לצד הונגריה ואל סלבדור: החוק של קלנר להחלשת עמותות המבקרות את הממשלה

ועדת החוקה דנה אתמול (6.11) בהצעת חוק נוספת של הקואליציה, במסגרת חוקי ההפיכה המשטרית. הפעם ההצעה לא כוונה כלפי מערכות המשפט והאכיפה או כלפי השירות הציבורי, אלא נועדה לפגוע בארגוני שמאל וזכויות אדם, שחלקם נסמכים על תרומות מהאיחוד האירופי, מדינות אירופה וארה"ב.

הצעת החוק, שמי שנבחר לחתום עליה הוא ח"כ אריאל קלנר (הליכוד), נועדה להטיל מס מיוחד על עמותות שמקבלות תרומות מ"גורמים מדינתיים זרים". שורה ארוכה של פעילויות, כולל פעילות פוליטית, פעילות בכנסת, הפגנות וביקורת על הממשלה, ייחשבו ככאלה שמצדיקות את הכללתה של עמותה בחוק. אם העמותה לא תחתום על תצהיר לפיו היא אינה עוסקת בפעילויות אלה, היא תמוסה על התרומות בשיעור של 23%, נוסף על כל מס אחר, ותידרש לשלם אגרה מוגדלת בעתירות לבג"ץ.

ההצעה עברה אומנם ריכוך מהנוסח המקורי, שהיה דרקוני באופן קריקטורי וביקש להטיל מס בגובה 80% ולמנוע אפשרות לעתור לבג"ץ, אך גם ההצעה נוכחית מאיימת בפגיעה בחברה האזרחית בישראל. החוק מבקש לפגוע ביכולת של עמותות המתנגדות לממשלה או כאלו המקדמות סדר יום ליברלי לגייס תרומות, או לחלופין, לחתום על תצהיר שישתק אותן מכל פעולה ביקורתית או נסיון להשפיע על המציאות הפוליטית והחברתית בישראל. 

בדיון הוצג דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) שבדק את המצב החוקי ביחס לתרומות ממדינות זרות ברחבי העולם. לפי הנתונים שהציגה עו"ד עדי כהן אהרונוב, ברוב המדינות שהשיבו לפניית הממ"מ לא קיימים הסדרים המטילים חובות ספציפיות על ארגונים שמקבלים מימון מגורמים זרים.

בבריטניה נחקק ב-2023 הסדר שנועד להגביר את השקיפות בנוגע לפעילויות המתקיימות במדינה בהנחיית מדינה זרה או ארגון הנשלט על ידה. נכון להיום, הגורמים הזרים הספציפיים שהוגדרו בבריטניה לצורך רישום ודיווח הם רוסיה ואיראן, מדינות דיקטטוריות הידועות בכך שהן מקיימות מסעות השפעה נרחבים נגד מדינות דמוקרטיות.

בקנדה, חוק משנת 2024 שטרם נכנס לתוקף מחייב אדם או ישות משפטית המתקשרים בהסדר עם גורם זר ואשר מבצעים פעילויות מסוימות שמטרתן להשפיע על תהליכים ממשלתיים או פוליטיים בקנדה, לרשום את ההסדר ולחשוף פעילויות אלו. באיחוד האירופי נדונה כעת הצעה לכללים המבקשים להטיל חובות שקיפות על ישויות המבצעות פעילויות של ייצוג אינטרסים מטעם מדינות שלישיות שמחוץ לאיחוד. ההצעה אינה דורשת שקיפות של מימון זר שאינו קשור לפעילויות מסוג זה.

ההצעה של קלנר מבקשת להכניס את ישראל לחברת המדינות שבהן יש דרישות, הגבלות ואיסורים או כאלה שמתווספים לחובות שקיפות, רישום ודיווח. בניקרגואה, החוק אוסר על סוכנים זרים לעסוק בנושאים או פעילויות הנוגעים למדיניות פנים וחוץ ולממן או לקדם מימון של גופים שונים. באל סלבדור נחקק השנה חוק שאוסר על סוכנים זרים לעסוק בפעילויות פוליטיות או אחרות שמטרתן לשבש את הסדר הציבורי, לסכן את הביטחון הלאומי או את היציבות החברתית והפוליטית של המדינה או לאיים עליהם.

ברוסיה נאסר על אדם או ארגון העוסק בפעילות פוליטית ומקבל תמיכה או נתון להשפעה זרה אחרת ממקור זר כלשהו, לעסוק בחינוך קטינים, לייצר תוכן המיועד להם, לספק חוות דעת מומחה בנושאים סביבתיים או לעסוק בהערכת השפעה על הסביבה. כמו כן, נאסר עליהם להשתתף בוועדות ציבוריות, לתמוך בקמפיינים לבחירות, או לתרום תרומות פוליטיות ולארגן או לממן אירועים ציבוריים והפגנות. 

בהונגריה, חוק משנת 2023 הקים את המשרד להגנת הריבונות והקנה לו סמכויות חקירה מיוחדות לגבי ארגונים שפעילותם ממומנת על ידי תמיכה מחוץ למדינה ועשויה להשפיע על "רצון הבוחרים". הצעת חוק נוספת ממאי 2025 מבקשת להסמיך את המשרד להציע לממשלה לרשום ארגונים המאיימים על ריבונות המדינה על סמך פעולות החקירה שלו.