ההפקרה לא תיעצר בגבולות מוניציפליים

הירי בראש עיריית עראבה, אחמד נסאר, ביום ראשון בערב, סוקר באמצעי התקשורת בעברית בעיקר כעוד מקרה בגל האלימות והפשיעה הפוגע בחברה הערבית. כביכול עוד אירוע ירי, עוד קורבן, בתוך מציאות שבה נרצחו מעל 60 אזרחים אזרחים ערבים רק מתחילת שנת 2026.

הסיפורים האנושיים מאחורי המספרים קורעים את הלב, אלא שמסגור זה מחמיץ את העיקר. הירי בראש עיר מכהן בישראל אינו עוד אירוע פלילי בתוך גל האלימות. בצד האמירה הברורה שכל חיים שנגדעים בגלל ההפקרה המתמשכת דורשים זעקה של כולנו, חשוב לומר שמדובר בעליית מדרגה מסוכנת.

במקרה זה מדובר בניסיון לפגוע בהנהגה נבחרת ולהטיל אימה על מערכת קבלת ההחלטות המקומית. כאשר אלימות מופנית כלפי נבחרי ציבור כדי להשפיע על החלטות, להשתלט על מכרזים או להכתיב מדיניות, מדובר באירוע בעל משמעות פוליטית עמוקה ורחבה.

את האירוע הקשה בעראבה יש להבין כעוד שלב מסוכן בתהליך מתמשך. בשנים האחרונות מתמודדים ראשי רשויות ועובדי ציבור ברשויות החברה הערבית עם איומים, סחיטות ואלימות מצד גורמים עברייניים המבקשים להשפיע על פעילות הרשויות המקומיות. לפני כשנתיים נורה גם חוסיין טראביה, מנהל איגוד ערים לאיכות הסביבה בקעת בית נטופה, שראש עיריית עראבה משמש כיושב הראש שלו. הניסיון של נסאר לנהל את מערך פינוי הפסולת בעיר נתקל בזמנו באלימות, כשגם משאיות האיסוף שנשלחו כסולידאריות מעיריית תל אביב-יפו, נשרפו.

רצף האירועים משרטט את התהליך המדאיג: ארגוני פשיעה חודרים בהדרגה למערכת המוניציפלית ומנסים להשפיע על פעולתה.

חשוב לומר זאת בבירור: זו אינה בעיה של רשויות החברה הערבית. ירי על ראש רשות לא יעצר בגבולות מוניציפליים. כאשר אלימות הופכת לכלי להשפעה על הנהגה מקומית, היא מחלחלת למערכת השלטון כולה. אם התופעה הזו לא תיעצר, היא עלולה להגיע לכל רשות מקומית ולכל תחום פעילות במדינה.

הלחצים המופעלים על רשויות מקומיות בחברה הערבית אינם מופיעים בחלל ריק. במקרים רבים הם קשורים לשליטה במשאבים ציבוריים ובמכרזים. תחום פינוי הפסולת ממחיש זאת היטב: שוק רחב הנשען על מכרזים ציבוריים, תקציבי מדינה ורשויות מקומיות, ופעילות נסתרת מעיני הציבור שרק רוצה שהפסולת תפונה מהרחוב. כפי שממחיש הרצח האחרון, הוא הפך להיות נתיב מרכזי דרכו משתלטים ארגוני הפשע על הרשויות המקומיות.

ניהול מערך הפסולת בחברה הערבית אינו בעיה נקודתית של רשויות מקומיות. זהו ביטוי לכשל מערכתי עמוק שנובע מאזלת היד של השלטון המרכזי, מהתעלמות מתמשכת מן המציאות בשטח ומהתחמקות מקבלת הכרעות ולקיחת אחריות של המדינה. כאשר המדינה אינה מבצעת הסדרה אפקטיבית ואינה מגינה על הרשויות המקומיות, נוצרת קרקע נוחה לחדירתם של גורמי פשיעה למכרזים, למשאבים ולמערכות הציבוריות.

מצב זה מחייב פעולה נחושה ועקבית של כלל הגורמים האחראים. יש להבטיח הגנה אמיתית לנבחרי ציבור ולעובדי רשויות הנדרשים לקבל החלטות ולנהל משאבים תחת איומים. פעולה זו חייבת להיעשות בשיתוף פעולה הדוק עם השלטון המקומי בחברה הערבית ולא על ידי הכנסת גורמי בטחון שיעקפו אותו, יחלישו אותו ואת האמון בו.

השלטון המרכזי חייב לחזור ולמלא את תפקידו: לאכוף את החוק, להסדיר תחומים כלכליים רגישים ולפעול באופן ישיר מול ארגוני הפשיעה. ויחד עם כך, במקביל, לתמוך ברשויות כדי לשנות את המציאות הקשה המהווה קרקע פורה לארגוני הפשע. החברה הערבית מתמודדת לאורך עשורים עם מציאות קשה של מחסור בתשתיות פיזיות ובפעילויות תרבות ופנאי, אחוזי אבטלה גבוהים ועוד. כל אלו מהווים חממה לארגוני הפשע.

ראשי רשויות החברה הערבית בישראל מהווים גם הנהגה ציבורית ופוליטית של הציבור הערבי. לאיומי פגיעה בהם יש לא רק משמעות עירונית אלא היא בעלת אספקטים פוליטיים רחבים. הפוליטיקה הישראלית בכלל והבחירות המתקרבות בפרט, הן ההקשר בו צריך להבין את ההסלמה האחרונה ואת ההשלכות האפשריות שלה.

כאשר אלימות מופנית כלפי ראשי רשויות ונבחרי ציבור בתקופה כזו, היא מטילה אימה על המערכת הפוליטית המקומית ופוגעת ביכולתם של מועמדים ותושבים להשתתף בבחירות באופן חופשי. אם המדינה לא תפעל להשיב את שלטון החוק ולהגן על הנהגת השלטון המקומי, הפגיעה לא תיעצר בחברה הערבית — היא תהפוך לאיום על הדמוקרטיה הישראלית כולה.

סונדוס סאלח היא חברת כנסת לשעבר במפלגת תע"ל, מנהלת תחום חוסן אקלימי במרכז השל לקיימות