ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
עבודתם של חברי הכנסת מורכבת, קשה ובנויה מחלקים רבים: חקיקה, פיקוח על הממשלה, פעילות בוועדות, טיסות לחו"ל, קשר עם הציבור ועוד. אנחנו ב"שקוף" מאמינים בחשיבותם של כלל המדדים – ולכן משתדלים להביא לכם ניתוחים מכל הזוויות, ולנסות לייצר במקביל מדדים שכיום כלל לא קיימים, והכל כדי לבדוק מי מהח"כים עובד בשבילנו, וכמה.
אלא שהכנסת לא עבדה ולו יום אחד עבורנו מאז דצמבר 2018. למעלה משנה! לא רק זה: חברי הכנסת יחזרו לעבוד בהיקף מלא רק במאי 2020 – לאחר הרכבת הקואליציה.
קשה. אנחנו ממשיכים לעקוב ולדווח מי מחברי הכנסת נלחם למען הקמת הוועדות הקבועות. בדקנו מי מהח"כים מגיע לוועדת חוץ וביטחון – שחרף הפגרה ממשיכה להתכנס. בקרוב נפרסם מידע מעניין על טיסותיהם לחו"ל. וכעת אנו חושפים מדד שצריך לקחת בעירבון מוגבל: מי מחברי הכנסת בכלל הגיע לכנסת בשנה האחרונה.
נכון, זה תלוי בכל חבר כנסת בתקופת פגרה מאיפה הוא רוצה לעבוד. סביר גם שאלו הגרים בקרבת המשכן, יקפצו לבקר בו יותר. אלא שלאור הנסיבות הלא שגרתיות, ולנוכח העובדה שאף אחד מחברי הכנסת לא מפרסם יומן בעת פגרה – יש במדד זה מידע שכדאי להכיר: מי מגיע למקום העבודה שלו חרף הפגרה?
מעבר לכך, הכנסת לעתים כן מתכנסת ואף נערכים בה דיונים, גם אם בתדירות נמוכה – לכל אורך השנה.
מתנדבי "שקוף", איתי נתנאל ונבות זילברשטיין, בדקו את נתוני הנוכחות בכנסת ה-22 (3.10.2019-12.1.2020). במקום הראשון (תופים):
מקלב הוא זה שקרא ללא הרף להקים ועדות זמניות שימשיכו לעבוד בזמן הפגרה. הוא הסביר לשקוף כי "למרות חוסר האפשרות להקים קואליציה, החיים עצמם כמובן ממשיכים כסדרם. בארץ ובעולם, מתרחשים אירועים חברתיים, כלכליים ומדיניים שונים ולמרבה הצער גם אסונות ואירועים קשים".
| אורי מקלב (יהדות התורה) | 507H 36M |
| ינון אזולאי (ש"ס) | 458H 26M |
| מיכאל מלכיאלי (ש"ס) | 423H 23M |
| מירב כהן (כחול לבן) | 389H 45M |
| ישראל אייכלר (יהדות התורה) | 339H 21M |
| עודד פורר (ישראל ביתנו) | 273H 20M |
| מרדכי יוגב (הבית היהודי) | 256H 43M |
| אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) | 249H 0M |
| יולי יואל אדלשטיין (הליכוד) | 235H 14M |
| אורית פרקש-הכהן (כחול לבן) | 230H 47M |
בנטרול שרים (שעובדים ביום-יום במשרדי הממשלה) נמצאים:
| תמר זנדברג (מרצ) | 79H 12M |
| אסף זמיר (כחול לבן) | 79H 1M |
| עפר שלח (כחול לבן) | 77H 35M |
| היבה יזבק (הרשימה המשותפת) | 74H 21M |
| יואל רזבוזוב (כחול לבן) | 74H 13M |
| איימן עודה (הרשימה המשותפת) | 72H 17M |
| סתיו שפיר (מרצ) | 61H 57M |
| ניר ברקת (הליכוד) | 53H 20M |
| יאיר לפיד (כחול לבן) | 49H 18M |
השיאן ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) מסר: "הדבר הזה מדרבן ומחייב ליותר, נמשיך לעזור לציבור ששלח אותנו".
ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס):"זו זכות שלי לשרת ולסייע לציבור, ויש הרבה מה לסייע למרות פגרת הכנסת. חברי הכנסת בש"ס בראשות השר דרעי, רואים את הכנסת כשליחות ולא כג'וב".
ח"כ לפיד לא מסר התייחסות.
(איך זה משפיע עליך)
את, אתה ואני מממנים את חברי הכנסת. אנחנו משלמים להם וליועציהם שכר יפה, החזר הוצאות ומעמידים לרשותם שלל משאבים (גם בפגרה) כדי שישרתו – אותנו. אם ח"כ לא מגיע למקום עבודתו ולא מפרסם את יומנו – הוא למעשה לוקח לך כסף מהכיס ומבזבז משאבים ציבוריים.
(מה עושים כדי שיתוקן)
המדד המלכותי שבאמצעותו נדע באמת מה הח"כים שלנו עושים, הוא מדד שקיפות היומנים שלהם. ברגע שבמקביל לשאילתות, ישיבה בוועדות ושאר המדדים, גם הפעילות הציבורית תהיה שקופה, נוכל לנתח את פעילות הח"כים בצורה איכותית ביותר. עזרו לנו להגיע בקדנציה הנוכחית ל-61 יומנים שקופים.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
4 תגובות
יש מדד פשוט שאפשר באמצעותו לדעת האם חבר כנסת עבד עבור הציבור גם כשלא שהה במשכן הכנסת, והוא הבחירות שאחרי הקדנציה. אם חבר כנסת שלא נכח הרבה זמן במשכן הכנסת נבחר שוב לתפקידו, זה סימן שבקדנציה הקודמת הוא עבד עבור הציבור גם כשלא היה במשכן הכנסת.
למדד הזה כמה חסרונות:
1. הוא מודד רטרואקטיבית את שביעות רצון הציבור מעבודת נבחרי הציבור ואינו כלי שמאפשר מעקב בזמן אמת אחרי חברי הכנסת.
2. הוא טוב בשני מצבים: במפלגה עם דמוקרטיה פנימית הוא משקף את שביעות הרצון של חברי המפלגה מהח"כים של המפלגה, כלומר כמה הם עבדו עבור חברי מפלגתם, ובמפלגה ללא דמוקרטיה פנימית הוא משקף את שביעות הרצון של כל בוחרי המפלגה מראשי המפלגה בלבד. יכול להיות שחבר כנסת מהמפלגה לא עבד עבור הציבור ובכל זאת ראש המפלגה שיבץ אותו במקום ריאלי והוא נבחר מחדש לכנסת. אבל אם ראש מפלגה כמו יאיר לפיד שומר על פופולריות למרות שהוא לא נמצא הרבה במשכן הכנסת אז כנראה שהבוחרים שלו חושבים שהוא עובד עבורם מחוץ למשכן הכנסת ומוצדק לשלם לו משכורת, או שהם חושבים שהסיבה שהוא לא עבד עבורם לא תלויה בו והם מוכנים לתת לו הזדמנות נוספת.
3. המדד הזה מניח שציבור המצביעים בישראל מורכב ברובו לפחות מאנשים אינטליגנטיים שיודעים מי עומד מאחורי פתק ההצבעה שלהם. יש הרבה אנשים בארץ וכללם גם גופי תקשורת שמזלזלים בבחירה של הציבור וחושבים שאת הציבור צריך לחנך לדעות ה"נכונות" ובהקשר הזה שחבר כנסת צריך לעבוד עבור הציבור מתוך משכן הכנסת. מבחינתם העובדה שחברי כנסת שלא נכחו במשכן הכנסת נבחרים שוב ושוב לא מעידה על כך שזה בסדר לא להיות במשכן הכנסת, אלא על כך שהמצביעים שלו טפשים.
שלום תומר,
בדקתם את כל חברי הכנסת אבל ציינתם בשמם רק 19! ציון שמם של ״המצטיינים״ ושל ״האחרונים״ פוגע ברבים אחרים, בעיקר אלה שצמודים לעשיריה הראשונה. הדרך הפשוטה היא לפרסם רשימה מלאה, על פי המדד שבחרתם, שעות או ימים.
אני פרסמתי רשימות נוכחות רבות בשנות עבודתי (1978- 1987) והייתה לי אותה בעיה: כיון שפרסמתי בחדשות ״קול ישראל״ ,לא הייתה מסגרת שידור שבה אפשר לקרוא טבלה של עשרות שמות. ״פתרתי״ את הקושי בכך שהדגשתי ברדיו רק את המצטיינים ואת הגרועים ודאגתי לפרסם את כל השמות בעיתונות הכתובה! לכם אין כיום בעיה לפרסם את הדרוג המלא בתקשורת הדיגיטלית וחשוב שתנצלו אפשרות זאת.
צריך לחזק ובחר במפלגות שעובדות בשביל העם
ולהתרחק ממפלגות שמדברת ומפלגות ללא עשיה למען עם ישראל
סתיו שפיר במפלגה הירוקה ולא במרצ.
יאיר גולן עבר עכשיו למרצ, אבל בזמן הבדיקה, כנראה שהיה עדיין בישראל דמוקרטית.
הבדיקה קצת מטעה, כי יש חברי כנסת, כמו סתיו שפיר, שמנצלים את הפגרה, כדי להסתובב ברחבי הארץ, להיפגש עם אנשים ולהכיר את הנושאים שבהם צריך לטפל. גם יעל כהן פארן נהגה כך ובפגרה עברה בכל רחבי הארץ, כדי להכיר וללמוד את המאבקים השונים.