הפייק ניוז שנתניהו הפיץ עמוק יותר ממה שחשבתם

אתמול הייתה הפעם השניה שבנימין נתניהו התהדר בדירוג העולמי של ישראל על ידי קרן Deep knowledge group (להלן: DKV). הוא עשה זאת, לאחר שלפני ימים בודדים נחשף כי מדובר בקרן עלומה מהונג קונג. רק שהפעם ראש הממשלה טען שזה מדד של המגזין פורבס, בזמן שהיה מדובר בטור דעה של החברה עצמה. 

אחרי שכלי תקשורת רבים התקוממו על השקר הבוטה, החלטנו "בשקוף" להתעקש להבין: כיצד פועלת הקרן העלומה שמשרד רה"מ נשען על פרסומיה? המסקנות: המתודולוגיה מעורפלת, הנתונים לא שקופים ומתוך 24 פרמטרים יש שניים חסויים ובהם ישראל קיבלה דירוג גבוה ומחשיד.

"צרכים פנימיים בלבד"

לפי אתר הקרן, הדירוג מקיף 40 מדינות בארבעה מסלולים שונים: מסלול המדינה הבטוחה, בו מדורגת ישראל במקום הראשון; מסלול הסיכון בו ישראל לא מדורגת; מסלול יעילות הטיפול, בו מדורגת ישראל במקום השמיני ומסלול התמיכה הממשלתית באוכלוסייה, שם מדורגת ישראל במקום ה-11.

שלושה מהדירוגים מורכבים מ-24 מדדים שונים ומגוונים. במסלול התמיכה הממשלתית כלל לא מפורטת שיטת איסוף הנתונים והמדידה, כלומר המתודולוגיה. לכן, אין דרך לדעת אם ניתן לסמוך עליה. 

פה זה נעצר. גם שנכנסים לעומק, ההסבר באתר הקרן לא מפרט כיצד היא משקללת את המדדים או בכלל בודקת אותם. לדוגמה, איך משקללים תמיכה של מדינה באזרחיה? יכולות להיות לכך 1,000 פרשנויות. 

זה לא מסתיים כאן. המדדים שהעניקו לישראל את הבכורה במישור הניהול הממשלתי – חסויים לחלוטין. ההגדרה הרשמית היא "מדדים שפותחו במיוחד על ידי הקרן ומשמשים לצרכים פנימיים בלבד". המשמעות: לא תוכלו לדעת מה הם. איך נוכל להאמין לקרן שאין לנו דרך לבדוק את השיטות שלה?

פה חשדתי

הקרן לא מפרסמת פירוט של כל המדינות, אלא רק נתון כללי. ב-40 המדינות המובילות במדד הביטחון הדירוג נע בין 632.2 (ישראל) ל-550.47 (סלובניה). אבל ניתן למצוא באתר רק שלוש מדינות מהם ניתן ללמוד עוד על מה שקורה בדירוג: ישראל, אחריה גרמניה עם 631.07. ויפן במקום 9 עם 623.19. 

בשני הפרמטרים ה"חסויים" המשמשים לצרכים פנימיים של הקרן, ישראל זוכה לניקוד עגול של 39 בראשון ו-38 בשני. שני המספרים האלו מעוררים חשד, מאחר ובכל שאר הנתונים שפורסמו אין מספרים עגולים. מתוך 72 מספרים, רק השניים הללו הם יצאו מושלמים ובמקרה שניהם חסויים. 

שני המדדים האלו מעניקים לישראל את הבכורה ובגדול. גרמניה, נמצאת במקום השני ומפגרת אחר ישראל ב-1.13 נקודות בלבד. זה לא מוכיח שהתקיים פה עיוות, אבל זה בהחלט מעורר חשד – שאין דרך לאשש או להפריך אותו. 

במדדים "הפנימיים" גרמניה קיבלה 30.8 במדד הראשון ו-28.27 במדד השני. זה מסתכם בהפרש 17.93 נקודות בין גרמניה לישראל. כמה זה קריטי? מאד. אם ישראל הייתה מקבלת ניקוד דומה לגרמניה היינו גולשים למקום ה-13 בדירוג הכללי.

במבט עומק מצבנו לא מזהיר

מדד הביטחון בו מדורגת ישראל במקום הראשון מורכב מ-24 פרמטרים מחולקים לקבוצות של ארבע. כל אחת מהן בודקת סוגיה אחרת: יעילות הבידוד, ניטור וזיהוי, יעילות הניהול הממשלתי ומוכנות רפואית. כולם נראים מעניינים לבחינת המצב. 

שני המדדים הפנימיים נמצאים בקבוצה של היעילות הממשלתית, המדד שמקפיץ את ישראל לראש הרשימה. שם ישראל זוכה לניקוד של 205.83 לעומת גרמניה, השניה בתור, שזוכה לניקוד של 183.59. 

ישראל מתגלה כחלשה דווקא במוכנות הרפואית שלה. זהו מדד שמורכב ממספר מכונות ההנשמה, כמות המיטות בבתי החולים, כמות הרופאים, רמת הרפואה, יכולת ייצור של ציוד רפואי ויכולת ניוד של ציוד רפואי חדש.

גם פה, אנחנו לא יודעים מה טיב המדד, איך הוא מורכב וכיצד כימתה הקרן את הנתונים. כלומר, אולי הממשלה מתנהלת באחריות בנוגע להתמודדות עם המגיפה, אבל לא מתנהלת באחריות ברכישת אמון הציבור בהחלטותיה. 

פנינו לקרן עם שורה של שאלות ומידע נוסף על מתודולוגיית הדירוג וביקשנו את פירוט הדירוג של מדינות נוספות. מהקרן נמסר כי בשבוע הבא יפרסמו עדכון נתונים על גרמניה וישראל ובתוכם גם מענה לחלק משאלותינו ופירוט נרחב יותר על המדדים.