ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

קודם ותרו על תוספת השכר, אחר כך תתרמו

בעקבות משבר הקורונה הודיעו מגוון ח"כים כי יתרמו משכרם לעמותות. אבל רובם מסרבים להחזיר את תוספת השכר שקיבלו השנה לקופה הציבורית, אף שהחוק מאפשר לעשות זאת בקלות. יותר קל כנראה לגרוף לייקים מאשר להילחם בכנסת על חלוקת התקציב

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

לאור משבר הקורונה הודיעו חברות וחברי כנסת ממגוון סיעות כי יתרמו חלקים גדולים מהמשכורת שלהם לעמותות וארגונים חברתיים. השבוע למשל, הודיעה סיעת כחול לבן כי חבריה יתרמו 20% משכרם בכל חודש. בהודעה נכתב כי ההחלטה התקבלה לאחר ש"נבחנו האופציות החוקיות העומדות בפני חברי הכנסת בעת הזו". 

אילו אפשרויות יש לח"כ שרוצה שכר נמוך יותר? לפי חוק הכנסת, יש רק אפשרות חוקית אחת: ויתור על הסכום שנוסף לשכר הח"כים בינואר (1,255 שקלים שהתווספו ל-44 אלף ש"ח). כל מה שצריך כדי לעשות זאת זה רק לחתום על טופס אחד. יש כמה ח"כים מכחול לבן שבחרו לוותר על התוספת עד כה: יזהר שי, מיקי חיימוביץ', חילי טרופר ומיכאל ביטון. 

ח"כ מיקי חיימוביץ' – גם ויתרה על התוספת וגם תרמה חלק משכרה

שאר חברות וחברי הסיעה החליטו כאמור לתרום חלק מהשכר, מבלי לוותר על התוספת ולהחזירה לקופת המדינה. כחול לבן היא רק דוגמה: ח"כים מסיעות נוספות הודיעו בעבר כי יתרמו חלקים משכרם לעמותות. תרומה היא מעשה יפה וראוי ללא ספק. למרות זאת, היום לכבוד #טרחנות_לשבת נספר למה נעדיף לציין לטובה ח"כים שחתמו על ויתור – ולא לפרגן על תרומה.

לא מרוצים מהתקציב? שנו אותו במקום לתרום

על תרומות אי אפשר לפקח. בניגוד לוויתור על התוספת, שנעשה באמצעות טופס רשמי בכנסת ותקף לכל השנה, התרומה אינה שקופה ואין לציבור דרך לפקח עליה. אם ירצו להפסיק לתרום, או לא לעשות זאת בכלל, לא יהיה לנו מושג. כך למשל גילינו בדיעבד שחלק מהח"כים שטענו בשלב מסוים כי תרמו תרומה חודשית משכרם, הפסיקו לעשות זאת לאחר כמה חודשים.

בנוסף, בניגוד לוויתור על ההעלאה, תרומה אינה משיבה את כספי משלמי המסים לקופה הציבורית. 

תוספות השכר מצטברות לכ-2 מיליון שקלים בשנה, שיכולים לחזור לקופה הציבורית ולשמש למשל לקניית מכונות הנשמה, למקלטים לנשים מוכות, לקניית מחשבים לילדים עבור למידה מרחוק או לכל דבר חשוב אחר לטובת האזרחים. 

תרומה לעמותות היא חשובה מאוד – ויפה שח"כים, כמו אזרחים אחרים, תורמים מכספם לטובת מטרות שקרובות לליבם. אבל בניגוד לאזרחים אחרים, בידי הח"כים להזרים כסף לתקציב היחיד שבאמת מייצג את כולנו: תקציב המדינה.

מליאת הכנסת, ריקה יותר מדי זמן

יש שיגידו כי הם מעדיפים לתרום לעמותה ולדעת שהכסף הולך למטרה חשובה – כך ציין למשל ח"כ יאיר לפיד (יש עתיד) בפוסט בפייסבוק שלו: "חלק מהח"כים שלנו החזירו את הכסף לקופת המדינה. רוב חברינו נהגו אחרת. הם העדיפו לא להעביר את הכסף בחזרה למשרד האוצר. אין סיבה לראות אותו מתבזבז על משרדי ממשלה מיותרים, ניהול כושל וסחטנות קואליציונית. במקום זה תרמנו לעמותות חברתיות את התוספות במלואן, בכל חודש באופן מסודר".

לשפשף את העיניים ולא להאמין. הרי היחידים שבידם להשפיע על חלוקת תקציב המדינה הם הח"כים עצמם. לא מרוצים מהחלוקה? שנו אותה. בשביל זה אתם שם, כן גם ח"כים מהאופוזיציה. החזירו לנו את שני מיליון השקלים שהוספנו למשכורת שלכם – ואז תעשו מה שתרצו עם מה שנשאר. כך, למשל, עשתה ח"כ חיימוביץ'. 

אתם קובעי המדיניות. התבלבלתם

מעבר לחלוקת התקציב, חברות וחברי הכנסת יכולים להשפיע על המציאות בכל יום. רוצים לתרום במקביל? אין בעיה. אבל קודם בואו למשכן והילחמו בכל האמצעים הפרלמנטאריים שעומדים לרשותכם כך ששני מיליון השקלים (כשתחזירו לנו אותם), יושקעו על ידי המדינה בסוגיות חשובות כמו ניצולי שואה או חינוך. זה לא הוגן מצדכם לקבל לייקים בפייסבוק על תרומה לעמותה מסוימת. אתם קובעי המדיניות – נצלו את הכוח שלכם. 

ומעבר לכל זה, הוויתור על התוספת הוא הדבר הראוי לעשות. אחרי שהח"כים העלו לעצמם את השכר (בניגוד לעמדת הוועדה המייעצת בנושא), ואחרי שבמשך שנה וארבעה חודשים הכנסת כמעט ולא פעלה (מאז דצמבר 2018), והח"כים השקיעו זמנם בקמפיינים ולא בעבודה למען הציבור – לא מגיעה להם העלאה בשכר.

הוויתור על תוספת השכר זה רק צעד ראשון. יש לקדם שינוי מערכתי באופן קביעת שכר הח"כים (שכרגע נקבע על ידי הח"כים עצמם). אנחנו פועלים בנושא מזה שנים, מקדמים כעת הצעות חוק בנושא, ובסוף ננצח. בינתיים נמשיך להתקדם צעד אחד צעד כדי לחבר את הכנסת חזרה לציבור. הצעד הראשון הוא שכל 120 הח"כים יוותרו על תוספת השכר. רשימת 22 הח"כים שחתמו עד כה על הטופס כאן.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת יעל פינקלשטיין

Picture of יעל פינקלשטיין
כותבת ב"שקוף" מאז "מאה ימים של שקיפות", עוקבת אחרי פעילות של לוביסטים שמייצגים בעלי אינטרסים בכנסת וכותבת גם על ייצוג שוויוני בפוליטיקה. לתקשורת כוח עצום להשפיע על החיים שלנו, והיא יכולה לנצל אותו כדי לחשוף עוולות ולדרוש תשובות מנבחרות ונבחרי הציבור - אבל היא לא תמיד מצליחה לעשות את זה. אני שמחה להיות חלק מארגון עצמאי שיכול לפעול רק למען הציבור בחופש מוחלט.

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,854 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק