגייר ששירת במוסד. זיגייר נעצר ב-2010 בישראל בחשד לפגיעה בביטחון המדינה. הוא ששהה בבידוד מוחלט בכלא הישראלי, ונמצא תלוי בתאו לאחר שהתאבד, אף שהיה תחת השגחה מרבית ומעקב צמוד. מדינת ישראל הוציאה צו איסור פרסום מוחלט על זהותו של האסיר, על כליאתו, על עצם קיומו של צו איסור הפרסום ועל כל פרט אחר הקשור בפרשה. ב-2013 פורסם תחקיר בתקשורת האוסטרלית שחשף את הפרשה, אך אז נערכה פגישה בין ראש המוסד ל"ועדת העורכים", גוף לתיאום בין התקשורת בישראל לבין גורמי הביטחון במדינה, בה התבקשו כלי התקשורת הישראלים שלא לפרסם דבר בעניין, למרות הפרסום באוסטרליה. 

חברי הכנסת בחרו להעלות את הנושא במליאה חרף צו איסור הפרסום, כך שלמעשה הציבור הישראלי נחשף לפרשת האסיר איקס רק בעקבות השאילתות של חברי הכנסת. חשיפת הפרשה על ידי חברי הכנסת עוררה ביקורת ציבורית, והיו מי שטענו שחברי הכנסת שחשפו אותה צריכים לעמוד לדין על צו איסור פרסום וכי החשיפה מהווה פגיעה בבטחון המדינה.

עוד בשקוף:

חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ (ימינה) ניסה להשתמש בחסינות כדי לנסות להגיע לזירת התאונה בה נהרג הנער אהוביה סנדק ז"ל

אהוביה סנדק, נער בן 17 מההתנחלות בת עין, נהרג ביום שני האחרון בהתהפכות רכב בעת שנמלט מניידת משטרה. לטענת המשטרה המרדף אירע לאחר שהנערים השליכו אבנים על מכוניות פלסטיניות באזור רמאללה. ברכב היו עוד ארבעה צעירים, שנפצעו קל. הם טוענים שניידת המשטרה נגחה במכוניתם במכוון וגרמה לה להתהפך. 

מספר שעות לאחר האירוע ח"כ בצלאל סמוטריץ׳ הגיע לזירת התאונה. למרות שיש לו חסינות, שוטרים הרחיקו ח"כ סמוטריץ' ומנעו ממנו להתקרב לזירת האירוע. השוטרים פרסו דוקרנים מתחת לרכבו של חבר הכנסת, ולאחר שפתח בהליכה רגלית אל עבר הזירה, שוטר אף מנע ממנו פיזית להתקדם תוך שהוא משתמש בדחיפות.

חבר הכנסת איימן עודה (הרשימה המשותפת) ניסה להגיע לרכבו של יעקוב אבו אלקיען שנורה על ידי שוטרים באום אל חיראן

ב-2017 נערך מבצע לפינוי והריסת בתים בכפר בדואי בלתי מוכר בשם אום אל-חיראן. במהלך המבצע שוטרים פתחו בירי לעבר רכב שבו נהג תושב הכפר, יעקוב מוסא אבו אל-קיעאן ופגעו בו. לאחר הירי הרכב התדרדר ופגע בשוטרים שאבטחו את הפינוי, ודרס למוות את השוטר ארז לוי. נהג הרכב נורה גם בידי שוטרים אחרים, לא קיבל טיפול רפואי, ומת בשל איבוד דם.

חבר הכנסת איימן עודה נכח במקום בעת המבצע. עודה שמע את היריות, וביקש לנסות לנצל את החסינות שיש לו כחבר כנסת ולהתקרב לרכב בו היהי מוטל אבו אל-קיעאן הירוי. אחד השוטרים שלף ספריי גז פלפל וריסס את ח"כ עודה בפניו וכך מנע ממנו להגיע לזירת האירוע. בהמשך ירו לעברו שוטרים מספר רימוני הלם, וכן כדורי ספוג שפגעו בראשו ובגבו. 

יו״ר הרשימה המשותפת ח״כ איימן עודה. ניסה לנצל את החסינות שלו כדי להגיע ליעקוב אבו אל-קיעאן שנורה על ידי שוטרים באום אל חיראן, אבל רוסס בגז מדמיע ונורה בראשו בכדור ספוג (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

חבר הכנסת בנימין נתניהו הפר צו איסור פרסום כדי להוכיח לציבור שהממשלה אינה פועלת כראוי

בשנת 1995, ניצל ח"כ בנימין נתניהו את החסינות שלו כדי להפר צו איסור פרסום, כשחשף את "מסמך שטאובר" על בימת המליאה בעת שהיה יו"ר האופוזיציה. המסמך כלל את תוכנו של משא ומתן מדיני חסוי שנערך אז בין ישראל לסוריה, אותו כתב ראש החטיבה האסטרטגית באגף התכנון בצה"ל, צבי שטאובר, עבור הרמטכ"ל, רב-אלוף אמנון ליפקין-שחק. נתניהו חשף את המסמך לאחר שהתבקש להסביר מדוע תמכו הליכוד בהצעת אי אמון בממשלת רבין. 

היועץ המשפטי של הכנסת המליץ להסיר את חסינותו של נתניהו ולהעמידו לדין פלילי, אך היועץ המשפטי לממשלה, מיכאל בן-יאיר, דחה את נימוקיו.

חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל (ש"ס) השתמשו בחסינות כדי להגן על זכויות עצורים

חברי הכנסת ארבל ואזולאי עוסקים בחודשים האחרונים בנושא זכויות עצורים ואסירים. כששמעו שיותר מ-90% מהעצורים בבתי המשפט נאזקים בניגוד לנהלים, הם החליטו להגיע בעצמם לביקורי פתע בבתי משפט ברחבי הארץ כדי להעלות מודעות לתופעה ולמצוא לה פתרון. 

לצורך כך חברי הכנסת ערכו ביקורי פתע בבתי משפט ברחבי הארץ, אך בחלק מהמקומות נאסרה עליהם הכניסה בעקבות מגבלות קורונה. לכן השניים החליטו להשתמש בחסינות, ולעבור על ההנחיות לשמירה על בריאות הציבור. בזכות פעילותם שוחררו עצורים שנאזקו בניגוד לנהלים, ואחד מהם אף פוצה על כך ב-500 שקלים.

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
מאיה קרול

במקור מתל אביב והיום חיה בקהילה שיתופית בבאר שבע.
כנערה וכחיילת עסקתי רבות בהדרכת בני נוער. תמיד נמשכתי לפעילות לשינוי חברתי, ובכל מסגרת בה לקחתי חלק ניסיתי לפעול למען מה שצודק ונכון בעיניי.
לפני שנה וחצי נחשפתי לפעילות של "שקוף", וגיליתי גוף תקשורת בו מגישים תקשורת נקייה, עקשנית ובועטת – ובאותו הזמן גם נגישה לכל ופתוחה לביקורת.

כל אלו גרמו לי להרגיש שגם אני יכולה וצריכה לקחת חלק ביוזמה האדירה הזו, ואני שמחה שזכיתי להצטרף.
מאמינה בבני אדם, פמיניסטית, מאזינה ליותר מידי פודקאסטים.

4 תגובות

  1. מה שמעניין זה חברת כנסת לשעבר גבריאלי מהליכוד.לא יאמן איזה ניצול ציני.
    טוב שהיא כבר לא בפוליטיקה. מעניין איך בכלל הגיעה ומי הריץ אותה? די מטריד שזה קורה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,707 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.