ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
הליכוד שלח אתמול (16.8) מכתב התראה לפני עתירה לוועדת הבחירות המרכזית לארגון AID Coalition המסייע לישראלים השוהים בחו"ל להגיע לישראל כדי להצביע בבחירות. אלא שהוויכוח על הבאת מצביעים מחו"ל אינו חדש. אחד המקרים הבולטים התרחש בבחירות 1999, אז פעל בארצות הברית ארגון המזוהה עם הימין הישראלי שהציע לאלפי בעלי זכות בחירה כרטיסי טיסה מסובסדים. הארגון, "חי לישראל" (Chai L'Yisrael), הציע כרטיס הלוך ושוב ב-180 דולר בלבד.
במכתב ששלח עו"ד אילן בומבך בשם הליכוד ל-AID Coalition, המפעיל את מיזם Fly&Vote, נטען כי פעילות המיזם עלולה להפר שורה של הוראות בדיני הבחירות. בין היתר הפנה בומבך לסעיף 122 לחוק הבחירות לכנסת, האוסר להציע או לתת שוחד כדי להשפיע על בוחר להצביע או להימנע מהצבעה, בכלל או בעד רשימת מועמדים מסוימת. הליכוד טוען גם לחשש להפרת חוק מימון מפלגות ולמעורבות אסורה של תאגיד זר במערכת הבחירות. במכתב נדרש הארגון להפסיק את פעילות המיזם ולהסיר את האתר שלו.
AID Coalition דחה את הטענות. בתשובה שנשלחה באמצעות עו"ד עומרי שגב נטען כי Fly&Vote הוא מיזם א-מפלגתי, שאינו בודק את עמדותיהם הפוליטיות של המשתתפים ואינו מעניק להם מימון לטיסה. הארגון צירף צילום מאתר המיזם, שבו נכתב באנגלית: "The Fly&Vote initiative does not cover participant expenses. Travel costs are the responsibility of each participant". כלומר, לפי הארגון, המשתתפים עצמם נושאים בעלויות הנסיעה.
כמעט בכל מערכת בחירות מאז שנות ה-80' עולה סוגיית הבאת מצביעים ישראלים מחו"ל. הטענות שמעלה כעת עו"ד בומבך הופכות את בחירות 1999 למקרה השוואה מעניין במיוחד, שכן אז דווח על סבסוד כספי ישיר של כרטיסי טיסה.
במאי 1999 דיווחה סוכנות הידיעות היהודית JTA כי כ-7,000 בני אדם ביקשו להצטרף לטיסות שהציע "חי לישראל", גוף שפעל מברוקלין והיה מזוהה באופן הדוק עם הימין הישראלי. לאחר הליך סינון התכוון הארגון להביא לישראל כ-3,000 בעלי זכות בחירה מצפון אמריקה ומצרפת.
לפי הדיווח, הארגון כבר גייס חצי מיליון דולר מתורמים פרטיים וזכה לגיבוי של פוליטיקאים אמריקאים התומכים בימין הישראלי, ובהם חבר בית הנבחרים של מדינת ניו יורק דב הייקינד.
מחיר הטיסה שהוצע באמצעות "חי לישראל" היה חריג: 180 דולר בלבד לכרטיס הלוך ושוב. ב-14 במאי, שלושה ימים לפני הבחירות, דיווח New York Jewish Week כי הארגון פעל ממועדון המפלגה הדמוקרטית בבורו פארק, המזוהה עם הייקינד. לפי הדיווח, המחיר הנמוך התאפשר באמצעות סבסוד של תומכי הימין הישראלי בארצות הברית, והארגון חכר מטוסי ג'מבו לצורך המבצע.
הפעילות לא הוצגה כמהלך פוליטי ניטרלי. בדיווח של JTA מ-3 במאי תואר "חי לישראל" כארגון המזוהה באופן הדוק עם הימין. הייקינד עצמו קרא לקוראיו לעודד חברים וקרובים להשתתף במבצע. בדיווחים אז אף נטען כי המועמדים לטיסות נבדקו לא רק כדי לוודא שהם בעלי זכות בחירה, אלא גם לפי השקפותיהם הפוליטיות – וכי מועמדים שנחשדו כתומכי שמאל נדחו. אנשי הארגון טענו מנגד כי פעילותם חוקית.
מול "חי לישראל" פעל KesherUSA, ארגון שהתנגד לנתניהו ונתמך בתרומות של יחידים וגופים ליברליים, ובהם Shefa Fund מפילדלפיה. הארגון תכנן להביא לישראל בין 3,000 ל-5,000 מצביעים מצפון אמריקה והציע כרטיסים במחיר 349 דולר לסטודנטים ו-450 דולר לאחרים.
עיקר המבצע של KesherUSA תוכנן לקראת סיבוב שני בין נתניהו לאהוד ברק, שהיה צפוי להיערך ב-1 ביוני. הסיבוב השני לא התקיים לאחר שברק השיג יותר ממחצית מהקולות וניצח כבר בסיבוב הראשון ועל כן התכנון לא יצא אל הפועל.
כבר ב-7 במאי 1999 פרסם New York Jewish Week כתבה שעסקה באפשרות שהטיסות המסובסדות אינן חוקיות. פרופ' מנחם הופנונג מהאוניברסיטה העברית טען בזמנו כי הצעת כרטיס טיסה מסובסד לבוחר עשויה להיחשב מתנה אסורה. לצד זאת, הוא הצביע על הקושי המשפטי והמעשי לפעול נגד ארגונים הפועלים מחוץ לישראל ועל הצורך להוכיח קשר בינם לבין מפלגות בישראל.
למרות המחלוקת, הטיסות לא נשארו על הנייר. דיווח שפורסם ב-14 במאי 1999 תיאר ישראלים רבים המתגוררים בארצות הברית שכבר טסו לישראל כדי להשתתף בהצבעה, ושני הארגונים כמפעילי מערכי ההטסה.
גם 1999 לא הייתה הפעם הראשונה שבה נעשו ניסיונות לארגן ישראלים בחו"ל לקראת הצבעה. לאחר בחירות 1996 דווח כי גל החרדים שציפו להגעתו מארצות הברית לא התממש. אגודת ישראל באמריקה הכחישה אז דיווחים שלפיהם סיפקה כרטיסים מוזלים, אך אישרה ששימשה גורם מקשר עבור כ-60 בעלי זכות בחירה והפנתה אותם לחברות תעופה. באותה ידיעה הוזכר כי ארבע שנים קודם לכן, בבחירות 1992, רבנים חרדים בארצות הברית – ובהם הרבי מלובביץ' – עודדו בעלי זכות בחירה לטוס לישראל ולהצביע.
התופעה נמשכה גם בעשורים הבאים. בפברואר 2020 דווח כי בעקבות קריאת רבנים הקדימו מאות אנשי עסקים, משגיחי כשרות ושוחטים חרדים ששהו בחו"ל את חזרתם לישראל כדי להצביע. במקרה זה לא דווח על מימון הטיסות בידי מפלגה או גוף פוליטי.
ההבדל העובדתי בין המקרה ההיסטורי הבולט לבין העימות הנוכחי משמעותי: ב-1999 תועד סבסוד ישיר של כרטיסי טיסה לבעלי זכות בחירה בידי גופים בעלי זיקה פוליטית מובהקת. Fly&Vote, לעומת זאת, מצהיר כי אינו מממן את הטיסות וכי כל משתתף משלם בעצמו את עלויות נסיעתו. המיזם מסייע בבדיקת הזכאות ומיקום הקלפי, בהכנת המסמכים, בארגון הטיסות ובהנפקת הכרטיסים – אך לטענת אנשיו, בלי קשר להשתייכות מפלגתית כלשהי.
ההבדל הזה אינו מכריע כשלעצמו בטענות האחרות של הליכוד, ובהן הטענה שעצם הסיוע הלוגיסטי עשוי להיחשב טובת הנאה אסורה. לעת עתה דורש הליכוד להפסיק את פעילות המיזם ומאיים להביא את הסוגיה להכרעת ועדת הבחירות המרכזית.
שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.
תגובה אחת
נראה לי ש"הם מפחדים".