נתניהו נכנע לעמדת גלנט והורה על תקיפה בביירות

גדי איזנקוט, הרמטכ"ל לשעבר וראש מפלגת ישר, חשף בראיון פרטים חדשים על מה שהתרחש בקבינט המלחמה ביממות הראשונות למלחמת עזה. המידע החדש שנחשף סותר את הגרסה שמנסה לקדם רה"מ הנאשם בנימין נתניהו, שעתידה לעמוד במרכז קמפיין הבחירות המתוכנן שלו.

אחד הנרטיבים המרכזיים שנתניהו מקדם מתמצה ב"אגדת היום השני", לפיה מיד אחרי טבח ה-7 באוקטובר ומתקפת הפתע של החמאס, הוא היה עירני, מפוכח, נחוש והחלטי, ותכנן "מזרח תיכון חדש". איזנקוט, שהיה בין הבודדים שישבו בחדר הסגור עם נתניהו באותם ימים, חושף כעת כי נתניהו היה פאסיבי, במצב של הלם ודיכאון, "מובל" ולא מוביל. "לא במיטבו", בלשון האנדרסטייטמנט העדינה של איזנקוט.

באופן ספציפי מתייחסת הגרסה שמסר איזנקוט לנרטיב שמנסה לקדם נתניהו לפיו הוא התנגד נמרצות לפתיחת חזית צפונית, בניגוד לעמדת ראשי המערכת הביטחונית. איזנקוט סותר את הדברים, וחושף כי נתניהו דווקא נכנע לעמדת שר הביטחון גלנט ואחרים שרצו להעביר את כובד המשקל מהדרום לצפון ולתקוף בביירות. איזנקוט היה מי שהתנגד להחלטה הקטסטרופלית, כדבריו, והצליח לשכנע בהמשך את הקבינט המורחב לפסול אותה. באופן אירוני, קמפיין התעמולה של נתניהו משתמש באותם טיעונים שהשמיע אז איזנקוט, כשהוא מייחס אותם לנתניהו.

רק לאחרונה (18.11), במופע של נתניהו בערוץ התעמולה המשרת אותו, חזר ראש הממשלה הנאשם על מסרי הקמפיין כשאמר: "אני חשבתי שלהיכנס למלחמה בשתי זירות, כשהאויב בשתי הזירות הוא בשיא כוחו, אני חשבתי שזו תהיה טעות מרה". באולפן "הפטריוטים" התבטא נתניהו בביטחון כשתיאר כיצד מהרגע הראשון למלחמה (אליה "לא העירו" אותו) היה מי שניווט אותה לבדו באופן המיטבי לקראת "הניצחון המוחלט".

השבוע התפרסם ראיון של איזנקוט עם שי האוזמן בפודקאסט "היידה" של "בית הפודיום", בו סיפק איזנקוט תיאור המתנגש חזיתית עם נרטיב "התושייה והחוסן של המנהיג העליון" אותו משווק נתניהו.

איזנקוט נזכר בראיון כיצד הוא ועמיתו למפלגה בני גנץ קיבלו ב-11 באוקטובר 2023 הזמנה דחופה, לדיון בקבינט המצומצם שניהל את מהלכי המלחמה בחודשיה הראשונים. היה זה אחרי שנחחתם ההסכם לכניסתם לממשלה, שאין בה אף אדם בעל רקע ביטחוני, ויממה לפני שהכנסת הצביעה על מינויים לשרים. לא נאמר להם על מה הדיון הדחוף שהחל 50 דקות אחרי שיחת ההזמנה.

היה זה דיון ראשון של הקבינט המצומצם, שלאחריו זומן גם דיון של קבינט השרים, הפורום הנרחב יותר. לדבריו של איזנקוט, כשנכנס לחדר ראה את נתניהו, את שותפו בני גנץ, את השר רון דרמר ואת שלושת ראשי ארגוני הביטחון (צה"ל, השב"כ והמוסד), כשהם יושבים באווירת נכאים".

מן התיאורים שמספק איזנקוט לגבי נתניהו עצמו מצטייר אדם השרוי בהלם ולוקה בדיכאון, במצב פאסיבי ולא החלטי. איזנקוט, בדיפלומטיות האופיינית לו, אומר על נתניהו כי "ביום הזה הוא לא היה במיטבו".

אופי הדיון הראשון בקבינט המלחמה מעורר חלחלה. לדבריו של איזנקוט, נתניהו התיישר עם העמדה הגורפת של שר הביטחון וראשי זרועות הביטחון, כך שנקבעה לאותו יום בשעה 19:00 תקיפה בביירות ופתיחת חזית צפונית, וזאת בשעה  שעוטף עזה עדיין לא טוהר ממחבלים, שלא לדבר על הטיפול בחמאס שהיה עדיין ברצועה במלוא כוחו.

בשנה החולפת מתאר נתניהו תמונת מצב הפוכה לגבי אותו יום, כאילו מהרגע הראשון היה נחרץ, בניגוד לעמדת ראשי המערכת הביטחונית, שאסור לפתוח חזית צפונית ושיש להתמקד קודם כל בחזית הדרומית. זו אכן ההחלטה שהתקבלה בסופו של אותו יום מכריע, אבל לפי איזנקוט, לא היה זה נתניהו שהוביל את העמדה הזו אלא איזנקוט עצמו, כשנתניהו מתואר כפאסיבי ומובל, וכמי שלולא ההתנגדות של איזנקוט לעמדת ראשי מערכת הביטחון, היה מורה על פתיחת חזית צפונית.

ח"כ גדי איזנקוט, 2024 (צילום: יונתן זינדל)

"פתאום קופצת הצעה להעביר את כל משקל הכובד מהדרום לצפון", מתאר איזנקוט את עמדת גלנט וראשי מערכות הביטחון, "מתקיים דיון בחדר ואני רואה שעומדת להתקבל החלטה דרמטית, פה אחד", כלומר גם על דעת נתניהו.

"ואז אני אומר לו 'תשמע, זו שגיאה אסטרטגית חמורה. החלטה הזויה. יצאתם משיווי משקל ואני מציע לכם רגע לקחת אוויר, להישאר בדרום, ובצפון נטפל אחרי זה".

איזנקוט מונה את הנימוקים שנתן באותו דיון: העובדה שחיזבאללה כרגע בשיא כוחו ושתקיפה בלבנון משמעה, בסבירות גבוהה, פתיחת חזית מקבילה גם מול איראן. זאת בשעה שבשטח ישראל נמצאים עדיין מחבלי חמאס, כשטרם ניתנה תגובה לגורם שהמיט על ישראל את האיומה במפלותיה, ושכבשטח עזה ישנם כ-250 חטופים שמתוכם 40 ילדים.

ברבות הימים אלה יהיו בדיוק הטיעונים שנתניהו ייחס לעצמו, כמי שטען אותם מהרגע הראשון כנגד כל ראשי מערכת הביטחון שחשבו אחרת.

התיאור של הישיבה המכרעת טורד מנוחה. ראש ממשלה משותק שמנהל דיון הרה-גורל במשך שעה אחת בלבד, מבלי שכל הדמויות הרלוונטיות נמצאות בכלל בחדר, כשאין אפילו קצרנית שמתעדת את אחד הדיונים החשובים בהיסטוריה הביטחונית של ישראל.

"תשמעו, צריך להיות פה אנשי מודיעין, וצריכה להיות פה קצרנית", מספר איזנקוט שאמר ונתניהו בתגובה לעג לו: "מה שחסר לך זה קצרנית?". איזנקוט התעקש ולדיון נוספה קצרנית ואמצעי הקלטה. לטענת אינזקוט, זו הסיבה שרק דבריו שלו תועדו באותה ישיבה מכרעת.

לפי התיאור, הישיבה הראשונה של הקבינט המצומצם הסתיימה בידיעה שצה"ל יוצא לתקיפה בצפון בשעה 19:00 וכשמטוסי חיל האוויר כבר בהכנות לתקיפה. משם עבר הדיון לקבינט המורחב, בידיעה שאומצה עמדת הדרג הביטחוני ולא עמדת איזנקוט שהיה היחיד להתנגד.

התפנית אירעה בקבינט המורחב, שם לטענת איזנקוט, ביחד עם רח"ט מחקר  של אמ"ן שהצטרף בשלב זה, הצליחו לשכנע את הפורום המורחב שפתיחת חזית צפונית בשלב הזה תהיה החלטה קטסטרופלית.

האוזמן מנהל את הראיון המרתק עם איזנקוט בתבונה. ניתן לראות שעשה שיעורי בית וגם אם רוב הזמן אהדתו למרואיין מופגנת, הוא לא נמנע מלבקר אותו, למשל את בחירתו להחזיר את המנדט לגנץ ולפרוש מהכנסת במקום להקים סיעה חדשה ולפרוש מהמחנה-הממלכתי.

בסופו של ראיון הצופה נותר עם שתי גרסאות סותרות של יריבים פוליטיים. זו של אדם שמעטים, אם בכלל, הטילו ספק עד כה לגבי אמינותו לאורך השנים, לעומת זו של אדם המוכר כשקרן וכמי שנוהג תדיר לעוות את המציאות לצרכיו האישיים.

פרט שמקל עוד יותר על ההתלבטות בין שתי הגרסאות נוגע לעמדותיהם לגבי הקמת ועדת חקירה ממלכתית. איזנקוט טוען שנתניהו וחברי הממשלה מתנגדים להקמת ועדה ממלכתית כי הם חוששים מהאמת, כי הוא תומך בבדיקה מקיפה גם של השנים שקדמו למתקפת הפתע וכי מבחינתו ועדה כזו יכולה להתחיל את הבדיקה גם מעת מינויו שלו עצמו לרמטכ"ל ב-2015.

עמדה זו היא בניגוד גמור לעמדת נתניהו, שמטרפד כבר שנתיים הקמת ועדת חקירה ממלכתית, כל פעם בטיעון שונה, ושהתפרסמו עדויות גם על כך שבסביבתו נעשו ניסיונות להעלים ראיות ו"לשפץ" פרוטוקולים בנוגע למלחמה.

עדות איזנקוט מניחה את מה שיהווה מצע לדיון מרכזי בבחירות הקרובות: לא רק מה הביא למחדל החמור בתולדות המדינה, אלא גם כיצד התנהלה המדינה לאחריו.