משבר חוקתי רבני: כהונת מועצת הרבנות הראשית תוארך שוב בשל אילוץ פוליטי

האם אנחנו לקראת "משבר חוקתי רבני"? החל מאתמול (ראשון) מועצת הרבנות הראשית לא יכולה לתפקד כי חבריה אמורים לסיים את תפקידם, מלבד חבר מועצה אחד – הרב הצבאי הראשי, תא"ל אייל קרים, שכלל הנראה עסוק בדברים אחרים בתקופה זו, כמו למשל המלחמה. זה אומר שעלולים להיות עיכובים במתן תעודות הכשר על כשרות למוצרים מיובאים או לבשר מיובא, מחסור ברבנים המכהנים כרבנים רושמי נישואין אותם מכשירים וממנים חברי המועצה ועוד.

מועצת הרבנות היא גוף בעל סמכות הלכתית הנבחרת מדי חמש שנים. המועצה, לפי חוק הרבנות הראשית, עוסקת בין היתר במתן תשובות וחוות דעת בענייני הלכה, קירוב הציבור לערכי תורה ומצוות, מתן תעודות הכשר, מבחנים לדיינים ורבני ערים ועוד. חברים בה שני הרבנים הראשיים, רב עיר אחד מכל אחת מהערים ירושלים, תל-אביב-יפו, חיפה ובאר-שבע, עשרה רבנים הנבחרים בבחירות ישירות וחשאיות והרב הצבאי הראשי.

אך אל דאגה, היעדר חברי המועצה לא אמור להימשך זמן רב – השר לשירותי דת, מיכאל מלכיאלי (ש"ס) וחבריו לסיעה, פועלים להעביר במהירות הצעת חוק ממשלתית בנושא. כך בשבוע שעבר (9.9) אישרה מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל ושל חברי מועצת הרבנות לישראל והוראות נוספות), לפיה תוארך שוב תקופת הכהונה של חברי מועצת הרבנות הראשית. מדובר למעשה בחקיקה שתפורה למצב הפוליטי שבו לא נבחר עדיין רבנים ראשיים, ומשהה את בחירת המועצה עד לאחר בחירתם כדי להקל עליהם בהמשך.

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) התייחס לדברים ואמר "אני מאוד מאוד תומך בבקשת השר לשירותי דת לדחות את הבחירות. רק במקום חודש או חודשיים, אני מציע לדחות את זה לחמישים שנה". הוא הוסיף: "הפכתם את הרבנות למקום של ג'ובים. אנשים מתרחקים מהיהדות בגלל מה שאתם עשיתם לרבנות".

חברי המועצה היו אמורים לסיים את תפקידם אתמול, והצעת החוק באה להאריך את כהונתם עד לסוף השנה. בהצעה תמכו 55 חברי כנסת תמכו ו-47 התנגדו והיא הועברה לדיון בוועדת החוקה. הוועדה אמורה להתכנס כבר השבוע לשני דיונים על מנת לקדם אותה במהירות כדי למזער את הוואקום שנוצר, עד לפרסום החוק בספר החוקים.

תני פרנק, מנהל המרכז ליהדות ומדינה מבית מכון הרטמן, אומר ל"שקוף" כי "גם אם יעבירו את החוק השבוע, יהיו לנו לפחות כמה ימים שבהם יש משבר חוקתי רבני. מדברים על זה שאין נשיא בית משפט עליון, כאן לא רק שאין רב ראשי, גם אין ממלא מקום רב ראשי. היחיד שישאר במועצת הרבנות זה הרב הצבאי הראשי, שהוא גם ככה באיזשהו מעמד של חצי משקיף, הוא לא בדיוק גורם רלוונטי".

"אין רבנים ראשיים ואין חברי מועצת רבנות ראשית, אז אין רבנות ראשית. יש שיגידו 'אחלה, מצוין'. אבל במציאות זה מעשה מוזר והחוק הזה הוא גם מוזר", אומר פרנק ומסביר: "מצד אחד אומרים שצריך לדחות כי רוצים שתהיה מועצה לפחות באופן זמני עד שיקיימו את הבחירות. שלפחות יהיו ממלאי מקום לרבנים הראשיים, שתהיה מועצת רבנות ראשית. מצד שני, למה לא פשוט קיימתם את הבחירות לרבנים הראשיים ולמועצת הרבנות הראשית במועד?

"לפי החוק הם היו אמורים לקיים את הבחירות עד חודש לפני תום הכהונה. נניח גם שלא הספקתם, עכשיו יש לכם ועדת בחירות, גוף בוחר, עברתם את הבג"צים, למה לא עשיתם את זה ביחד? למה לא קבעתם כבר תאריך בחירות פשוט יותר קרוב? היה גם אפשר לחסוך כסף.

"הם מביאים את החוק אחרי שכבר הכהונה פוקעת", פרנק מוסיף, "זה אומר שמה שהם הולכים לעשות זה להחזיר רטרואקטיבית את האנשים לתפקיד שלהם. שזה גם הזוי".

מדוע חשוב להאריך את תקופת הכהונה שלהם? מלבד תפקידיהם הקבועים בחוק של חברי המועצה, העלולים כאמור להיפגע מעצם כך שלא יהיה (כמעט) אף חבר מועצה מכהן, יש עניין נוסף שבגללו חשוב לשר לשירותי דת להאריך את הכהונה: טרם מונו הרבנים הראשיים.

כהונת הרבנים הראשיים הסתיימה כבר לפני כחודשיים וחצי (1.7). אחרי סאגה הנמשכת כשנה, בה הוארכה כהונתם מספר פעמים, בשבוע שעבר הודיעה ועדת הבחירות לרבנים הראשיים על מועד הבחירות – 29.9 ופורסמה רשימת חברי האסיפה הבוחרת את הרבנים הראשיים לישראל.

איך זה קשור להארכת כהונת חברי המועצה? לרבנים הראשיים סמכויות הנוגעות לבחירת הרכב האסיפה הבוחרת – הגוף הבוחר את הרבנים הראשיים וכן את חברי מועצת הרבנות. מי שיבחרו להיות הרבנים הראשיים ירצו באופן טבעי לקחת חלק בבחירת הרכב חברי המועצה העובדים תחתם, ולכן בש"ס מעדיפים להמתין עד שייבחרו הרבנים הראשיים ורק לאחר מכן לקיים את הבחירות לחברי המועצה, בידיעה שבכך הם יחזקו את כוח הרבנים הראשיים.

"טרם נקבע מועד לבחירת רבנים ראשיים לישראל", נכתב בדברי ההסבר להצעה. "נתונות לרבנים הראשיים סמכויות לעניין ההרכב של האסיפה הבוחרת את חברי מועצת הרבנות הראשית, ומאחר שקיימת חשיבות בהפעלת הסמכויות כאמור על ידי הרבנים הראשיים שייבחרו, לא התקדמו גם הליכי הבחירות לחברי המועצה הנבחרים".

היכן נשות המועצה?

הסאגה סבוכה יותר ואינה קשורה רק לרבנים הראשיים ולמועצת הרבנות אלא גם קשורה לחברי האסיפה הבוחרת את הרבנים. היא אמורה להיות מורכבת לפי חוק מ-150 חברים: 80 רבנים ו-70 נציגי ציבור, אך הפעם האסיפה מורכבת מ-140 חברים: 70 רבנים ו-70 נציגי ציבור (לפי החוק היא יכולה לפעול בהרכב מופחת מ-150, כל עוד הוא לא פחת מ-80), זאת בשל מחלוקת שהגיעה לבג"ץ בנוגע למינוי נשים בעלות השכלה תורנית והלכתית מתאימה, כחלק מעשרת הרבנים שממנים הרבנים הראשיים לאסיפה הבוחרת.

בעתירה שהוגשה על ידי המרכז לקידום מעמד האישה ע"ש רות ועמנואל רקמן באוניברסיטת בר-אילן (בג"ץ 7583/22), נגד הרבנים הראשיים לישראל, הממשלה, השר לשירותי דת והיועצת המשפטית לממשלה, נשאלה השאלה מדוע לא יישקל מינוי נשים לאסיפה הבוחרת את חברי מועצת הרבנות הראשית ואת הרבנים הראשיים, ככל שהן עומדות בדרישות של השכלה תורנית והלכתית מתאימה.

בפסק הדין שפורסם בינואר השנה, הוחלט שעל הרבנים הראשיים לשקול את מינוי הנשים, דבר שלא קרה ורשימת האסיפה הבוחרת פורסמה כאמור בהרכב של 140 חברים ללא עשרת הרבנים שבג"ץ קבע כי יש לשקול שיכללו בהם גם נשים.

בש"ס כבר עובדים על הצעת חוק בנושא שתעקוף את מסלול בג"ץ, ופרסמו בחודש שעבר תזכיר חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון שינוי הרכב האסיפה הבוחרת והגדלת הייצוג הנשי בה), – שיביא להוספת ייצוג נשי באסיפה הבוחרת אבל לא דרך עשרת הרבנים, אלא דרך נציגי הציבור. בתזכיר מודגש כי "רב" ייחשב רק מי שיש בידו תעודה בתוקף ממועצת הרבנות הראשית ועמד בבחינות הנדרשות לכהונה כרב, כך שכבר באורח פלא, כל הרבניות לא יוכלו באופן אוטומטי לכהן כחלק מעשרת הרבנים – מכיוון שהרבנות לא מכירה בהסמכתן כרבניות. 

איפה כן ייכנס הייצוג הנשי? באמצעות נציגי הציבור – למשל, מתוך 25 ראשי הערים הגדולות יחויבו להשתתף שמונה נשים, ובמידה ולא מכהנות מספיק נשים בתפקיד – על ראשי הערים יהיה למנות אישה כנציגתם. כך גם ברשימת ראשי המועצות המקומיות והאזוריות – תהיה מכסה מסוימת לנשים. אולי במקרה הזה לא עדיף כלום מכמעט, ודרך המסלול הזה נשים בעתיד גם יוכלו לפרוץ את תקרת הזכוכית (המשוריינת) ברבנות, ולהיכנס כחלק מרשימת נציגות הרבנים, אולי בזמנים פוליטיים נוחים יותר.

השופטת דפנה ברק-ארז כתבה בדברי הסיכום כי היא לא נגד מוסד הרבנות הראשית או הרבנים הראשיים עצמם, אלא "בעד מתן קול גם לנשים העוסקות בלימוד התורה והמחויבות אף הן, ברוח ובחומר, לעולם ההלכה".

עוד כתבה כי "כל שנאמר בו הוא שעל הרבנים הראשיים לשקול מינוין של נשים בעת שהם עורכים את המינויים לאסיפה הבוחרת. זאת ועוד: החלטה על מינוי של נשות הלכה במשבצת של 'רבנים' אינה מחייבת את הרבנים הראשיים לאמץ עמדה הרואה בהן 'רבנים' לכל דבר ועניין – אלא רק לצורך מינוי חברים לאסיפה הבוחרת, שהיא כאמור גוף בעל תפקיד ממלכתי רשמי, שאינו מוסד הלכתי כשלעצמו".

בינתיים הוגשו לפני כחודשיים הצעות חוק העוסקות בתיקון הייצוג הנשי באסיפה הבוחרת והן מונחות על שולחן הכנסת וממתינות לדיון מוקדם. זאב אלקין (הימין הממלכתי) הגיש את הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – הגדלת הייצוג הנשי באסיפה הבוחרת), ואתי עטייה (הליכוד) הגישה את הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – שינוי הרכב האסיפה הבוחרת והגדלת הייצוג הנשי בה). הצעה דומה – הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – הרכב האסיפה הבוחרת), של חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד) וקבוצת ח"כים נוספת, הורדה באותו החודש מסדר היום. 

הרב ד"ר שאול פרבר, יו"ר ומייסד ארגון עתים מסביר כי "לצערנו, השנה האחרונה לא הוסיפה כבוד למוסד הרבנות הוותיק. לאחר משחקי אגו פוליטיים שהביאו לדחיות בבחירות לרבנות הראשית ולכך שבמשך שלושה חודשים לא מכהנים רבנים ראשיים, השבוע, הרבנות תחגוג שפל נוסף – אין רבנים ראשיים וגם אין מועצה מכהנת".

הוא מוסיף כי "לצד הבעייתיות במציאות זו, שנגרמה אך ורק באשמת נבחרי הציבור, היא מעידה בקול גדול על היחס המזלזל שנבחרי הציבור עצמם מייחסים למוסד הזה. צריך לבצע שינוי עמוק בממסד הדתי כולו שיהיה מחובר ומגוון יותר אבל חייבים להתחיל בכך שהממסד הדתי יפעל על פי דרישות החוק".