ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
מאז יוני 2019 עומד בראש המשרד של האיש החשוב במדינה ממלא מקום. כעת מסתיימת על פי החוק גם כהונתו של רונן פרץ, שמונה כממלא מקום מנכ״ל משרד ראש הממשלה באופן זמני. אולם, עד לרגע פרסום הכתבה, לממשלה לא נמסרה עדיין הודעה על הארכת כהונתו או על מינוי של מנכ״ל קבוע, וזאת למרות שביום רביעי יפקע המינוי הזמני של פרץ.
שורה של מינויים בכירים חסרים בשירות המדינה. מדובר במצב חמור, שבו אין מנהלים קבועים לכמה מן הגופים החשובים ביותר לתפקוד התקין של המדינה. אחד מהם חריג במיוחד – מנכ"ל משרד רה"מ. בשונה מאשר מינויים לתפקידים בכירים אחרים כמו מפכ"ל, נציב שב"ס או ראש הרשות להגנת הפרטיות שדורשים הליך בחינה של ועדה כלשהי, תפקיד מנכ"ל הוא משרת אמון. כלומר: כמו כל שר, גם ראש הממשלה יכול לבחור איזה מנכ״ל שהוא רוצה באופן חופשי. הוא רק נדרש להביא אותו לאישור הממשלה.
לראייה, במשרדי המשלה האחרים עוד בטרם מצאו השרים את הכסא שלהם במשרד, הם מינו מנכ"לים. השר זאב אלקין, שר המים וההשכלה הגבוהה, לא חסך ומינה אפילו שניים. ולמרות זאת, נתניהו לא ביקש עדיין למנות מנכ"ל קבוע, אפילו לא ביקש למנות שוב, באופן זמני כמובן, את ממלא המקום.
ביוני 2019 עזב מנכ״ל ראש הממשלה הקודם יואב הורוביץ את תפקידו. במקומו מינה נתניהו את רונן פרץ כממלא מקום. מאז הוא מנהל את המשרד החשוב במדינה.
אפשר למנות מנכ״ל למשרד ממשלתי כממלא מקום זמני, אך לתקופה קצובה ובתירוץ טוב. לעיתים נדרש ממלא מקום: יכול להיות שהמנכ"ל בחר לעזוב לפתע, כי נמאס לו, או שהוא חלה או חס וחלילה הסתבך בשערוריה כלשהי ופוטר. המחוקק חשב על מקרים כאלו וקבע פתרון בחוק: "נתפנתה משרתו של נושא משרה או נבצר ממנו להשתמש בסמכותו או למלא את תפקידו, רשאי השר שעם משרדו נמנית המשרה, בהתייעצות עם נציב השירות, להטיל על עובד מדינה אחר למלא את התפקיד, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים".
עוד בשקוף:
על פי החוק ניתן להאריך את שלושת החודשים הללו, בהתייעצות עם נציב שירות המדינה, בעוד שלושה חודשים. התקופה הזאת הסתיימה עבור פרץ כבר באמצע דצמבר 2019. אבל מה קורה במצב חריג? גם על זה חשב המחוקק שקבע כי: "רשאי השר, בהסכמת נציב השירות והיועץ המשפטי לממשלה, להודיע לממשלה על הארכת תקופת הטלת התפקיד באופן זמני מעבר לשישה חודשים כאמור, בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, וכל עוד מתקיימות נסיבות מיוחדות כאמור (הדגשה ע.ב)". משבר הקורונה ושרשרת מערכות הבחירות יכולים להיחשב כ״נסיבות מיוחדות״.
בתשעת החודשים שחלפו מאז דצמבר 2019, למיטב ידיעתנו, לא נמסרה הודעה על הארכת הכהונה לממשלה, כפי שדורש החוק. עם זאת, אכן ניתן לראש הממשלה אישור מיוחד מהיועמ"ש להאריך את כהונתו של רונן פרץ כממלא מקום מנכ״ל משרדו.
במענה לפנייה של 'התנועה לטוהר המידות' כתב היועמ"ש מנדלבליט כי: "הארכת המינוי האחרונה של מר פרץ אושרה ביום 16.6.2020 והיא ניתנה למשך תקופה של שלושה חודשים״. באשר לנסיבות המיוחדות שהצדיקו את מתן האישור על פי היועמ״ש נכתב כי ״ההארכה האחרונה אושרה הן לנוכח העובדה כי למשך תקופה ארוכה כיהנה ממשלת מעבר וכי הממשלה הנוכחית הוקמה רק לאחרונה והן לנוכח מצב החירום הלאומי שנגרם כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה. על כן ראש הממשלה ומשרדו טרם הספיקו להידרש לנושא של מינוי מנכ"ל קבוע למשרד".
על פי המכתב, כהונתו של פרץ פוקעת ב-16 בספטמבר – מחר (רביעי). אולם עד לרגע זה לא הובא מינוי קבוע לישיבת הממשלה ואפילו לא התקבלה פנייה אצל היועמ"ש לבקשת הארכה של מינויו של ממלא המקום.
צריך לזכור שבתקופה שמאז הוקמה הממשלה ותחת משבר הקורונה שרים עברו תפקידים, צמרת משרד הבריאות התחלפה, כולל מנכ"ל דומיננטי, משה בר סימן טוב, שהוביל את ניהול הגל הראשון של משבר הקורונה. אפילו מונה פרויקטור קורונה חדש. לכן, קצת קשה להבין מדוע דווקא המשרד הבכיר במדינה לא הצליח למנות מנכ״ל בגלל המשבר.
"לתפקיד מנכ"ל משרד רה"מ יש גם השפעה על אישור הוצאות מעון ראש הממשלה ומשפחתו, ולראיה רונן פרץ הוא שהביא לוועדת הכספים את הצעת ההחלטה לשלם לראש הממשלה את חבות המס, וכן לממן לו גם דברים נוספים, החלטה שחלקה הוקפא בינתיים לאור הלחץ הציבורי", אמר לנו עו"ד עומר מקייס, מנכ"ל התנועה לטוהר המידות שהגישה עתירה נגד רה"מ והיועמ"ש בגין ההארכות החוזרות ונשנות של מינויו של פרץ כממלא מקום.
"כמובן שבמצב כזה, נוח לנתניהו ומשפחתו כי יכהן בתפקיד ממלא מקום", הוסיף. "למרות שמנכ"ל זו משרת אמון, עדיין יש הבדל בין ממלא מקום לבין מנכ"ל קבוע. ברגע שאדם ממלא מקום התלות שלו בשר, במקרה זה, רה"מ, גדולה הרבה יותר, כי אפשר לסיים את כהונתו בקלות, דרך מינוי של אדם אחר ובלי הרבה רעש תקשורתי. זה שונה מהמצב בו צריך להכריז על פיטורים של מנכ"ל מכהן".
נזכיר כי בנוסף על כך, רק בשבוע שעבר אישר ממלא המקום פרץ לשכור מטוס פרטי למשפחתו של נתניהו לנסיעה לחתימה על הסכם השלום בוושינגטון, וזאת בנוסף על המטוס ששכרו. לבסוף, לאחר ביקורת ציבורית, בוטלה ההחלטה ללא הסבר ברור ולמרות שבלשכת רה"מ טענו שששכירת מטוס נוסף דווקא תוזיל את העלויות.
פנינו למשרד רה"מ ושאלנו מתי עתיד להיתמנות מנכ"ל קבוע, אולם לא התקבלה תגובה.
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה לפניית ״שקוף״ כי נכון לזמן כתיבת שורות אלו לא התקבלה ממשרד רה״מ בקשה להארכת מינוי של פרץ.
(איך זה משפיע עליך)
בעיצומו של משבר הקורונה, יד ימינו של ראש הממשלה היא זמנית. ארגון שאין לו ניהול קבוע, יתקשה מאוד לפתח תוכניות, לעמוד ביעדים, לקחת אחריות ולבסס תחושת יציבות. ובנוסף, האיש שאמור להפעיל את המשרד החשוב ביותר, שמניע את כל המערכת, יודע שבן רגע הוא עלול להפסיד את תפקידו. עכשיו גם המינוי שלו לא מוארך, לפחות לא באופן חוקי. וזאת, לפחות בינתיים, ללא כל הסבר. האם באופן הזה ללא מינוי רשמי הוא יוכל לחתום על מסמכים רשמיים? לנהל עובדים אחרים? לשכור עובדים, לפטר, לחלק הוראות?
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק