ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
כצפוי, בג"ץ דחה השבוע את העתירות נגד מינויו של האלוף (במיל') דוד זיני לראשות השב"כ. אבל תלויות ועומדות נגדו עדיין טענות שהופנו ליועצת המשפטית לממשלה. במרכזן: הסכם ניגוד העניינים של זיני, עליו חתם לאחר מינויו לתפקיד לפני כשלושה חודשים.
עמותת "הצלחה", יחד עם הח"מ, הגישה בקשה לחשיפת ההסכם החריג, כזה שמייצר ראש שב"כ נכה: מנהל ארגון שנאסר עליו לעסוק בליבת הפעילות של הארגון.
בינתיים, חברת הכנסת טלי גוטליב ואתרי ימין ממשיכים להפיץ עלילות שקריות על אנשי השירות. בשבוע שעבר גם הופצו פרטיו של בכיר בשב"כ, בניגוד לחוק. זיני, בניגוד לקודמיו, לא טרח לגנות ולהגן על השירות ועל אנשיו.
הדבר מצטרף לשורת החלטות שקיבל, בניגוד לקו המסורתי של השב"כ ובהתאם לאינטרסים של קואליציית נתניהו. כל זאת בזמן שהציבור נחשף לעוד ועוד פרטים בפרשיות קטאר, שנחקרו לראשונה בידי השב"כ.
את העתירה נגד מינוי זיני הגישו שלושה מראשי השב"כ לשעבר: כרמי גילון, עמי איילון ונדב ארגמן, יחד עם 186 אנשי שב"כ לשעבר. בנוסף עתרו נגד מינוי זיני גם התנועה למען איכות השלטון בישראל, פורום חומת מגן לישראל, פרופ' שקמה ברסלר, אלוף (במיל) נמרוד שפר, מפקדים למען ביטחון ישראל, האקדמיה למען ישראל דמוקרטית ועותרים נוספים.
בג"ץ, בדעת רוב של השופטים נעם סולברג ודוד מינץ מול עמדת מיעוט של הנשיא יצחק עמית, דחה את טענת ראשי השב"כ ועובדיו לשעבר כי "המינוי יפגע בשירות, ולא פחות חשוב מכך, יפגע באמון הציבור בשירות, ויפגע באמון עובדיו".
בספטמבר התכנסה הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים, בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס, כדי לדון במינוי זיני. בפני הוועדה הופיעו בין השאר ראש הממשלה בנימין נתניהו, זיני עצמו, הרמטכ"ל רב אלוף אייל זמיר, האלוף (מיל') רוני נומה ואנשים נוספים שצידדו במינוי או שהתנגדו לו.
הוועדה שללה את הטענות שהועלו בפניה כי זיני לא עבר את מבחן "טוהר המידות". היא התייחסה לפגישתו עם נתניהו לפני כמה חודשים, במכוניתו של ראש הממשלה, בעת ביקור בבסיס צאלים, שם לאחר חמש דקות החליט נתניהו למנותו לראש השב"כ. זיני לא ביקש ולא קיבל את אישור הרמטכ"ל זמיר לפגישה. במילים אחרות, הוא עקף סמכות.
הוועדה אישרה כי התנהלות זיני היתה "סטייה מהנהוג והמקובל" ובעקבותיה הודיע זמיר על הפסקת שירותו הצבאי של האלוף זיני. למרות זאת, ועדת גרוניס מחלה לו בהסבר מתפלפל.
הוועדה דנה גם בחשש שמא זיני יהיה נאמן לראש הממשלה ולא למדינה ולעיקרון הממלכתיות, כפי שמחייב חוק השב"כ. "האלוף זיני הכחיש שאמר כי הכפיפות לראש הממשלה קודמת לכפיפות לחוק. לדבריו, ראש השירות אכן כפוף לראש הממשלה אך ראש הממשלה כפוף לחוק. הוא חזר והדגיש אף את כפיפותו שלו לחוק", הדגישה הוועדה והוסיפה כי זיני הבהיר לה כי לא יציית לחוק, רק אם ידרשו ממנו לאכול חזיר.
הוועדה, כמו בג"ץ, אישרה את המינוי. אך התוצאה היתה תופעה חדשה ומוזרה: ראש שב"כ שלא יכול לעסוק בענייני השב"כ.
כבר בחודש מאי, לאחר שנתניהו מינה את זיני, הבהיר ראש הממשלה כי "על מנת למנוע לזות שפתיים בכל הנוגע לחקירות בעניין קטר, ראש הממשלה מבהיר מראש שראש השב"כ המיועד לא יעסוק כלל בחקירות אלו".
בנוסף לכך, ועדת גרוניס הגבילה את סמכויותיו של זיני כראש שב"כ ואילצה אותו לחתום על הסכם ניגוד עניינים שאוסר עליו לעסוק במספר נושאים. פרטי ההסכם לא פורסמו על ידי הוועדה, אך לפי הדו"ח הם עוסקים בבנו ובבן משפחה נוסף.
בעבר פורסם ב"עובדה", כי בנו של זיני היה בדוקאי של השב"כ. מכאן אפשר להסיק כי זיני מנוע מלעסוק בכל מה שקשור לחטיבה היהודית באגף ישראל (לשעבר האגף הלא יהודי) בשב"כ.
בהקשר זה הוועדה הדגישה כי "אם בגדר כהונתו יהיו מקרים בהם יהיה מידע מסוים לגבי בני משפחה יהיה עליו, לכל הפחות, להימנע מלעסוק בנושא נוכח ניגוד עניינים, ועל כן אחרים בשירות יעסקו במקרה כזה. אם תהא מידת הקירבה רבה מאד, ואם יהיה מדובר במידע לגבי מעשים קיצוניים, מן הראוי שיתפטר מתפקידו ואם לא יעשה כן יהיה נכון להפסיק את כהונתו. זאת בשל ניגוד עניינים בדרגה גבוהה, לרבות פגיעה באמון הציבור".
ראשי השב"כ בעתירתם באמצעות עורך דינן איתן פלג, ציינו כי ככל הידוע להם, העובדה שראש השב"כ נדרש להסכם ניגוד עניינים שאוסר עליו לעסוק בכמה תחומים הקשורים לעבודתו השוטפת והיום יומית, היא "חסרת תקדים".
לעומת זאת פרקליטו של זיני, עורך הדין אוהד שלם, ציין כי הסכם ניגוד עניינים הוא נוהל קבוע למי שמתמנים לתפקידים בכירים בשרות המדינה. עורך-דינו של זיני צודק, אבל מתעלם למרבה הנוחות מהבדל אחד מהותי.
הסכמים לניגוד עניינים של ראשי מערכת הביטחון עסקו לרוב בהצהרה על ענייניהם הכספיים או על קירבה משפחתית. לעומת זאת, ככל הידוע, עד היום לא נדרש בכיר במערכת הביטחון להימנע מלעסוק בחלק מנושאי עבודתו. ליבת עיסוקו של השב"כ היא לסכל טרור באשר הוא, גם טרור יהודי. למה הדבר דומה? לרמטכ"ל שהיה נאסר עליו לפקד על חיל האוויר או על זרוע היבשה.
כאמור, על רקע זה פנה אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת "הצלחה", וגם כותב שורות אלה, לד"ר גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ולד"ר אורן פונו, ראש אשכול טוהר המידות במשרד המשפטים, בבקשה לחשוף את הסכם ניגוד העניינים של זיני. תשובתם טרם התקבלה.
בינתיים המשיכה חברת הכנסת טלי גוטליב (הליכוד) בהשתלחויותיה בשב"כ ובהפצת תיאוריות קונספירציה הזויות עליו – עיסוק אהוב עליה במיוחד.
החודש היא שוב נטפלה לשב"כ, והפיצה שקר מכוער על ר', המכונה "אוסקר", ראש מרחב הדרום לשעבר בשירות. אוסקר קיבל אחריות על חלקו במחדל שהתרחש ב-7 באוקטובר 2023, ופרש בקיץ 2024.
בציוץ שפרסמה ברשתות החברתיות כתבה ח"כ גוטליב, כי בליל ה-7 באוקטובר אוסקר שלח את אחד מפקודיו למעבר ארז, שעות לפני פלישת חמאס לעוטף עזה, כדי להיפגש עם עזאדין אל חדד "האכזר", כלשונה. לפי הערכות המודיעין הישראלי, אל חדד הוא כיום המפקד של הזרוע הצבאית של חמאס בעזה.
לפי הציוץ שנרקח במוחה הקודח של גוטליב, מטרת הפגישה היתה "לברר מול הארכי מחבל הזה מה נסגר עם הסימנים המעידים, וברוב טירופו קנה את הסיפור ההזוי שהמחבל הארור מכר לו".
בניגוד למנהגה, גוטליב נמנעה הפעם לחשוף בניגוד לחוק את שמו האמיתי של איש השב"כ. אפשר שריסונה העצמי נובע בגלל ההחלטה האומללה של הליכוד, למנותה לחברה בוועדת המשנה של השירותים החשאיים של ועדת החוץ והבטחון. זו אחת מהוועדות הסודיות ביותר, שחבריה נחשפים לסודות הכמוסים ביותר, כולל מבצעים חשאיים של המוסד, שב"כ ואמ"ן, במדינות אויב ונגד ארגוני טרור.
אך יש בקרב חוגי הימין הקיצוני מי שדואגים להפיץ את הקונספירציות החולניות, גם בלי להזדקק להתבטאויותיה הפומביות של ח"כ גוטליב. אחד מהאתרים המזוהים עמם פרסם לאחרונה את שמו המלא של ר', את מספר תעודת הזהות שלו, מקום מגוריו, עיסוקו האזרחי ומספר הטלפון שלו.
"אוסקר" נאלץ להחליף את מספר הטלפון שלו ופנה לראשי הארגון כדי שיפעלו נגד מפיצי הרעל. מבירור שנעשה התברר כי האתר המדובר פועל מחוץ לארץ ולכן קשה לנקוט נגדו בצעדים, אולם היה מצופה לפחות שזיני ישמיע בעניין זה תמיכה פומבית בעובד לשעבר, יכחיש את תיאורית הקונספירציה נגדו ויבקש מהמשטרה והיועצת המשפטית לממשלה לפתוח בחקירה. הוא לא עשה זאת.
זיני שתק, בניגוד לקודמו, רונן בר, שפעל כאשר ח"כ גוטליב התפרעה ועברה על חוק השב"כ ופרסמה את שמו של בן זוגה של שקמה ברסלר, שהוא לוחם ביחידת המבצעים של השב"כ. היא גם הפיצה בהקשר זה תאוריית קשר שקרית, כאשר שיתפה פרסום באתר הקונספירציות "עדנה קרנבל", שלפיו גופי מודיעין בארה"ב יירטו שיחה בין בן הזוג של ברסלר למנהיג חמאס ברצועת עזה, יחיא סינוואר.
גוטליב סירבה פעמיים להתייצב לחקירת המשטרה בשל החשדות כי עברה על החוק ופרסמה מידע סודי. לפני כחצי שנה הודיעה פרקליטות המדינה כי היועצת המשפטית לממשלה שוקלת להעמיד אותה לדין, בכפוף לשימוע, על החשדות המיוחסים לה.
בעבר נטען כי גוטליב היא מי שהעבירה את הפרטים השקריים לאתר "עדנה קרנבל". שאלתי אותה אם היא יודעת מי הפיץ את פרטי זהותו של "אוסקר" אך היא טענה כי "אין לי מושג מי הפיץ", דבקה בעמדתה וטענה כי השקר שהפיצה על אודותיו "צלוב ומוצלב".
מהשב"כ נמסר כי "באשר לפרסום פרטיו של אוסקר, דבר אשר מהווה עבירה על חוק שב"כ שאוסר פרסום שמו של עובד שירות בהווה או בעבר – הנושא מטופל על ידי גורמי המקצוע הרלוונטיים, בין היתר בהיבטי שמירה על זהותו".
השתיקה הרועמת של זיני בעניינו של "אוסקר" אינה מפתיעה. לזיני אין היכרות וידע מעמיק עם עבודת המודיעין בכלל והשב"כ בפרט, וסביר להניח כי נתניהו מינה אותו בשל השקפותיו האידיאולוגיות, שנתניהו חושב שיהפכו אותו נוח יותר להיענות לדרישות הפוליטיות שהציב בפני קודמיו. ברור כי לראש הממשלה הסמכות המיניסטריאלית למנות את ראש השב"כ, אך ברור גם כי זהו מינוי שמדיף ריח פוליטי מובהק.
זיני כבר הספיק לקבל כמה החלטות שמעידות כי הוא משתדל לרצות את נתניהו. הוא הביע תמיכה בהצעת החוק לגזור עונש מוות על מחבלים ערבים (אך לא יהודים). בשבוע שעבר נמסר כי ש' שהיה סגנו של זיני ומונה לפני כשנה בידי בר, החליט לסיים את תפקידו, וההערכה במערכת הביטחון היא שזיני בעצם הראה לו את הדלת החוצה. מ', הסגן הקודם, שהיה חבר בצוות המשא ומתן להחזרת החטופים, יפרוש בקרוב מתפקידו.
מכיוון שמרבית ראשי האגפים המכהנים בתפקידי הליבה המבצעיים הם חדשים יחסית בתפקיד (ואין להם קשר ישיר או אחריות למחדל ה-7 באוקטובר), ההערכה והיא שזיני יאלץ לבחור לתפקיד ראש אגף ותיק לשעבר, כדי שיעבוד לצידו, מי שמכיר את הארגון על קרביו. אף שאין להוציא מכלל אפשרות שהוא גם עלול להביא אדם חיצוני, איש אמונו. אם זה יקרה, או אז, את השב"כ ינהיגו שני אנשים חסרי ניסיון. גם מינוי סגן טעון אישור של ראש הממשלה.
לפיכך, למען השקיפות, וגם לטובת תפקוד ראוי של זיני והשב"כ, יש לקוות שהסכם ניגוד העניינים, או לפחות הסעיפים העוסקים באחריותו לניהול הארגון, יתפרסמו.
כמו כן, ראוי לדעת אם ראשי האגפים וסגנו של ראש השב"כ, כאשר יבחר, מיודעים או יהיו מיודעים בנוגע לאותם היבטים בהסכם ניגוד העניינים, שהרי יהיו ככל הנראה משימות וסמכויות שזיני יצטרך להאציל עליהם.
ועוד לא דיברנו על פרשת קאטרגייט על פיתוליה. כעת חשף אלי פלדשטיין, דוברו הצבאי של נתניהו, בראיון עם עומרי אסנהיים מערוץ 11 (אגב, ראיון מלטף ורשלני), כי צחי ברוורמן, ראש הסגל של נתניהו, חשוד בשיבוש חקירה. על פי הבהרת נתניהו זיני מנוע מלדון בסוגיה – אבל האם הוא הסמיך בכיר אחר בשב"כ לחקור את ברוורמן, שמונה לתפקיד הנחשק והמפנק של שגריר ישראל בלונדון?
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
