"הסמטוכה בהסברה": למה אנחנו עדיין לא מבינים את הנחיות הקורונה?

גננת בגן ילדים נכנסה לבידוד לאחר שבאה במגע עם חולה מאומת. במהלך הבידוד, עברה הגננת בדיקת קורונה. התשובה השלילית לבדיקה הגיעה מהר, מה שגרם לה להחליט לסיים את תקופת הבידוד לפני שעברו 14 ימים – בניגוד להנחיות – ולחזור לגן. היא גם הסבירה להורי הילדים שאין בעיה לחזור לגן מיד אחרי קבלת תוצאת בדיקה שלילית, ואמרה להם שיפעלו באופן דומה גם עם הבידוד של ילדיהם. היא לא התכוונה, אבל סיכנה הגננת את כל ילדי הגן בהדבקה בקורונה. לא מכוונה רעה, אלא כי לא הבינה את ההנחיות.

הסיפור הזה הוא לא סיפור מתחילת המשבר – מדובר במקרה שהגיע בשבועות האחרונים אל אחת מקבוצות הפייסבוק של עמותת "מדעת", עמותה לבריאות הציבור. לפי מנכ"לית "מדעת", אדוה לוטן, לא מדובר במקרה חריג: לטענתה רוב הציבור מתקשה להבין עד היום את ההנחיות הבסיסיות של הקורונה. מדובר במחדל. "ישראל מתמודדת עם מורכבות כפולה: כמו בכל העולם אנחנו כבר עייפים מהנחיות, אבל לנו גם אין מערך הסברה מתפקד", הסבירה לוטן.

"הרובד הבסיסי הראשון לפני כל דבר אחר בניהול המשבר, היה צריך להיות הסברה. אין דרך אחרת, אין דרכים עוקפות", היא טוענת. "שיתוף הפעולה של הציבור הוא אבן יסוד להצלחה בהתמודדות עם המשבר, כך שגם אם כל המערכות הלוגיסטיות יתפקדו, התחלואה לא תפסיק בלי הסברה".

מפלצת רב-ראשית

למרות החשיבות העצומה של ההסברה במשבר הקורונה, עד היום אין בישראל אף גוף אחד או אדם אחד שלקח על עצמו את התחום. אין מי שמסביר לציבור באופן קבוע מה הן ההנחיות ומדוע נקבעו, וכל אחד מהגופים שרואים עצמם אחראים במידת מה על הסברה פועלים בחוסר תיאום ובאופן לא איכותי. 

"יש פה קצת 'סמטוכה' בהסברה, שאני לא הצלחתי לחלוטין לסדר אותה", הודה פרופ' רוני גמזו, בראיון מיוחד ל"שקוף" לפני כחודש. "הבעיה היא שיש לא מעט ראשי הסברה וכל אחד מהם מושך לצד שלו – משרד הבריאות, משרד רה"מ, פיקוד העורף. נושא ההסברה יכול להיות טוב יותר וראוי יותר".

גמזו צודק – יש בלאגן בתחום. נראה כי משרדי הממשלה האחראים על הסברה, עובדים ללא תיאום ודורכים אחד על האצבעות של השני. ישנה תחרות רבה בין מערכי ההסברה של המשרדים השונים וקשה מאוד להתנהל מול מפלצת רב ראשית כזאת. נראה היה שגמזו הרים ידיים בנושא. 

יש האומרים כי עניין נוסף שמקשה על ניהול תחום ההסברה הוא הפוליטיקה בין המשרדים האחראים על ניהול המשבר. משרד ראש הממשלה ומשרד הבריאות מנוהלים על ידי אותה מפלגה – הליכוד. פיקוד העורף, שנמצא תחת משרד הביטחון – מנוהל על ידי כחול לבן, השותפה-יריבה של הליכוד. יכול להיות שלנסות לייצר הבנות בין הליכוד לכחול לבן בתחום ההסברה זו משימה פוליטית כבדה מידי.

מחדל מתמשך

את ההשלכות ניתן לראות בשטח: חדשות לבקרים אנחנו שומעים על שוטרים שאינם מעודכנים בהנחיות החדשות, נבחרי ציבור שמפרים את ההנחיות, אזרחים שהולכים בלי מסכה ברחובות, התקהלויות בניגוד להנחיות. לאזרחים קשה להבין היכן ניתן למצוא את ההנחיות הכי מעודכנות, את ההסברים הנכונים ביותר, וכו'.

עוד בשקוף:

• הח״כים שלא הגישו אפילו שאילתה אחת מתחילת הקדנציה
• ארגוני סביבה לקרונות הפנסיה: קחו אחריות על עתיד כדוה״א
• המפלגות ימשיכו להסתיר איך הן בזבזו את כספי הציבור בבחירות

בדיון בקבינט לקראת היציאה מהסגר, אמר מ"מ מפכ"ל המשטרה, מוטי כהן: "אנחנו עם תקנות מאד קשות ליישום ועוד יותר לאכיפה. משטרת ישראל נתקלת בסיטואציות מאד מורכבות. אני מבקש שההחלטות שיתקבלו יהיו ניתנות לאכיפה (…) אין ספק שככל שיהיו הקלות עלינו לעשות יותר הסברה". 

אדוה לוטן לא מופתעת שזה המצב. "ההנחיות לא מובנות לציבור ולהרבה מאוד מהגורמים שאמורים לתווך אותן לציבור החל מהגופים כמו המוקד של משרד הבריאות, קופ"ח, חולים, רופאים בקהילה. יש לנו דוגמאות אינספור של אנשים שמתקשרים למוקד משרד הבריאות ומקבלים הנחיה אחת, מתקשרים שוב ומקבלים הנחיה אחרת, וכשמדברים עם רופאת המשפחה – היא נותנת הנחיות סותרות. מדובר על נושאים בסיסיים: כמו כניסה לבידוד, האם צריך ללכת להיבדק, מה ההנחיות היום, ועוד".

"כל עקרונות הבסיס להסברה היו ידועים לנו לפני חודשים רבים, ועליהם היה צריך לבנות את מערך ההסברה בישראל", הסבירה אדוה לוטן. "בניגוד לדברים שהיינו צריכים ללמוד תוך כדי תנועה, את העקרונות של הסברה באירוע כזה לא היה צריך ללמוד. אין פה הפתעות. העובדה הזו הופכת את אי הקמת מערך ההסברה למחדל גדול עוד יותר". 

לוטן מדייקת: החשיבות של הסברה לציבור בזמן התפשטות של מגיפה איננה דבר חדש. כבר ב-2007 הוציא משרד הבריאות מסמך שנקרא "תוכנית מוכנות מערכת הבריאות לשפעת פנדמית". המסמך חזה כבר אז את הצורך בהסברה אפקטיבית ומותאמת, ואף הכין תכנית כדי ליישמה. 

מי אחראי בהיעדר מסביר לאומי?

כשמנסים להבין מי היו יכולים להיות האחראים הבלעדיים על ההסברה, מגלים כי ישנם גופים רבים שהיו יכולים לבצע את המשימה או מבצעים אותה באופן חלקי. אך אף אחד מהם לא קיבל את האחריות המלאה לעשות זאת ואין משנה סדורה לפעולה בתחום.

משרד הבריאות: זהו כנראה הגוף שפועל במידה הניכרת ביותר בתחום ההסברה, אך ההסברה שהוא מספק אינה מלאה ואינה עומדת בסטנדרטים שהציבה מדינת ישראל לעצמה בתוכנית מ-2007. היום אין מסביר רשמי מטעם משרד הבריאות או בכלל שמעדכן את הציבור לגבי הקורונה באופן קבוע. זאת ועוד, ההסברה בדמות משרדי טלוויזיה או רדיו של משרד הבריאות מתמקדת לא פעם בהפחדה ולא בהסברים של ההנחיות החדשות והמסובכות.

פרויקטור הקורונה ומערך "מגן ישראל": עם כניסתו לתפקיד של הפרויקטור גמזו היה נראה שאולי הוא זה שיקח על עצמו את הנושא, אך זה לא קרה בסופו של דבר. לדברי גמזו עצמו, הוא שקל להיות מעין "מסביר לאומי" אך החליט לוותר על הרעיון לאחר שמומחי דוברות שונים טענו שהוא שוחק את עצמו בהופעות רבות מידי בתקשורת. כעת נכנס לנעליו הפרויקטור החדש, פרופ׳ נחמן אש, ונצטרך להמתין כדי לגלות כיצד הוא רואה את תפקידו בממלכת ההסברה.

"צריך להודות על האמת: מערך ההסברה הישראלי לא תפקד טוב ולא מתפקד מספיק טוב בעיני", אמר ל"שקוף" תומר לוטן, ראש מטה "מגן ישראל". לוטן ניסה להסביר מדוע "מגן לישראל" לא לקחה על עצמה את ההסברה במשבר הקורונה. "כשהגענו לפה לפני חודשיים, ראינו שההסברה לא עובדת מספיק טוב. ניסינו לעשות סדר בעיקר במערכת יחסים שבין ההסברה של משרד הבריאות לבין פיקוד העורף, בעיקר על רקע תכנית הרמזור, אבל ככל שנכנסנו לעולם הסגר מאמצע ספטמבר, זה שיבש לכולנו את התכניות, וגם את אלמנט ההסברה".

פיקוד העורף: פיקוד העורף מטפל בנושא באופן חלקי. חיילי פיקוד העורף מסתובבים ברחבי הארץ, מחלקים מסכות ומסבירים לציבור את ההנחיות. בנוסף, אתר פיקוד העורף הפך ל"פורטל חירום לאומי" וניתן למצוא בו מידע בנוגע להנחיות הקורונה. המידע שמופיע גם באתר משרד הבריאות.

בהקשר היחסים בין משרד הבריאות לפיקוד העורף, נראה כי שני הגופים פועלים ללא תיאום. הוכחה לכך נמצאת בישיבת קבינט הקורונה מהחודש שעבר, במהלכה גנץ דרש להעביר את האחריות להסברה לציבור בנוגע לקורונה ממשרד הבריאות לפיקוד העורף. ראש הממשלה נתניהו, כך התברר, כלל לא ידע שסוגיית ההסברה נמצאת בידי משרד הבריאות, ואמר שחשב שפיקוד העורף מטפל בנושא.

מערך ההסברה במשרד רה"מ: ב-2007 התקבלה החלטת ממשלה לפיה יקום מערך הסברה במשרד ראש הממשלה, ש"יתאם את כלל גורמי ההסברה במדינת ישראל" ותחתיו יקומו גופים נוספים שיעסקו בהסברה בעת חירום. מערך ההסברה אכן הוקם, אך כבר שנתיים שלא מונה אף אדם לעמוד בראשו. 

רק בחודש שעבר, הרבה יותר מחצי שנה לתוך המשבר, הודיע ראש הממשלה על מינויו של "אחראי על ניהול ההסברה הלאומית של משבר הקורונה" – אדם בשם ירדן ותיקאי, יועץ תקשורת מוכר שבעבר היה ראש מטה ההסברה הלאומי. כמה שעות לאחר ההודעה על המינוי, הבהירו במשרד ראש הממשלה כי ותיקאי מונה כ"יועץ מקצועי חיצוני לענייני הסברה" ולא לאחראי ניהול ההסברה הלאומית של משבר הקורונה. 

בסופו של דבר המינוי של ותיקאי התמסמס ולא יצא לפועל – לדברי מקורבים, כנראה מפני שהבין שאין לו מה לתרום כשמערך ההסברה לא קם, וכשמשרד הבריאות ופיקוד העורף מתגוששים ביניהם בנושא.

*

לא חסרים בישראל אנשים מקצוע שיודעים לעשות את העבודה וגופים שהיו מוכנים לקחת על עצמם טיפול בלעדי בנושא. אך בנושא ההסברה, כמו בנושאים אחרים במשבר הקורונה, נדרשים הפוליטיקאים להתעלות מעל היריבויות והקשיים הפוליטיים ולקבל החלטות קשות שאינן תמיד מיטיבות עם האינטרסים שלהם. עד שהם לא יחליטו לעשות זאת, ה"סמטוכה" בהסברה לא תיפתר. 

איך זה משפיע עליך? (אזמ״ע)

כל עוד אין מערך הסברה מתפקד בישראל, המלחמה במגיפת הקורונה תמשיך להיות קשה והרסנית. הכשלון ההסברתי משפיע לרעה על הנכונות של הציבור לציית להנחיות שמונעות הדבקה. ככל שהמגיפה תמשיך, כך יחמיר המשבר הכלכלי, החברתי והנפשי שחווים אזרחי ישראל. 

תומר לוטן, ראש מטה מגן לישראל, ניסח זאת כך: "אין שאלה: ככל שההסברה פחות אפקטיבית ומוצלחת, אנחנו רואים קושי יותר גדול ביכולת לעצב ולסייע לציבור להתנהג נכון, רואים שחיקה באמון הציבורי. חוסר בהסברה פוגע בתפקוד האזרחי מול הקורונה".

מה עושים כדי לתקן את המצב? (מעש״י)

1. ממשלת ישראל צריכה להחליט איך צריך להיראות מערך ההסברה בישראל: מי מנהל אותו, מאיפה יגיע התקציב שלו, מה הם יעדיו, וכו. הממשלה חייבת להשקיע משאבים בהסברה ולדאוג שהיא נעשית בשקיפות, אמינות, באופן קבוע ורציף ובהתאם לסטנדרטים העולמיים בתחום. הדבר דורש עבודה יומיומית עם אנשי מקצוע שעוסקים רק בנושא ההסברה.
2. אדוה לוטן, מנכל"ית מדעת, מציעה פתרון פרקטי אחד שאפשר ליישם במהרה ובעלות מינימלית כבר עכשיו. זה לא מאוחר: "הייתי מייצרת לכל הפחות תדריך יומי פתוח מול התקשורת והציבור אותו מנהל אדם אחד קבוע, מקצועי ואמין. בתדריך אומרים מה המצב, מדברים על החלטות ושיקולים ועונים על שאלות".