ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
רגע לפני תום מושב הכנסת לשנת 2018 סיים ח"כ דוד אמסלם טיפול בסוגייה המטרידה חלק מחברי הכנסת: זכות הציבור לדעת. ח"כ אמסלם העביר חוק האוסר על המשטרה והפרקליטות לספר לנאשם ובכך גם לציבור מדוע נסגר תיק חקירה שנפתח נגדו: האם זה קרה מחוסר אשמה, חוסר ראיות או חוסר עניין לציבור. התיקון לחוק קובע אם כן כי המשטרה והפרקליטות לא יכתבו יותר מדוע נסגר תיק, אלא אם כן החשוד פונה אליהם ומבקש זאת. זה בדיוק מה שקרה בסגירת התיק של ח"כ איתן כבל: קיבלנו הודעה כי התיק נסגר אך מעולם לא זכינו לדעת מה הייתה הסיבה. האם יכול להיות שגם במקרה בו יחליט היועמ"ש לסגור את אחד מתיקיו של רה"מ החשוד בשלוש פרשיות שונות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, לא נדע מה הסיבה להחלטה כזו?
חזרנו לפרוטוקולים של הדיונים בכנסת ומצאנו כי יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט, ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), אמר את הדברים הבאים בהציגו את החוק לפני ההצבעה בקריאה שניה ושלישית: "הפרקליטות, או היועץ – מי שמודיע על סגירת התיק לא יפרט את העילה. מה שכן מפורט בהצעה, בהחלטה שהייתה, שהאיש שהיה חשוד ושנסגרה העילה, לא יודיעו לו את העילה, רק יודיעו לו שהוא יכול לקבל את העילה, אם הוא ירצה, בכל תחנת משטרה". על זאת הוסיף: "החוק הזה לא כולל את היועץ המשפטי לממשלה. ובדרך כלל אלה תיקים של אנשי ציבור. הוא כן יוכל לכתוב מה שהוא מבין לא עם עילת הסגירה אבל לכתוב מה שהוא מבין כחוכמתו הטובה עליו. החוק הזה לא מתייחס ליועץ המשפטי לממשלה".
פנינו למשרד המשפטים בשאלה האם החוק תקף גם לראש הממשלה. שם נמסר לנו כי: "השאלה האם החוק חל או לא היא שאלה משפטית ודוברות משרד המשפטים אינה מגיבה על שאלות משפטיות".
אז פנינו ליועץ המשפטי של 'שקוף' עו"ד אילן יונש ולעו״ד יובל יועז שמסרו לנו: "למרות תיקון 83 אנו סבורים שתימסר החלטה מנומקת בסגנון "דוח ציבורי". ליועמ"ש יש שיקול דעת רחב וזה הנוהג באישי ציבור".
בשורה התחתונה: במקרה שיחליט היועמ"ש לסגור אחד או יותר מתיקיו של נתניהו הוא לא יכתוב במפורש חוסר אשמה או חוסר ראיות, אך ככל הנראה יפרסם דו"ח מנומק לציבור, ללא ציון העילה המשפטית הרשמית לסגירה.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק