כמה כסף תורמות החברות המזהמות בישראל לאוניברסיטאות?

שלוש מתוך חמש האוניברסיטאות בארץ נענו לבקשת חופש המידע שהגיש "שקוף" והעבירו מידע בנוגע לתרומות שקיבלו בעשור האחרון מ-25 החברות המזהמות ביותר בארץ. על פי המידע שהן העבירו לידי "שקוף", בעשור האחרון קיבלו האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב וכן הטכניון ביחד תרומות בסך של כמיליון וחצי שקלים, שיועדו ברובן למלגות לסטודנטים וחוקרים. 

שתי אוניברסיטאות אליהן פנינו התגלו כבלתי שקופות: אוניברסיטת בן גוריון שסירבה למסור את המידע המבוקש, ואוניברסיטת חיפה שלא הגיבה כלל לפניות חוזרות ונשנות. 

מאות אלפי שקלים למלגות ולמחקר

ביוני האחרון חשף "שקוף" כי האוניברסיטאות, שמנהלות תיקי השקעות בשווי מיליארדי שקלים, מסרבות לחשוף מידע על ההשקעות שלהן בחברות מזהמות. התחקיר שערכנו גילה כי חברות שנמנות על המזהמות ביותר במדינה, ממנות מחקרים ומעסיקות בכירים באוניברסיטאות, בהם 23 דיקנים, פרופסורים, חוקרים, וחברי הנהלה באוניברסיטאות. 

כעת פנינו לחמש האוניברסיטאות וביקשנו, באמצעות בקשה על פי חוק חופש המידע, לדעת מהו סכום התרומות שהן קיבלו בין השנים 2010-2020 מהחברות הבאות או מבעליהן: כי"ל – כימיקלים לישראל, מפעלי ים המלח, תרכובות ברום בע"מ – פריקלאס ים המלח, רותם אמפרט נגב, פריקלאס ים המלח, מפעלי ים המלח, מגנזיום ים המלח, חיפה כימיקלים, בתי זיקוק נפט (בז"ן), כרמל אולפינים, גדיב תעשיות פטרוכימיה, נייר חדרה, טבע טק, פז נפט, פז בתי זיקוק אשדוד, חברת חשמל לישראל בע"מ, שניב תעשיות נייר בע"מ, שמן תעשיות בע"מ, מט"ש שוקת, אלקון מרכז מיחזור בע"מ, חד אסף פלדה בע"מ, פלנטקס בע"מ, קבוצת דלק, דלק סן מיחזור בע"מ (או כל חברת בת של קבוצת דלק). ביקשנו גם לדעת מה היה ייעוד התרומות (מלגות, מחקר, מבנים, וכו׳).

הטכניון בחר להעביר את המידע המפורט ביותר במענה לבקשת חופש המידע שהגשנו. מהתגובה עולה כי במהלך העשור האחרון קיבל המוסד האקדמי החיפאי תרומות ממספר חברות הנמצאות ברשימה. רוב החברות שתרמו לטכניון נמצאות בבעלות "החברה לישראל" של עידן עופר (כי"ל, בז"ן, תרכובות ברום בע"מ, כרמל אולפינים), וסך כל התרומות מהן מגיע לסכום כולל של כ-400,000 שקלים, אשר נחלקו למספר פרוייקטים, ובהם: "פירסט" (תוכנית רובוטיקה לילדים ונוער אשר הטכניון מלווה), "הכימיאדה" (האולימפיאדה הארצית בכימיה המתקיימת בטכניון), "ארכימדס" (אשר מטרתו להעניק חינוך אקדמי גבוה בכימיה לתלמידי תיכון), תכנית BizTEC (תוכנית יזמות טכנולוגית הפועלת מתוך מרכז היזמות והחדשנות בטכניון), תרומה לספריית הפקולטה להנדסה כימית, וכן תרומות למלגות לסטודנטים.

גם חברת "טבע" תרמה במהלך העשור כ-450,000 שקלים לטכניון לטובת מימון מלגות, לפקולטה לכימיה, ולפרויקטים: פירסט, ארכימדס, ו-BizTEC10. את רשימת התורמים המזהמים שהעביר לידינו הטכניון סוגרת "חיפה כימיקלים" שתרמה במהלך העשור כ-70,000 שקלים למטרת מלגות לסטודנטים.

גם האוניברסיטה העברית מסרה ל"שקוף" נתונים על התורמים שלה במהלך השנים 2010-2020. מהמידע עלה כי האוניברסיטה קיבלה מחברת "דלק" תרומה בסך 10,000 שקלים למטרת "מתן חסות לכנס בוגרים – במטרה ליצור קשר עם הבוגרים לצרכי העסקה", תרומות למלגות בסך כ-60,000 שקלים, וכן תרומה גדולה בסך 360,000 ש"ח לתמיכה במחקר בתורת המשחקים בהנהגתו של פרופ' ישראל אומן. בסך הכל 430 אלף שקלים בעשור. 

על פי המידע שהעבירה לנו אוניברסיטת תל אביב, היא הסתפקה במהלך העשור בתרומות צנועות יותר מחברת "דלק", למטרת מלגות לסטודנטים, שהגיעו לסכום כולל של 62,000 שקלים.

עוד בנושא:

• האוניברסיטאות מסרבות לחשוף באילו חברות מזהמות הן משקיעות
• כמה כסף הוציאו משרדי ממשלה על כלים חד פעמיים ב-2019?
• תאגיד שברון, קרן העושר והמיליארדים שלא הרווחנו מהגז

סרבנות מעורר חשד

לעומתן, אוניברסיטת בן גוריון מסרה לנו בתגובה כי היא "מתנגדת למסירת המידע המבוקש", והסבירה כי "מידע הנוגע לקבלת תרומות המתקבלות באוניברסיטה הוא מידע בעל ערך כלכלי רב, שפרסומו עלול לפגוע פגיעה ממשית בערכו, ביחסי האוניברסיטה עם התורמים ובאפשרות לקבל תרומות נוספות בעתיד". עוד טענה האוניברסיטה כי כדי לאתר את המידע המבוקש היא תזדקק ל"הקצאת משאבים בלתי סבירה".

נדגיש כי בהתאם לחוק, האוניברסיטאות לא מחויבות לפרסם את שמות התורמים שלהן, אבל בבקשת חופש המידע שהגשנו ביקשנו מהם לחשוף רק את סכומי התרומות, אותם הם מחוייבים לחשוף. אפילו לכך סרבו בבן גוריון. אוניברסיטאות אחרות, כאמור – פרטו מעבר לנדרש בחוק.

בן גוריון היא לא סרבנית השקיפות היחידה. כבר למעלה מחצי שנה שאנחנו ממתינים לתגובה של אוניברסיטת חיפה לבקשת חופש המידע ששלחנו למחלקת חופש מידע של האוניברסיטה, אולם עד לרגע זה, שישה חודשים לאחר הפניה הראשונה, ולמרות שפנינו בטלפון, במייל, ואפילו שקלנו לשלוח יוני דואר – לא קיבלנו מענה.
צריך להבין – כאשר מוסדות ציבוריים בוחרים למנוע מהציבור מידע על התורמים שלהם, זה בעיקר מעלה חשדות. 

מערכת קשרים כלכלית מסועפת

בתחקיר שפרסמנו כתבנו על האופן שבו האוניברסיטאות בארץ מקבלות את המימון שלהן מהמדינה, כלומר מאיתנו האזרחים, ומשקיעות חלק מהכספים שלנו בחברות מזהמות שפוגעות בבריאות שלנו. אבל לא די בכך, כי אותן חברות שהאוניברסיטאות משקיעות בהן, גם תורמות להן בחזרה. וכך נוצר מעגל שקשה לשבור. 

דוגמה למערכת קשרים מסועפת ניתן למצוא באוניברסיטת תל אביב אשר בעבר אחד מחברי ועדת ההשקעות שלה כיהן במקביל לחברותו בוועדה גם בדירקטוריון של חברת כי"ל. בנוסף, אוניברסיטת תל אביב גם משקיעה בחברת כי"ל (דרך מדד ת"א 35). אם היינו מגלים שהאוניברסיטה גם מקבלת תרומות מכי"ל הקשר היה רק מסתבך והולך. לשמחתנו, במקרה הזה האוניברסיטה חשפה מידע שמאפשר לנו לפקח על הנושא. 

"החברות המזהמות עובדות בצורה של יד רוחצת יד: אם אתה משקיע אצלי – אז אני אתן לך תרומה. ואם אתה תמשוך את ההשקעה ותגיד שאני מזהם – אז לא תקבל תרומה", אמר לנו אז ארז צדוק הבעלים ומנכ"ל של קרן ההשקעות "אביב ניהול קרנות" ומנהל תיקי "השקעות אחראיות" – השקעות שמתחשבות בשיקולי חברה וסביבה.
"יש חשש גדול שאם תביע דעה כזאת או אחרת נגד התעשייה אתה לא תקבל מימון למחקר שלך, זה יכול לפגוע לך בקידום. יש פה קשרים שמעלים שאלות", אמר לנו אז פרופסור עדי וולפסון. דבריו מצטרפים לדברים שאמר בעבר פרופ' סנדי קדר, פרופסור בחוג למשפטים באוניברסיטת חיפה, לעיתון דה מרקר: "אם חברות הגז שוכרות את שירותיהם של כל האנשים שיש להם ידע בתחום, מי נשאר כדי לייעץ הפוך?".

האם לאוניברסיטאות אסור לקבל תרומות מחברות מזהמות? ראוי לפחות שהציבור יהיה חשוף למידע זה, ויוכל לפקח על מערכת הקשרים המסועפת בין בעלי הון לאקדמיה כך שלא תגיע למקומות אסורים.