ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

הממשלה יכולה ללמוד: דו״ח אמ״ן מסביר איך הצליחה ממשלת גרמניה להתמודד עם המגפה

דו"ח מיוחד של אגף המודיעין מסביר איך הצליחה גרמניה לבלום את הקורונה: להתאים מדיניות לכל מחוז, לתת למחוזות אחריות על ניהול חקירות אפידמיולוגיות ● תוכנית סדורה להתמודדות עם מגפות מנעה מהממשלה להיכנע ללחצים פוליטיים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

אולי כדאי שהם ינצלו את החג כדי לקרוא את הדו״ח? ראש הממשלה נתניהו, שר הבריאות אדלשטיין (צילומים: יונתן סינדל / פלאש 90, עמוס בן גרשום / לע״מ)

גרמניה הצליחה עוד מפרוץ המגפה לקטוע את שרשראות ההדבקה של הקורונה באופן יעיל למדי. דו"ח המרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה של אמ"ן, שפורסם ב-25 באוגוסט, מסביר איך הם עשו זאת. החל מגישה אקטיבית של שמירת קשר עם מבודדים, דרך ביצוע חקירה מהירה לחולה מאומת ועד לשימוש בבסיס אפידימולוגי קיים שמתוגבר לפי צורך. 
בעולם מצטבר ידע וניסיון, ובישראל יש מי שמנתח אותו. אבל משהו בחיבור להחלטות הממשלה כנראה לא עובד. אולי עכשיו, כשחצינו את כל הקווים האדומים עד להטלת סגר, מישהו בממשלה יקשיב למידע מתוך דו״ח שהיא חיברה בעצמה? 

אולי כדאי שהם ינצלו את החג כדי לקרוא את הדו״ח? ראש הממשלה נתניהו, שר הבריאות אדלשטיין (צילומים: יונתן סינדל / פלאש 90, עמוס בן גרשום / לע״מ)


העקרונות של ההתנהלות הגרמנית פשוטים: הם נשענים על תוכנית עבודה סדורה שנכתבה מראש ואיפשרה לממשלה לעקוף חילוקי דעות. והם קבעו מדדים וגבולות גזרה אפשרו לה לנהל את המשבר. 
גם לישראל יש תוכנית דומה שנכתבה כבר בשנת 2007 אבל ברגע האמת אמת, לא עבדו איתה. כך למשל, בתוכנית נקבע כי האחריות לניהול המשבר תעבור ממשרד הבריאות למשרד הביטחון – מה שקרה מאוחר מדי. הממשלה עדיין לא הצליחה לקבוע מדדים מוסכמים שיגדירו מהי התפרצות ומתי נדרש טיפול מיוחד. כך, גם כאשר כבר מתקבלות החלטות, פעמים רבות לחצים ושיקולים פוליטיים מכופפים אותן.
עוד בשקוף:

אז מתוך דו"ח שלמעשה היא כתבה בעצמה – הנה כמה נקודות שרצוי שרצוי שהממשלה שלנו תכיר, רגע לפני הסגר:

  • להיצמד לתוכנית שנכתבה מראש: לפני מספר שנים גיבשה גרמניה תוכנית ממשלתית מפורטת להתמודדות עם מגפות. תוכנית שהופעלה ביום פקודה עם תחילת המאבק בקורונה בגרמניה. מלבד העובדה שההיצמדות לתוכנית אפשרה לממשל לפעול במהירות היא גם אפשרה לכל המעורבים לעקוף חילוקי דעות בין הגורמים השונים במדינה ובתוך הממשל עצמו. כלומר, התוכנית דחקה לצד פוליטיקה צרה ואינטרסנטית. 
  • ניהול ברמה מקומית: התוכנית אומצה על ידי כל המחוזות בגרמניה, מה שעזר בהתמודדות עם המגפה שחלק משמעותי ממנה נוהל בכלל ברמה המקומית.
  • עבודה על בסיס נתונים: "הלב הפועם" של קבלת ההחלטות בגרמניה הוא מכון "רוברט כוך". המכון מפרסם מידע, מבצע הערכות סיכונים ומסייע לממשלה בקבלת החלטות. 
  • עצמאות מקומית: עם תחילת ההקלות הוחלט להפסיק להנהיג מדיניות אחידה בכל שטח גרמניה. גרמניה מחולקת למדינות שונות, ולכן נקבע כי במקום זה "כל מדינה תתנהל באופן עצמאי בתוך קווים מנחים כלליים שהוסכמו בין המדינות. במסגרת זאת, הממשלה הפדרלית הגדירה (6 במאי) קו אדום אפידמיולוגי על בסיס נתון של 50 חולים חדשים בשבוע לכל 100 אלף איש. במידה והקו נחצה, על המחוז לפעול לריסון המחלה״.
אולי הוא? רוני גמזו, פרויקטור הקורונה (צילום: אוליבר פיטוסי פלאש 90)
  • במקום חל״ת – אפידמיולוגיה: עוד בפברואר הקצו המחוזות המקומיים כוח אדם ניכר משאר המערכות הציבוריות לטובת אגפי הבריאות שלהם. כן, במקום "לשלוח את העובדים לחל"ת" הפנו אותם לעבוד במערך החקירות האפידמיולוגיות. 
  • הממשל מגבה: הממשל המרכזי הציב למחוזות יעדים בנוגע למספר החוקרים האפידמיולוגים שצריך לגייס, ונתן להם לנהל את מערך החקירות בעצמם. הממשל מצידו בנה מערך גיבוי (עתודה) שיכול לסייע במוקדי התפרצות בהם המערך קורס. החוקרים האפידמיולוגים יכולים לעבוד גם מביתם.
  • האפליקציה עובדת: במערך החקירות נעשה שימוש גם באפליקציה (כזו שעובדת) שהושקה ב-16 ביוני תחת השם ״Corona Warn״ הפועלת באופן מבוזר על בסיס בלוטות' (בדומה לאפליקצית המגן 2). גרמניה לא חייבה את האזרחים להשתמש באפליקציה, ונכון ל-22 ביולי לאפליקציה היו כבר 16 מיליון הורדות – כרבע מבעלי הסמארטפונים במדינה.
  • מודלים שמותאמים לכל מחוז: בגלל שאין פרוטוקול עבודה אחיד לכל המחוזות בגרמניה, כל מחוז פיתח שיטות עבודה ייחודיות לו שמאפשרות לו, במגבלות שלו, לנהל מערך חקירות אפידימולוגי יעיל.
  • קשר עם המבודדים: בנוסף, מרגע שנשלחת לבידוד המחוז מתבקש להמשיך לנהל איתך קשר יומי. מאחר וזה דורש משאבי כח אדם רבים, חלק מהמחוזות נעזרים בטופס אלקטרוני שמאפשר לקבל מידע על מצבו הבריאותי של המבודד, על בסיס דיווח אישי. המבודדים גם נשלחים לבצע בדיקה, לעיתים שתיים.
  • הנחיות ברורות: הנחיית הממשלה היא לשלוח כל מי שבא במגע עם חולה מאומת לבדיקה ראשונה, בלי קשר להופעת סימפטומים. לאחר חמישה ימים הוא ישלח לבדיקה שניה כדי לוודא שהוא לא נדבק.

חשוב לציין שלא הכל ורוד. לפי הדו״ח של אמ"ן נקודת הכשל המרכזית בהתנהלות הגרמנית היא מערכות ניהול המידע. בתחילת המגפה חלק גדול מן הרישום התבצע ידנית. מאחר ובגרמניה יש חוקי פרטיות נוקשים לא היה ניתן לשתף מידע בין הרשויות השונות. ספק אם הנושא הזה נפתר עד היום. עם זאת, כותבים מחברי הדו״ח, המחוזות עצמם מצאו פתרונות מקומיים. 

בישראל: איכוני שב״כ, מערך חקירות כושל, ניהול ריכוזי ולא עקבי

בישראל, על כל יתרונותיה כ"אי" מבודד שלו יש שער כניסה אחד בנתב"ג, אפשר לומר שהממשלה כשלה. נראה כי החגיגות בתום הסגר הראשון היו מוקדמות מדי. יתכן שעוד ממשלות בעולם, כולל גרמניה, יחזרו בתקופה הקרובה יותר או פחות לסגר ויחוו גל שני קשה מהקודם, אבל ממשלת ישראל הצליחה לעשות זאת הכי מהר ומאוד יסודי. 

בדיקות קורונה במתחם דרייב אין בישראל. למרות שחלפה כבר חצי שנה מפרוץ מגפת הקורונה בישראל, מערך החקירות האפדימיולוגיותעדיין לא מוכן (צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90)

אפליקציה המגן 2 שהושקה נחלה כישלון עוד בשלב הפיתוח (אזרחים התקינו אותה ואז הסירו תוך זמן קצר). מערך החקירות האפידמיולוגיות משתפר אולם הקמתו צפויה להסתיים רק בנובמבר. הממשלה מקבלת החלטות עמוק לתוך הלילה ומנחיתה אותן על בעלי העסקים והרשויות המקומיות ומבלי לנהל עם הציבור שיח כלשהו. ומעל כל זה ניצבת ההתמכרות של הממשלה לשימוש בכלי ריגול של השב"כ כביכול כדי להתמודד עם המגפה. למרות הפצרות ראש השירות להפסיק את השימוש בו ממשיך לפעול. בינתיים, מאות אלפי ישראלים נשלחו על ידו למעצר בית באופן שגוי.

אזמ"ע?

(איך זה משפיע עליך)

בערב ראש השנה היהודי הטילה הממשלה סגר על המדינה למשך שבועות. אבל אף אחד לא יודע מה יקרה בצד השני של הסגר, ומתי נגיע אליו. האם יהיו מנגנוני לקטיעת שרשראות הדבקה, יותר חוקרים אפידמיולוגים, תוכנית הרמזור תחזור לפעולה?

בלי תוכנית סדורה ובלי מדדים ברורים (כמו למשל – איך נדע שאפשר לצאת מהסגר?) הממשלה צפויה לקבל שוב החלטות פזיזות תוך לחצים פוליטיים. זו נראית כמו דרך המלך לעוד כישלון בהתמודדות עם המגפה, שבסוף תשלח אותנו לסגר שלישי. אין צורך להרחיב בהפפעות המזיקות של הסגר על הבריאות הפיזית והנפשית שלנו, על החברה והכלכלה.

מעש"י

(מה עושים כדי שיתוקן)

ישראל צריכה להרים טלפון לעולם. לברר איך עשו את זה במקומות שהצליחו להתמודד הכי טוב עם המגפה. ואם אנשי אמ״ן כבר עשו את זה בשביל הממשלה ואפילו חיברו דו״ח, כדאי גם ללמוד. למשל מהדו״ח על ההתנהלות בגרמניה ניתן ללמוד שכדאי לבזר סמכויות: לאפשר לראשי ערים לנהל המשבר ברמה המקומית תוך יצירת עתודה וסיוע ארצי לרשויות שמתקשות או קורסות. זה יאפשר את מיקוד המשאבים במקומות שבהם באמת יש צורך.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת עידן בנימין

Picture of עידן בנימין
כתב לתיקון הכנסת. ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד. מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,863 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק